התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
האחת, שיש קונספירציה אישית נגדך. השנייה, שהספרים האלה לא מספיק מוכרים או לא מספיק אהודים בקרב המצביעים בשלב א', כי פרסי בחירת קהל תמיד מוטים על ידי מה שמוכר ומה שחביב על פלח הקהל המצביע (שזה בעיקר אומר ניל גיימן וסדרת חולית, נדמה לי).
אני אישית יותר אוהבת את תאוריית הקונספירציה, כי קונספירציה זה תמיד הרבה יותר מעניין, אבל יש לי חשש מסוים שאנשים אחרים עשויים לחשוב שהיא מגוחכת. מה שקצת מעליב, אני חושבת, אבל אני כבר רגילה לזה.כך שאין, האמת, שום דבר מפתיע בזה שאף פעם לא עברת את השלב הראשון של פרס גפן. הייתה לך רק הזדמנות אחת לנסות.
אבל אתה יודע מה? אם אורי – שנראה שמינית את עצמך לאבירו המגן – רוצה לרכוש את אמונם של חברי האגודה/הקהילה/וואטאבר, זה כנראה ידרוש קצת עבודה, כי ערעור האמון שלהם כלפיו נבנה במשך כמה שנים.
עכשיו, אני מנסה להבין מה *אתה* רוצה. אתה רוצה שאנשים שיש בהם חוסר אמון מצטבר באורי שנבנה במשך שנים ארוכות ישתכנעו במחי מעשה אחד – שעוד לא ראינו את תוצאותיו – שאורי דווקא בסדר? לא יקרה. אתה רוצה שאנשים שיש בהם חוסר אמון כלפי אורי לא יבטאו את חוסר האמון הזה? לא יקרה. לא יקרה כי בני אדם לא מתנהגים ככה, ולא יקרה כי זה לא יועיל לאף אחד.
אז מה אתה רוצה, איתי? על מה אתה כל כך מריר? על זה שבני אדם שהארגון שלהם כבר שנים מתחבט בעבודה מול אורי, ושחלקם (או רובם) למודי ניסיון עשיר של עבודה מולו, מעזים לא להרגיש אמון מלא כלפיו? ובכן, אם *זה* מעורר בך כל כך הרבה מרירות, אני חוששת שחייך יהיו רוויי אכזבות. עכשיו, שמא תלמד לחיות עם זה? לא, אין בנו אמון מלא באורי, ולפעמים אנחנו אפילו מרחיקים לכת עד כדי לבטא את זה. תתמודד.
יסביר למה הוועד לא ראה לנכון לציין בפרוטוקול את הבעיות עם המינוי הזה. הייתי חושבת שהמידע לגבי חוסר זמינותו של ממלא תפקיד מסוים – כמו גם הדרכים שבהן הוועד מתכנן להתמודד עם חוסר הזמינות הזו בתקופה הרלוונטית – הוא מידע חיוני שאמור להיכלל בפרוטוקול. או שחברי האגודה לא צריכים לדעת כשממונה ממלא תפקיד מסוים תוך ידיעה שבתקופה הקרובה הוא לא יוכל למלא את התפקיד?
הוא ניסוח בעל משמעות אם קודם *מנסים* למצוא מישהו לאייש את התפקיד. אלא אם כן הוועד עסק בזה בסודי סודות (וזאת לא דרך לאייש תפקיד), זה לא נעשה.
אתם ממנים לתפקיד אדם שאתם יודעים שבמשך כמה חודשים לא יוכל למלא את תפקידו כראוי, ולא חושבים שחברי האגודה אמורים לדעת מזה?
(וב"אתם" אני לא בהכרח מתייחסת אלייך – נדמה לי שעוד לא היית אז בוועד?)אני *לא רוצה* שלילי תעשה את זה. לילי חברת ועד, על כל אחת מחברות הוועד כבר יש יותר מדי תחומי אחריות כמו שזה, אני לא רוצה שיהיה עליה "עוד דבר קטן אחד" לעשות. אני, כחברת אגודה, רוצה שחברי הוועד שלי לא יבזבזו את זמנם על עבודות קטנות, חסרות משמעות וגוזלות זמן מעין אלה. אחר כך הם נשחקים, מותשים, וכל תחומי האחריות שלהם מתחילים ליפול בין הכיסאות. אני מכירה את זה טוב כי ראיתי את זה קורה לאחרים וראיתי את זה קורה לעצמי וזה רעיון רע. מאד מאד קל לקחת על עצמך "עוד דבר קטן אחד" ו"עוד דבר קטן אחד" כשאתה בוועד. זה לא רעיון טוב.
