התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
הייתה לגיטימית אם הכותרת שלה הייתה שונה, עניינית. מה אני מצפה ממנהל פורום שיעשה במקרה זה? פשוט למחוק את כותרת ההודעה. היו הודעות אחרות שהיה צריך למחוק בלי מחשבה שנייה, במקרה זה פשוט היה צריך למחוק את הכותרת ולכתוב משהו כמו [מזכירות האגודה. כותרת זו נערכה מכיוון שאינה ראויה]. והא ראיה שאין שום קשר בין כותרת ההודעה לתוכן שלה.
גרייף כאן ניצל נקודה לגיטימית כדי להשתלח בגל, כפי שהוא עושה מזה חודשים בלי שמישהו רשמי שיש לו סמכות והרשאות ניהול (=מנהל הפורום) טורח לעצור אותו.
את צריכה להפעיל את אותן אמות מידה על כולם, אבל אני מאמין שאם תתחילי להפעיל אותן על מי שיוזם את רוב הפרובוקציות בפורום הזה, הלא הוא גרייף, רמת התגובות של האחרים תרד פלאים. מדיניות "אל תאכיל את הטרול" עובדת על טרולים, כאן מדובר בשור מועד.
הפורום הזה הוא לא במה פתוחה לביטוי. הוא פורום של האגודה שנועד לשרת את צרכיה. כאשר הוא משמש בריון אלים ששם לו למטרה לפגוע באגודה, האגודה יורה לעצמה ברגל. כאשר אותן התבטאויות גורמות לפעילים מרכזיים של האגודה לעזוב, האגודה יורה לעצמה בראש. את, כממונה מטעם האגודה על הפורום, נושאת באחריות לשלוט בתכנים של הדברים המתפרסמים בו ובנימת הדברים האלה. את כן העורכת של כל מי שמתבטא בפורום זה.
זה אינו ויכוח אישי בינך לבין בוג'י, מכיוון שהוא עוסק במדיניות של האגודה. המקום לקיים את הדיון הזה הוא בבמה פתוחה ולא בתכתובת אישית.
הדברים המתפרסמים כאן חרגו מזמן מכלל "התגרויות טיפשיות". הם גורמים לחברי אגודה ולפעילים להיכנס לפורום בחוסר רצון ולהגיב בו בחוסר רצון גדול עוד יותר. הם משתקים את פעילות הפורום ככלי של האגודה (ע"ע יריות ברגליים ובראש) וחונקים דיונים שיכולים להיות פוריים כאשר הנושאים האלה משתלטים על אותם דיונים.
לעניות דעתי לא אמרתי מילה עד עכשיו בדיון הזה, בין השאר כי בוג'י ביטאה את דעותיי בלהט וברהיטות הרבה יותר גדולים מכפי שיכולתי. אבל הניסיון להציג את הסוגייה העקרונית הזו כסכסוך אישי הוא עיוורון לכל הפחות.
אם הפורום לא ממלא את תפקידו, והוא אינו ממלא אותו בחודשים האחרונים, יש לעשות אחד משני דברים – לסגור אותו *לתמיד* או לנכש מתוכו את הגורמים שלא מאפשרים לו לתפקד.
כתבת "ממה שאהוד כתב בעץ שפתח, ברור שאין עדיין תוכנית עבודה מסודרת" – הדברים אולי לא עולים מתוך ההודעה הראשונית שלי, שהייתה קצרה ותמציתית, אבל דווקא יש לנו תכנית עבודה. היא אינה מותווה לפרטי פרטים, כמו תכניות רבות בשלב זה, והיא נבנתה על סמך הנחות היסוד של תוכן השנתון שאני וחברי המערכת קיבלנו על עצמנו בזמנו כשהרעיון עלה לראשונה לפני מספר חודשים. לא טרחתי לפרט אותה, מעבר לקווים הכלליים, מכיוון שהשאלה אילו מאמרים וסיפורים בדיוק יכללו בשנתון ומה הלו"ז שלנו הם עניינה של המערכת.
התכינת כוללת שורה של מאמרים וסקירות שהיינו רוצים לראות בשנתון (ולחלק מהכותבים כבר פנינו) וסיפורים שייתכן וייכללו בו שאפשרות הפרסום שלהם נבדקת כעת, מכיוון שמדובר בפורמט חדש ושונה מהממד ולכן אנחנו לא יכולים להסתמך על אותו דגם. היא כוללת גם לו"ז ראשוני של שלבי הטיפול בחומר ולדעתי על אף שהעבודה תהיה לחוצה, לא צריכה להיות בעיה להוציא אותו על פי הלו"ז המקורי של אייקון הקרוב.
