התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
בין הכתיבה הרגישה והעדינה בסיפור "זוהרת", עם כל הלבטים, לבין ההתבוססות וההתגוללות בכל מה שיש לו shock value מתוך הנאה מההשפלה, ההכאבה וההתנהגות הטורפנית שיש בכתבי דה סאד, כנראה שמשהו מאד שונה בצורה שאנחנו קוראות.
נראה לי שהראייה שלך קצת, רק קצת, שטחית. את מתמקדת בצורה במקום להתמקד בתוכן ובאופן. אבל מעבר לזה – את צודקת. בדיוק אותו דבר.הפתילים שנמחקו היו מקרה יוצא דופן, ונבע מהחלטה מסוימת של ועד האגודה. היו לזה סיבות שונות ומשונות שלא זה המקום לפרטן. בדרך כלל לא נמחקים כאן פתילים.
לגבי הפתיל של ניר – אין לי אלא לומר שבכל פורום שמכבד את עצמו יש מדי פעם מידה מסוימת של קלילות ובדיחות הדעת, וכל עוד זה לא קורה לעתים קרובות מדי, זה לא נורא. כמובן, ככל שהמתבדח יותר קרוב לצלחת, כך יש לו יותר סיכויים שבדיחתו תשרוד. ו"יותר קרוב לצלחת" זה לא בהכרח יותר מקורב למנהלת הפורום, אלא גם יכול להיות פשוט יותר מוכר וקבוע בפורום.
באופן עקרוני, אם תשימי לב, המחיקות בפורום הזה מינימליות. לרוב אני לא מוחקת הודעות, גם כשהן לא קשורות, אלא מבקשת מכותביהן לחדול מכך.בפורום הזה הנימה "רודנית" כדבריך כי הפורום הזה נועד לשרת את מטרות האגודה, הווה אומר לאפשר דיונים והודעות בנושאי האגודה, בהתאם לקביעת הועד. לפיכך, יש פה גם מעורבות של בעלי תפקידים באגודה, חוץ ממני, שדואגים לכך שהפורום הזה יתנהל בהתאם לצרכי האגודה.
בפורום הסיפורים יש – שוב – להבדיל בין שני דברים – כללי הכתיבה והתגובות על סיפורים.
במה שנוגע לכללי הכתיבה – הם אכן נוקשים, ומבוססים על נסיון ממושך בפורומים רבים. המטרה היא ליצור פורום שיהיה כמה שיותר נוח גם לכותבים וגם לקוראים, ואני חושבת שהמטרה הזו אכן מתמלאת.
באשר לביקורת על סיפורים – תופתעי, אבל האנשים שמעבירים ביקורת על הסיפורים בפורום האגודה הם משתתפים בדיוק כמוך. כל סיפור זוכה ליחס דומה מאד, כשאכן יכולים להיות הבדלים אישיים – אנשים מטבעם מגיבים אחרת לאנשים שמוכרים להם מאשר לזרים – אבל באופן עקרוני דרישת האיכות מתקיימת תמיד.
אני חושבת שלא הפנמת נקודה עקרונית אחת: האתר הזה הוא אתר של חובבי מד"ב. חובבי מד"ב הם בדרך כלל אנשים שקראו *הרבה* ספרי מד"ב וסיפורי מד"ב, ראו *הרבה* סרטי מד"ב, ובאופן כללי יודעים מה הם רוצים. אין פלא שהם ביקורתיים, ולא פלא שהם דורשים *מד"ב*. (וקראי שוב את אותו משפט כשאת מחליפה את המילה "מד"ב" במילה "פנטזיה" כדי לקבל את הצד השני של האתר). אני לא הייתי רוצה לראות את האתר הזה הופך למשהו דומה לפורום הסיפורים של ספידי, שבו מתפרסם ה-מ-ו-ן זבל, ועל כל סיפור כזה יש חמש מאות אנשים שקופצים ואומרים "אחלה סיפור, נהדר, משובח". והאמת – אני אישית גם לא הייתי כותבת לפורום כזה.הוא ביצע מחקר וגילה שלא היו כאלה מעשים (ופרסם את מחקרו, כמובן, באתר אינטרנט, שהוא המקום שבו מתפרסמים כל המחקרים הרציניים). עשרות אחרים, על פי שניים שלושה ספרים שקראתי, חקרו את הנושא והגיעו למסקנה שהדברים כן היו, על פי רישומי בתי משפט, אזכורים של אנשים אחרים מאותה תקופה ועוד. אז כמובן, אפשר לבחור להאמין למה שיותר נוח ומתחשק להאמין, או שאפשר לבחור להיות בורים כמוני, ולהעדיף להסתמך על מקורות קצת יותר מפורטים.
