התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אני מכיר אותך (קצת מאוד) אישית. לע"ד לא החלפנו יותר מכמה משפטים פה ושם בכנסים. מעבר לכך ההיכרות שלי היא בעיקר עם ההתבטאויות שלך בפורומים השונים.
מה אומר ומה אדבר – בעיני השאלות האלה אינן שוליות בכל מה שנוגע לשיפוט הדרך שבה התקבלה ההחלטה. הן מהותיות כדי להבין מדוע התקבלה ההחלטה, וכיצד.
אני כן יודע משהו על קבלת ההחלטה הזו, אבל אין לי שום כוונה להיכנס לתחרות מי-יודע-מה-על-מה.בנוגע לענייני הועד וכו'. אני לא מאמין שחברי ועד, בכל התבטאות פומבית שלהם, מביעים את דעת הוועד כולו. כמו גופים אחרים דומים לו ועד האגודה מורכב מחברים שיש ביניהם חילוקי דעות. אני כן בחין בין עמדות רשמיות של הועד המובעות ככאלה לבין דעותיהם של חברי ועד כאנשים בעלי זהות שאינה מוגדרת על ידי חברותם בועד, פשוט כי אני חושב שחברי ועד אים רק חברי ועד אלא גם אנשים פרטיים, אבל אולי אני טועה.
אין לי ולו שום שמץ של אשליה שאני אצליח לשנות את סגנון ההתבטאות שלך, ואני לא התכוונתי לעשות זאת. ניסיתי רק לומר שההפרדה שאתה מנסה לעשות בין מדיום למסר לא ממש קיימת, כפי שמקלוהאן כבר אמר בשנות ה-60.
קראתי מחדש את ההודעה המקורית שלי, היא לא מצאה חן בעיניי, ניסחתי אותה מחדש. פשוט כי יש אופן מסוים שבו אני מעדיף להתבטא בפומבי.
לעניין המקורי של הפתיל – אין לי מושג מה אתה יודע או לא יודע על הנושא המסיום הזה, אבל הנה כמה שאלות שעליך לשאול את עצמך (לעניות דעתי) לפני שתוכל למתוח ביקורת על האנשים המעורבים בהחלטה הזו:
– מי יזם את הדיון ומדוע?
– מי היו הגורמים או האנשים שתמכו בכל אחת מהעמדות (לפרסם או לא) ומה היו הנימוקים שלהם?
– עד כמה היו עמדות "רשמיות" של גופים בנושא זה?
– במי נועצו לפני שהתקבלה ההחלטה? מה היו דעות האנשים? מה היו הנימוקים שלהם?
– מי החליט בסופו של דבר ומה היו השיקולים מאחורי ההחלטה?אם אתה יכול לענות בכנות על שאלות אלה אולי יהיה לך מושג לגבי התהליך שבו התקבלה ההחלטה לפרסם את הסיפורים ולקבוע האם מישהו הוא עושה דברו של מישהו (או איך שלא ניסחת את זה).
בנושא הוועד.
מה אומר? אני יכול לשפוט רק על פי ההודעות שלך. נראה (לי לפחות) שאתה מתעקש לא להבחין בין דעות של חברים בוועד לבין מה שאמורה להיות עמדתו הרשמית.
לעתים נראה שאתה מייחס הרבה כוח לוועד – ראה עמדתך לעיל לגבי מידת העצמאות של מנהלת התחרות – שלכאורה עושה דברים כאיש אחד. בפעמים אחרות נראה שאתה מתייחס לוועד כגוף חסר ישע שלא מבין את העולם שבו הוא מצוי.
אישית, אני לא בטוח איך אתה מיישב את שתי התפיסות האלה לעצמך, אבל זה עניינך שלך.בנושא הביקרות והסגנון.
זה אולי יפתיע אותך – אבל אני חושב שחלק מהביקורת שלך אכן מבוסס.
אבל אי אפשר להתעלם מזה שאתה מתעקש, שוב ושוב, לדון בדברים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. יש כמה אנשים שאתה מתעקש להעלות את שמם בכל הזדמנות. אתה מפזר בדיחות לא מצחיקות בנודע למניעים של אנשים. אתה משתמש במונחים מטופשים כמו "גסטפו". אם קבוצה גדולה של אנשים לא מצליחה לראות את הביקורת מבעד לסגנון – אולי כדאי לך לשנות את הסגנון כדי שישמעו את הביקורת. הא ראיה – אנשים מצליחים למתוח ביקורת בלי להידרש לסגנון כזה.
לי אישית נראה לפעמים שאתה כותב כדי לסחוט תגובות יותר מאשר כדי לדון בנושאים.לעניות דעתי כבר כתבתי לך פעם שאתה פוגע במטרות שלך עצמך כאשר אתה מתבטא כך.
אני ערכתי אותה. ההודעה הקודמת נכתבה בכעס ולמרות שהכעס קיים, אני מעדיף לא להתנסח כך.
אני כן עומד מאחורי עיקר הדברים שאמרתי בה – שאתה מדבר בלי לדעת את כל הפרטים, ומתוך ראייה של הדברים כפי שאתה חושב שהם, ולא כפי שהם באמת.
אני גם חושב שאתה שש לזלזל באנשים שעושים במלאכה מתוך החשבון שיש לך עם "הוועד" (שנראה שעל פי גישתך הוא גוף בעל גישה יחידה ואחידה – שהוא בעת ובעונה אחת כל יכול וחסר אונים לחלוטין).