לפחות לא ככל הידוע לי (ר' הודעתי מאתמול, שאני די בטוחה שהוועד ישיב עליה מתישהו, כי הרי לא יתכן שהוועד לא ישיב על שאלה ישירה). הוא גם לא ממש נוהל בשנה וחצי האחרונות, ככה. אם לילי אומרת שמחפשים לזה פתרון, אני מאמינה לה, ורק יכולה לקוות שהפתרון יימצא בהקדם, אבל ברגע מסוים זה, להניח שאתר האגודה מנוהל בדרך כלשהי זה קצת לקפוץ מעל הפופיק.
כל עניין קשרי האינטרנט של האגודה מוזנח כרגע. גם פרסום בפורומים אין ממש (אלא פרסום מקרי כשמארגני אירועים ספציפיים לוקחים עליו אחריות – כך, למשל, היו תלונות בזמן האחרון על זה שאנשים לא ידעו על אירוע הנוסע השמיני כי לא היה לו פרסום בפורומים). בפייסבוק יש לאגודה נוכחות כל פעם שאני מוצאת זמן לעדכן דברים… הדבר היחיד שממש עובד בצורה סדירה, נדמה לי, זה הדיוור החודשי, ועל כך ח"ח לעושים במלאכה.תוספת: אגב, אם היו מעלים את המכתב החודשי לאינטרנט כפי שכבר הוצע פה כמה וכמה פעמים, חלק ניכר מהבעיות היה נמנע, כי לא היה דבר כזה שמשהו מופיע במכתב החודשי ולא מתפרסם בשום מקום אחר.
ומי יודע, אולי זה יעניין עוד חברי אגודה מלבדי.
בפרוטוקול הנ"ל נכתב כי בישיבה בפנטסי.קון (שנערך, כזכור, ב-6.
הוגדר אור ביאליק כמנהל הטכני של האתר. בתכתובת במייל שנגעה לענייני האתר, ציין אור ביאליק שמאחר שהוא עסוק בהגשת הצעת הדוקטורט שלו, עד 18 באוקטובר הוא "לא קיים".האם ועד האגודה היה מודע לכך שהוא ממנה לתפקיד "מנהל טכני" אדם שבמשך יותר מחודשיים (לכל הפחות) לא יהיה לו זמן לבצע את התפקיד? מה תכנן הוועד לעשות במקרה של תקלה, בעיה, צורך בהקמת אתר או כל נושא גוזל זמן אחר שהיה עשוי לדרוש טיפול באתר האגודה, במרוצת החודשיים-פלוס האלה? האם הוועד חשב מראש על מחליף אפשרי במקרה הצורך, או שהתוכנית הייתה שכמו בעבר, יצוץ ברגע המבחן פראייר תורן עם יכולות מתאימות שיכבה את השרפה מיוזמתו?
נניח שהוועד מגלה שמשתמשי אתר האגודה רוצים לראות יותר תכנים כאלה ואחרים. ועד האגודה פונה לעורך אתר האגודה ואומר לו, "שמע, משתמשי האתר רוצים יותר תכנים מסוג X". עורך אתר האגודה יודע עכשיו שהוא צריך להפעיל מאמצי גיוס וחיפוש לתכנים מסוג X. וכן, כשעורך מחפש תכנים מסוג X, עורך ימצא תכנים מסוג X, כי הרבה יותר סביר להשיג תכנים כשאתה פונה ספציפית לאנשים הנכונים ומבקש מהם ספציפית דברים מסוימים.
