התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
יש הבדל בין "לא מקשיב" ל"לא מסכים". הנה, תראה – אני מקשיבה (טוב, קוראת) בקפידה, ובכל זאת לא מסכימה לקביעה הזו. אני חושבת שהתקשורת בינך לבין האגודה, בינך לבין פעילי האגודה ובינך לבין הפורום הזה יכולה להשתפר, אם תקפיד יותר על האופן בו אתה מתנסח. אתה חושב שלא. אני אומרת שכן, אתה אומר שלא. וחוזר חלילה, ושוב, והיי, אני נהנית, מה איתך?
כמו שהעובדה שאתה לא מסכים איתי לא אומרת שאתה לא מקשיב לי, גם העובדה שאני לא מסכימה איתך לא אומרת שאני לא מקשיבה לך. ובאותו האופן, אנשים יכולים לקרוא בתשומת לב את הדברים שאתה כותב, להעריך את הידע שלך ולשקול את נקודת המבט שלך, ולא להסכים למסקנות שאתה מגיע אליהן. אם הקריטריון שלך להקשבה הוא הסכמה אוטומטית עם מה שאתה אומר והאמונה שאתה תמיד צודק – אתה לעולם לא תמצא כאן הקשבה אמיתית. אם יורשה לי להציע קריטריון אלטרנטיבי, אם תנסה כבוד בסיסי, הערכה, השקעת הזמן שדרוש לקריאת ההודעות שלך ושקילה בכובד ראש של הדברים שאתה אומר – תראה שאתה זוכה כאן לשפע של הקשבה כבר די הרבה זמן. לא מכולם, אולי, אבל לפחות מאנשים מסוימים – גם כשלפעמים לא לגמרי ברור להם למה הם עושים את זה והאם הם מעודדים בזה התנהגות שפוגעת בפורום שיקר להם.
טרוליות זה משהו שפוגע ברגשות הגולשים, וצריך למחוק. ההודעה שלך פוגעת אך ורק בארגון שאתה חלק ממנו – והיי, זו זכותך.
לא ברור לי על איזה בונקר אתה מדבר, או אילו אבנים זרקתי. המטאפורות שלך מעודנות מדי, כנראה – כי אין לי מושג למה הן מתייחסות. כל מה שאמרתי, כל מה שאני חוזרת ואומרת, כבר די הרבה זמן, זה שהאופן בו אתה מתנסח בפורום הזה מונע מאנשים לשמוע אותך, ולבוא אחר כך ולהתלונן שאף אחד לא מקשיב… נו, זה לא ממש מפתיע.
האם אני טוענת שאם תהיה כולך נופת צופים זה יגרום לכולם להתאהב באייקון, ולא לחשוד לעולם בשום פעולה של הגוף הזה? לראות בכל מילה שתכתוב דברי אלוהים חיים? לא, לא נראה לי. אבל האם יש מקום לשיפור בתקשורת? כן. אתה לא חייב – כל עוד אתה לא פוגע ברגשותיו של אף אחד, באמת שזכותך לדבר לקיר. אבל זה נראה שמרוב שאתה מכור לסגנון הזה, אתה שוכח שמדובר בקיר בעל אוזניים, שמסוגל גם לשמוע וגם להקשיב, אם טורחים לדבר איתו ולא אליו…את באמת מצפה שנאמין שאת יו"ר הקליקה המסואבת ולא אכפת לך לרגע מכל ההון והשלטון בהם זה כרוך? עוד מעט תגידי שאת עושה את זה בהתנדבות…
האירוע היה אירוע הצגת פרסים, עם המון פרסים אחרים, ובלי יותר מדי קהל. זה מאוד מגניב שפרס גפן נכנס לשם, וההצגה היא כל המטרה. לא היו מטרות מעבר לזה, ולכן לא צריך להתאכזב ששום יהודי עשיר ופילנטרופ לא גילה אותנו…
אני כן חושבת שאם היא היתה מנוסחת אחרת – היא היתה יכולה להיות חומר למחשבה, במקום להיות מתויגת אוטומטית כ"עוד פעם הוא יורד על אנשים" ושאף אחד לא יטרח באמת להבין מה כתוב בה.
יש נאיביות, ויש להבין שהאופן בו מנסחים מסר משפיע על האופן בו אנשים אחרים מפרשים אותו. אני חוששת שבמקרה הזה – כמה עשרות שנים של מחקר מגבות את העמדה שלי, ואתה זה שמתעלם מהמציאות וחוזר וטוען שכל עוד אמרת משהו, זה ממש לא משנה איך. זה נראה, ממה שאתה מתאר, שאייקון מנסה לפנות לקהילה: מארגן מתחם יד שניה, לכל הפחות. להציג את זה לחברים באותה קהילה באופן הכי אנטי-קהילתי שאני יכולה להעלות על הדעת (בעצם לא – יכולת להציג את זה באמצעות העלאה באש של אושיות קהילה שהכינות מראש מסודרים כך שהתפתלויות גסיסתם יצרו אותיות. ככה זה כשיש דמיון פורה מדי) זה לחלוטין סותר את המטרה הזו. אני באמת לא יודעת למה אתה מתעקש להרוס את העבודה הקשה של עצמך. אני בטוחה שיש לך סיבות טובות. אבל אני מציינת את זה בכל זאת, למקרה שאולי לא שמת לב שזה מה שאתה עושה. כזו אני. נאיבית.
