התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
נקבעה לפני שפרשתי מהוועד ולא הייתה קשורה לפרישתי בכל צורה שהיא. היא נבעה מעומס יתר שהוביל לכך שלא הייתה לי שום יכולת למלא את תפקיד המזכירות כמו שצריך.
"האגודה צריכה לדאוג לתדרך את מי שמנהל את הכנס שלה בציפיותיה מהכנס, ולפעול כדי לוודא שמטרותיה בכנס ימומשו".
אה… בסדר. לא הייתי חושבת על זה בעצמי, אבל עכשיו שאתה אומר את זה, זה נראה כל כך מובן מאליו.אלא לנושא שעלה לאורך הדיון הזה ואזכרת בהודעתך.
רגשות שליליים כלפי אייקון יש כבר שנים. חלק מזה הוא מה שטענתי כבר די הרבה זמן, בכל פורום אפשרי, שאייקון הפך את עצמו בעיני הקהילה ל"לא שלנו", ואין מה להיות מופתעים כשהקהילה מאבדת מנאמנותה כלפיו. אני יודעת שאייקון עושה עכשיו מאמצים להחזיר את הקהילה אל חיקו, ומקווה מאד שזה יעבוד. אבל אני ממש לא חושבת שהרגשות השליליים כלפי אייקון כרגע נובעים ממתן שכר למנהלים או מכל אחד מהנושאים שעלו בדיון הזה או באחרים בזמן האחרון. זה פשוט נובע מזה שאייקון נתפס בימינו כזר ומנוכר, מין פסטיבל גדול ונוצץ שמיועד ל*אחרים* ושדי מזניח "אותנו", וכאן אני מדברת קודם כל על תחושתו של החובב הפשוט שאינו נמצא במרכז הקלחת הפוליטית הקהילתית, אלא סתם נהנה מרוח הקהילתיות החמימה שחובבים נוטים לחפש.אני – וכאן אני לגמרי מדברת בשם עצמי, כמי שאוהבת גם דברים רציניים ושכלתניים וגם שטותניקיות קהילתית – לא הייתי רוצה לראות את הכנסים שלנו מאמצים קו אחיד ויחיד. אולי יש מקום ליצור איזושהי הפרדה על פי קווים מנחים (נגיד, "רצועה קהילתית" ו"רצועה אקדמית", לא בהכרח בשמות אלה), אם כי בכנס בקנה המידה של עולמות זה לא בהכרח יעבוד. אני מאד אוהבת את ההרצאות האקדמיות בכנסים, ואני גם מאד אוהבת את ההרצאות הקהילתיות, ואם כי אני נוטה לצפות גם מזה וגם מזה שיתנו הרצאה טובה מחד וישעשעו אותי מאידך (אני שונאת הרצאות משעממות, ואני גם שונאת הרצאות שלא יודעות מה הן מנסות להגיד), אני מוכנה לקבל קצת פחות אקדמיות מהרצאה בעלת נופך קהילתי, וקצת פחות שעשוע מהרצאה בעלת נופך אקדמי.
לטעמי, יש בכנסים מקום לכל האפשרויות. רק, אולי, באמת ראוי לסמן אותן בצורה קצת (ואני באמת לא חושבת שנחוץ יותר מקצת) יותר ברורה. לא מבחינתי (אני כבר מספיק מנוסה בכנסים כדי לדעת מראש למה אני יכולה לצפות), אלא למען הקהל ה"חיצוני".אני די בטוחה שלפחות רוב חברי האגודה שותפים לתפיסה שאייקון חשוב לנו באופן מובן מאליו (מאחר שבשלבי המשבר הרציני עם אייקון נשמעו קולות שטענו שעדיף לנו לוותר על אייקון שנה או שנתיים כדי לבנות אותו מחדש יותר טוב, אני מסיקה שיש גם כאלה שלא, אבל הם מעטים) – מה שאת שוכחת זה שלמעשה, לאגודה אין הגדרה אחידה של מה זה אייקון ואיך הוא אמור להיראות.
