התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
בוא נראה אם ההמשך יתפתח טוב כמו שזה נראה עכשיו.
והערות יותר רלוונטיות – יבואו המומחים לקומיקס ויתנו. אני לא מבינה בזה כלום…בשאלה הזאת, כי כפי שאמבר מציגה את זה, השאלה באמת בעייתית, וקשה למצוא את ההבדל בין חרב השאול לבין המנון לליבוביץ'. אחרי הכל, ההבדל היחיד שאני רואה הוא שהמנון לליבוביץ' לא יצא באותה הוצאה שבה יצא במקור, וחרב השאול כן, וקצת קשה לי לראות את זה כהבדל מספק כדי להבחין בין השניים מבחינת זכאות.
יש פה עניין של השקעת זמן. יחצ"נות טובה דורשת לא רק השקעה מסיבית של זמן על קשרים עם כל הגופים הרלוונטיים (עיתונות כתובה, עיתונות משודרת, טלוויזיה וכדומה, כולל בחירה של הגורמים הנכונים לפנות אליהם בכל גוף וגוף) אלא מעקב קבוע ורציף אחר כל הגופים האלה. יש לי המון כבוד לאנשים שמתנדבים למען האגודה, אבל זו פשוט יותר מדי עבודה מכדי שתבוצע כיאות על ידי מתנדב, ולא נראה לי שזה יהיה רעיון טוב לחלק את זה, כמו את מזכירות האגודה, בין כמה אנשים שונים.
האגודה צריכה לשקול לשכור יחצ"ן מקצועי. כן, אני יודעת, זה הרבה כסף, אבל מצד שני, יחצ"ן מקצועי, שיש לו קשרים כראוי ומשקיע בזה את מיטב זמנו, יכול להביא תועלת שתצדיק במאה אחוז את ההשקעה. הנסיון מראה שיחצ"ן מתנדב פשוט לא מסוגל להביא את המידע על האגודה למקומות הנכונים, והרבה אופציות מבטיחות הולכות לאיבוד (ע"ע החשיפה ה"אדירה" שניתנה לפרס גפן השנה, למרות האפשרויות).
אני רוצה להדגיש שזו אינה ביקורת על אף אדם ששימש עד כה כיחצ"ן האגודה, אלא הכרה במציאות פשוטה. יחצ"נות מקצועית דורשת זמן והשקעה אדירים כמו גם קשרים ונסיון, ומצד שני יכולה להניב פירות מצוינים בתמורה לכסף. שווה לשקול את זה.
זה, אגב, לא שולל את הצורך ביחצ"ן מטעם האגודה – אדם שיעבוד *מול* יחצ"ן מקצועי ויהיה אמון על העברת החומר הדרוש, קביעת הדגשים הרצויים וכדומה.והאפשרות להזמין כרטיסים מראש לאלה שבאים לכנס מרחוק, כמו שכבר אמרו כאן, היא ברכה.
לדעתי, השיפורים שנחוצים בה ושיקצצו את התורים הם שיפורים קטנים בלבד. היו שם כמה מאפיינים של הנדסת אנוש שלא פעלו כמו שצריך – למשל, עניין מספר ההזמנה. לדעתי, צריך לשקול בכנסים הבאים לוותר על ההזדהות באמצעות מספר ההזמנה ולעשות את ההזדהות על פי שם, אפשרות שממילא קיימת. הקלדת שם למערכת לא לוקחת הרבה יותר מאשר הקלדת מספר, וייחסכו ככה כל הנסיונות להיזכר, כל החיפושים אחרי פתקים, והעיכובים של "אוי, לא זוכר, לא רשמתי, לא חשבתי, לא זכרתי".
אפשר לשקול להקצות מסוף אחד לאלה שנרשמו מראש ומסוף אחד לאלה שלא, דבר שיקצר תהליכים עבור אלה שנרשמו מראש.
ושוב, הרבה בלגן היה נחסך אילו המערכת הייתה תומכת במכירת כרטיסים לאירועים בודדים, ולא התהליך המסורבל של בחירת אירועים-מכירה-ביטול אירועים אחרים-רישום מחדש.
התחושה שלי, אולי היא נובעת מחוסר ידע, אבל זו התחושה שקיבלתי בכנס, היא שחלק מהבעייה היה שהמתנדבים שמכרו כרטיסים לא הכירו מספיק טוב את העבודה, ואולי חלק מהשיפור צריך להיות נוהל מכירת כרטיסים משופר ומוגדר טוב יותר, ותרגול טוב יותר של השימוש במערכת. היה הרבה סרבול שפשוט לא צריך היה להיות, כשהמתנדבים שעל המכירה היססו וחיפשו מה בדיוק הם אמורים לעשות עכשיו. אני יודעת, יש חסרון במערכת שלא מתרגלים את השימוש בה באופן רציף אלא רק פעם בחצי שנה, כך שאיש לא הופך מזה ל"קופאי מתורגל", אבל עדיין אפשר למצוא דרכים לשפר קצת את התרגולת.
