התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
כתיבה וחירות לא הפכו אצלו למילים נרדפות. האיש הפך את הסטייה שלו לאידיאולוגיה, והשתמש במעמדו כאיש אצולה כדי לצאת בשלום ממעשים מתועבים שהוא עשה בנערות ממשפחות עניות, שהמשפחות שלהן לא יכלו להרשות לעצמן לדרוש שהצדק ייעשה. אם זו נראית לך דמותו של אדם שמייצג חירות, זה מאד מצער אותי לשמוע.
ואגב, לגבי הכתיבה של המרקיז דה סאד, הזדמן לי לקרוא כמה מכתביו, ומאד לא התפעלתי. הוא לא כתב מי יודע מה מעניין, לא היו לו רעיונות מי יודע מה מדהימים, וכפי שכבר ציינתי, כל האידיאולוגיה שלו היתה מבוססת בבירור על הסטיות הפרטיות שלו. תאוריית ה"ליברטינאז'" שלו אמנם כוללת כמה מרכיבים מעניינים, אבל הרבה מהמרכיבים שלה, אם תסלח לי, מתועבים – ואני לא אדם שנתקף בתיעוב בקלות.
ובאשר לסיפור שלך – למרבה הצער, המחווה פשוט לא היתה כל כך מוצלחת. דמויות סאדיסטיות תוארו כבר רבות במד"ב (הדוגמה הראשונה שקופצת לראש היא הברון הרקונן, שנראה לי שהיה יכול ללמד דבר או שניים את ידידנו המרקיז), בצורה מוצלחת ומשכנעת הרבה יותר, ועל רקע מד"בי משכנע יותר.
הסיפור הזה, מבחינתי לפחות, מפוספס. הוא פשוט לא הגיע לשום מקום. ורק בתור מחווה הוא פשוט לא כזה מעניין.הויכוח הסתיים, והתקבלה ההחלטה ברוב קולות להתחיל בהפקת סרטי מד"ב של האגודה במקסיקו. הסרט הראשון יעסוק באגודה מסוימת שהיתה לה מכונת זמן, ובנסיון שנעשה להשתמש באותה מכונת זמן כדי להדיח את ראש ועד האגודה המושחת (עוד לא ברור מאיפה נשיג תקציב לקדילק שאמור להתפוצץ בנפילתו מראש צוק בסצינת השיא של הסרט, אבל דיה צרה בשעתה…)
נכון יותר פשוט עכשיו?חבל שבתור מנהלת פורום אסור לי לעשות את זה.
בוא נראה אם אתה מכיר את השיטה הבאה:
גוף מנהל, שנבחר בהצבעה, ממנה גוף אחר שאחראי על ביצוע משימה מסוימת. אותו גוף, ממנה אדם מסוים, שיש לו תפקיד במסגרת ביצוע אותה משימה. אתה יודע איך קוראים לזה?
דמוקרטיה, יא טמבל. ועד האגודה נבחר בבחירות דמוקרטיות, בחר את ועדת התכנים של אייקון בצורה תקינה לחלוטין, ולוועדת התכנים של אייקון יש סמכות מלאה למנות כל אדם שהיא רוצה לכל תפקיד שהיא רוצה, כולל בחירת סרטים להקרנה. לא מוצא חן בעיניך? אל תצביע לאנשים שבוועד בשנה הבאה. הדבר האחרון שצריך לקרות במשטר דמוקרטי הוא שכל משימה תוטל תמיד על המספר הגדול ביותר האפשרי של אנשים.
ואגב, תשמח שאני בכלל מגיבה. בדרך כלל שפן שלא מסוגל לבטא את דעותיו בשמו האמיתי (או בכינויו המוכר) בכלל לא נראה לי ראוי לתגובה.שמותר להרבה אנשים פה לא להסכים אתך ולבטא את דעתם זו – גם כמובן.
אדם שקורא הרבה מד"ב, כמוני (וזה כולל מד"ב מקצועי וגם מד"ב חובבנים), כבר נתקל בדי והותר תיאורים של "יום בעתיד", חלקם משכנעים יותר וחלקם פחות. חיבור בית ספר כמו זה שלהלן, אם לומר זאת בעדינות, כבר יצא לי מהאף. יש בערך שני ז'אנרים סיפוריים שנמאס לי מהם עד מעל הראש – האחד זה הז'אנר של "איך ייראה העתיד", והשני זה הז'אנר של "סיפור בריאה מד"בי" (וגם הסיפורים התנ"כיים בגרסה המד"בית די נמאסו עלי, יש להודות).