בשנה החולפת התפתחו הרבה ויכוחים על הגודל של אייקון, על נחיצותו של פסטיבל הסרטים בתוכו, על כל מיני אלמנטים מהסוג הזה, כשיש שטוענים שאייקון גדול מדי ושצריך לצמצם אותו לגודל קל יותר לטיפול (שאז, גם ייתכן שאפשר יהיה למצוא לו מנהל/ים בקלות רבה יותר), ומאידך יש שטוענים שאייקון צריך לשמור על גודלו הנוכחי או אף לגדול. השאלה איזו משתי האפשרויות האלה משרתת טוב יותר את מטרותיה של האגודה באייקון היא שאלה טובה. אני מאמינה – ואמרתי את זה שוב ושוב – שאייקון גדול – אם כי לא בהכרח בגודלו הנוכחי או גדול יותר – הוא אייקון טוב יותר עבורנו. יש דברים שאפשר להשיג עם תקציבים גדולים ונראות גדולה שאי אפשר להשיג עם כנס קטן וחמוד (או אפילו בינוני וחמוד).
כל עוד אין הסכמה בנקודות האלה, אין הסכמה באגודה לגבי אייקון. ואם כי לא חייבת להיות הסכמה מלאה כדי שדברים יעבדו, לפעמים כשאי-ההסכמה הזאת נמצאת במקומות משפיעים מספיק, זה גורם לכך שדברים נתקעים פשוט כי יותר מדי כוחות סוחבים לכיוונים מנוגדים. למשל, אם יש כוחות משמעותיים בוועד האגודה שמאמינים באייקון קטן וכד', הרי שהאגודה לא בהכרח תפעל באופן שיקדם כראוי אייקון גדול, או אף עלולה לפגוע בקיומו של אייקון כזה.וזה למרות שלפחות אחד מחברי הוועד השתתף בדיון הזה מאז שאלתי: איפה זה התפרסם? אני יודעת ש*אני* פרסמתי את פרישתי בפורום הפעילים ובבלוג שלי, וכן בהודעות פזורות בפורום אורט. איפה היה הפרסום הרשמי של האגודה על פרישת אחת מחברות הוועד שלה? חיפשתי בפורום הזה ובאתר האגודה, וכן בכל המכתבים החודשיים מאז פברואר (פרשתי בתחילת מרץ, למיטב זכרוני), ולא מצאתי, אבל כמובן ייתכן שלא חיפשתי חזק מספיק.
יום ההולדת שלי הוא אירוע פרטי, שנתיני המדינה הקטנים לא יתחבו לתוכו את כפותיהם המלוכלכות. פוי.
ובאשר לרישום שמות: אני חושבת שזה רעיון לא יעיל (עומס ביורוקרטי חסר תועלת – ואלוהים יודע שעומס ביורוקרטי זה לא דבר שחסר לנו), אבל אני לא שותפה לפחדך הנוראי מזה שהאגודה עלולה להפוך ל"אח הגדול" או לוועדה מסדרת או השד יודע מה. כדי שזה יקרה, לארגון צריך להיות כוח, וזה לא המצב כרגע.
לא חסרים בקהילה שלנו טינות אישיות, השמצות, גילויי אי-אמון והכפשות שנובעות מהם ועוד כהנה וכהנה. חפש בפורום הפעילים, תמצא דוגמאות יפות לזה (אם כי אני סבורה שחלק מזה נמחק מהפורום). זה קורה יפה מאד גם בלי רישום שמות, ולא רישום שמות הוא זה שיביא לאובדן האמון האישי כלפי פעילים. כשמישהו באגודה רוצה ללכלך על כל דמות שהיא בקהילה, הוא יכול לעשות את זה יפה מאד גם בלי לגבות את טענתו ברישומים כלשהם, ואני לא חושבת שרישומים ישנו משהו בזה. ברצינות, רני, לא ראית את זה קורה מספיק?שאפילו היה די מעשי, ככל שאני זוכרת, והיה אמור לשמש כאיזה בסיס לעבודה על אייקון או משהו. זה מופיע בפרוטוקול של איזושהי ישיבת ועד.