זה דורש, כמובן, עורך שרוצה להשקיע את המאמץ הזה, שיש לו מספיק קשרים וידע ומסוגל לגייס את התכנים הנחוצים. אני די בטוחה שאהוד הוא אדם מהסוג הזה, אם כי אני לא בטוחה אם יהיה לו זמן, במקביל לשנתון.ואגב, אם כבר לגבי תכנים, אני אצטט את עצמי בהודעה ממאי 2008 בפורום הפעילים הישן, לגבי תכנים שהייתי רוצה לראות במימד, אבל זה תופס יופי גם לגבי אתר האגודה (אמרתי דברים דומים גם כאן בפורום בעבר, מי שרוצה שיחפש). אמרתי כבר פעם שלדעתי, יהיה רעיון טוב להעסיק מישהו שיתנדב לעבור על פורום הפעילים הישן ולפלות ממנו רעיונות ביצועיים, כי היו שם *הרבה* כאלה. הנה אני אומרת את זה שוב.
Quote:– טורים. ואני לא מתכוונת לטור אישי כמו הזועם – באופן כללי, אני לא בטוחה עד כמה כתב עת שיוצא בתדירות של רבעון לכל היותר מתאים לפרסום סדרות קבועות (טורים או סוגים אחרים של סדרות). אבל יש לנו בקהילה לא מעט אנשים שמסוגלים לכתוב, יש ביניהם אפילו כאלה שמפרסמים טורים במגזינים למיניהם תמורת תשלום. למה לא להנהיג מדור של טורים, שבו בכל גיליון יינתן פתחון פה לשניים-שלושה אנשים שיש להם מה לומר, בכל פעם בנושא אחר?– כתבות על נושאים קהילתיים. יש לנו קהילה שוקקת ועשירה. קורים בה דברים מעניינים. חלקם אפילו ייחודיים לנו. זה כמעט לא מתבטא בשום מגזין שיש בימינו. למה לא לתת לקוראינו איזושהי הצצה לדברים האלה? למשל: כנסים, מה זה, למה זה ואיך זה עובד? מה היסטוריית הכנסים בארץ? איך נראים כנסים בעולם, איך הם נראים בארץ, מי האנשים שעושים אותם ולמה? (אפשר לראיין מנהלי כנסים בגדלים שונים מחד, ומתנדבים מותשים מאידך). או למשל, נושא שקרוב ללבי משום מה: הפקות מקור. איך זה עובד, למה זה עובד, מי האנשים שעושים את זה ואיך לדעתם זה צריך להיראות, מה נעשה בתחום הזה בעבר, מה ייעשה בתחום הזה בעתיד. או למשל, יצירת מקור קולנועית וטלוויזיונית. איזה אנשים מנסים בימינו לגרום לזה שתהיה כזאת, ולמה הם עושים את זה לעצמם? מה היה בתחום בעבר? מה יהיה בעתיד? או למשל, האנשים שקידמו את הז'אנר בארץ. ההיסטוריה של המד"ב בישראל. לא חסרים לנו שמות, רובם אפילו עוד איתנו ואפשר לראיין אותם, ולשמוע קצת סיפורים איך זה היה כשפה היו רק ביצות ואיך נראתה פעילות החובבים ואנשי המקצוע כאחד באותה תקופה.
– כתבות על האגודה עצמה ופעילויותיה: משום מה, כנראה כי המימד חושש למתג את עצמו כבטאון במקום כמגזין, הוא נוטה כמעט להסתיר את האגודה ואת מפעלותיה, אבל האגודה ומפעלותיה זה נושא מעניין, במיוחד עבור אדם שמשום מה הלך ועשה חברות באגודה. האם לא היה מעניין לקרוא כתבה על פרס גפן, איך הוא נולד, איזה גלגולים הוא עבר ולאן הוא הולך? או על ההיסטוריה של האגודה? יש כל כך הרבה אנקדוטות משעשעות שיכולות להיכנס למאמר כזה, כך שהוא אפילו לא צריך להיות משעמם.
