התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
קראת בכלל את מה שכתבתי קודם?
*תחזוקה*. בלוג דורש *תחזוקה*. שדרוג של גרסת הוורדפרס (או כל פלטפורמה שהוא יושב עליה) פעם בכמה זמן כדי לוודא שלא תהיה פרוצה לסיכוני אבטחה, קודם כל. גיבוי פעם בכמה זמן. דאגה לכך שהעיצוב יעבוד ותקלות יתוקנו (ולא כמו, נגיד, אתר פרס גפן, שבמשך תקופה ארוכה במידה מגוחכת היה נטול כל אופציה לחיפוש או לדפדוף, ובכך למעשה היה נטול כל ערך. זוכרת כמה ניג'סתי אז? זוכרת כמה עליתי לוועד על העצבים אז? זוכרת כמה זמן לקח עד שזה תוקן, וגם זה לא באופן מושלם? את יודעת למה זה? כי לא היה מי שיעשה את העבודה). ניקוי של ספאם (ואוי, כמה שמצטבר ספאם ברגע שאתר נהיה פופולרי ולו במידת מה) או טיפול בתגובות בכל דרך אחרת שתיבחר. וכולי, דותן בטח ישמח להסביר לך קצת יותר על זה.
מי מדבר בכלל על העבודה על המכתב עצמו? אני מדברת על עבודת האדמין על האתר. אותה עבודת אדמין שלא נעשית בצורה יציבה על אף אחד מאתרי האגודה.
העלאה של המכתב החודשי לאתר האגודה תדרוש דקות ספורות פעם בחודש ומיומנות מינימלית. אני יודעת, ניהלתי את האתר הזה לא מעט זמן ואני יודעת איך עובד הממשק שלו. ניהול של בלוג זה סיפור אחר לגמרי.
עד היום, לא נראה לי שהוועד מגלה התמצאות יתרה בכוחו של המדיום האינטרנט או באספקטים החברתיים שלו. נו, אזוי.
האגודה לא מצליחה לתחזק כראוי את האתרים מבוססי הבלוגים שכבר יש לה, ר' הנקודה שהעליתי לגבי אתר פרס גפן ואולי גם אתר פרס עינת (מה באמת קרה לסיפורי פרס עינת מהשנה שעברה?). האם נראה לך הגיוני להרים בשלב זה אתר *נוסף*, במקום לנסות למצוא קודם פיתרון ראוי לאתרים הקיימים?
ואל תביני אותי לא נכון: אני מאד בעד פורמט של בלוג, ואם זכרוני אינו מטעני אפילו הצעתי אותו בעצמי, בזמנו. אבל לא אם אין מי שיתחזק אותו – ואת הבלוגים האחרים של האגודה – באופן רציף וקבוע. ונכון להיום, כל נסיוננו מעיד על כך שאין דבר כזה.כלומר, במגזין האגודה, כמובן.
זו לא ממש בעיה להוסיף עוד כותב לאתר האגודה, שתהיה לו הרשאה להעלות תכנים. והמכתב החודשי ממילא עובר עריכה, אז זה לא שעורך המגזין יצטרך לערוך אותו.לפני כמה זמן, כשהכנתי חומרים לאתר של "דם כחול", ניסיתי לפתוח את הקישור לראיון השני שהתראיינתי לפונדק גפן (ב-2010, לרגל המועמדות של "ד"ר ווטסון ומר הולמס" לגפן, לא הראיון מ-2009). הוא נעלם. בדקתי בטוויטר של פרס גפן וגיליתי שעוד חומרים מ-2010 נעלמו (ראיונות אחרים, למשל, כמו הראיון עם מיכל אהרוני-רגב, הראיון עם ניר יניב ולביא תדהר, ובקיצור, כל החומרים מפרק זמן מסוים בחצי השני של 2010). כשהפניתי שאלה בנושא לוועד האגודה, קיבלתי קישורים לראיון מ-2009. כשציינתי שהראיון שאני מדברת עליו הוא מ-2010, לא קיבלתי תשובה עד היום.
