התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
פרשנות שמבוססת, כמובן, על זה שמזדמן לי פה ושם לתרגם שירה באופן מקצועי ויצא לי להתעסק קצת עם הנושא כחלק מהעיסוק המקצועי שלי, אבל פרשנות אישית לחלוטין. אם אני צריכה לתרגם שיר במשקל אוקטאמטר יאמבי (יצא לי לפני כמה זמן, תאר לעצמך), מן הסתם אני אמורה לדעת איך עובדות ההברות העבריות במשקל ובמקצב, כדי שהמשקל ייצא גם בעברית.
לגבי הדיפתונג, עכשיו הבנתי למה אתה מתכוון, וברוב המקרים זו לא בעיה – ברוב המקרים, החלוקה להברות בעברית, גם במקרים של דיפתונגים, היא לא מסובכת במיוחד, כפי שעשוי לזכור כל מי שעשה אי פעם בגרות בלשון ולמד את חוק ניקוד ההברות על מגוון הסתעפויותיו (זוועת עולם, מי בכלל זוכר מזה משהו, אבל נעזוב זה). פייר, אפילו לא צריך את חוקי הלשון בשביל זה – כל מה שצריך זה אוזן טובה למקצב. שזה באופן כללי מצרך הכרחי כשרוצים לכתוב שירה.
או שכולם יכולים לקרוא בו?
אני חושבת שצריכה להיות לאנשים איזושהי יכולת לנהל דיונים בפרטיות בלי שכל העולם יסתכל להם מעבר לכתף. למשל, לוועד אמורה להיות היכולת לנהל דיונים בלי שהם ייצאו מנקודת הנחה שברגע שהם מסיימים את הדיון, חברי הוועד מתפזרים לדרכם ומדווחים כל מה שהיה בדיון לכל מי שרק רוצה לשמוע (גם אם מדובר באנשים שעליהם דיברו בדיון). או, להבדיל, אם אני יושבת ומשוחחת עם חברים, אני יוצאת מנקודת הנחה שהם לא מספרים כל מה שדיברנו לכל אדם שהם נפגשים איתו אחר כך (אפילו אם דיברנו עליו). לא כי זה סודי – כי זה לא מיועד לפרסום.
אז הייתה תקווה כלשהי שהדיונים בפורום הפעילים יישארו בין הפעילים. לא משום שהוא היה אמור להיות "סודי", אלא משום שכשבני אדם משוחחים ביניהם, הם לא עושים את זה לדיווח לכלל הציבור. עניין של פרטיות ואמון וכל מיני דברים כאלה.
האם זו ציפייה ריאלית, לגבי פורום שחברים בו יותר משמונים איש? לא ממש. אבל זה עדיין לגיטימי לכעוס על מי שמעביר הלאה את השיחות שלך איתו, אם הן לא נועדו לפרסום.כל אדם רשאי להתפטר בכך שיבוא ויאמר: "אני מתפטר", ולא לפרט מעבר לכך. ממתי אין לאדם זכות לשמור לעצמו את השיקולים שלו בכל עניין?
תמיד היה בחירה של כל חבר אגודה – וחבר ועד – מאז ומעולם.
אני פשוט מתקשה להבין מה הייתה ההחלטה המדוברת, ובמה היא הייתה שונה ממצב ברירת המחדל. האם היא הייתה "לא אוכפים על חברי ועד להשתתף בפורום, אבל שיעשו את זה אם הם רוצים"? האם היא הייתה "עדיף שחברי ועד לא ישתתפו בדיונים בפורום, אבל מותר להם אם בא להם"? "חברי הוועד, בזמנם החופשי מחוץ לפעילויות הוועד, יחליטו אם בא להם או לא בא להם להשתתף בפורום"?
אני ברצינות לא מבינה איך דבר כזה יכול להיות החלטה של הוועד. אלא אם כן, כמובן, האפשרות האחרת הייתה לקבוע לחברי הוועד שהם *חייבים* להשתתף בדיונים (אה?) או ש*אסור* להם להשתתף בדיונים (שוב אה?)כל תכתובת בין חברי הוועד, גם אם מי שכתב את אותה תכתובת לא אישר אותה לפרסום?
ניסים ונפלאות. כמה טוב שאני לא בעמותה הזאת שלך. כי במציאות שאני מכירה, מייל ששלח אדם לאנשים אחרים – גם אם זה בענייני עבודה – נשאר בגדר תכתובת פרטית עד שהוא מאשר אותו לפרסום. לא כל מייל שרץ בין חברי הוועד הוא "מסמך" של האגודה.יש הייקו מסורתי, הייקו מודרני וטווח שלם באמצע. האזכור לטבע/עונות השנה, למשל, הוא על פי מסורות מסוימות אבל לא בהכרח על פי אחרות.
ובאופן כללי כשמתייחסים למקצב, נהוג להתייחס לכל דבר שנשמע כמו הברה כאל הברה. כך למשל, שווא נע (שטכנית הוא לא תנועה מלאה) יכול לתפקד כתנועה מלאה בשירה. לגבי הדיפתונגים תצטרך לתת דוגמאות למה אתה מתכוון, כי לי אישית אין מושג על מה אתה מדבר.ויש לכם בעיה רצינית בהבנה אם נדמה לכם שזה מה שהוא מדבר עליו פה.
