התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אוף! אלה הודעות כאלה שגורמות לי להשתייך לקליקה, אחרי שעבדתי כל כך קשה כל שנות התיכון להימנע מהן…
[והיות ונראה שאמצא את עצמי כאן לעיתים קרובות, בזאת אני מייבאת הנה באופן רשמי את הכינוי האינטרנטי שלי, למען שני האנשים שיודעים מי אני (אבל תמיד טורחים לבוא להגיד לי שלום בכנסים…). ובאותו נושא, באמת שאני לא מבינה למה צריך מפצל אישיות – אני מאמינה בלהתפצל לואו-טק, בדרך הישנה והטובה. לא הכל צריך לעשות עם טכנולוגיה]
לילי
גם הסיפור שלי (שלא הופיע כאן בפורום…) מתעסק, קצת, בערך, בשליטה ב, או שינוי של מחשבותיהם של אחרים דרך חלום. בצורה אחרת לגמרי, אבל. יש סיכוי שזה ייכנס לעולם?
הטענה שהובאה היתה, אם יורשה לי לתרגם, "אתה מתלונן על ספוילרים והולך ומספיילר דברים?"
ואני מסכימה, זה אכן לא יפה.
לגבי אזהרות הספוילרים, לפחות לטעמי, כמי שנהנית מהרצאות באפי שונות, וחיה על זמן טלוויזיה, כך שבמשך זמן רב הייתי זו שלמענה הן היו שם – כל העניין קצת יצא מפרופורציה (וכן, זה כלל וכלל לא מתנגש עם העובדה שאיימתי לאחרונה להרוג מישהו אם הוא יספר לי מה קורה בפרק הבא של אבודים). הסדרה כבר שודרה, במלואה, X פעמים. לא הגיע הזמן להתבגר ולהתגבר?
ובמקרה הכללי, למרות שאסור להרוס סופים ו/או פרטים קריטיים של ספרים וסרטים טובים – צריך לדעת כמה רחוק ללכת. אדם לא יכול לחיות את חייו בפחד. לא בפחד שתספיילר משהו למישהו, ולא בפחד שמישהו יספיילר עבורך משהו. דברים יספוילרו לפעמים, במהלכם הטבעי של החיים, והדרך היחידה להימנע מכך לחלוטין היא לקרוא את כל מה שאי פעם נכתב, תוך בידוד מוחלט. ואני אומרת: בהצלחה עם זה.
