התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
כשופטת לשעבר בלא מעט תחרויות (וכמו שאני מכירה את נטיות ההתנדבות שלי, גם כשופטת לעתיד בלא מעט תחרויות), יש מגבלת אורך על סיפורים בתחרויות מסיבה פשוטה מאד: השופטים צריכים לקרוא את כולם, והם תמיד עושים את תפקידם או בהתנדבות או תמורת שכר סמלי. להסכים לשפוט בתחרות קצרצרים זה יחסית קל. להסכים לשפוט בתחרות של סיפורים עד, נאמר, חמשת אלפים מילה, זה כבר שיקול קשה יותר, אבל מסתדר איכשהו. אבל אם תהיה תחרות על סיפורים באורך של מעל עשרת אלפים מילה, נניח, יהיה קשה מאד למצוא לזה שופטים.
שים לב: אני לא אומרת שאני נגד. אני חושבת שאחד האפקטים הלא רצויים שחוללו גם הפרסום באינטרנט וגם התחרויות לכתיבת המד"ב הישראלית, זה עידוד לקוצר נשימה. הסיפורים התקצרו, ובשנים האחרונות מנסים לשפר את זה על ידי העלאת אורך הסיפורים בתחרויות (וגם, ראוי להזכיר – להוצאת גרף היה לפני שלוש שנים פלוס פרויקט בשם "כותבים" לעידוד כתיבת רומנים באורך מלא. לא יודעת מה יצא ממנו בסוף, אבל הרעיון, בעיניי, היה מבורך ביותר). אבל זה לא דבר שקל לפתור, ואתה (או כל אדם אחר) מוזמן לנסות להציע רעיונות ריאליים לפתרון בעיית השיפוט בתחרויות כאלה. ואם כבר מדברים – גם מקום לפרסום הזוכים זה לא דבר שיהיה קל לפתרון. הרבה אנשים פשוט לא קוראים ברשת טקסטים ארוכים של ממש, כך שפרסום אינטרנטי כנראה יהיה פתרון בעייתי – ואין ממש הרבה אופציות לפרסום בדפוס. סביר להניח שתחרות כזאת שגם תצליח תדרוש שיתוף פעולה עם הוצאה לאור כלשהי, שתספק, מעבר לפרסים, גם אופציה לפרסום וגם תמיכה בתהליך השיפוט.
למשל.
מאחר שאוזכר בנשימה אחת עם פורום "הקליקה" – האם זה אמור להיות פורום חברתי פתוח לכלל הציבור, או פורום חברתי רק לשימוש פעילי האגודה? הנקודה הזאת, לדעתי, לא ממש הובהרה בגוף הפרוטוקול.
ולמעשה, ככל שהצלחתי לראות, בנוסח החוק המלא לא מאוזכר בכלל מספר החברים שאמור להיות בוועדת ביקורת. בנוסח "תקנון מצוי של עמותה" (שהוא הנוסח, זולת שינויים שהצטברו עם השנים, שהאגודה משתמשת בו כתקנון שלה) מצוין בסעיפים הרלוונטיים (במקרה זה תקנה 12) לגבי חברי הוועד ש"מספר חברי הועד ייקבע בהחלטת האסיפה הכללית ולא יהיה פחות משנים", ולגבי ועדת ביקורת מצוין "הוראות תקנות 12 עד 17 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על ועדת הבקורת". כך שאני *מניחה* שהדרישה לשני חברים תופסת, אבל יבהירו את זה אנשים שמתמצאים יותר ממני בענייני חוק.
מהן, בעצם, הוצאות האגודה האמורות? ככל שאני יודעת, בשנים האחרונות הייתה ירידה משמעותית בתקציב שהאגודה מוציאה על דיוור, לפחות לחבריה (יותר אנשים מקבלים עדכונים במייל, במקום לשלוח מימד פעמיים עד ארבע בשנה שולחים שנתון פעם בשנה, וכו'); השנתון היה אמור להיות זול יותר מאשר המימד; הכנסים שהאגודה מעורבת בהם, לפי המידע הידוע לנו, רווחיים (הווה אומר, לא מורידים מהתקציב אלא מעלים אותו); האגודה לא נוהגת לפתוח בפרויקטים חדשים לפני שהיא בודקת מה מקורות המימון שלהם (חסויות, בעיקר) – אז מה ההוצאות האלה שעליהן הולכים כל דמי החבר, עד כדי כך שצריך לשמור אותם גבוהים כל כך? אני כרגע מסוגלת לחשוב רק על ייעוץ משפטי, רואה חשבון, הוצאות שנתיות על האתר וצרכי דפוס ומזכירות (כולל שנתון) כהוצאות שלא אמורות להחזיר את עצמן (ולפחות השנתון – לבינתיים, יש לקוות). מה אוכל כל כך הרבה תקציב?
כסף הוא לא המשאב היחיד שהאגודה צריכה לחשוב עליו – גם מתנדבים ולוגיסטיקה הם דברים שצריך לתת עליהם את הדעת. הצבת דוכן אגודה דורשת מעורבות של לא מעט אנשים (כולל אלה שתפקידם לשנע את כל החומר שאמורים להציב בדוכן מהמקומות שבהם הוא מאוחסן – למשל, ליאת, שהרבה פעמים מוצאת את עצמה מתזזת מגוון מרצ'נדייז וכד' הלוך ושוב, וכולל מי שאחראים על ענייני כספים לפני ואחרי).