מה הוועד עשה עם המסמך הזה מאז ומי אחראי על זה, ואיך זה בא לידי יישום מעשי אם בכלל – אין לי מושג, תודה לאל. בטח מישהו עושה עם זה משהו, אחרי הכל, היה לנו על זה דיון מאד ארוך ופרודוקטיבי.ולפחות גיוס הסגל נמצא, ככל הידוע לי, בשלבים מתקדמים מאד (אפילו אותי הצליחו משום מה לסנג'ר לאיזו ועדה, ככל הנראה. לא ברור לי העסק). מישהו יכול להגיד לי איפה בדיוק נמצאת הבעיה הזאת בגיוס מתנדבים ששומעים עליה כל הזמן? או שהטענה היא שיהיו חסרים גופרים שיביאו מים למרצים או משהו?
אבל הנ"ל צודק ברוב מה שהוא אומר. תקשורת – ובכלל זה עם ארגונים אחרים ועם אנשים שונים בקהילה (ובכלל זה אורי שהוזכר כאן) – היא לא הצד החזק של ועד האגודה, ובשנה החולפת הייתי עדה לכמה גרוע זה באמת יכול להיות. למעשה, זה חלק גדול ממכלול הסיבות שהניע אותי לפרוש.
ובאשר לתשלום משכורות למנהל אייקון: שמעתי שוב ושוב בשנה החולפת "אפשר למצוא מנהל שיעשה את זה בהתנדבות". מה שלא ראיתי זה ש*מצאו* מישהו כזה. וחיפשו, לפחות כמה פעמים, גם בנסיונות גיוס אישיים, כמה אנשים שהיה להם אינטרס חזק למצוא מישהו כזה, גם בהודעות ברחבי הקהילה. נכחתי בשיחות שבהן ניסו לחשוב על אנשים כאלה מרחבי הקהילה. לא נמצאו תוצאות מעשיות.
אז כן, נכון, אפשר. אני בטוחה. לכו תמצאו. ואני אומרת את זה בשיא הרצינות. לכו תמצאו. תשתדלו רק, אם אפשר, שזה יהיה מישהו שגם *יכול* באמת להרים אייקון כמו שצריך, ולא רק "הסכים" כי ביקשו ממנו נורא יפה.באופן כללי אני בעד שכל הציבור יאהב אותי ויעריך אותי, ואפילו חושבת שהיה ראוי שיחוקקו חוק בנושא. אבל דמוקרטיה זו עדיין צורת שלטון, לא צורת ניהול. אני ממש מצטערת, רני, באמת. עם המון אהבה, הוקרה, חיבה, אכפתיות, חיבוקים, פרפרים ושפנפנים מקפצים באחו. המון, באמת. ועדיין דמוקרטיה זו לא צורת ניהול. וזה, באמת, בלי שום קשר לדעה שאולי יש לי ואולי אין לי (רמז: אין לי. לא הייתי באספה ואין לי מושג אפילו באיזה הקשר זה עלה, וגם לא באמת מעניין אותי) בשאלה אם צריך לרשום שמות או לא צריך לרשום שמות בהצבעות או מה שזה לא יהיה.
