התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
הם נכתבו והתפרסמו כספרים לילדים/נוער. הם עשויים להיות ספרים בעייתיים לילדים/נוער, הם עשויים להיות ספרים שמעניינים גם (או אפילו יותר) מבוגרים, אבל זה לא משנה את העובדה שבמובהק אלה ספרים שפורסמו כספרי ילדים/נוער.
אימייל עובד הרבה יותר טוב. אלא אם כן מסיבה כלשהי אתה נהנה יותר לעשות את זה בפומבי.
לדבר עם עצמך… טוב, אולי גם שם אימייל יכול לעבוד.כאן:
http://forum.sf-f.org.il/read.php?10,51091,51129#msg-51129Quote:כנסים ואירועים, יצירה (כולל פרסים ותחרויות), קשר עם ארגונים אחרים, יחצ"נות, חסויות, כספים, אינטרנט, פעילות מקומית ואזורית (כולל קשרים עם גופי חינוך), פעילי האגודהשני התחומים שנראים לי עקרוניים וחיוניים (מלבד פעילות מקומית ואזורית, שכבר ציינתם, ואגב, זה לדעתי צריך להכיל גם קשרים עם מתנ"סים וגופי חינוך אחרים, ספריות ציבוריות, חנויות ספרים, מועדוני קריאה ושאר ירקות), זה נושא *היחצ"נות והחסויות* (העליתי בזמנו הודעה בנושא בפורום הפעילים הישן ואפילו התפתח דיון-מה בנושא, מי שיש לו הרשאה לשם, הפתיל נמצא כאן: http://forum.sf-f.org.il/read.php?22,48024,48024#msg-48024), ונושא *הפעילים* – כבר כמה פעמים שדובר על רפורמה כלשהי בטיפול בפעילים, אם על ידי מינוי אחראי פעילים (נדמה לי שחגית וינר לקחה על עצמה את התפקיד לפני הרבה זמן, אבל אל תתפסו אותי במילה, בהחלט יתכן שזכרוני מתעתע בי), אם על ידי ריכוז רשימות מסודרות של פעילי האגודה ותחומי ההתמחות שלהם (בשעתו דפנה קירש התחילה לרכז רשימות כאלה ולדעתי הפיקה לפחות רשימות חלקיות, אני לא יודעת מה נעשה עם תוצאות העבודה שלה מאז) ואם במגוון שיטות אחרות.
ובמאמר מוסגר: בפורום הפעילים הישן עלו די הרבה רעיונות טובים וראויים ליישום או לפחות למחשבה, והייתי מציעה שהוועד יחפש מתנדב שיסכים לעבור על הפורום ההוא ולרכז מתוכו את הרעיונות הביצועיים שעלו. זו עבודה שצריכה לקחת לא יותר מיום-יומיים של השקעה מרוכזת, ויכולה להניב הרבה תועלת.
השינויים בפרס גפן נבעו מהעובדה שהיו שינויים גדולים – מה גדולים, ענקיים – בשוק בשנים האחרונות. גם פרס גפן וגם שוק המד"ב הישראלי הם צעירים, ועוברים עדיין שינויים גדולים. למשל, בעבר "ספרות מקור" הייתה גם ספרות של סופר ישראלי שתורגמה מאנגלית, וזה נבע מהעובדה שבראשית דרכו של השוק, משום שלא היה שוק, הרבה סופרים ישראליים התרגלו לכתוב לשוק דובר האנגלית. דוגמה אחרת היא שתי קטגוריות המקור באופן כללי, ששתיהן קטגוריות חדשות (2002 לסיפור הקצר, 2003 לספר, אם זכרוני אינו מטעני, ולא בא לי לבדוק כרגע), והן עברו שינויים שאופייניים לקטגוריות בשוק שמשתנה בהתמדה (כמו למשל מעבר קטגוריית הספר מהצבעה דו-שנתית להצבעה שנתית).
פרס גפן צריך גמישות, וזה עדיין לא הזמן לקבע אותו. תן לו – ולשוק – עוד כמה שנים להתפתח, לגדול ולהתייצב, ואז תקבע אותו תקנונית.