עשרות ומאות כותבים תיארו איך ייראה העתיד. חלקם עם יותר כשרון ודמיון, חלקם עם פחות. הנקודה היא, שסתם תיאור של "איך ייראה העתיד" (ועוד תיאור לא כל כך משכנע, שבו הכל אותו דבר רק עם שמות יותר מפוצצים) לא מספיק. אם אין עלילה, התיאור צריך להיות ממש מדהים כדי לא לגרום לי להאנח, בנוסח ג'ון הארט ב- spaceballs –
"Oh, no, not again"…זו דוגמה של סיפור שמנסה לכסות יותר מדי בבת אחת, ולכן נכשל בכל.
הצד המד"בי של הסיפור קלוש מאד, ומצד שני גם הצד הארוטי/פורנוגרפי/סאדו מזוכיסטי של הסיפור קלוש. ראיתי תיאור מד"ב טובים בהרבה, ראיתי תיאורי פורנו טובים בהרבה, וראיתי גם תיאורים כלליים של דמויות ורקע טובים בהרבה. לקורא פשוט לא ברור מה רוצים ממנו, מרוב ששופכים עליו המון פרטים קטועים. אפילו השוק ואליו של הסיפור לא מי יודע מה.
הדבר היחיד שחביב בסיפור הזה הוא הסיום (שכמובן, מובן מאליו מרגע שרואים את תיאור הפלנטה המדוברת), אבל גם הוא לא ממש מצליח לפצות על קלישות שאר הסיפור.
יש לי דבר חיובי אחד להגיד – הכתיבה לא רעה בכלל. זה כן. וזה הדבר היחיד שהצליח להניע אותי לקרוא את כל הסיפור, שאחרת הייתי נכנעת באמצע.(ולמה באמת? נדמה לכם שכתבנו את כללי הפורום סתם להנאתנו?), שבסיפור למבוגרים הנכם מתבקשים לציין זאת *בשורת הנושא* ולא בתוך הסיפור. יש לתת אפשרות למי שאינו מעוניין להיחשף לחומר כזה, לא להיחשף אליו כלל.
הפעם טרחתי לתקן את ההודעה במקום למחוק אותה. קחו בחשבון שאם אני במקרה עייפה או עצבנית, אני לא בהכרח טורחת…אני יכולה להגדיר כנושא סיפור "המפלצת החיזרית", ולכתוב סיפור משעמם מאד שלא קורה בו כלום, ושמתואר בו מתחילה ועד הסוף צבע העור של המפלצת, מה היא אוכלת ואיך היא נעה ממקום למקום. זה עושה את זה סיפור? ויותר מזה, זה עושה את זה סיפור טוב?
ואם תסלח לי, "יום בעתיד" זה לא נושא לסיפור מד"ב. מקסימום לחיבור בבית ספר. נושא לסיפור מד"ב צריך להיות קצת יותר מורכב וקצת יותר מעניין מאשר "בעתיד יהיו חלליות ונגור בכוכבים אחרים".לא הייתי מרחיקה לכת עד כדי לומר שזה לא מד"ב, אבל הייתי אומרת ש"אופרת סבון בחלל" היא בעלת מרכיב חלש של מד"ב. קשה לי לראות מצב שבו הסיטואציה המד"בית לא תשפיע *בכלל*. למשל, צמד הנאהבים נפגשים מחוץ לחללית, כדי להתחמק מעינו הבוחנת של הבעל הקנאי והאשה הקנאית (ושני אלה מנצלים את ההזדמנות ונפגשים בחדר התחזוקה של הרובוטים, שם הם מתבלבלים קצת בין בני זוגם החיים לבין הרובוטים, אבל זה כבר סיפור אחר…)
באופן כללי, לדעתי, אם סיפור מתרחש בסיטואציה מד"בית, הוא מד"ב. הוא יכול להיות מד"ב חלש או מד"ב גרוע, אבל הוא מד"ב.צריכה להיות הסטה רצינית ממש. כי לכל כוכב יש ספקטרום רחב הרבה יותר מכפי שהעין האנושית רואה, לשני הכיוונים. אז הסטה שתגרום לזה שהכוכב לגמרי לא ייראה צריכה להיות הסטה לכל אורך הספקטרום. למעשה, נדמה לי שדבר כזה דורש נסיעה במהירות האור, אבל זה באמת לא התחום שלי.
