התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
סליחה שאני אומרת את זה, אבל המשפט שאמרת היה אחד המשפטים המטופשים ביותר ששמעתי בימי חיי, ואני ממש מקווה שאמרת אותו בצחוק.
לא נראה לך שזה קצת חצוף מצדך, לאור העובדה שלא אמרתי מילה בסוגיה הזאת?
כבר בשנה שעברה אמרתי שצריך למצוא שיטה למניעת זיופים, ואפשר למצוא פה דיונים בנושא. ועדת פרס גפן ככל הנראה החליטה שזה מיותר. כמו שהיא החליטה ששלב המוקדמות מיותר (וזה אחרי ששלב המוקדמות נולד מדיונים באורך הגלות לגבי בעייה שעדיין לא נמצא לה פתרון אחר – המספר הגדול של הסיפורים המועמדים). כמו שהיא החליטה, כנראה, שהתייעצות עם חברי האגודה זה דבר מיותר.
אילו הייתי חושבת שיש טעם לומר משהו נוסף בעניין, מן הסתם הייתי אומרת. עד כה, לא נראה שזה עזר במשהו, אז למה לבזבז אנרגיה? בוועדת פרס גפן יושבים אנשים חכמים, שלא צריכים עצות מאף אחד, ככל הנראה, ושעד כה לא חשבו שזיופים זה בעייה. ובכנות – למי אכפת.לתרום תרומת ספרים מטעם האגודה לספריה כלשהי, וליצור איתה איזשהו קשר מתמשך והדדי (נניח, שלחברי אגודה תהיה הנחה במנוי באותה ספריה). זה לא מקל, כמובן, על הבעייתיות שבעובדה שכך הספרים יהיו זמינים רק באיזור מסוים (מן הסתם, כרגיל, באיזור ת"א) ולא בשאר איזורי הארץ.
הוא נערך באולם סינמטק 2, מול מספר זעום עד בכי של משתתפים. האירוע הפך גדול במידה סבירה רק משום שהוא אוחד עם אירוע של הסופר האורח, מנהג שהוחל בו בשנה שעברה – ולכן הוא בתשלום. כך שהרעיון שלך אולי יפה, אבל לא קשור בשום צורה שהיא למציאות.
ולהסב את תשומת לבו? בעקרון, ככל הידוע לי, מי שמקבל מכתב באימייל לא מקבל אותו בדואר רגיל, אז זאת בטח היתה טעות.
ואכן התכוונתי לנהור, אז, בפאן.קון, רק שמה לעשות, היא ביטלה את הנהירה שלי. כמובן, יש לזכור שאני לא דוגמה לשום דבר, והאירועים שאני נוהרת אליהם הם לא בהכרח אירועים שאחרים היו נוהרים אליהם.
לטעמי, הנימוקים של אמבר נכונים לחלוטין. לאחר שלאגודה היה ניסיון מר עם ההברזה של נורית זרחי ברגע האחרון (וככל שאני הבנתי, מנימוקים לא משכנעים כלל) והתברר שאי אפשר להסתמך עליה, לא נראה לי שיהיה נכון להסתמך עליה כאורחת כבוד בעתיד. זה סיכון גדול מדי. וזה בלי קשר לכעס ולטינה, שמן הסתם יש.
אגב, באותה מידה הייתי ממליצה להיזהר מלהזמין את לארי ניבן לאירועים עתידיים, לפחות עד שיגיע שלום כולל לאיזורנו ונמר עם גדי ירבץ.כשמישהו מקשקש שטויות, אנשים לא מתייחסים ברצינות למה שהוא אומר – אפילו לא לחלקים הרציניים מתוך דבריו.
בפעם הבאה תשתדל לא לנפח את דבריך בכל כך הרבה דמגוגיה בומבסטית, ואז יש סיכוי שאנשים יחשבו ששווה להתייחס אליך ברצינות.כן, שמתי לב שהאגודה הולכת וקטנה בשנים האחרונות. שמתי לב שמספר חבריה הולך ומדלדל. שמתי לב שהפעילויות שלה הולכות ונהיות נדירות יותר ויותר. שמתי לב שפחות ופחות אנשים מגיעים לכנסים. שמתי לב שאנחנו נשארים פה לבד בתוך הריק הנוראי, ורק קולות הרוח המנשבת מפרים את הדממה הנוראה.
אה, כן, וגם כדור הארץ שטוח ואם נפליג רחוק מדי, ניפול מהקצה. אז כדאי להיזהר.
