התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
חומד, אני מפרגנת למי שמגיע לו שיפרגנו לו. לגיא חסון אני מפרגנת. לאפרת רומן-אשר אני מפרגנת. ללביא תדהר (שהגיע טיפ-טיפה יותר רחוק מסניור קוגל) אני מפרגנת.
למישהו שמוציא לאור ספר לא ערוך כמו שצריך, קלישאי וכתוב רע, שבנוסף לזה גם מתנהג כמו חמור כל פעם שהוא צץ בפורום כלשהו? הצחקתני.
"כוכב", אה? עוד לא נרגעתי מהצחוק.בקלילות לפני שנה. הייתה מידה מסוימת של השתקה שלו, נדמה לי שבעיקר כדי לא להכניס לאנשים רעיונות לראש, אבל אני יכולה לומר מתכתובות חוץ-פורומיות בעניין, שהיו אנשים שהנושא הטריד אותם.
בצירוף זר פרחים ויהלומים.
נו, תזכורת לעצמי לפעם הבאה: להיות גסת רוח במידת האפשר, וכמה שפחות נחמדה. ממילא הם מפרשים את זה ככה, אז לפחות להנות מזה."אתה רוצה להצביע לפרס גפן? מצוין. מספר כרטיס אשראי בבקשה".
אחחחח, אני כבר רואה איך דבר כזה יכול לעבוד.
תהליך הקלדה, מנסיוני האישי (כמה שנים טובות של ביצוע ניתוחים סטטיסטיים בתשלום נאה לסטודנטים מבולבלים) הרבה יותר אמין מכל שיטה אחרת לספירת קולות.
ולאור העובדה שאני די בטוחה ש*יהיו* מחשבים באייקון (קשה לי לראות איך ינהלו את הכנס הזה בלעדיהם), אני די בטוחה שאפשר יהיה לפתור את הבעייה ולארגן מחשב לצורך העניין.עם שלט בולט לפרס גפן, עם שילוט בולט גם בדוכנים אחרים (דוכני הספרים, בעיקר), ועם דיילים/ות שינג'סו לאנשים להצביע – ההצבעה תעלה בשיעור משמעותי. אני מוכנה להתערב על זה.
אחד הדברים שהממו אותי באייקון השנה היה שבקושי מצאתי בעצמי את דוכן פרס גפן – ולי דווקא היה אינטרס להצביע. נדהמתי מהעובדה שלא היה שילוט בולט *בשום מקום*, כך שמי שלא ידע על פרס גפן קודם (שהבה נכיר בעובדות: זה הרוב), גם לא ידע עליו אחרי שהגיע לאייקון. שהרי קצת קשה לצפות מאדם שלא ממש מכיר את אייקון לגשת לדוכן האגודה ולהגיד, "היי, יש אולי איזה פרס ששווה להצביע אליו"?להגדלת מספר המצביעים. להשאיר את ההצבעה כמו שהיא, בלי וידוא, ולאפשר לכותבים בעלי יתר להיטות ליחסי ציבור ונכונות לפסוע צעד אחד מעבר לגבולות ההגינות למלא כמה שיותר טפסים בשם כל העולם ואשתו (ספר הטלפונים, איזה כלי עזר שימושי לסופר, וזה מזכיר לי פיליטון מסוים של אפרים קישון שעסק במצעד הפזמונים דווקא, ובשירו המהולל של תולעת שני). מספר המצביעים לגפן יעלה פלאים, אם כי לא בהכרח כולם יידעו שהם הצביעו.
להסתובב עם תעודת זהות. לא שיש לי כוונות להביא שוטרים לאייקון כדי לבדוק את זה, אבל בחיאת.
אם יגידו לאנשים שצריך תעודה מזהה כדי להצביע לפרס גפן, הם יביאו תעודה מזהה. נראה לי שהחשש שלאנשים יהיה "קשה" להצביע הוא לא הדבר הנכון להסתמך עליו. ההגינות חשובה יותר.
לגבי סודיות, אפשר להשתמש בשיטה פשוטה מאד: להדפיס את הרובריקה של "תעודת זהות" בצד האחורי של הטופס. ככה, אם יש מישהו שנורא מתבייש שיידעו למי הוא הצביע, יתנחם בכך שלפחות היושבים בדוכן לא יידעו.
וכמובן, יש את אופציית ההוגו. לגבות דמי כניסה לאייקון, ולאפשר הצבעה רק למי ששילם… (ואז אפשר גם הצבעה מרחוק, בדיוק כמו בהוגו, למי ששילם "תמיכה").זה הבסיס המינימלי לשמירה על יושר והגינות. פרס גפן הוא כבר לא הפרס של "החבר'ה מהמתנ"ס" או משהו כזה, הוא אמור להיות דבר ממלכתי ורציני יותר. ככזה, צריך להתייחס אליו ברצינות. גם לעניין של מניעת הצבעות כפולות.
לא רק שאני תומכת בה, גם הצעתי אותה (באימייל) לאנשי ועדת הפרס, לפני אייקון השנה, מתוך ההנחה שכשהפרס הופך להיות משהו כספי, צריך להקפיד יותר על הפרוצדורה.
צריך יהיה לפתור כמה בעיות מינוריות (כמו, למשל, מה עושים עם מצביעים שעוד אין להם תעודת זהות), אבל הרעיון נראה לי נכון, מוצדק והכרחי, לטובת היחס הרציני לפרס.
לגבי ההצעה השנייה, נראה לי שלאור העובדה שיש ועדה שתפקידה הוא להחליט, ולאור העובדה שאנחנו שמים מבטחנו בוועדה הזאת, אין כל כך טעם להתחיל להכנס להגדרות (שיוציאו לכולנו את הנשמה). איך בדיוק אפשר להגדיר, הגדרה שבאמת תעבוד ושלא תביא לפסילת ספרים שלא היו אמורים להיפסל ולהכנסת ספרים שלא היו אמורים להיכנס, מה זה ספר מד"ב/פנטזיה מקורי?