גל – והאגודה בכלל – צריכים שוועד האגודה יקח אחריות על פורומי האגודה. שוועד האגודה יגיד, "הפורומים האלה הם שלנו, וזו החובה שלנו והאחריות שלנו, כגוף המנהל של האגודה שאחראי על כל המפעלים שלה, לדאוג לזה שלא יהיו בהם הכפשות, השמצות והוצאות דיבה".
ואם אתם לא מסוגלים לעשות את זה, אם ועד האגודה לא מסוגל – ו/או רוצה – לקחת אחריות על פורומי האגודה, תסגרו אותם, ותתמודדו עם התוצאות של *זה*. אבל כל עוד אתם מאמינים שלאגודה צריכים להיות פורומים, אתם אחראים על כך שהם ינוהלו בצורה סבירה. וזאת *עבודה*. תמיד הייתה, תמיד תהיה.איזו הפרת זכויות יוצרים יש במחזה שאפילו לא מבוסס על דמויות מוכרות, אלא על הפאנדום?
אבל זו לא באמת השאלה. יש אירועים שנמצאים במקום לא מוגדר עד הסוף מבחינה חוקית. זו בעיה, מפני שיש אלף ואחד הגדרות שונות לגבי זכויות בארצות שונות, לגבי שימוש הוגן לצורך פארודי/סאטירי, לגבי יצירות חובבים שלא למטרת רווח וכן הלאה. בכל אירוע, אני מעריכה, צריך לטפל בפני עצמו.
אגב, התגובה האוטומטית של פוקס (ושל תאגידים אחרים מאותו סוג) היא קודם כל לדרוש שלא יעלו את המופע שוב ברגע שיש להם אפילו צל של חשד שזה איכשהו נוגע אליהם, בלי ממש לבדוק אם זה מוצדק או לא. השאלה אם זה מוצדק או לא היא כבר שאלה מורכבת יותר שעולה אחר כך.
ואני שמחה שהפסקת לקרוא לאמיר ארד בכינוי זה או אחר, אבל הנושא כרגע הוא לא אתה, כפי שכבר טרחתי לציין אי שם. הנושא הוא מדיניות הפורום ומדיניות הוועד. לא ממש מעניין אותי מה עושים בעניין איתי גרייף, שהוא מקרה יחיד – אולי מקרה קיצון, אבל בהחלט מקרה יחיד.
מעניין אותי מה המדיניות הכללית של הוועד ביחס לפורום האגודה, והאם הוא מתייחס אליו כאל אחריות שלו או לא.הרי שהעליתי את השאלה לפני העלאת המחזה, וזו שאלה בעייתית שנמצאת באיזשהו שטח אפור ולא לגמרי ברור של זכויות יוצרים, וחלק מזה, ככל הידוע לי, נמצא בבירור משפטי גם ברגע זה. וזה מהסיבה שהמחזה עצמו, כולו, הוא תוכן מקורי. מה מותר לעשות לחובבים במסגרת שימוש הוגן בדמויות ואם זו יצירה נגזרת או לא וכולי וכולי – זו כבר שאלה שצריך לענות עליה עורך דין, אבל התשובה עליה לא מובנת מאליה, מסתבר.
אבל את מנהלת הפורום, ואנחנו משתתפי הפורום, ומגיעים לנו קווים מנחים ברורים איך אמורים להתנהל פה דיונים. "מדיניות" זה לא "מנהלת הפורום תעשה מה שיאמר לה ליבה בכל סיטואציה".
התכוונתי להוסיף בסוף דיסקליימר שבו יהיה כתוב "כל הכינויים שהוזכרו לעיל היו כדי להדגים נקודה, וכותבת ההודעה *אינה* מייחסת אותה לאיש מבאי הפורום". ואז אמרתי לעצמי שאני צריכה לתת קצת יותר קרדיט למשתתפי הפורום הזה.
נו, לפעמים אני עושה טעויות כאלה.כן מבקשים – לא, רגע, דורשים – מהוועד, הגוף המנהל של האגודה, זה שחבריו רצו אליו על יסוד ההנחה שהם *כשירים* לנהל את האגודה, לעשות את מה שנדרש כדי שבפורום הזה לא יהיו הכפשות, הוצאות דיבה ושאר ירקות. כמו לקבוע מדיניות מתאימה ולתת למנהלת מטעמו הנחיות ברורות, נניח.
ואם ועד האגודה מרגיש שאין ביכולתו לקחת אחריות על התנהלות סבירה של הפורומים של האגודה, אולי הוא צריך שוב לסגור אותם. לא יתכן שהאגודה תחזיק פרויקט *כלשהו* שהיא לא מסוגלת לקחת אחריות לניהולו התקין והסביר. ולדאוג שבפורומים שמחזיקה האגודה לא יתפרסמו הכפשות והוצאות דיבה זה חלק בלתי נפרד מניהול תקין וסביר שלהם.
אגב, ההתנערות מביקורת בנוסח "אז תרוץ אתה לוועד" לא עובדת, מאחר שמרגע שקיבלת על עצמך תפקיד מסוים, מצפים ממך למלא אותו כיאות גם אם מי שמעביר עלייך ביקורת לא מעוניין למלא אותו בעצמו. אני מציעה לך לא להשתמש בה שוב בעתיד.