אני מצרה על כך ששתי הקטגוריות החדשות משנה שעברה הורדו השנה. אני חושבת שקטגוריות חדשות צריכות לזכות ביותר משנה אחת ניסיון, במיוחד אם השנה שבה ניסו אותן היא שנה שבה ניהול הפרס עבר תהפוכות גדולות ובסופו של דבר הקטגוריות החדשות לא קודמו כהלכה ולא זכו ליחסי ציבור נאותים. ואין שום סיבה שלא יהיו יותר קטגוריות בפרס – אם נסתכל על הפרס המקביל, פרס ההוגו, יש בו *הרבה* יותר קטגוריות, בהפרש עצום, והקהל מתמודד עם זה יופי.
http://www.thehugoawards.org/?page_id=3
אז לא שאני חושבת שאנחנו צריכים כל כך הרבה קטגוריות (ממש עדיף שלא, ובטח לא בשלב הנוכחי), אבל מצד שני, אני לא חושבת שצריך להנחות אותנו קו של "רק ארבע קטגוריות".ואני ממש ממש תומכת בהחזרת קטגוריית הילדים והנוער. על אף האינטרסנטיות הברורה שלי (קטגוריית התרגום יותר חשובה לי אישית), אם הייתי צריכה לבחור איזו מבין שתי הקטגוריות שהיו שנה שעברה צריכה לחזור, הייתי בוחרת בילדים ונוער. זו קטגוריה טובה גם משום שיש בה צורך וראוי לעודד באופן מיוחד את הספרות הייעודית לקהל הצעיר יותר, ולשים עליה דגש ספציפי, וגם מפני שהיא פותחת פתח ליחסי ציבור וקהל שאנחנו לא מגיעים אליהם אחרת.
אם יש הודעה ספציפית שיש בה משום לשון הרע, הוצאת דיבה או מה שזה לא יהיה משנת 2007 (או מכל שנה אחרת) שנמצאת בפורום ומפריעה לך, שלח אלי קישור בבקשה ואני אבדוק במה מדובר, ואם אכן התוכן הוא כזה שראוי למחיקה או לעריכה, אני אטפל בזה.
אבל אני לא אבדוק את ההודעות הישנות מיוזמתי. כל עוד לא יבקשו ממני לבדוק הודעות ספציפיות, אני אטפל רק בדברים מהזמן האחרון, שמעכירים את הרוחות בפורום במידה שמפריעה להתנהלותו.
וכשאתה מדבר על פורום הפעילים, אתה מדבר על הישן או החדש? בכל מקרה, הרשאות יש לי, אבל אני לא יודעת מה הוועד רוצה – עד כה דיברנו רק על הפורום הזה. משהו בפורום הפעילים מפריע לך?
אני מוגלגית, לא משפטנית, מבחינתי לשון הרע, הוצאת דיבה וכל השאר זה אותו דרעק. כל מה שאני יודעת זה שכשאתה משאיר דברים כאלה על השרת שלך וניתן להוכיח שהיית מודע לזה ולא עשית דבר, זו יכולה להיות בעיה רצינית.
אם אני זוכרת נכון אמרתי שניים-שלושה דברים לשניים-שלושה אנשים בנושא גם אוף-פורום (לא רציתי להיכנס לזה יותר מדי בפורום באופן פומבי), לפני סגירת הפורומים.ערכתי סיור במשעול הזכרונות בהודעות המחוקות של הפורום.
מה אני אגיד לך, שווה לך להתנדב להיות מנהל הפורום רק כדי שתהיה לך גישה להודעות האלה. רק כדאי שתפנה לך כמה ימים כדי לקרוא אותן. יש *המון*. והן מכסות כמה רגעים מאד לא נעימים בהיסטוריה של האגודה.
מה שיש לנו כרגע זה חרא מצב. שלא תבין אותי לא נכון. אבל האגודה תשרוד אותו. מצבים מחורבנים כאלה תמיד מנערים אותנו וגורמים לנו לשפר דברים, ואני לא יודעת אם שמת לב, אבל האגודה, מאז שקמה ועד היום, לא הפסיקה להשתנות, כדי להתאים את עצמה למצבים משתנים.
אז גם עכשיו האגודה תשתנה. כי היא צריכה.הבנאדם הספציפי הוא שטויות. כסף קטן. משחק פורום משעשע (כן, אני מודה, ככה אני רואה טרולים באופן כללי). הוא גורם נזק, אבל זה נזק מינורי ביותר.
הבעיה היא לא איתי גרייף. הבעיה נמצאת באגודה. ואם היא לא הייתה מתבטאת בשטויות של איתי גרייף, היא הייתה מתבטאת (והיא *אכן* מתבטאת) במקומות אחרים. מה שקורה עם איתי גרייף הוא סימפטום אחד מבין רבים.
יש נתק ענקי בין הוועד לבין פעילי האגודה שאינם בוועד. זו צרה גרועה בהרבה מאשר טרול מזדמן. הבעיה היא שכשמגיע הטרול הזה ומצליח להשתחל בדיוק אל הנקודה הכואבת הזאת – אל המקום שבו הוועד והפעילים הופכים ל"אנחנו" ו"הם" – זה מתבלט בצורה קיצונית.
וכן, אני חושבת שהאגודה עמדה באתגרים גדולים יותר. פשוט: לאגודה יש סיבות טובות לשרוד. יש לה הרבה דברים לעשות, ויש מספיק אנשים שאכפת להם שהדברים האלה ייעשו.
