התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אני לא מבינה, מרוב שאתה להוט לפרובוקציות מפגרות הפסקת לנסות לשמור אפילו על מראית עין של חיבור למציאות?
1. ההוצאה על מזכירות האגודה לא קשורה לגל. לא משנה מי יישב במזכירות האגודה, ההוצאה המשרדית של האגודה תהיה אותה הוצאה.
2. ההוצאה הכרחית. גם בלי המימד, יש דיוור, יש חברים שמקבלים את המכתב החודשי בדואר רגיל, יש משלוח של כרטיסי חבר (כלומר, כמובן, גם הפקה של כרטיסי חבר), ציוד משרדי למינהו (מוצרי דפוס, חותמות, שטויות מעין אלה) וכן הלאה.
3. וכמובן, האגודה זקוקה למזכיר האגודה כדי שימשיך לעשות את מה שמזכיר האגודה עושה. שזה לנהל מעקב אחרי חברי האגודה, מנויים, תזכורות על מנויים שתוקפם עומד לפוג וכו', תשלומים דרך לתרום.קום, תיבת המייל של האגודה, בדיוור האגודה ושאר ירקות.
אני ממש לא בטוחה מה אתה מנסה לעשות עם ההודעות האלה שלך. אם זו בדיחה, זה לא מצחיק. אם זה אמור להיות ברצינות, אז זה כן קצת מצחיק, אבל בדרך מאד עצובה.כבר היה פה פעם מקרה של מישהו שפרסם אתר לא קשור לכל מיני גרפיקות וקשקושים, והיא לא מחקה כי "יש שם פריטים מד"ביים".
מדיניות הניהול שלך מתרחשת בפורום, משפיעה על כל משתמשיו, ופתוחה לדיון בין כל חברי האגודה (האנשים שבשמם את מבצעת את התפקיד), כמו ביצועיו של כל ממלא תפקיד אחר עבור האגודה.
ואני חושבת שכבר הבהרתי בדיוק מה הביקורת שלי על מדיניות הניהול שלך: היא לא קיימת. את לא מנהלת את הפורום. את מניחה לגס רוח עם פה גדול להפוך את הפורום הזה למקום עוין לפעילי האגודה, ובכך גורמת נזק להתנהלותו התקינה. מה, את צריכה מסר אישי כדי להבין את זה?כי אני לא. אני ממש לא נהנית מהעובדה שאת נותנת לטרול אחד להפוך את הפורום הזה למקום עוין לפעילי האגודה. אני ממש לא נהנית מהעובדה שאת נותנת לבנאדם אחד חסר תרבות דיון ונורמות חברתיות בסיסיות להתנהג בצורה כל כך מכוערת לפעיל ותיק של האגודה, מול כל מי שעשוי אי פעם להציץ כאן לפורום. אני *ממש ממש ממש* לא נהנית מהאופן שבו את לא עושה את עבודתך.
את נהנית מזה? מעניין.ואין דברים יותר פרודוקטיביים שאתה יכול לעשות אם עד כדי כך משעמם לך? אני בטוחה שיש דברים אחרים שאתה יכול למצוא שיהיו יותר מעניינים מאשר לתת לנו עוד הדגמה של הניהול התקיף והיעיל של מנהלת הפורום.
במשך שנים, המסר לחברי הוועד היה "אתם באים לוועד כדי לעשות את העבודה השחורה". לא פלא שחברי הוועד שהיו עד היום חשבו שאכן, זה הדגש הנכון.
מאחר שלא ניסינו את אותם אנשים בסיטואציה שבה ברור לכולם – ולהם – שהתפקיד העיקרי שלהם בוועד הוא לא עבודות ההתנדבות שהם מבצעים במסגרת האגודה, אלא ניהול האגודה, הסקת המסקנות שלך לא תקפה. מה מאמין חבר ועד לגבי הדגשי תפקידו חשוב הרבה יותר מאשר האם מותר לו או לא להתנדב לפעילות התנדבותית אחרת.
ואם כבר מדברים, האנשים האלה שאתה אומר שלא היו צריכים לרוץ לוועד מלכתחילה, הניבו את כל כמויות הענק של העבודה שהאגודה עשתה עד היום. כולל, אגב, כנס אייקון, שאם האגודה וסטארבייס לא היו מייסדים אותו ומקיימים אותו במשך כל השנים שקיימו אותו, לא היה לך אותו היום להתעסק בו, כי אני די בספק שהעמותה הייתה מייסדת אותו.