– כתבות על תופעות בנות ימינו: פעם, היו מגזינים, ספרים, קולנוע וטלוויזיה. אחר כך היו מגזינים, ספרים, קולנוע וטלוויזיה וגם כנסים. אחר כך היו מגזינים, ספרים, קולנוע וטלוויזיה וגם כנסים וגם אינטרנט. אני יכולה להמשיך. המדע הבדיוני בימינו כבר לא נראה כמו פעם. יש הרבה יותר יצירה עצמאית, הרבה יותר קהילתיות, הרבה יותר שיתופיות, והמון תופעות מעניינות שאפשר להיכנס אליהן. מה עושה יוטיוב ליצירה המד"בית, והאם בעולם שבו כל אחד יכול לייצר לעצמו סרטון פלאש (או אפילו סרטון מצולם בווידאו ביתי וערוך בתוכנת פרמייר מפוצחת) דור קולנועני העתיד נראה אחרת מאשר בעבר? האם קוצר הנשימה האינטרנטי משפיע על אורכן של יצירות? (תופעה שמוכרת לנו היטב ממה שעשתה הגבלת האורך האינטרנטית לנטייה של הסופרים המקומיים לכתוב קצר, ומהמאמצים בשנים האחרונות לשנות את זה). מה עושה שיתוף קבצים ליצירה בכלל וליצירה המד"בית בפרט, האם זה חזון אוטופי שהתגשם או דיסטופיה בהתגלמותה? ומה קורה בחזית זכויות היוצרים, ואיך זה ישפיע על היצירה בעתיד? (ע"ע קורי דוקטורוב וגם "סתם" סופרים שמפרסמים את יצירותיהם באופן מקוון וחינמי, כמו קלי לינק). מה יעשה לנו הספר הווירטואלי, ובכלל, איך תיראה הטכנולוגיה הזאת? היום אנחנו נמצאים בעמדה לומר על זה דברים מעניינים כי כרגע, באנגלית אפשר להשיג בערך כל ספר בפורמט אלקטרוני, ובעברית לא. האם יש הבדל בין השווקים האלה? סתם זרקתי רעיונות פה, אבל יש כל כך הרבה דברים שאפשר לכתוב עליהם שמתרחשים במאה העשרים ואחת, ולא במאה העשרים.
בעיניי, לכל הדברים האלה יש הרבה יותר ערך מוסף מאשר לעוד מאמר על היתוך קר או על ג'ון קמבל. הם לא רק אינפורמטיביים, הם גם עדכניים יותר וייחודיים יותר (ואני חושבת שהמימד צריך להציע תוכן ייחודי כדי שתהיה לו זכות קיום עצמאית) וגם – וזה, בעיניי, חשוב – מזכירים לקורא הרבה יותר איפה הוא נמצא ולמה המגזין שהוא קורא מיוחד, ומקומי, ושלו. כי נדמה לי – ואני באמת לא בטוחה בזה, אבל נדמה לי – שהקורא שלנו ירגיש הרבה יותר זיקה להיסטוריה של פרס גפן מאשר להיסטוריה של פרס הוגו, לדיוקן של עמנואל לוטם מאשר של אלן דאטלו.
ומן הסתם גם להעביר אותן עריכה כלשהי לאחר התמלול.
ובפורום תפוז היה מישהו שהציע לעודד אנשים לסכם הרצאות, כמו באוניברסיטה, ולאסוף מהם את הסיכומים, אבל אני לא יודעת עד כמה דבר כזה ישים.
בכל אופן, היתרון הגדול של שימור טקסטואלי, במה שנוגע להרצאות, הוא שטקסט הוא נגיש וניתן לחיפוש ולרפרנס בקלות, מה שאין כן וידאו.אתר האגודה צריך מנהל, וזה לא משנה איזו מדיניות הוועד רוצה ליישם. במשך לא יודעת כמה שנים ניהל אותו ניר, תחת כמה ועדים שונים. האתר עבר מתיחת פנים לפחות פעם אחת באמצע, שינה פונקציות לא מעט פעמים, וכן הלאה. בשלב מסוים נוצר צורך בפורומים. נפתחו פורומים. בשלב מסוים נוצר צורך לאפשר למנהלי כנסים אתרים גמישים עם יכולת ניהול עצמאית. התחלנו להשתמש במערכת וורדפרס. אלף ואחד דברים השתנו, וזה תמיד היה תפקידו של מנהל האתר להתאים את האתר לצרכים המשתנים.
