התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
ראיתי דעות משני חברי ועד בשם עצמם, וראיתי הודעה עקלקלה עם אפס תוכן מצד הוועד, מה שמרמז לדעתי על זה שהוועד (אותה הידרה אמורפית) עדיין לא החליט ממש מה המדיניות שלו, ועד שהוא יגמור לשבת על המדוכה הוא ימשיך לשחרר הצהרות חסרות משמעות שכל המטרה שלהן היא לתת את התחושה שהוועד אכן מגיב על מה שנאמר בפורום, אבל בלי לסבך אותו עם סתירות עתידיות אפשריות עם מה שהוא אמר עכשיו.
מגניב לך, כי אני לא הצלחתי להבין מדברי הוועד (אני מתכוונת מההודעות הרשמיות, לא מההודעות של חברי ועד בשם עצמם, לאמור "תפסיק להתבכיין, אנחנו לא מפרידים במריבות" ועוד דברים מעוררי סימפטיה מעין אלה) ממש שום דבר. ואני דווקא טובה בהבנת הנקרא, אבל הניסוחים בהודעות מטעם הוועד היו כל כך חסרי תוכן, שלא הצלחתי להבין מהן דבר וחצי דבר, בטח לא בשאלה מה הוועד מתכוון *לעשות*, אם בכלל.
כלומר, לא, סליחה, אני מגזימה. הבנתי שהוועד נגד מריבות בפורום. שזה, כאילו, מגניב. נדמה לי שזו פעם ראשונה שיש לנו ועד שממש יש לו אומץ לקום בריש גלי ולומר שהוא נגד מריבות בפורום. החלטה אמיצה.אבל הוא בהחלט יכול להחליט שהוא מעוניין לכנס אספה מיוחדת ולהעלות את הנושא להצבעה מחודשת. אני מניחה שזו הייתה המטרה באותה פגישה – להכין את הקרקע מול חברי האגודה ביחס למה שהיו נדרשים לו במקרה כזה. מן הסתם זה לא נעשה כמו שצריך כי היו נושאים פיקנטיים יותר לשחק בהם.
לא שבהכרח הייתי שופטת אותה לחומרה. אורי אביב זכור לי כאדם שטען שאני "משקרת" כשהתייחסתי לדברים שהוא אמר, כשמאוחר יותר אותם דברים *הופיעו בפרוטוקול פגישה שהוא עצמו כתב*.
טוב, נו, אולי הוא הבין לא נכון למה התכוונתי. אני מעדיפה להאמין באפשרות הזאת, ולא באחרת.השאלה היא שאלה עקרונית, ולא נוגעת לשאלה מי צודק באיזו מריבה ספציפית. להגיד שהחוקים תקפים תמיד אלא אם כן אנחנו אלה שנעלבו זה לתת לגיטימציה לצביעות.
אז כל הפעמים שאיתי קרא לגל "שקרן" מאז הרגע שבו הוקשחו הכללים, הן בסדר, וזה שאמרת לו שאם לא אכפת לו, שיפסיק לעשות את זה, זו דרך הטיפול הצפויה בדברים כאלה מעכשיו ואילך.
אוקיי. טוב לדעת.ויש הבדל בין לפגוע באנשים כי אתה מעביר עליהם ביקורת ולפגוע באנשים כי אתה משתמש במילים לא יפות ובעלבונות אישיים.
הפרטים כאן:
http://www.sf-f.org.il/story_190שיראו ב"אבל אולי בכל זאת הם מקשיבים ומפיקים לקחים אפילו שלמראית עין הם תוקעים אצבעות באוזניים ושרים לה לה לה בקול רם כל פעם שאתה מדבר" כסיבה טובה לבזבז זמן על הסברים.
מי שמרגיש צורך להסביר, מסביר, כדי לספק את הצורך של עצמו לדבר, לא משום סיבה אחרת. מי שלא, זה באמת לא נימוק מספיק חזק כדי לגרום לו להסביר.כללי הפורום, שהם, האמת, אמורפיים למדי מכל שאר הבחינות, מציינים במפורש: "הודעות המכילות עלבונות, גידופים, הטפה למעשי אלימות או נושאים שאינם קשורים לענייני הפורום ימחקו לאלתר."
מאחר שעד כה לא ראיתי שדבר כזה התרחש, אני נאלצת להניח שאת לא באמת עומדת מאחורי כללי הפורום ולא באמת מתכוונת ליישם אותם *או*, אפשרות אחרת, שלשיטתך עד כה לא נשמעו פה עלבונות וגידופים.
ובכן, אני אשמח לשמוע ממך הסבר לסוגיה זו: מה דינם של כינויים כמו "שקרן" ו"מוקיון"? האם אלה עלבונות וגידופים, ואז את מתעלמת במופגן מכללי הפורום שלפני שנייה טענת שאמורים להיות תקפים, או שמא הם *לא* עלבונות וגידופים לשיטתך, ואז אשמח לשמוע מה את *כן* מגדירה עלבונות וגידופים, כי האמת, אני קצת מבולבלת.צריך להיות מוגבל, ושבעלי זכות ההצבעה לאגודה צריכים לענות על דרישות קצת יותר משמעותיות מאשר "למי יש מאה ש"ח?", זה לא חדש ולא סוד, לאור העובדה שהצעתי בזמנו שינוי ברוח הזאת במבנה האגודה.
ועדיין, "הפורום הסודי" זה שם מטעה. זה לא שנעשתה שם פעילות חשאית בשושו שהיה צריך להסתיר אותה מעין העולם – זה שהייתה איזושהי ציפייה, כפי שאתה מגדיר את זה, לדיסקרטיות. ציפייה לא ריאלית, מן הסתם.לא באמת יוצא מזה שום דבר.
כשפרשתי מהוועד, שלחתי לרשימת הדיוור של הוועד מייל באורך הגלות שמסביר בדיוק למה. מנומק למשעי ועם מינימום מילים גסות. כששלחתי אותו, היה לי ברור שאני עושה את זה יותר בשביל תחושת הסגירה שלי מאשר בשביל כל דבר אחר. הוועד שאדם משאיר מאחור כשהוא פורש *לא רוצה להקשיב לו*. הוא רוצה להרגיע את הסירה המיטלטלת ולהרגיש צודק. כשחזרתי לבטא בפומבי את הביקורת שלי כלפי הוועד, חודשיים אחרי שהתפטרתי, ובפורום הפעילים בלבד (לקח זמן עד שהתחלתי לבטא אותה גם בפורומים פתוחים), קיבלתי מטעם חברי הוועד הנשארים אמירות בנוסח "מאז שעזבת היית לא הוגנת ורק הכפשת את הוועד על ימין ועל שמאל", אמירות שלא היו קשורות בשום צורה שהיא למציאות, אבל אני מניחה שככה הם הרגישו.
אז אני ממש לא יכולה להאשים את אמיר אם לא בא לו לבזבז זמן או עצבים על לנסות להציג את האמת שלו לאנשים שאין להם שום רצון או כוונה להקשיב לה. לא משנה כמה טוב הוא ינמק וינסח את עצמו עד זוב דם, *לא ייצא מזה כלום*. לא עבורו, ולא עבור האגודה. כלום.