מחקרים היסטוריים טיבם שיש בהם הרבה חוסר הסכמה. אם תסלחי לי, אני מעדיפה להסתמך על מה ש*הרבה* מקורות היסטוריים אומרים, ולא על מה שאומר מקור היסטורי מבוסס אינטרנט *אחד*. שלא לדבר על כך, שכשקוראים את הפילוסופיה שמר דה סאד הטיף לה, מגיעים למסקנה שהאיש בכל מקרה היה בעד מעשים מעין אלה, כך שהם סבירים ביותר.
אגב, רוצה לקרוא ספר מבוסס אינטרנט שמסביר מה היתה האמת ההיסטורית *האמיתית* מאחורי רצח רבין? יכול להיות אפילו שהוא צודק!כשאת אומרת "אדם שנהנה להכאיב לאנשים", אנא הוסיפי לזה את התוספת הקטנה "בניגוד לרצונם". יש די והותר אנשים שעוסקים בסאדו-מאזו בהסכמה הדדית, ונגד אלה אין לי כלום.
הבעייה שלי עם המרקיז דה סאד היא העובדה שהוא ניצל את מעמדו כדי להתעלל באנשים (בעיקר נשים, אבל היתה לו גם מידה של פעילות הומוסקסואלית) חפים מפשע שלא בהסכמתם, ואז ניצל את יתרונו הכלכלי כדי לסכור את פיהם.מצד אחד אתה אומר שאתה חובב מד"ב קשה, מצד שני אתה אומר שאתה נגד תיוג. אבל מעצם זה שאתה יודע שאתה חובב מד"ב קשה, אתה מן הסתם יודע אילו ספרים נכללים בקטגוריה הזו, וזה אומר שכבר תייגת אותם בעצמך…
אני חושבת שמה שאתה מתנגד לו זה התיוג על ידי הוצאות הספרים, ועם זה אני מסכימה. לא תמיד להוצאת הספרים יש מושג, וידוע היטב שיש סופרים שלא מסכימים שיתייגו אותם כמד"ב או פנטזיה למרות שהם כן. אבל ממילא, אני לא מתייחסת לתיוג של הוצאות הספרים, אלא לאופן שבו חובבים מקטלגים את הספרים.היא בעלת משמעות. בסופו של דבר, יש אנשים (כמוני) שמעדיפים מד"ב על פני פנטזיה, והסיכויים שייהנו מסיפור מד"ב גבוהים מהסיכויים שייהנו מסיפור פנטזיה. לפיכך, כשאני הולכת לקנות ספרים, יהיו פחות סיכויים שאקנה ספר עם תווית "פנטזיה" מאשר ספר עם תווית "מד"ב". כך גם לגבי מד"ב קשה ומד"ב רך – יש אנשים שלא אוהבים מד"ב רך, ולעומתם יש כאלה שלא אוהבים מד"ב קשה. לאנשים כאלה, יש משמעות לתיוג.
נכון שהתיוג הזה לעולם לא יהיה במאה אחוז – יש חפיפות בין כל הז'אנרים ותת הז'אנרים. אבל אני לא חושבת שזה נכון להגיד שהתיוג הוא חסר משמעות – הוא כן נותן מידע מסוים לגבי הסיכויים שלנו לאהוב סיפור או ספר מסוים.החלטת ועד האגודה היתה כי נושא הסרטים הישראליים לא יידון יותר *על ידי חברי ועדת התכנים* מחוץ לועדת התכנים, וזה משיקולים לגיטימיים השמורים עמם. לפיכך, כל מי שאינו שייך לוועדת התכנים של אייקון מוזמן לדון בנושא הסרטים הישראליים, אולם צריך להיות לו ברור כי הוא לא יקבל תגובה מאנשי ועדת התכנים, שמנועים כרגע מלדבר על הנושא מחוץ לוועדה.
ואגב, מי שמכנה אנשים "סטליניסטים", ידידי, ומאמין שהם יעברו על זה בשקט ובחביבות, מעיד בזאת על הנאיביות העמוקה שלו. אם נדמה לך שהשוואת אנשים לרודן שרצח אלפים מנומסת יותר מאשר לקרוא לך "אוויל", אני חוששת שאולי כדאי שתחשוב על הנושא מחדש.שמו של ז'אנר המדע הבדיוני, אם תשימי לב, כולל בו את המילה "מדע". נראה לי שמלכתחילה את מתנגדת להתמקדות הזו במשהו שמתייחס למדע (או טכנולוגיה). אז מה בעצם את מחפשת במדע בדיוני?
נדמה לי שהז'אנר (או תת הז'אנר) שאת מתעניינת בו הוא זה המכונה סליפסטרים (או "השם שניתן לז'אנר שבו כותבים סופרי מיין-סטרים כשהם כותבים ספרות פנטסטית או מד"בית למחצה אבל לא מוכנים להודות שזה מה שהם כותבים"…)
(והלינק בזכות דידי, עוד מהעבר הרחוק…)