*זה לא קשור למדיניות*. תתוו מדיניות כמה שאתן רוצות. מדיניות זה סבבה, באמת. זה לא קשור למי שמנהל את אתר האגודה. מי שמנהל את אתר האגודה צריך להיות אדם שמסוגל לנהל אתר בקנה מידה כזה, ומסוגל ליישם כל מדיניות שהוועד יחליט עליה – אתן, אתן בעוד חצי שנה, ועד אחר בעוד שנה וחצי, ועד אחר בעוד חמש שנים. והכישורים שלו – תאמיני לי בנקודה הזאת – יהיו *בדיוק* אותם כישורים. לא משנה כמה שינויי פונקציה תרצו לעשות לאתר האגודה, עדיין יהיה אתר אגודה, עדיין יהיה צריך לנהל את הצד הטכני שלו, עדיין יהיה צריך להרים אתרים לכנסים, וכולי. זה עדיין יצטרך להיות בדיוק אותו אדם – בעל יכולת טכנית בסיסית, ראש גדול ויכולת לקחת אחריות על כל התחומים האלה ועל כל תחום אחר שאולי יצוץ בדרך. ועדיין צריך למנות אותו כמה שיותר מהר, כדי שיהיה מישהו אחראי על הדברים האלה *עכשיו*, לא בעוד חודשיים-חצי שנה-שנתיים או כמה שזה לא יהיה שהנושא יתמסמס כשיש המון נושאים אחרים הרבה יותר חשובים בדרך ומעט מדי זמן.
אני לא מדברת איתך על דברים היפותטיים. אני לא מדברת איתך על מדיניות וחזון והשד יודע מה. אני מדברת איתך על העובדה שאם האגודה מרימה כנס בעוד חודש, חודשיים, שלושה – היא צריכה לדעת בוודאות שאם מנהל הכנס זקוק לאתר, מנהל אתר האגודה *בשום פנים ואופן* לא יגיד לו, "שמע, אני נורא עסוק עכשיו ואין לי מושג מי יכול להרים לך אתר, תסתדר לבד". אוקיי? ואני מדגישה, אני לא מדברת איתך על אירוע היפותטי. אני מדברת איתך על דברים שהיו, ושהם בגדר שערוריה. עצם הרעיון שמנהל כנס מוצא את עצמו תלוי באוויר, ואף אחד מהאחראים באתר האגודה אפילו לא יודע לכוון אותו למישהו שיוכל לקחת אחריות על כל מה שקשור להרמת האתר, ואף אחד מהם לא חשב שהוא צריך לדאוג לעצמו למחליף, הוא לא בסדר ברמה שקשה לי להסביר. וזה לא קשור למדיניות ולא לשום שטות כזאת. זה קשור לעובדה שזה דבר שצריך לעבוד. *עכשיו*. כמו שלא הייתם משאירים את השנתון בלי עורך כי יש דיונים על מדיניות ביחס אליו; כמו שלא הייתם משאירים כנס בלי מנהל כי לא בטוחים מה הכיוון שאליו הוא הולך; לא משאירים את אתר האגודה בלי מנהל שמסוגל באמת לקחת את האחריות עליו, כי "עוד מעט נגיע להחלטות ואפשר לחכות עד אז". ולא משאירים את אתר האגודה בניהולו של אדם שמניח שזה לגמרי בסדר שכשהוא נורא עסוק, הוא לא דואג לזה שיהיה מי שיקח אחריות במקומו. *זה לא מנהל*. לא בפועל ולא בפנטזיה.
אה, ונושא בשם "האינטרנט והאגודה", שמדבר באופן גלובלי על נוכחותה של האגודה באינטרנט, הוא ממש לא מספיק ספציפי. אתן רוצות לשנות את הפונקציות של אתר האגודה? תפתחו נושא בשם "אתר האגודה", תסבירו מה הפונקציות שהוא ממלא כרגע, מה הפונקציות שעשויות להשתנות בהתאם לדרישת הזמנים, ו*אז* תפתחו את הנושא. ספציפי, לא אמורפי. מתחרויות סיפורים את צריכה כבר לדעת שנושא אמורפי לא מניב אותה תגובה שמניב נושא ספציפי. כי, נו, באמת, להגיד "אה, כאילו, אתם יודעים משהו, תביאו לי רעיונות בנוגע לאינטרנט" ואז להגיד שפתחת דיון לגבי שינוי הפונקציות שאתן רוצות לערוך באתר האגודה זה *קצת* מגוחך.