דמוקרטיה זו לא צורת ניהול, והחשיבה שהיא כן תוקעת אותנו בהמון נקודות די דביליות. ארגונים לא מנוהלים באופן דמוקרטי מהמון סיבות. קודם כל, כי בניהול צריך שהאנשים שיודעים מה הם עושים יעשו את העבודה, לא האנשים הפופולריים. וחוץ מזה, כי במדינה, באופן סטטיסטי, הצבעה שמבוססת על בחירת הרוב יש לה משמעות כלשהי והיא אכן יכולה להצביע על הלך הרוחות במדינה. בארגון, ובפרט בארגון כמו האגודה שגוף המצביעים הפוטנציאליים שלו לא מגיע ל-450 איש, וגוף המצביעים הממשי שלו הוא פחות מעשירית מזה, לדמוקרטיה אין שום משמעות שהיא. אם מה שאתה רוצה לומר זה "אנחנו מקבלים את כל מי שרק רוצה לתת לנו כסף ושמחים לתת לו זכות הצבעה כי הוא, כאילו, נתן לנו כסף, וזה הקריטריון היחיד שלנו", בבקשה תנסח את זה ככה. זה מדויק יותר מאשר להגיד "אנחנו דמוקרטים, הו! בואו אלינו שחורים, לבנים, נשים, גברים, נמוכים, גבוהים, עניים, עשירים, ונאמץ אתכם אל לבנו, כי כאלה אנחנו, דמוקרטים!"
עשה לי טובה, רד (אתה וכל המשתתפים כאן) מהעץ הדמגוגי של דמוקרטיה, פאשיזם ומה שביניהם. נורא כיף להשתמש במילים האלה, הן מגניבות וטעונות ומוסיפות לנו נקודות אינסטנט בוויכוח (חבל שאי אפשר להרחיב את חוק גודווין – או לפחות את גרסתו הפופולרית – שיקיף גם את המילים האלה) אבל יהיה נחמד אם אנשים יטרחו להעלות בוויכוחים טיעונים ממשיים, ולא סתם את אוסף מילות הטישו החביב עליהם.
אנא, עזוב אותך מדמוקרטיה, פאשיזם, אמהות ועוגות תפוחים, או כל מילת טישו גדולה אחרת, וספר לנו במילים פשוטות למה נראה לך שרישום שמות (או מיון כפתורים, או מחיקת חובות, או אימוץ חייזרים, או קילוף שרוכים, או מה שזה לא יהיה שנמצא בדיון באותו רגע) טוב או לא טוב. אני די בטוחה שתצליח למצוא טיעון שלא יעשה שימוש במילים שנדמה לך שדי בהן במקום נימוק.נראה שפשוט עשו להם expire אחרי שפורסמו (פונקציה שגורמת להעלמת פרסום מהדף הראשי אם כי הוא נשאר במקומו ברצף הפרסומים, מיועדת בעיקר לפרסום דברים כמו תקנונים וכד', שאין צורך שיופיעו בדף הראשי). את זה אני אומרת לאור העובדה ששני המאמרים מופיעים כמו שצריך באתר ושהמאמר על בדיון גם הוא מופיע בלי בעיה.
מהסיבה הפשוטה שלא היה אף אחד שהיה לו חשוב לעשות הסברה כלשהי להצעה הזאת. מרגע שאין מישהו שידחוף אותה, וחברי הוועד לא להוטים לעשות את זה, מן הסתם אף אחד לא משתכנע בשום דבר.
שינויים מבניים אינם דבר שצומח מעצמו – הם דורשים אדם שידחוף אותם. כמו כל דבר אחר באגודה, אם אין בסביבה אדם שהנושא חשוב לו שיקדם אותם, זה לא קורה. ולא היה בסביבה אדם שהנושא היה חשוב לו, אז ברור שזה לא הגיע לשום מקום.תפסיק להתייחס במילה "דמוקרטיה" למבנה האגודה או כל ארגון אחר. זו מילת באז נהדרת, אני מסכימה, שנושאת איתה משמעויות רכות, נעימות ומלטפות מכאן ועד הודעה חדשה, אבל אם תבדוק במילון, תגלה ש"דמוקרטיה" זו צורת שלטון ומתייחסת למדינות. דמוקרטיה *אינה* צורת ניהול ואינה מתאימה לתיאור ארגונים, מאלף ואחת סיבות שאני באמת לא הולכת להתחיל להסביר כאן, בין השאר משום שלאדם עם מעט שכל ישר הן אמורות להיות מובנות מאליהן.
חפש מילה מתאימה יותר.