"הניהול הכושל" של האגודה הניב עד היום, בין השאר, די הרבה כנסים שככל הידוע לי לגבי מספרים, הקטנים ביניהם (מלבד בדיון) הם באותו נפח כמו כנס הדגל של העמותה, ובנוסף לזה שני מגזינים שפעלו ברציפות עד השנה (אתר האגודה והמימד העשירי, שהשנה מוחלף בשנתון), ועוד מספר עצום של פעילויות במגוון תחומים רחב. אולי כדאי לזכור באיזה קנה מידה של עבודה מדובר. "הניהול הכושל" של האגודה הניב כמות עצומה של הישגים עד היום.אני (ואני מדברת כרגע כאדם כללי, לא בהכרח כעצמי) כותבת. אני יוצרת לעצמי הזדמנויות לכתוב. זו החובבות העיקרית שלי, זה תחום ההתמחות העיקרי שלי באגודה. אז מה זה אומר? זה אומר שאני מקימה פורומים, מארגנת סדנאות, מייסדת כתבי עת, בונה אתרים בנושא, מרימה תחרויות כתיבה, עורכת פרויקטים שקשורים בכתיבה ובאופן כללי עושה כל דבר שיתן לי הזדמנויות לכתוב ולעודד אחרים לכתוב. וכמובן, עובדת בתחום, כמו מספר גדול עד להפתיע מפעיליה הוותיקים יותר של האגודה.
לא היה עולה על דעתי – ועל דעת אף אדם אחר ששקוע באותה חובבות כמוני – לזרוק את כתב העת שייסדתי וערכתי רק כי הצטרפתי לוועד. זה מגוחך ובלתי אפשרי. לא אני הייתי עושה את זה, לא רמי שלהבת, לא ניר יניב, לא אף אדם אחר באגודה שעשוי היה לעמוד בפני אותה בחירה. כנ"ל לגבי אנשים שארגנו סדנאות כתיבה, או הקימו אתרים בתחום, או כל דבר אחר. אנחנו אנשי ספר, אנחנו מעורבים במילייה של אנשי ספר, ואנחנו עושים מה שאנשי ספר עושים: יוצרים, ובונים לעצמנו סביבה כדי ליצור. יצרנו לעצמנו את הסביבה הזאת בעשר אצבעות, ולא נמשוך ממנה את ידינו רק כי הצטרפנו לוועד.
בגלל זה השוויתי את זה לקמפיינים של שחקני תפקידים. *זה* הדבר שבשבילו אתם בפאנדום הזה, ו*זה* הדבר שבשבילו אנחנו בפאנדום הזה. לומר לאחד מפעיליה הכבדים של האגודה שאסור לו לעשות את הדברים שלשמם הוא חובב מרגע שהוא בוועד, זה כמו לומר לך שאסור לך להנחות קמפיינים מרגע שאתה בוועד, כי זה גוזל מזמנך.
אני לא יודעת לגבי ניהול כנסים. לא קבעתי לעצמי עמדה בנושא. אבל לגבי פעילויות התנדבותיות אחרות של חברי ועד? אל תצחיק. לא הייתי מצפה מחבר ועד לפרוש מהתחום ההתנדבותי ארוך הטווח שלו (ולמעשה, גם לא מקצרי הטווח) בדיוק כמו שלא הייתי מצפה מחבר ועד לפרוש מהעבודה שלו או מחיי המשפחה שלו.
כי יש לי עוד כמה מועמדים להעלאה על המוקד. P-:
הערה: הודעה זו נכתבה בהומור ואין לראות בה משום תמיכה באכילת חברי אגודה ו/או פעילים אחרים בקהילה. מוגלגים זה בסדר.
כי עבודה מנהלית זה כיף, בלי ספק, וכל מי שרץ לוועד האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה זה כי חלום חייו תמיד היה לטבוע בניירת ובפוליטיקה. כמובן.
אני לא יודעת, יכול להיות שפספסת את זה באיזשהו מקום, אבל אנשים שרצים לוועד האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה הם חובבי מדע בדיוני ופנטסיה. שזה אומר אנשים שאוהבים לקרוא, לצפות, לכתוב, להשתתף בכנסים וכן הלאה בדברים שקשורים למדע בדיוני ולפנטסיה. להגיד להם להפסיק לארגן לעצמם מועדוני קריאה, סדנאות כתיבה, מגזינים, אירועי פילקים, תחרויות, הקרנות וכל דבר אחר שבא להם, זה בערך כמו להגיד לאנשים שרצים לוועד העמותה לקידום משחקי תפקידים להפסיק לארגן לעצמם קמפיינים, כי אין להם זמן לזה.