אגב, שלא ישתמע מכאן שיש לי ביקורת על המתנדבים בקופות. הם היו נורא נחמדים גם כששיגעתי להם את השכל, ועשו אחלה עבודה. אבל לפעמים אפשר לעשות את זה יותר טוב.שאפשר להזמין מקומות מראש, במיוחד לאירועים מבוקשים שצפויים להיות מפוצצים. אבל אני מן הסתם לא האדם לשפוט בעניין הזה, כי אני לא מכירה את השיקולים מספיק טוב.
בכל מקרה, המערכת דווקא נחמדה, ואני חושבת שכמה שיפורים קטנים היו מספיקים כדי לעשות אותה יעילה יותר. כמו, למשל, לאפשר לאנשים לקנות כרטיסים גם בלי רישום. כמו, למשל, לאפשר לאנשים לרכוש חלק מהכרטיסים שהזמינו בלי שיהיה צורך לבטל ולרשום מחדש את כל השאר. כי באמת אי אפשר לדעת בתחילת הכנס אם אנחנו באמת מתכוונים להיות בכל האירועים שיתקיימו מאוחר יותר, אבל בכל זאת אנחנו רוצים לשמור לעצמנו את האופציה.
אבל הכי נחמד יהיה אם תהיה אופציה לקנות כרטיסים מראש, לא רק להירשם.
אה, כן, משהו לגבי מספר הרישום: אנשים שרגילים לעבוד באינטרנט, רגילים *מאד* לזה שדברים כמו מספר הרישום נשלחים אליהם באימייל חוזר, כך שיש להם תיעוד. שמעתי כבר יותר מאדם אחד שפשוט לא שם לב שצריך לרשום את מספר הרישום עצמאית (גם לי זה כמעט קרה), וזה די מסרבל עניינים. כמו כן, באותו מקום שבו נרשמים צריך להופיע באופן *בולט* שיש להביא את מספר הרישום לכנס, כדי לפשט את תהליך רכישת הכרטיסים.שאנשים שבאו לרכוש כרטיסים *התבקשו* להציג כרטיס חבר, כן? בלי קשר לשאלה אם החברות שלהם מופיעה ליד שמם או לא. אני הצגתי את כרטיס החבר שלי ושל המלווה שלי יותר מפעם אחת. כך שאין כאן שום חסכון בעניין ההצגה של כרטיס חבר.
אדם שרוצה לרמות, לא תהיה לו שום בעייה, הרשמה או לא הרשמה. אין שום בעייה לרכוש כרטיסים על כרטיס החבר של מישהו אחר, גם עם ההרשמה.
אני לא חושבת שהיתרון לכאורה שבהקשיית חייהם של רמאים למיניהם משתווה לחסרון העצום שבסרבול התורים.(בטח, בטח, זה לא באג, זה פיצ'ר), שלא מאפשר לקנות כרטיסים לחלק מהאירועים שנרשמת אליהם, אלא אם כן מבטלים את כל האחרים ו*אחר כך* רושמים אותך מחדש אליהם, כדי שתוכל לרכוש את הכרטיסים במועד מאוחר יותר.
העסק נסחב נוראות. חייבים למצוא דרך לקצר את התהליך. וזה באמת לא הגיוני שכל מי שרוצה כרטיס למשהו צריך להירשם.אני חייבת לשאול – האם הייתה הסקת מסקנות מהגניבות המרובות בדוכן יד-שניה באייקון? אני יודעת על די הרבה אנשים שנגנבו להם ספרים (גם לי נגנבו שניים), ונראה שהייתה ממש מכת גניבות (שיתכן שחלק מהן נבעו מרישום לא תקין מצד חלק מאנשי הצוות, אבל חלק מהן מן הסתם היו גניבות של ממש). מה עושים כדי למנוע את זה?
בזמנו הציע מישהו הצעה שאולי כדאי לשקול: להחזיק בדוכן יד שניה את הפריטים המיועדים למכירה מחוץ להישג ידם של הקונים (למשל, על מדפים מאחורי צוות הדוכן), ולאפשר להם לעלעל רק בקטלוג (זו לא בעייה לערוך קטלוג כזה, כחלק מהטופסיאדה של קבלת פריטים לדוכן), כשרק לצוות הדוכן יש גישה לפריטים עצמם. זה יפגע באווירה הירידית שיש תמיד בדוכן כזה, אבל עשוי להפחית במידה משמעותית את מכת הגניבות שנראה שמאפיינת את הדוכנים האלה בשנים האחרונות.אם זה הסגנון הרגיל שלך או שמשהו השתבש בהודעה, אבל זה עוד פחות קריא מההודעות הרגילות שלך. השורות השתבשו לך.
