התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
עשרות אנשים מטעם האגודה שבמשך שנים ניסו לעבוד בדרגים הבכירים של אייקון, עשרות ישיבות של ועד האגודה בניסיון לבנות קווים מנחים ודרכי עבודה מול אייקון – דברים שלא הצליחו, אבל כן נוסו – ואת מבטלת את כל זה בהבל פיך כ"לא היה אף אחד".
הייתי אומרת שהיה ראוי שתתנצלי בפני כל אותם אנשים שקרעו את התחת על העסק הזה (בלי הצלחה, אבל קרעו את התחת), אבל לא נראה לי שאפילו תקלטי מה אמרת לא בסדר. כאילו שאם דברים לא הצליחו, זה אומר שאפשר לבטל בניד עפעף מאות שעות עבודה של המון אנשים.
תתביישי לך, על כזה זלזול בעבודה של אחרים. פשוט תתביישי.כאילו, כן, בטח, יכול לקרות יום אחד בעתיד שאורי יחליט לצאת לפנסיה מוקדמת בקאריביים, הסינמטק יחליט שהוא מעדיף בסוכות כנס על קולנוע אירופאי פמיניסטי (עם הרבה ציצים, אבל שעירים), גרייף יחליט שהוא עובר לרעות עיזים בטיבט ושאר האנשים שעשויים לעשות משהו בנושא יעברו לפליית כנימות מדובדבנים או משהו. בסדר, יכול לקרות, אני לא אגיד שלא.
כרגע זה לא נראה רלוונטי. אז בשביל מה להתעסק עם התרחיש הזה? בואו נתעסק עם מה שמעניין אותנו: יש אייקון. הוא עושה את מה שהוא עושה לקידום המד"ב ויחצ"נות וכספים וכל זה, ובעתיד הקרוב, לפחות, הוא ימשיך עם זה.
מה צריכה להיות מערכת היחסים שלנו איתו כדי שיהיה *לנו* הכי טוב?עשינו את זה בעבר. אוי, כמה שעשינו את זה. טחנו את הנושא למוות, מכל כיוון אפשרי.
זה לא מועיל בכלום. כלומר, לא, בהחלט ייתכן שזה מועיל בארגון שאחד מאנשיו נמצא בעמדת כוח מהותית באייקון, צמוד למנהלו כתאום סיאמי. מה תהיה התועלת בכך כאן?
אנשים לא דנים בנושאים שהם לא מרגישים שיש להם השפעה עליהם. תחושת אימפוטנציה קוטלת מעורבות. כבר ציינתי פעם שמשתתפי הפורום הזה, או חברי האגודה, או החובבים ה"קהילתיים", עברו לצורת חשיבה של "משתמשי קצה" בכל הנוגע לאייקון. משתמשי קצה לא דנים בתכנים, אלא כדי לבקר את מה ששמו להם בצלחת.מה שאת אומרת זה "ז'אנר המד"ב בישראל צריך את אייקון". זה עדיין לא אומר ש*האגודה* צריכה את אייקון. כלומר, בטח, האגודה בעד שהוא *יתקיים*. אבל האם היא צריכה אותו תחת כנפיה? האם היא צריכה לדחוף אליו את האף? האם היא צריכה להשקיע בו אנרגיות? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.
השאלה שהעלית – מה קורה אם אורי/הסינמטק/כל גוף אחר שאימץ את אייקון אל חיקו מחליט לזרוק אותו לעזאזל היא שאלה מצוינת, ובין השאר, דבר שצריך לחשוב עמוקות אם לא צריך להיכלל בהסכם פרישה אפשרי. מאחר שלאגודה בעלות חלקית על המותג, אני מאמינה שבכל מקרה תישמר לה הזכות לקיים אותו אם בעלי זכויות אחרים יוותרו. אבל זה בהחלט נושא שצריך לכסות.
אני מתעלמת משאר מה שכתבת כי אני לא חושבת שהוא רלוונטי. השאלה "מה קרה מאז ועד היום" נראית לי חסרת משמעות. דברים משתנים, דעות משתנות, דעת קהל משתנה וזה לא דבר שצריך להפתיע אף אחד. דוגמה: בסוף מאי 2008 העליתי בפורום הפעילים – כפרקליט השטן – את ההצעה לבטל את המימד וכולם הזדעזעו עמוקות ומחו בתוקף. בסוף דצמבר אותה שנה הכריז הוועד על ביטול המימד ואיש לא זעק חמס. וכי למה? וכי ככה. דברים משתנים. לבני אדם לוקח קצת זמן להסתגל לשינויים, אבל גם הם מסתגלים בסוף.