בשביל *זה* אנחנו באגודה. כדי שיהיו לנו כל הדברים האלה. כמעט כל אדם שהתחום מספיק חשוב לו כדי לרוץ לוועד האגודה, ותגיד לו להפסיק להתעסק בפעילויות של חובבים, יצחק לך בפרצוף, והמעטים שלא… טוב, הם לא כזה כיף.
חברי ועד באגודה לא צריכים לוותר על כל פעילות ההתנדבות האחרות שלהם, כמו שהם לא צריכים לוותר על חיי משפחה, חברה, עבודה וכל דבר אחר שהם עושים. מה שהם *כן* צריכים לעשות, זה לנהל את האגודה *טוב*. מרגע שהם עושים את זה, לא ענייננו מה הם עושים בשאר הזמן שלהם, אם יש להם כזה. הם יכולים מצדי לנהל כנסים, לבנות טיסנים, להתמחות בבישול צרפתי או להתמכר ל-WoW (שמעתי שמועות שגם זו פעילות גוזלת זמן), כל עוד הם עושים את עבודתם בוועד כמו שצריך.והסיבה שהיא לא תעשה את זה היא שכל אחד מהאנשים הפעילים בקהילה שלנו פעיל *מאד* – ולמעשה, חלק גדול מהזמן זה חלק ניכר מהכוח שלהם. האמרה ההיא, שאם אתה רוצה שעבודה תיעשה, תן אותה לאדם עסוק, יש לה סיבות.
אף אחד מהאנשים הפעילים מאד האלה – שהפעילות הזאת שלהם היא זו שהביאה את הז'אנר למקום שבו היא נמצאת עכשיו – לא יזרוק את כל הפעילות שלו באמצע ויפרוש ממנה למשך שנה, שנתיים או כמה זמן שזה לא יהיה שהוא יהיה בוועד, ממש כמו שהוא לא יפרוש מעבודתו לצורך העניין. וטוב שכך.
בניגוד אליך, אני לא חושבת שחברי ועד לא צריכים להיות מעורבים בפעילויות התנדבותיות מעבר לתפקידם בוועד – למעשה, להפך. אני חושבת שזה טוב שהם ממשיכים להיות מעורים בעשייה שגם נותנת להם קצת כיף בקהילה, מלבד העבודה הדי מגעילה של ניהול האגודה, וגם שומרת על הקשרים שלהם עם הקהילה והעשייה בה. אבל צריך לדעת להציב את סדרי העדיפויות נכון. חברי ועד צריכים לדעת שהם לא באים לוועד כדי להתנדב לתפקידים שממש צריכים מתנדבים, אלא כדי לנהל את האגודה. ההתנדבות היא תחביב מהצד, לא חלק מהתפקיד שהם באים למלא.אתה הבנאדם שהעמיס על עצמו בערך חמישים תפקידים שונים במסגרת העמותה – ומחוצה לה – בעודך *יו"ר*. אני אפילו זוכרת מאמצים של כמה אנשים שונים – כולל אותי – לשכנע אותך שאתה פורס את עצמך הרבה יותר מדי דק.
אם בנאדם מחליט לקחת על עצמו הרבה יותר מדי, אף אחד לא יעצור את זה. מה שאנחנו – האגודה – יכולים לעשות זה רק לשים את הדגש על הדברים הנכונים, כדי שלאנשים שמציגים מועמדות לוועד, ולאנשים שבוחרים בהם, יהיה ברור מה סדר העדיפויות שהם חייבים לראות לנגד עיניהם. אבל אני לא מכירה מתנדב אובססיבי אחד בכל רחבי הקהילה שיהיה מסוגל אי פעם להתחייב שהוא משקיע את עצמו רק בתפקיד ארגוני מסוים ולא לוקח על עצמו עוד עשרים פרויקטים אחרים.כמו למשל העובדה שהמליאה היא גוף שיש לו משמעות כלשהי, לא כמו באגודה שהמליאה היא גוף ספורדי של חברי אגודה שבמקרה נוכחים באספה השנתית. זה מאפשר התייחסות שונה לתפקידי הוועד, כי הוועד הוא לא הגוף היחיד שמשמר ידע ואחראי על קבלת החלטות או מה שזה לא יהיה.
