התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
זה דגלאס, לא דוגלאס! זה איש, לא כלב! (או שמא "זה דג, לא כלב?")
חדשות טובות, המכירה המוחלטת. יש עתיד.
ולגבי אתגר קרת: מה הסיכויים שאפשר יהיה לשכנע את האיש לתרום סיפור למימד העשירי? מישהו ניסה?אני לא זוכרת בדיוק, כי הסבירו לי את זה מזמן, אבל העקרון הוא שהשורה האחרונה אמורה להוות קתרזיס – מיזוג, עידון, זיכוך – של שתי השורות הראשונות, או משהו כזה. כשאצליח להניח את ידי על האדם שמתמצא בזה, אני אוציא ממנו הסבר מלא.
אני לא יודעת כמה סוחרי סמים את מכירה אישית, אבל מהידע שלי (שמתמצה בסטטיסטיקה, לא בהיכרות אישית עם התחום, יש להדגיש) זה לא ככה. לפחות לא בדרגים הנמוכים של סחר בסמים. הדרגים הגבוהים יותר – יש ויש.
או כל מצב שיש בו איזשהו מעבר בין דוברים, גם אם לא שמים גרשיים, מבדילים בין הדוברים השונים בדרך כלשהי. בין אם הצגת הדובר הפנימי באות מוטה, מודגשת, בסוגריים מרובעים או בדרך כלשהי אחרת, אבל עושים משהו כדי להקל על הקורא להבין מי הדובר בכל משפט.
נונשלנטיות היא מילה ממקור צרפתי (nonchalance) שפירושה אדישות אלגנטית, "קוליות", אי אכפתיות. כל זה במובן החיובי (עד כמה שאפשר) של המילה.
פואנטה, למרבה הצער, אינה מטרה, ולמיטב ידיעתי אין לה תרגום ראוי לעברית. הליקופטר הוא אכן מסוק, התרגום העברי ללינק משתנה ממקום למקום (האמת היא שהמילה קישורית מתועבת בעיני), דיסק אינו בהכרח תקליטור, כמו למשל בעולם הדיסק שבפירוש אינו עולם התקליטור (ואגב "דיסקה" היא מילה עברית צחה, שגם מופיעה במילון, שפירושה "דיסק"). לנונשלנטיות, למרבה הצער, אין תרגום לעברית שמעביר את התחושה המדויקת של המילה.כפי שציינתי כבר בדף הזוכים. מוטרף, ביזארי, משעשע… ממש ממש אהבתי. מה גם שפסיכופתים זה אחד מחומרי הגלם החביבים עלי. פסיכופתים חיזרים עוד יותר. פסיכופתים חיזרים שמפוצצים חצ'קונים… טוב, זה אני לא יודעת.
והסוף לטעמי ממש גדול.תגיד לי, אתה קראת פעם את אגדות האחים גרים או את "יהושוע הפרוע"??? הם אוכלים את זה בפיתה!
נזרקם, אומרים. לא נזרוקם. ויש שם עוד שתיים-שלוש נפילות לשוניות, אבל מה'כפת לי אני… מחלקה לשונית זה לא אני, זה פופטיץ. וגם זה רק אחרי שלוש.
השיר הצחיק אותי מאד. הייתי שמה לו את הכותרת "שיר לשלום" אם זה לא היה כבר תפוס… P-:אני רוצה להגיד.
קודם כל, זה כתוב טוב. רואים השפעה מסטיבן קינג, נראה לי, והכתיבה מוצלחת.
אז מה לא טוב? חסר לי משהו. פואנטה, משהו שיתפוס אותי. בסך הכל אין שם ממש סיפור, רק איזשהו תיאור מצב שהוא בסך הכל די קלישאי, ולא מספק כשלעצמו כדי להחזיק סיפור. למי שקורא, כמוני, כמויות של קינג להנאתו, תיאור של יצורים מעורפלים מרושעים (שאולי כן ואולי לא קיימים), שמשתלטים על גופם של בני אדם ומתכננים להשתלט על האנושות – זה פשוט לא מספיק. זה בקושי פרק ראשון.אפילו אם תציב, נגיד, שלט פלאש מהבהב, שכל חמש שניות יקפוץ מתוך הפורום אל עיני הקורא – תוך הסתרת כל דבר אחר שהוא מסתכל בו באותו רגע – ויאמר "לפני שאתה מציב פה סיפור, קרא את הכללים!", עדיין יהיו אנשים ש:
א. לא יקראו את הכללים, כי בשביל מה. מה כבר כמה כללים יכולים לחדש להם?
ב. יקראו את הכללים אבל יניחו שהם לא תקפים לגביהם.
ג. יקראו את הכללים ויניחו שהם בהחלט עומדים בהם, כי *לפי דעתם*, הסיפור שלהם הוא יצירת מופת של רעיונות, שפה וצורה.
בקיצור, אין לך מה להניח את חניתך עדיין – מלאכתך כאינקוויזיטור הפורום רחוקה מלהסתיים…בזמנו היה דיון מאד מעניין בפורום תרגום ועריכה בנושא. מסתבר, שבהרבה שפות הים הוא דו מיני, או מופיע לרוב בזכר אבל לפעמים (במיוחד לצרכים פיוטיים) בנקבה. בצרפתית זה בכלל מעניין, כי המילה לים נשמעת דומה מאד למילה לאם (מר).
ומי שקרא את "מלכת השלג" יודע איזה תפקיד חשוב ממלאת שם אמא ים.