אני בהחלט יכולה לראות מצבים שבהם התועלת שבהצבת דוכן האגודה לא תשתווה להשקעה (למשל, אם הרבה מהאנשים האמורים עסוקים באותו זמן עד מעל הראש במשהו אחר, והלוגיסטיקה של העברת תחומי האחריות שלהם למישהו אחר לא משתווה לצפי החשיפה באותו אירוע).שדווקא היה לאגודה אחראי דוכן אגודה גלובלי פעם (יכול להיות שפעם שירתה בתפקיד הדר רובין? או שזה רק היה בכנסים ספציפיים?), אבל בחיפוש בפרוטוקולי הוועד מצאתי רק אזכור למינוי של ענבר מאירסון כאחראית דוכן אגודה באייקון ב-2008. מצד שני, לא חיפשתי יותר מדי בתשומת לב.
אבל כן, ראוי שיהיה תפקיד כזה, כמו עוד לא מעט תפקידים. יש לאגודה איפשהו רשימת תפקידים מאוישים/לאיוש, שאפשר להוסיף את זה אליה? מתישהו דיברו על זה שתהיה רשימה כזאת, לא? ברשימת בעלי התפקידים של האגודה לא מופיע דבר כזה, אבל מצד שני, הרשימה ההיא די שלדית בכל מקרה (מלבד "אחראית למניעת הטרדות מיניות", שמישהו כבר שאל אותי בתמיהה משועשעת מה פתאום לאגודה יש תפקיד כזה, שאפילו מופיע ברשימת בעלי התפקידים).
אבל יש הבדל בין פרסום ללא כוונת רווח (והאגודה היא מוסד ללא כוונת רווח, ולפחות לגבי הדברים שהיא מפרסמת אני יודעת שהם נועדו לרווחתי נטו, ולא לעשיית רווחים. ובואו לא ניכנס לשאלת אייקון עכשיו), לבין פרסום מסחרי באופיו (ובמקרה זה מדובר באירוע בתשלום מצד גוף שאינו, ככל הידוע לי, מלכ"ר, שנועד לפרסם ספר של הוצאה מסחרית).
חלק מהדברים שהאגודה מפרסמת מחליקים לכיוון האפשרות השנייה. ובעוד שזה לא מפריע כשזה במכתב החודשי עצמו (כי עדיין, זה בין הדברים שהאגודה אמורה לרצות לעודד, ובין הדברים שזה במסגרת האינטרס שלנו לרצות לדעת), פרסומת מהסוג הזה שנשלחת כמכתב עצמאי בעל הבלטה מיוחדת עשויה לעורר אי נוחות בחלק ממקבלי המכתב, במיוחד אם היא לא מקנה להם כל הטבות כחברי האגודה, אלא רק מספקת להם מידע, שיש שיחשיבו אותו פרסומי.
אותי אישית זה לא מטריד. לי לא היה מפריע גם נפח גדול יותר של דיוורים מהאגודה, שיציעו לי עוד מידע על דברים שעשויים לעניין אותי (ואירוע כמו זה הוא בהחלט דבר שאני שמחה שמעדכנים אותי עליו, וזו אחת מהסיבות הרבות שבגללן פייסבוק זה אחלה – מפספסים הרבה פחות דברים מהסוג הזה). אבל אין לי ספק שיש אנשים אחרים שזה כן מטריד אותם.
אני חושבת שיש מקום לעשות חושבים על כל עניין עדכוני האגודה, המכתב החודשי וכדומה. יש בכל מה שנוגע למכתב החודשי הרבה דברים שהיה ראוי לתת עליהם את הדעת ולבחון אם הם באמת עונים על הצרכים או לא, גם מצד מקבלי המכתב (מי יודע, אולי לאחוז גדול מבין מקבלי המכתב לא היה מפריע לקבל עדכונים תכופים יותר). ולעניות דעתי – גם הרבה פוטנציאל לא מנוצל. המכתב כבר שנים נשלח בערך באותו פורמט ובאותה דרך, ויכול להיות שבימינו יש דרכים יעילות ומועילות יותר.
תגיד "חוסר כוח אדם ועומס יתר".
האגודה, כרגע, עושה בדיוק את מה שהיא צריכה לעשות, באדיבותה של נעמי הנמרצת: מגבשת לעצמה גוף פעילים ראוי לשמו, שבאמת ייצור הבדל, במהרה בימינו אמן. אני מציעה שתעלה את הדברים האלה שהעלית כאן בפני גוף הפעילים – זה בדיוק מסוג הדברים שיכולים לעורר פעילות מהסוג שהאגודה צריכה כמו אוויר לנשימה.
אל תעלה את זה כנושא לדיון כאן. תעלה את זה בפורום הפעילים, תציע רעיונות קונקרטיים לפעולה, ותזמין מתנדבים לשנות את המצב. ברגע שיהיו מתנדבים, יהיה גם שיתוף פעולה מצד הוועד, כי הוועד, ככל הזכור לי, ממש ממש רוצה שהדברים האלה יעבדו.(זו המערכת של טל כהן, והיא מוחזקת על השרת של טל כהן, בנפרד מכל שאר אתר האגודה. האגודה משלמת עליה כרגע תעריף שנתי, לא זוכרת כמה בדיוק, אבל לא מעט) עד שתהיה מספיק העברה של תעבורת גוגל מהמגזין הישן לאתר החדש. כמה זה יעלה, ועד כמה האגודה מוכנה להמשיך לשלם רק כדי להחזיק את המגזין באוויר בלי שייעלם – על זה כבר יענה הוועד, לא אני.
עם זאת, הבעיה המרכזית שהתייחסתי אליה היא עדיין עניין התחזוקה. בעיית גוגל היא בעיה חשובה אבל משנית.
