התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
חברים יקרים,
גל, תבורך נשמתו העקשנית, חיפש ומצא מספר חרוזים שנהגו בידי אסימוב מיודענו, והנוגעים ישירות לעניין כתיבת סיפורי מד"ב. אלא שהוא (גל, לא א. מנוחתו עדן) הגדיל לעשות ותרגם את הנ"ל לעברית. כיוון שכך, לא נותרה לי ברירה, והוספתי את החרוזים למאמר (לאחר שעברו לעיסה רצינית במלתעותי הבוחנות).
אתם מוזמנים, אם כן, לחזור למאמר – הקישו כאן.ובאשר לגל – ההנהלה כבר תמצא מה לעשות בו.
לא היה שואל את אשר שאל, שכן:
א. לא ספרי "כיצד תעשה" הוא צריך, אלא קריאה – והרבה
ב. אם יתיחסו כותבי המד"ב לעצמם כאל כותבי פרוזה, לא יאלצו לחוות "נחיתות" כלשהי. נחותים יהיו רק אלה המנסים להיות כותבי מד"ב *בלי* לכתוב פרוזה, או המחפשים אחר מדריכי קסם בנושא הספרות הספקולטיבית…אפילו את קיבלת מלה טובה או שתיים, וודאי היית מבחינה בהן אלמלא נטייתך לחפש את הרע. גם הביקורות שקיבלת היו בונות למדי. ואם תבחני כמה מהסיפורים האחרים, תראי כי חלקם התקבלו בחמימות מה.
"בכלל לא רציתי לנצח," אמר המפסיד, "סתם בא לי לשאוף מעט אויר צח. במקרה הגעתי לכאן. אני בכלל שונא תחרויות. אם הייתי יודע, בכלל לא הייתי יוצא מהבית…"
או, כמאמר חז"ל: יאללה יאללה.
אם כן, החליטי נא באיזה כינוי להשתמש, על מנת למנוע אי הבנות.
ובאשר לביקורת – אכן, קיבלת ביקורת בונה, וטוב תעשי אם תעייני בה שוב (לא רק בהודעותי) ותפיקי לקחים. אם ציפית לערימת שבחים, ודאי שתתאכזבי. אבל תמיד יש פתרון למאוכזבים שכאלה – פורומי כתיבה יוצרת.בין קפדנות ודמיון אין, למרות רצונך העז, כל קשר. יכול אדם לכתוב את המעשיות הדמיוניות והמופרכות ביותר על הכתב בשפה נקיה וקפדנית, ויכול אדם… לעשות ההיפך, כפי שקורה כאן (ולא רק) לעתים מזומנות.
אבל אל תטרח להקשיב לי. המשך בעילגותך ותראה איזה יחס תקבל.
בהצלחה.אין לי הרבה להוסיף על שנאמר כאן. כדאי להמנע, כפי שאמרתי, מתיאורי יתר – שמות מכשירים אקזוטיים (וממוספרים למשעי), מידות ומשקלות, תכונות שאינן ממין העניין (כגון המוח הרב תאי – הרי אין בנמצא מוח חד תאי…) ושאר עומס יתר.
מזכיר לי מאד משהו. אנ'לא יודע מה. ממש כאילו כבר קראתי את זה פעם (למעט מספר בעיות קלות). אולי אפילו קראתי את כל הסיפור פעם.
אתה בטוח שאתה כתבת את זה?אין שום סצנה כזו בתסריט שלי! מדובר, למעשה, בקומדיה של טעויות: מזכיר האגודה שולח בטעות את ראש הועד למזוזואיקון המאוחר, וכך מומצא הסיגר מליוני שנים בטרם עת. בנסיון לתקן את המשגה האומלל יוצא צוות חילוץ מובחר – ה', ו', ע', נ', ו-צ' – לנסות ולהשיב את האבדה, אך מסתבך כשאחד מזיקוקי התאורה של זה האחרון מתפוצץ בטרם עת, תוך שהוא גורם למכונת הזמן לנטוש את החבורה אי שם בשלהי המאה השניה לספירה.
בינתיים נאלץ מזכיר האגודה הפוחז להתמודד לבדו עם קהל מנויים עבריין, דוק א' בונה מחולל אי-כבידה ממדיח כלים ומערבל ביצים ונדבק לתקרת דירתו, ג"ח שופך בטעות את תכולתה של המבחנה הלא נכונה לביוב, ובכך גורם לכל תושבי גוש דן התמכרות קשה לגבינה צהובה, ר"ג מסתבך בהרפתקה איומה בדרייב-אין (לא נפרט, אך נזכיר כי מעורבים בה גם שני לוחמי סומו,4500 קסטות וידאו מוברחות ורבע ליטר שמן קיק) ו-ש' ניצל בעור שיניו מלהקת במאים ישראלים פראיים ומורעבים.איזה מתח! מה יהיה?!
המשך, חברים, בפרק הבא של –
*אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה – ה ס ר ט* !
