התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
כלומר, כן, אני יכולה להבין שאת לא מרוצה מהתגובה, אבל זו תגובה לגיטימית לחלוטין. מותר עדיין לאנשים להיות ילדים, צעירים, בורים, חסרי טעם ספרותי, מתלהבים יתר על המידה או כל פגם שערורייתי אחר.
לי יש משאבים מוגבלים, כמו לכל אדם. אני מתעניינת בעיקר בספרות ובכתיבה. אני אוהבת עוד המון דברים אחרים – אני ממש אוהבת סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, מוזיקה, לונה פארקים, רכבות וגלידה, בין השאר – אבל את המשאבים שלי אני משקיעה במה שחשוב לי. כתיבה וספרות. אני לא אשקיע אותם במה שפחות חשוב לי, כי זה יהיה להתפזר על יותר מדי (ואלוהים יודע שגם ככה אני עושה את זה).
אם יבוא אדם שמשאביו מוגבלים בדיוק כמו שלי, אבל שתחום העניין העיקרי שלו זה סדרות טלוויזיה (או סדרה אחת ספציפית), ויחליט לקדם את מה שנמצא במוקד ההתעניינות שלו – זה מה שהוא יקדם. מה כל כך מסובך כאן?
את רוצה לקדם מד"ב קולנועי או טלוויזיוני או מוזיקלי או קולינרי? אחלה. אנחנו כבר יודעים שיש לך יופי של יכולת עשייה. תעשי את זה. אל תצפי שאנשים אחרים, שעיקר העשייה שלהם מושקע במה שמעניין אותם באופן מיוחד, יעשו את זה בשבילך. וזה בדיוק כל הרעיון של האגודה, ומה שאמרתי מלכתחילה.
האגודה היא סכום פעיליה. יבוא אדם שחשוב לו לקדם תחום מסוים ומוכן להשקיע את העשייה הנדרשת, האגודה תקדם את התחום הזה. לא יבוא אדם כזה, זה לא יקרה.בסופו של דבר, האגודה לא עושה שום דבר אם אין בה אנשים שיעשו את זה, ואנשים – וספציפית כאן, מתנדבים – עושים דברים כי זה חשוב להם. אני, למשל, מתרכזת בדברים שחשובים לי – שזה, בעיקר, עידוד יצירת מקור – כי אלה *הדברים שחשובים לי*. אם יקום אדם אחר במסגרת האגודה וישקיע בכיוון של סרטים, סדרות טלוויזיה, אנימה, קומיקס או כל דבר אחר, אני לא אתנגד. אני לא אנסה לטרפד את זה. אני לא אטען ש"זה לא התחום של האגודה". להפך, אני אעשה כל מה שביכולתי (כל עוד זה לא מונע ממני להקדיש את כמות המשאבים שנראית לי נכונה לתחומים שמעניינים *אותי*) כדי לעזור לו.
אני לא חושבת שיש הרבה טעם לקבוע מדיניות, כשהמציאות בסופו של דבר מספרת לנו שמה שקורה בשטח זה לא עניין של מדיניות אלא זה מה שאנשים בוחרים להשקיע בו אנרגיה. אני חושבת שהמדיניות הכללית של האגודה – שאני לא חושבת שהשתנתה אי פעם – היא שתומכים בכל פעילות שנכנסת תחת כנפי הז'אנר, כל עוד יש לנו מי שיתמוך בה ופעילים שיעסקו בה.
אני לא חושבת שיש איזשהו טעם להחליט החלטה רשמית, נניח, שמעכשיו האגודה משקיעה יותר משאבים בעידוד נושא סדרות הטלוויזיה, כשאין לנו ממש אנשים שמעוניינים לפעול ולקדם את התחום (ואת יודעת איזה טיפוס של אנשים צריך כדי לקדם תחום – זה לא בא בקלות). אם יקום אדם ויקח את זה על עצמו, ידחוף ויקדם ויעודד, אחלה. אבל אם אין אדם כזה – יש ארגונים שעוסקים בזה, ואין סיבה "לאלץ" אנשים שזה לא ממש מעניין אותם בתוך האגודה להשקיע את המשאבים שלהם בזה, אם הם מעדיפים להשקיע את המשאבים שלהם במשהו שקרוב יותר ללבם. לא רק שאין סיבה – זה גם לא ילך.בכל החומר שקניתי בכנסים אי פעם, אבל בחיי שאני לא חושבת שיש לי סיכוי למצוא את זה בעתיד הנראה לעין. יש לי פשוט יותר מדי ג'אנק.
עומדת להיפתח סדנת כתיבת מד"ב לנוער במסגרת מתא"ן, בהנחייתי. הנחה מיוחדת לחברי אגודה. פרטים נוספים ניתן למצוא בקישור למטה. אם אתם מכירים בני נוער שעשויים להתעניין, זה זמן טוב להפנות אותם אל המודעה.
http://www.sf-f.org.il/story_927יש בזה משום הטרדה מינית כלפי הסופר, ואני לא בטוחה שזה ערך שראוי שנעודד – התפיסה של אמן כלשהו כמי שראוי לשבור כלפיו את הגבולות הנורמטיביים שביחס לגוף. ההגשה ההמונית הזאת של שדיים כדי שיחתום עליהם, והתחושה שגיימן תיאר, שהוא כבר הפסיק לראות בהם שדיים ומתייחס אליהם כאל משטח חתימה חסר ערך רגשי – אותי זה קצת הטריד. יש פה איזו שבירת גבולות כוללת שאני לא בטוחה שראוי שתהיה.
אבל מגיע לה מזל טוב, בלי ספק. אם כי נראה שחלק גדול מהמזל הטוב הוא שלנו, דווקא.
אגב, משהו שימצא חן בעינייך: ליום ההולדת שלי קיבלתי מחבריי הנלוזים, בין השאר, סכין קצבים ("מאכלת") גדולה ויפה שעליה מופיע הכיתוב Cartago Delenda Est. מושלם.