אז יש תכנים שהלכו לעזאזל באתר פרס גפן. אף אחד לא שחזר אותם, כך שאני מניחה שאף אחד לא גיבה את האתר בתקופה הרלוונטית (דבר שדי פשוט לעשות באתר על בסיס וורדפרס, אבל צריך בשביל זה אדמין שיטפל בזה). לא בדקתי מה קרה באתרים אחרים של האגודה, אני לא יודעת, למשל, אם ההיעלמות הגורפת של סיפורי פרס עינת 2010 מאתר פרס עינת היא מכוונת, או שגם זה קשור לקריסה של קורקי.
זו אחת הסיבות שאני חוששת מפתיחת בלוג למטרה. בלוג דורש תחזוקה רציפה. האגודה לא חזקה בשום דבר שמצריך רציפות.מה לגבי האופציה להעלות אותו פשוט כמאמר במדור החדשות של מגזין האגודה?
הסיבה שאני שואלת היא שפתיחה של עוד בלוג תדרוש עוד תחזוקה, ועד היום האגודה די מתקשה לתחזק באופן עקבי את האתרים הקטנים שלה. ע"ע למשל אתר פרס גפן, עם כל הבעיות שהיו בו ועם העובדה שהוא לא ממש המקור הכי יעיל ונוח למידע על פרס גפן (וכן העובדה המצערת שחלק מהתכנים שלו הלכו לעזאזל בקריסה של קורקי.נט – אני מניחה שזאת הסיבה, כלומר – ולא שוחזרו מאז).
החשש שלי הוא ממה שיקרה בעוד כמה שנים, כשלא יהיה מי שישדרג את הפלטפורמה, ימחק ספאם וכדומה, ואף אחד כבר לא יזכור מי מחזיק בסיסמה העדכנית לממשק הניהול (אני מאמינה – ואשמח אם יתקנו אותי בנושא – שלאגודה עד היום אין קובץ מסודר ומאוחד של סיסמאות גישה לכל האתרים הקטנים שלה. נכון?), ונמצא את עצמנו עם עוד נכס נהדר בפוטנציאל אבל מעלה קורי עכביש במציאות.
(הייתי בעד פיתרון הבלוג בעבר. מאז ראיתי מה קורה לבלוגים כאלה שלא זוכים לתחזוקה מספקת).וזה אתר הכנס: http://meorot.sf-f.org.il .
לא שזה עושה את התקנון הגיוני יותר. במיוחד שעשע אותי הסעיף שאסור להכניס חומרים פורנוגרפיים לאירועים של האגודה. מישהו הציץ פעם בתכנים שיש בדוכני הספרים והקומיקס בכנסים? חי חי.
בדף המועמדויות לוועד האגודה הוא אחד הדברים ההזויים ביותר שראיתי בחיי. וזה אחרי שראיתי את התקנון למניעת הטרדות מיניות.
וזה דבר שיקרה בצ'יק צ'ק אם תסיר את ההתנגדות שהגשת לרשם על בקשת האגודה לרשום את סימן המסחר של אייקון. אבל אתה, כנראה, עדיין נעול על הרעיון שלאגודה מעולם לא היה קשר לאייקון, ושאייקון נולד כך סתם מהאוויר או מקצף הגלים או משהו.
הרעיון שהאגודה גם תשלם על המתחם, גם תפיק את האירועים, וגם תעביר 20% מההכנסות (לא מהרווחים) לארגון החסות הוא משעשע. מה בדיוק התועלת שתצמח לאגודה מהסכמה לסעיף כזה? זה לא שה"חסות" של אייקון TLV תתרום במשהו למספר המבקרים ומכאן להכנסות, אם לשפוט לפי ניסיון השנה שעברה, ואותן חסויות שאייקון TLV יהיה אחראי לגיוסן ממילא לא יגיעו אליה (ע"ע "האגודה למדע בדיוני אחראית ותישא בכל ההוצאות הנדרשות על שכירות והפעלת המתחם שבאחריותה ועל הפקת הפעילות"). אז אנחנו מדברים פה על מצב שבו האגודה לא מרוויחה שום דבר מההסכם, אבל נדרשת לוותר על השליטה בכנס פלוס נתח גדול למדי מההכנסות פלוס הזכות שלה על סימן המסחר. מפתה, בלי ספק.