זה לא משנה מה אתן רוצות שהאתר יעשה – אם אתן רוצות שהוא יישאר כמו שהוא עכשיו, או שהוא ילמד להתגלגל על הגב ולתת כיפים – האתר צריך מנהל, והתפקיד הוא אותו תפקיד: אחריות גלובלית עם ראש גדול על כל האתר.
להפך, אם שוקלים את שינוי פניו של האתר, *חייב* להיות לו מנהל. איך אפשר לתפור שינוי כזה בלי האדם שאמור לקחת אחריות כוללת על העסק, שאמור להיות הסמכות המקצועית ביחס אליו?
לילי, שוב ושוב רואים שהעסק הזה מתפספס: הוועד עוסק במיקרו-ניהול. במקום למנות מנהל לאתר וביחד עם המנהל להתוות את תפקודו של האתר, הוועד רוצה להיכנס לפרטים הקטנים בעצמו – פרטים שהוא *לא מסוגל* להיכנס אליהם בעצמו כי הוא *לא יודע אותם* ולא אמור לדעת אותם – לתכנן הכל, לסדר הכל, להכין הכל – ואז לקחת אדם שיהיה "מנהל" וימונה על לעשות את הדברים כמו שהוועד תכנן אותם.
ככה לא מנהלים ארגון. ככה לא מטפלים במנהלי מחלקות בארגון. אתר האגודה הוא דבר ענקי, והוא צריך מנהל שיהיה באמת מנהל – עם ראש גדול ויכולת עבודה עצמאית וכל זה – ובחיים לא יהיה לכם מנהל שהוא באמת מנהל אם אתם מניחים שאתם תתכננו, אתם תבנו, אתם תחליטו – ואז תושיבו מישהו על התפקיד ותדחפו לו את הפרטים לפה.
וחוץ מזה, כבר ראינו כמה זמן הדברים האלה לוקחים, ואין לכם זמן לשבת ולשחק בקקה הזה של "תוכניות לחידוש פניו של האתר" כשהאתר כבר שנה פלוס לא מתפקד. האתר הוא הנכס היחצ"ני הגדול ביותר של האגודה – כי היחצ"נות החזקה ביותר של האגודה נעשית באינטרנט – וכרגע הוא מקרטע על כרעי תרנגולת, לא ממלא אפילו עשירית מהפונקציות הבסיסיות ביותר שהוא אמור למלא. ואתם רוצים לדחות את זה בעוד חודשיים (שלא יהיו חודשיים, כי אני לא חושבת שהיה אפילו דבר רציני אחד בטיפול הוועד בשנה האחרונה שלא התמסמס לכמה חודשים) כדי שתוכלו לנהל ישיבות "הגדרת תפקידים" בנושא. אלוהים.
ודבר אחרון: אם אתן שוקלות לאן אתר האגודה צריך ללכת, הואילו בטובכן להעלות את הנושא לדיון בפורום האגודה מול כמה עשרות פעיליה האחרים של האגודה, ואל תספרו לנו ש"תהיה לכן ישיבה בנושא בחודש ספטמבר. לא, בעצם אולי אוקטובר". כמו כל שאר נכסיה של האגודה, האתר שייך לכולנו, ובהחלט ייתכן שיש עוד שניים שלושה פעילי אגודה מלבד ארבעתכן שיש להם מה לומר בנושא – ויש אפילו סיכוי כלשהו שהם יודעים יותר מכן. אם כבר דיברתן על התקווה לעודד את פעילותו של הפורום הזה ולהחזיר את הפעילים לחיק האגודה ושאר שטויות.
אגודה חדשה ואמיצה, נטולת אייקון.
יותר ויותר גובר בי הרושם שבשנים האחרונות, אייקון הפך לנטל שהורס הרבה יותר ממה שהוא נותן, שההתעקשות להישאר בהנהלה שלו ולהמשיך להשפיע על דרך הפעולה שלו היא לא יותר מאשר שריד נוסטלגי, ושהיה עדיף להגיע לאיזשהו הסכם שישאיר את האגודה מחוץ לצד הניהולי שלו – עם בעלות חלקית על המותג ואיזשהם קווים מנחים של שיתוף פעולה קבוע, וזהו.