הדיון בפורום הזה העלה מחדש את שאלת התוכן של השנתון ובשבועיים הקרובים יתקיים דיון בנושא מול הוועד כדי להחליט סופית בנושא.
התכנית הייתה להוציא גם את השנתון וגם את האסופה. כך הבנתי משיחות אישיות וכך הבנתי מההכרזה של הוועד. התייחסתי רק לשנתון כי הוא תחום האחריות שלי ונשאלתי עליו ב"פגוש את הוועד" בפומבי ללא שהייתה לי הזדמנות לענות לשאלות, ולא רציתי להשאיר את השאלות ללא מענה. אני לא יכול לענות לשאלות מעבר לכך, משום שאני לא יודע את התשובות ואני לא מתכונן להעלות השערות בעלמא.
לתוכן השנתון ואופיו, אני סבור שפרסום כזה פונה לא רק לחברי האגודה אלא גם החוצה ובכך ההשקה בו תקדם את המטרות של האגודה בדרכים שונות (ולא פחות חשובות לדעתי). בעיניי ניבן-קון בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן והרצועה האקדמית של אייקון בשנה שעברה היו מההתפתחויות החשובות ביותר בזירת המדע הבדיוני בארץ בשנים האחרונות. אלה הן כנראה הנטיות (שלא לומר הסטיות) האישיות שלי.
רק בשמי. אני חושב שפרסום כזה חשוב מכיוון שהוא יכול להיות צעד חשוב בהקניית "מכובדות" (ואני משתמש במונח במרכאות בכוונה כי לא מצאתי ביטוי יותר טוב) לז'אנר ולאגודה. לא הייתי מעורב בהחלטה, זו אפילו לא הייתה הצעה שלי, אני הסכמתי לערוך אותו מכיוון שאני חושב שהוא חשוב ומכיוון שלדעתי זו הדרך הטובה ביותר שאני יכול לתרום בה.
וכמובן – לעניות דעתי ולטעמי החומר הזה מעניין (אם כי ככל הנראה אני במיעוט בדיון הזה).יתר על כן, לא אמרתי שאי אפשר לשנות את הדברים אלא רק שצריך לפעול מוקדם ככל האפשר ולא לחכות לאספה הכללית של יולי. אם זה היה מה שהשתמע מדבריי, זאת לא הייתה הכוונה.
ואומר רק עוד דבר אחד – ההודעה הראשונית על ההחלטה להוציא לאור שנתון התפרסמה כאן בראשית פברואר, לפני חודש וחצי.
זו החלטה של הוועד, וכזו היא צריכה להיות. אם רוצים להעלות את זה לדיון יש לפנות לוועד בנושא.
ועוד משהו על זמן. האסיפה הכללית הבאה מתוכננת לפנטסי.קון שבדרך כלל נערך ביולי ובהנחה שהשנתון אמור לצאת לאייקון (ראשית אוקטובר) זה ממש לא מספיק זמן להפיק אותו. אם רוצים לשנות רדיקלית את התכנים צריך לעשות את זה *עכשיו* כדי לעמוד בלו"ז הזה (בהנחה שהאנשים שהתחייבו לעבוד על השנתון במתכונת הנוכחית יחליטו שהם ממשיכים לעבוד עליו במתכונת שונה ולא יהיה צרוך לגייס מערכת חדשה).
שתי נקודות לגבי סיפורים
א. מתוכננת הוצאת אסופות "הטוב שבטוב" של סיפורים ישראליים. אני מעורב בפרויקט בשוליו, כך שאני לא יכול לומר לך איפה בדיוק זה עומד.
ב. התכנים של המימד – כולל הסיפורים המתורגמים שהתפרסמו בו עד היום – יעברו בצורה כלשהי לאתר האגודה ואתר המימד החדש שיהיה מקושר אליו. אנחנו מקווים שכך נוכל גם להגדיל את מספר הסיפורים המקוריים שאנו מפרסמים.
האם זה בבחינת "פיצוי", תלוי בהגדרות של כל אדם ואדם.
בנוגע לשנתון עצמו, הוא מעולם לא נועד להחליף את המימד בתוכנו, הוא נועד להיות משהו חדש. זו לפחות הייתה הבנתי וברוח זו אני הצטרפתי אליו. אני מקווה שבכל מקרה הוא לא יאכזב.
האם בסופו של דבר הפסטיכנס אמור לשרת את הקהילה, או שהקהילה אמורה להתיישר על פי ההגיון הכלכלי של הפסטיכנס.