כפי שרני אמר במקום אחר – כדי לשפוט תרגום בצורה אמתית יש להשוות אותו למקור. מי כמוך יודעת שמתרגם נאלץ לעתים להיצמד לבחירות שפה של הסופר, שעלולות להיראות בעיתיות (באין מונח טוב יותר) לקורא.
אין לי דעה נחרצת לכאן או לכאן בנוגע לפרס המסוים הזה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהשיפוט של הטקסט העברי בלבד אינו מעיד בהכרח על איכות התרגום.
גם אם לא יצאנו עם החלטות הרות גורל, אני אישית יצאתי מהאספה עם מושג הרבה יותר טוב בנוגע לסוגית החברים הצעירים, ועם הרגשה שהאגודה (במידה שמי שהיו באספה מייצגים אותה) בררה לעצמה כמה סוגיות שנפתחו בנושא המבנה שלה.
לצערי נאלצתי לצאת כעשר דקות לפני סוף האספה (הייתי צריך להתכונן להרצאה), ולכן לא נכחתי בסיכום הדיון השני. אני חייב להודות שהוא היה הרבה יותר בעייתי, אבל התחושה שלי לפחות הייתה שכן נאמרו שם דברים שעזרו לי לסדר את הסוגיה הזו (בעיקר כמה משפטים שאת אמרת).
צליבה היא עונש רומי, שקיבל משמעות נוצרית עם הזמן.
כיהודי, אני מוכן לנקוט רק באחת מאבע מיתות בית דין. מכיוון שאני רחום וחנון אני אניח לך לבחור איזו מיתה (תוכל למצוא אותן מתוארות במסכת סנהדרין). לחילופין אני מוכן לנסות להוציא לפעול את העונש האנגלי הידוע
Hung, drawn and quarteredאני מוכן לשקול צליבה רק אם תאמר לי איך מכונה בגמרא הוצאתו להורג של ישו (כולל מראה מקום, כמובן). אם תוכל להסביר מה שתי הבעיות שיש באותו תיאור, ואיזה ממצא ארכאולוגי פתר אחת מבעיות אלה, אני אשקול אפילו לשחזר את כל שתים עשרה התחנות.
ולענייננו – אם היית אומר "טעות שלי, סליחה" או כל וריאציה אחרת על נושא זה, הייתי כנראה אומר "לא נורא, רק כדאי להגיה הודעות לפני שליחתן". אבל מכיוון שפתחת לי פתח לרעיונות…
לרוב אין לי כוח לתקן את הטעות הזו שוב ושוב, אבל שגיאות בהודעה שמכריזה על סדנת כתיבה אינן מבשרות טובות.
כרגע אין בו הרבה.
הכנס סמכון וייצמן יהיה מוקדש יותר לניבן עצמו וליצירתו, ופחות למדע בדיוני ופנטסיה בכלל.
דרך אגב, הכנס בבר אילן הוא יומיים – שלישי ורביעי.
דמי החברות הם 100 ש"ח לשנה, 80 לסטודנטים, 60 לצעירים מתחת לגיל 18 ולחיילים.
מה מקבלים בתמורה?
את "המימד העשירי", כתב העת של האגודה המכיל סיפורים (מתורגמים ברובם), מאמרים וביקורות.
הנחות בכנסים (אייקון, עולמות, פנטסי.קון ועוד); אירועים קהילתיים, שלל פעילויות אחרות שהאוגדה מארגת אותם ותומכת בהם; את הזכות לבחור לוועד האגודה להיבחר לו (אם אתה מעל גיל 18) ולהשפיע על פעילות האגודה בדרכים אחרות.
לא פחות חשוב לדעתי – הידיעה שעזרת, ולו במקצת, לקדם את התחום הזה בארץ.לפרטים נוספים ראה את אתר האגודה. הצץ תחת "הצטרפות", "פעילויות", "על האגודה" ועוד.
הם לא "השיגו" את מייק רזניק או רוג'רס שיכתבו "בשבילם". הם קנו זכויות ותרגמו סיפורים שפורסמו קודם, כפי שעושים כתבי עת בעולם כולו ובישראל.
הסיפור של רזניק פורסם בגליון ספטמבר 2001 של Asimov's, את השני לא היה לי כוח לחפש (נדמה לי שהוא התפרסם במגזין אינטרנטי כלשהו).תוצאות ההצבעה בסיבוב הראשון התפרסמו כבר לפני ימים אחדים באתר האגודה. הנה קישור:
http://www.sf-f.org.il/story_971על מד"ב קשה אני לא מצליח לחשוב כרגע.
אני כתבתי את הביקורת על "אם החיטה" ב"בלי פאניקה" , אבל זה היה מזמן, ובהחלט יכול להיות שלא הבהרתי את הסיווג עד הסוף. בכל מקרה אין שם טלפתיה בין בני אדם, וכל תיאור של מה שכן יש שם יישמע מטופש מחוץ לקונקסט. אני ממליץ עליו בכל מקרה, ספר מצוין.
חלליות? לייזרים? רובוטים? מה זה מדע בדיוני "פרופר"?
"אם החיטה" הוא ספר של עולם חליפי, שהוא אחד מתת-הז'אנרים של המדע הבדיוני. בכל מקרה הוא אינו פנטסיה.
"מחזיר החלומות" של ברעם גם הוא ספר כזה (אם כי הוא ספר גרוע).
"ציונה" של רועי רוזן הוא גם הוא ספר של ישראל חליפית/עתידית שיש לו רגעים מעולים ומצחיקים, אל בסך הכול הוא קצת מאכזב.
