התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אם כי לפחות בעיני עצמי, כבר הוכחתי שאני יכולה להתמודד לא רע עם עלבונות (גרועים בהרבה מרוב מה שהולך כאן, ושבכלל לא הגיעו מאיתי גרייף, או משהו, לבל תהיה אי הבנה) בוויכוחי ז'אנר, גם אם לא כאלה שנערכו בפומבי (אם כי בקהילה שלנו, ניתן להניח שדיווח חד צדדי לגבי אופיי ומהותי כאדם כן הגיע לכמה אנשים, אם כי אף אחד מהם לא שאל אותי על הצד שלי אז אני רוצה להאמין שאני טועה), ובלי שתהיינה לכך השלכות מרחיקות לכת על אנשים (אלא אם מישהו רוצה לטעון ששנה הפסקה מפירסום היא השלכה כזו על מישהו מלבדי, וחוץ מזה גם היא למיטב הבנתי סייעה להישרדותו של פרוייקט קהילתי. ושאם תהפוך לשנתיים, אגב, זו כבר לא אשמתי – עורכי ארצנו אנשים עסוקים הם).
אני לא מתעקשת על הותרת הטינה והמריבות מאחור כי אני לא מבינה את ההרגשה. זה לא שלא נכוויתי בעבר. זה שנכוויתי ועוד איך, ואני בכל זאת מאמינה שכולם כאן מנסים לקדם את הז'אנר, ויכולים, אם הם רוצים, לעשות זאת בלי לפגוע, לנטור טינה, להעליב, להכפיש, או כל דבר אחר שהוא. אבל זה מצריך מידה כלשהי של נכונות ואמון – והנה הצעד הראשון שלי: אני מאמינה שאיתי גרייף מסוגל לנהל דיון לעניין ולתרום במסגרתו, ומרשה לו, עד להודעה חדשה, להשתמש בי כדוגמא לדברים, מתוך אמון מלא בכך שהוא לא ינצל את זה לרעה.(אוף! איזה אורך של פתיל! רובו ייחכה למחר, חוששתני)
א. אנשים לנצח יהיו מוטים בתפיסתם את המציאות (היי, לא התדיינו על כך כבר פעם?). זה לא צריך למנוע ממישהו לנסות. אני בעד לא להעליב אנשים בפורום, בגבולות ההיגיון.
ב. אם אתה מאוד רוצה לנהל את הדיון ההוא, אתה מוזמן לנסות שוב. אני בעד דיונים חשובים (אם כי אני מאוד לא מסכימה עם דעתך, כפי שאמרתי גם בזמנו, ולא אהסס לומר זאת שוב). אמנם אלה רק שני סיפורים ולא שלושה, אבל אם אתה באמת לא מסוגל לנהל אותו בלי דוגמאות לגופו של כותב, "לילי דאי" – לך על זה. אבל אני בהחלט אקום על רגלי האחוריות אם תגזים, אז אני מצפה ממך להשתמש ברשותי הזו באחריות.לא, בעצם לא כדאי שתענה, זו עלולה לצאת שאלה ממולכדת. אני לא רוצה להעמיס על מנהלת הפורום.
קראתי הכל(כוכבית, כי כוכבית אמיתית יוצרת הדגשות משונות), דווקא. כזו אני. למה סתם להניח הנחות לא מבוססות?*זה היה מאוד הגיוני, עד שההודעה לה הגבתי נערכה… אוף, זה נורא מסובך כל הטכנולוגיה הזו.
אני לא מנסה לנקוט כאן עמדה או לצדד במישהו, רק אציין שלמרות היותי אדם סבלן ופציפיסט, אם הדברים היו מופנים אלי, ואם אני הייתי יושבת ככה בשורה הראשונה במיקום כל כך אופטימלי, ואותי היו משתיקים, המפגש היה ככל הנראה נגמר באלימות. מעולם לא הערכתי את איתי גרייף כמו בישיבה הזו. לו רק היה מיישם את אותה שליטה עצמית בפורומים, אני חושבת שכולנו היינו אנשים מאושרים יותר (ולו בגלל כל הזמן הפנוי שהיה מתפנה לנו כי לא היינו מנסים נואשות לעקוב אחרי הפתילים הללו).