אני לא מצוי בפרטי הכספים ולא יכול לומר לך איזה הפסד הכנסות סביר בעיניי, אבל לעניות דעתי הערך העליון (אם להשתמש במונח גרנדיוזי) צריך להיות תועלת הקהילה. אני חושב שיש לשקול פעם ופעמיים האם הפסד ההכנסות ומשאבי המתנדבים שמופנים אל דוכן יד שנייה לא שווים את התרומה שלו לרוח הקהילתית – זה הכול. מכיוון שאי אפשר לכמת את התרומה הזו בכסף, השיקול מורכב, אבל בכל זאת ראוי לדון בכך ולא לפסול את הדוכן על הסף.
האחד נוגע לטיפוח היצירה הישראלית – לא ראיתי התייחסות לפרס עינת (רק בתחום של קידום האגודה), ושווה לחשוב לפחות איך הוא משתלב בנושא.
האחר נוגע לתחום הקהילתי, והוא דוכן המשומשים. אני יודע שזה דוכן שזולל כוח אדם וזהו "בזבוז" של שטח שאפשר להשכיר לבעלי דוכנים, אבל לעניות דעתי הוא תמיד היה מוקד ל"פעילות קהילתית" (בהיעדר מונח טוב יותר) בשתי דרכים. ראשית זהו שירות שהאגודה העניקה לחבריה, ולקהילה בכלל, שזכה תמיד לפופולריות. שנית זה תמיד היה מקום שבו אנשים שלא מכירים זה את זה נפגשו ויצרו קשרים סביב הספרים – המלצות, השמצות והחמצות. נקודה נוספת היא שהדוכן היה דרך לאנשים לממן לפחות חלק מההוצאות שלהם על הכנס.
אם תימצא דרך להחזיר אותו, אני סבור שזו דרך טובה לקידום נושא הקהילתיות.שצריך להבחין בין שני סוגי פעילות "בפריפריה".
פעילות שוטפת, משהו בסגנון של "הבאר", אכן חייבת להסתמך על אנשים מקומיים. אבל לא כל המקומות בארץ נתברכו בחגית, ואולי במצבים כאלה הפיתרון הוא אכן מספר אירועים קטנים. אלה לא צריכים להיות אירועים "של האגודה" אלא אירועים שהאגודה תהיה שותפה להם, מעין נספח אם תרצו. זו יכולה להיות הצעה לסינמטק לעזור להם ליצור קשר עם מרצים (שניים-שלושה בשנה) אם יוקרנו סרטים ז'אנריים שהם ירצו לתת להם ערך מוסף. זה יכול להיות קשר עם נוער שוחר מדע בערים שונות בפעילויות שקרובות לנושאים ז'אנריים. דברים בסגנון הזה.
הרעיון הוא לא שהאגודה תארגן את האירועים האלה, אלא ליידע גופים כאלה שהאגודה יכולה לשמש גוף שיקשר בינם ובין מרצים (למשל). פעילויות כאלה אפשר לפרסם בערוצים של האגודה (האתר, המכתב החודשי, פורומים) ולהביא אליהם אנשים שאחרת אולי לא היו מגיעים.
זו הדוגמה שאני חושב עליה:
בשנה שעברה היה אירוע של נוער שוחר מדע בירושלים ביום השנה לפטירתו של אסימוב. החלק הראשון שלו הוקדש לתצוגה של רובוטים שבנו החבר'ה שהיו שם בחוג הרובוטיקה. החלק השני היה שלוש הרצאות על אסימוב (הרצאה שלי, מבוא עליו ועל היצירה שלו) ועל נושאים שעולים ביצירות שלו, אבל לא מתוך היצירות עצמן אלא מתוך מחקרים חדשים ברובוטיקה ובנושאים כמו ממשק אדם-מחשב. לאחר מכן הייתה הקרנה של "איש יובל המאתיים".
היו שם לא מעט אנשים, מגילאי כיתה א' עד פנסיונרים. למיטב זיכרוני לא היה שם ולו חבר אגודה אחד חוץ ממני. הסיבה היחידה שאני שמעתי על האירוע הייתה שמנהלת נוער שוחר מדע מכירה אותי וביקשה ממני להרצות. אני יכול לומר בפה מלא שאם הייתי מקבל בקשה כזו מהאגודה ולא ישירות ממנה הייתי נענה בחפץ לב.אני חושב שמשהו כזה יכול היה לעניין חובבים אחרים, חברי אגודה ושאים חברים, ופרסום שלו היה משהו שדורש מעט מאוד זמן ואנרגיה. פעילויות מהסוג הזה יכולות להיות בסיס ליצירת "תאים" ולפעילות קבועה יותר באזורי "פריפריה".
ב"בלי פאניקה". היא קצת ישנה, אבל זו נקודת מוצא טובה.
פרס גפו יוענק בטקס הסיום במוצאי שבת ה-18 לחודש. נדמה לי שיש איפהשהו באתר כותרת של "פרסים ותחרויות" ואולי זה שם.
