התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
על אנשים שמדירים רגליהם מהאתר הזה, מסיבות כאלה ואחרות. אני לא מכירה כאלה, כמדומתני, אבל אני שומעת עליהם הרבה.
לאור המספר המכובד ביותר של אנשים שגולשים באתר הזה, אני תוהה מיהם בדיוק אותם אנשים שמדירים את רגליהם מהאתר הזה, ומה מספרם, ובמיוחד, במה הם מתייחדים מהמוני בית ישראל שכן צובאים על האתר הזה.
שמא תאיר את עיניי ותגלה לי מעט – מיהם אותם אנשים, מה מספרם והיכן הם מסתתרים?ככל שאתה עושה את תנאי ההצבעה קשים יותר, אתה גורם בזה שאלה שמצביעים בסופו של דבר ישתייכו לקבוצה מאד ספציפית, ולא ייצגו את הכלל.
לא, ההצבעה צריכה להיות כמה שיותר קלה, כדי שיהיה כמה שיותר ייצוג גם ללא-אובססיביים שבינינו. מתן ציונים לכל הסיפורים זו דרך בדוקה לגרום לאנשים לא להצביע או לשלוח הצבעות חלקיות בלבד.לדעתי, מספיק כמו שהיה בשנה שעברה במוקדמות, עם אפשרות לבחור עשרים (או עשרה) סיפורים מתוך הרשימה. ולא צריך אפילו להוסיף שלב נוסף – פשוט בוחרים את החמישה שקיבלו הכי הרבה קולות. כך הסבירות נמוכה יותר שסיפורים יפלו בין הכיסאות בגלל שונות מקרית שנובעת ממספר אפשרויות גדול מדי ביחס לגודל המדגם, ושסיפורים יפלו בגלל שלמחבר שלהם היו יותר מדי מועמדים.
תגידו, מתי בכלל התקבלה ההחלטה שהשנה לא יהיה שלב מוקדמות או כל פיצוי אחר לאורך הרשימה? הרי בשנה שעברה היו כל כך הרבה דיונים סביב הנסיונות לפתור את בעיית הרשימה הארוכה מדי, והשנה נראה שההחלטה עברה בקול דממה דקה. או שזה רק הדמיון שלי?
אנשים פשוט היו נרתעים מהעבודה הרבה הכרוכה בעניין, ואז היית מקבל את ההצבעות של הנודניקים הקבועים, כמוני, ושל אלה שקראו מעט סיפורים (נגיד, אלה שהם לא מנויי אספמיה) והשאר היו שולחים הצבעות חלקיות במקרה הטוב או בכלל לא, במקרה הרע. הטיית ייצוג רצינית.
שונות מקרית נובעת מכמה מקורות שונים, אחד מהם הוא מספר משיבים נמוך, ואחד אחר הוא מספר תגובות אפשריות גבוה. ככל שמספר התגובות האפשריות גבוה יותר, כך נדרש מספר משיבים גדול יותר כדי להגיע לתוצאה משמעותית. דרך אחת לעקוף את זה היא לאפשר מספר בחירות גדול יותר לכל מצביע.
זה מה שקרה לי. זה מה שקרה לאנשים אחרים שדיברתי איתם.
האמת, זה גם לא משנה אם הבחירה אקראית או לא, השונות הגדולה צפויה להופיע במצב כזה בכל מקרה. מספר גדול של אפשרויות בחירה, מספר קטן של בוחרים, מספר קטן של בחירות – יתקבל פיזור גבוה שיש סיכוי גדול שהוא לא מייצג.
ולאור התוצאות, אני חייבת לציין שאני ממש *מקווה* שהוא לא מייצג.או שקרא אבל לא הבין.
לאט לאט:
כשיש מספר גדול של בחירות אפשריות (שמונים ומשהו), מספר קטן של מצביעים (קשה לי להאמין שהמספר גדול בהרבה ממספר הסיפורים) וצורך לבחור קבוצה קטנה של סיפורים, הסיכוי לבחירה משמעותית קטן יותר, והסיכוי להטיות מקריות וחסרות משמעות גדול יותר.
הבה אדגימה את דבריי:
נניח שהיו עשרה סיפורים ממש טובים (ועד כה, מהתגובות בפורומים ומשיחות עם אנשים, אני בהחלט יכולה לראות מאגר כזה). נסמן סיפורים אלה באותיות מא' עד י'.
מגיע מצביע מס' 1, ואומר, "הממ, יש פה עשרה סיפורים ממש טובים, אני חייב לבחור חמישה. נו, טוב, אן-דן-דינו". יוצאים לו חמישה כלשהם. נניח, א', ב', ג', ד' וה'.
מגיע מצביע מס' 2, אומר בערך אותו דבר. יוצאים לו שוב חמישה. לא בהכרח אותם חמישה. נניח, ב', ד', ה', ח' וט'.
וכך הלאה.
מכיוון שמדובר במספר קטן יחסית של מצביעים ומספר גדול יחסית של מועמדים, אפשר לצפות לזה שגורם האקראיות הזה יצור פיזור גדול, ויגרום לכך שהבחירה לא בהכרח תהיה מייצגת. אני מקווה שאכן מה שהתקבל בהצבעה הוא העדפה ברורה, ולא סטייה אקראית, ויותר מזה – אני מקווה שזה יהיה ככה גם בשנים הבאות, מה שאף אחד לא יכול להבטיח לנו, במיוחד לא ככל שאיכות הסיפורים תלך ותעלה (והיא תעלה, תסמכו עלי).
ל-פי-כך, אם כל מצביע יבחר *לעצמו* את עשרים הטובים ביותר ומתוכם יבחר חמישה, זה *לא* יהיה אותו דבר, מבחינה סטטיסטית, כמו אם המצביעים יוכלו לבחור עשרים (או עשרה) סיפורים וההצבעה תניב לבסוף חמישה. אני *ממש* מקווה שהפעם מר "ועדת הפרס" הבין למה. אם לא, אני מוכנה להסביר עוד פעם, אם יהיה צורך, עם תרשימים. לימדתי בזמנו סטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה, סבלנות יש לי.