כן, זה בהחלט יהיה משמח אם תהיה בעולם קצת יותר תרבות דיון. כן, אנשים מסוימים בהחלט צריכים ללמוד קצת שליטה עצמית. אבל.
אני חושבת שלסתום את פיו של גרייף בנוגע לאמיר ארד, לאחר שסתמנו בעליצות את פיו של גרייף בנוגע ליחסיו עם אמיר ארד בזמן שהאחר קיבל במה פומבית (ורשמית בהרבה מהפורום הזה), לאורך זמן, לפזר הכפשות גרועות בהרבה מ"מוקיון" (מי יודע, אולי היתה בהן אמת. זו כל כך לא הנקודה) זה בעייתי. זה לא אומר שצריכות להיות הכפשות בפורום. זה אומר שלא היו צריכות להיות הכפשות כבר במפגש האגודה בעולמות. היות והיו – אני חושבת שזה הופך את עמדת הוועד כרגע למאוד מאוד מורכבת, ואני מאוד לא מקנאת בהם עליה.אני חושבת שצריך להתמודד עם העתיד, ולא העבר, כי זו ביצה ש(שוב) לא נצליח לצאת ממנה. אני מבינה למה ההודעות שעוסקות בך מפריעות לך – ואני בעד שמנהלת הפורום תמחק אותן, היות והן מפריעות לך. אבל אני בעיקר בעד שמעכשיו תגובש מדיניות דיונים כללית, שתהיה נכונה באותה המידה לכולם, ושתיושם בפורום על ידי המנהלת. אני גם בעד שאנשים (אנשים. לא אדם ספציפי למרות הדעה המקובלת) ישלטו ברוחם, מזגם לשונם ומקלדתם ויהיו קצת יותר נחמדים לאחר באשר הוא אחר, אבל נו, עד שיהיו לי הכלים ליצור לעצמי את העולם הזה יעבור עוד הרבה זמן. בינתיים אני יכולה רק לקוות בנאיביות כהרגלי.
אז אם יהיה לאגודה ספר סיפורים קצרים שנתי, ואם צריכים איזושהי עזרה שם – כל מיני דברים כמו לקטורים, או עריכה, או משהו… פה ושם איזה סיפור אולי… האנשים הרלוונטיים יודעים היכן למצוא אותי.
ואם הבעיה עם סיפורים היא בלקטורים – אשמח לעזור.
כמו כן, אם להוסיף לרשימה של רז מלמעלה, הסיפור הזוכה בתחרות של בדיון הקודם מסתובב כרגע באיזה לימבו שבו הוא אמור להתפרסם במימד הכבר לא קיים, אם רוצים אותו אתן אותו בשמחה.גם אותי זה מאכזב. עם כל הכבוד למאמרים ולסקירות, אני לא חושבת שזה מה שאנשים אהבו את המימד בגללו, וכשאומרים "המימד נסגר, אבל זה בסדר, יהיה שנתון במקום" רומזים שהשנתון יהיה תחליף בצורה כלשהי. הרבה סיפורים טובים זו בהחלט סיבה עבורי להיות באגודה. אסופת מאמרים? מאמרים יש לי מספיק בבית, אבל תודה בכל אופן. זה עניין של איך אוהבים משהו – הסקירות והמאמרים מעניינים, אבל הם לא משהו שאני אוהבת נורא ושלבי יקפץ בחזי לקראתו.
ועם כל הכבוד לאסופת "הטוב שבטוב" – היא עדיין רק בתכנון, ומה אם היא לא תצא לפועל, או תתעכב? לדעתי האגודה עלולה להפסיד הרבה אנשים בפנייה קודם כל לצד האליטיסטי והקר, ובהזנחת מה שאנשים אוהבים יותר. אם כבר – בעיני עדיף להתחיל עם אסופת "הטוב שבטוב" שנתית תוך כדי ניסיון להפוך אותה לספר של ממש, ורק אחרי שהפרוייקט הזה יתבסס ויצליח – להתחיל לעבוד על משהו של סקירות ומאמרים.אני יודעת, הרעיון כבר עלה בעבר – אבל כל פעם מחדש הוא משמח אותי. כי אם האגודה תצליח ליצור מזה מין סדרת "המיטב שבמיטב" מקומית זה יהיה… וואו. יש לי מדף בספרייה שרק מחכה.