אבל האמת, אני לא רוצה בכלל להיכנס פה לשאלה מי יותר טוב, וגם אין לי עניין לבחור ביניהם. זה לא שאני אפסיק ללכת לאייקון אם האגודה תפרוש ממנו, כנראה.
למשל, קרדיט לאגודה כאחת ממייסדי אייקון. זה משמעותי בין השאר בעניינים שנוגעים ליחצ"נות. למשל, הנחות לחברי אגודה. למשל, פתרון לסוגיית פרס גפן (אפשר לנתק את פרס גפן מאייקון ולהפוך את חלוקת פרס גפן לאירוע נפרד – יש מקום לחשוב איך בדיוק – השאלה אם רוצים). כנ"ל לגבי פרס עינת (ההסכם עם המשפחה כולל התייחסות ספציפית לאייקון, והשאלה היא מה עושים עם זה).
וכמובן, טיב מערכת היחסים עם אייקון בהמשך. אני מעדיפה מערכת יחסים ידידותית ומלאה שת"פ וכל זה, אבל לא תמיד מקבלים את מה שרוצים. לקוות אפשר.על כל עניין הסכם הפרישה. אבל זה כבר פרטים. מן הסתם, לא הגיוני לחתום על הסכם פרישה לא מספק, והנחת המוצא שלי היא שנוכל להשיג משהו כזה, או שאין על מה לדבר.
*הפורום הזה הוא לא המקום להתלהבויות*. זו לא המטרה שלו. זה לא פורום חברתי. אתה רוצה לשמוע ממה משתתפי הפורום הזה עצמו מתלהבים? לך לאורט, רובם שם.
כמו, נגיד, במשפט "אני לא רואה אותו יוצא לאור"?
http://forum.sf-f.org.il/read.php?10,49871,49878#msg-49878
שום מילה, באף אחת מההודעות שלך בנושא, על הבעייתיות של השנתון באייקון. הטחת ההאשמות שלך, שוב ושוב, הייתה על זה שהוא לא ייצא כי לא עושים את העבודה עליו כמו שצריך.
תפסיק לשכתב את ההיסטוריה. זה טיפשי לשכתב היסטוריה שיש לה ראיות בכתב.
ואגב, הקטע הזה של להיעלב ממשהו "נורא מגעיל" שמישהו אחר עושה לך, כשזה משהו שאתה עשית שוב ושוב לאחרים? הוא חוזר אצלך כל הזמן. אם אי פעם הייתי קרובה להשתכנע בבולשיט הניו אייג'י שאנשים תמיד מתעצבנים הכי הרבה אצל אחרים מהדברים שמזכירים להם את עצמם, זה הרגע. הסטנדרטים הכפולים שלך מגוחכים.למה שיגידו פה דברים נחמדים?
הפורום הזה הוא לא פורום חברתי. זה לא פורום שפותחים בו פתילי תודה או מתלקקים על כל מיני דברים. הדברים האלה נוטים לקרות באורט, לא כאן – והם קורים. כאן עוסקים בביקורות ובדיונים שהמטרה שלהם לתקן דברים (ולפעמים – לשבור אותם), לא להתלהב.
השנה, באופן חריג, היה פתיל התלהבות מפנטסי.קון בפורום הזה, שפתחה נעמי וינר, וזה פשוט משום שזה היה כנס מנוהל ברמה נדירה, שהכל בו היה מתוקתק במידה יוצאת דופן, ושפנה בצורה מדויקת מאד למה שהחובבים בינינו מחפשים בכנסים שלהם. בדרך כלל אין פתילים כאלה.
בפורום הזה מדברים על הבעיות הארגוניות ועל כל מיני נושאים שאפשר להתווכח עליהם שעות. אתה רוצה לשמוע התלקקויות? לך לפורום אורט, לפני או אחרי כנסים, ותקרא שם. למרות שבימינו זה בהחלט לא אותה התלהבות כמו פעם (לכל הכנסים, לא רק לאייקון). ופייר, לפחות בשבילי אייקון הרבה פחות מלהיב בימינו ממה שהוא היה פעם. הוא ענקי, מושקע ומרהיב, והוא הרבה פחות אטרקטיבי עבורי מפנטסי.קון.