אבל אתה נותן לאנשים האלה להכתיב את הטון שלך, ולהרוס את הכיף שבחדשות טובות. זה לא קשור לזיכרון – זו הבחירה במה להתמקד ומה לקחת איתך מהדיון.
שלא תבין לא נכון: אל לי למנוע מאדם להעיר הערה עוקצנית – אני מאוד בעד כאלה. אבל זה הרבה יותר מוצלח כשההערה העוקצנית היא השוליים של החדשות הטובות, השנינות שמלווה אותן. חבל שהיא תבוא על חשבונן לחלוטין.איזה כיף שאייקון חושב על הקהילה, איזה כיף שאורי התכונן לאפשרות שהמכרז יפול, ואיזה כיף שיהיה איפה למכור ולקנות דברים באייקון. איך הצלחת להפוך את זה לדבר שלילי?
(לילי בשם עצמה)
למיטב הבנתי, הועד הקודם התחיל לעבוד על עניין האתר בדרכים רבות, מתכנים ועד מעבר שרת – עבודה שנמשכת גם עכשיו. זה לא פשוט למצוא מנהל לאתר, גם לא זמנית כשהמנהל הקיים עסוק מאוד – ברור שהאתר צריך ניהול שוטף, ואנחנו ממשיכות לחשוב על פתרונות, כאמור.
(לילי בשם עצמה)
והתחלתי אותו לא פחות מפעמיים, בשני מקומות שונים בפורום.
יש הבדל בין להכתיב לאתר ולנהל אותו, לבין לקבל החלטה לגבי מה אנחנו רוצים לראות (מאמרים? סיפורים? קהילתיות? כמה אתרים נפרדים לכל הנ"ל?), החלטה של *מדיניות* (היי, המילה הזו מוכרת לי. מי זו היתה שטענה שהועד צריך להתעסק במדיניות וחזון לגבי דרכה של האגודה? אני יודעת ששמעתי את זה בעבר). נכון, האתר כפי שהוא כרגע – לא מתפקד כראוי. אני יודעת את זה, זה היה מה שאמרתי שאני רוצה לשנות כשבחרו בי לוועד, וזה אחד הדברים המרכזיים שאני מתעסקת בהם כרגע (צריך לעשות משהו, בכל זאת יש סמינר שאני אמורה לכתוב). אני יודעת שאת רוצה שהחלטות תתקבלנה עכשיו, ואני מבינה את הרצון הזה – אבל אני רוצה לדעת יותר על הנושא, לדבר עם האנשים שעושים את העבודה כרגע, לשמוע מהם מה צריך, ללכת עם זה לאנשים שעשו את העבודה קודם, ואז *לוודא שזה ייעשה*. בצורה מיודעת, ואחראית, וכזו שתפעל. אני לא מתכוונת לקפוץ על עיוור, להתרסק, ולחרב את הדבר הכי משמעותי שאני מאמינה שאני צריכה לעשות השנה במסגרת הועד. זה ייקח זמן, וזו בעסה מטורפת, והלוואי שזה לא היה המצב. אני לא יודעת אם זה מנחם אותך לדעת שאני עובדת על זה, אבל זה מה שיש לי להציע לך כרגע – אני עובדת על זה. זה חשוב לי, ואני מתכוונת שזה ייעשה ועל הצד הטוב ביותר.
אבל כרגע, אנחנו שוקלות מחדש את כל הפעילות של האתר – ובדרך לומדות להבין מה עובד ואיך. בתור מי שאחראית על העניין, אני רוצה לדבר עם האנשים שעושים את העבודה כרגע ועשו אותה בעבר, שלא לדבר על לדעת מה הכיוון שבו האתר אמור ללכת, לפני שמתחילים לאייש תפקידים. אני לא חושבת שלהחליט "מה שאנחנו צריכים זה מנהל" זה מספיק. אני חושבת שהועד צריך לקבל החלטת מדיניות על איך האתר אמור להיראות, ואז למצוא מישהו שירצה ויוכל לגרום לזה לקרות. אף אחד לא מדבר על בובה של הועד (אף פעם לא ממש הייתי בקטע של בובות, האמת), וברור שהמצב האידיאלי הוא שיהיה מנהל עם זמן פנוי ואתר משגשג – זה משהו שכולנו רוצים. ואני עובדת על זה. את, כתמיד, מוזמנת להמשיך ולשאול, אבל מצב העניינים כרגע הוא שהדבר בבירור, שזו הוגדרה על ידי כמטרה העיקרית שלי בקדנציה, ושאני עובדת על זה. שאלת – עניתי.
(לילי בשם עצמה)באמת. אני מכירה יותר מאדם אחד שלא יכול לשלוט בעצמו בנוכחות ספרים. הריח שלהם… האוושה העדינה שעולה כשמדפדפים בהם, כמו כלי נגינה תחת מגע אצבעות מיומנות… המגע הפריך של הדפים, שמחליקים בגמישות על פני העור הרגיש של קצות האצבעות… מה, הם פשוט מתחננים לזה.