אנחנו שורפים על הדבר הזה פעילים שיכלו לעשות דברים מועילים יותר, זה מכניס המון רעל למערכת שלנו, ובתכל'ס, זה לא שאייקון לא יגשים בדיוק את אותן מטרות עבור הז'אנר גם בלי שנשרוף עליו את מיטב פעילינו, במאמץ עקר להשפיע על גוף שלא רוצה שנשפיע עליו.
די, בנינו את זה, גידלנו את זה, ועכשיו זה הולך לבד. אפשר להפסיק לשרוף על זה כאלה כמויות של אנרגיה ולעבור להשקיע את האנרגיות שלנו בדברים מועילים יותר.*לא צריך הגדרות תפקידים מגובשות יותר*. אוקיי? זה מה שאני מנסה להסביר לוועד מאז שפרשתי (אחרי ששלחתי לו לפחות שלוש הגדרות תפקיד מדויקות יותר ויותר, והוא עדיין הצליח לא להבין), וועד אחרי ועד ממשיכים לרדוף אחרי הזנב של עצמם ולעשות שטויות.
אתר האגודה צריך *מ-נ-ה-ל*. את יודעת מה הגדרת התפקיד של מנהל? הבה אסביר לך, ולוועד, ולכל מי שרוצה לשבת חמש ישיבות ועד ולטחון מים על הגדרות תפקיד מופלצות, מה פירוש המילה "מנהל", פירוש שכל אדם שיושב בוועד המנהל של ארגון אמור להבין גם בלי חמש מאות ישיבות לגיבוש הגדרות תפקיד:
*מנהל הוא אדם עם ראש גדול שלוקח אחריות כללית על התחום שעליו הוא מופקד*. נקודה.
לא צריך יותר הגדרות תפקיד מזה. האדם שמקפיד שכל הידע יהיה זמין בידיו, שיהיו לו קשרים יציבים וקבועים עם כל מצבת כוח האדם שלו, ושכל הנושאים יטופלו כמו שצריך, ושעושה את כל זה בלי שיגידו לו, מיוזמתו, כי יש לו ראש גדול והוא יודע שהוא אחראי. אוקיי?
עכשיו, תעשו לי טובה: אתם לא צריכים לבזבז חמש מאות ישיבות של טחינת מים וברברת אינסופית בזמן שאתר האגודה לא-מנוהל בצורה האימפוטנטית והמחורבנת שבה הוא נוהל עד עכשיו, ושום תחום בו לא מטופל כמו שצריך. אתם צריכים למצוא לו *מנהל*. זו הגדרת תפקיד שלוקחת עשר דקות לכל היותר, וניסוח מכרז לתפקיד צריך לקחת עוד עשר דקות לכל היותר, ואם נורא קשה לכם, תחפשו את הגדרות התפקיד שמסרתי בזמנו לוועד כשפרשתי. יש כמה כאלה. תסתכלו על התפקיד שמילא ניר, תסתכלו על התפקיד שמילאתי אני, ותחפשו מישהו שיעשה *את זה*.
תמצאו פאקינג מנהל לאתר האגודה. אתם *לא* צריכים שנתיים כדי למצוא הגדרה מדויקת לתפקיד הזה. אתם *לא* צריכים למרוח זמן בברברת ביורוקרטית מטומטמת עם דיונים לאינספור איפה שמים את הפסיק ואם המילה הנכונה בניסוח התפקיד היא "סמכות" או "אחריות". אתם *לא* צריכים לשפץ את הגדרת התפקיד כדי שתתאים לאדם שאין לו מספיק זמן ומספיק יכולת ובעיקר מספיק ראש גדול כדי לסתום את החורים שהשארתם בהגדרת התפקיד *מיוזמתו*. אתם צריכים לגייס *מנהל* לאתר האגודה, לא עוד אחת מהבובות-על-חוט של הוועד שצריכה לקבל הוראות לכל דבר ולעשות מה שאומרים לה, אבל לא לוקחת אחריות מעבר לזה. *מנהל*. זה הכל.
