התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
הסיפור הזה. אולי מישהו אחר זוכר?
ואכן, קרדיט להיינליין היה בשפע. אני עדיין חושבת שהשימוש הכי טוב לעיוות מרחב הוא די להחזיק תנין בארנק…
(בשביל זה אני מבזבזת את זמני?) "עלון עב קרס" (במקום כרס) בחלק הראשון. אבל למי אכפת???
אחלה סיפור. נהניתי מאד. הזכיר לי סיפור מסוים שקראתי פעם, לפני הרבה זמן – נדמה לי שאולי הופיע בפנטסיה 2000? – על בית אבות שבו מתגלה בסוף שכל הזקנים משוכנים על פני אותו שטח, באמצעות טריק טכנולוגי, ולכן כולם זוכים לתנאים מפוארים במיוחד. יש גם סיפור של היינליין, כמדומתני, שמספר על בית שנפתח אל כוכבי לכת אחרים בזכות עיוות מרחב, וכמובן בל נשכח את עליזה שולל עם חדרי השירותים בארץ עוץ. בקיצור, כל דבר מזכיר לי המון דברים… באמת מעניין פעם לסקור את השיטות השונות שמציע המד"ב להתמודדות עם צפיפות בשטח. אולי אני אשכנע את אחי (שלומד אדריכלות) לכתוב איזו עבודה קטנה בנושא?
היה קצת צפוי, שהדירות באמת נמצאות על פני כוכב לכת אחר, אבל זה לא עושה את זה פחות מגניב. כתוב מצוין, ומהנה מאד. יישר כוח! רוצים עוד!> SFWA ONLINE UPDATE >>> No. 119 <<< 8/1/2001 <
> An electronic publication of <
> Science Fiction and Fantasy Writers of America <
> Poul Anderson, 1926-2001Poul Anderson, SFWA Grand Master and past President, and one of
the most prolific and highly-honored writers in the genre's history,
died at his home in Orinda, California near midnight last night.
He was 75 years old.A comprehensive overview of his work would burst the modest
confines of this Update. Anderson's career began with the story
"Tomorrow's Children"(with F.N. Waldrop) in Astounding in 1947,
and took off in 1953 with the first appearances of two of his most
famous novels, Three Hearts and Three Lions and Brain Wave.
Soon he began writing his Technic History series, about a galaxy
dominated by the Polesotechnic League of traders, and featuring
merchant prince Nicholas van Rijn. This series led into a second
sequence involving the successor Terran Empire, served by agent
Dominic Flandry.Other well-known series included the Time Patrol tales of agents
preventing the corruption of history, the History of Rustum
sequence, and the Hoka stories written with Gordon R. Dickson
(also recently deceased), involving furry aliens who take
omanticized human fiction literally, with outrageous results.
The Last Viking and King of Ys novel series were fantasies, the
latter co-written with wife Karen Anderson.Notable stand-alone novels included Tau Zero, about a relativistic
spaceship gone out of control, racing ahead in time to the end of
the Universe and beyond, and The Boat of a Million Years,
regarding immortals increasingly estranged from Earth. His
latest novel, Genesis, won the John W. Campbell Memorial Award
for best novel last month. Other awards during his career include
seven Hugos and three Nebulas(all for short work), the Gandalf
Grand Master award for his fantasy, and the SFWA Grand Master
award for his science fiction. He was inducted into the Science
Fiction and Fantasy Hall of Fame in 2000. He was also SFWA's
President from 1972-1973.One of his last works, "Pele" is the lead story in Analog this month
(the October 2001 issue), and he will appear in the magazine again
next month. Other novels in the pipeline may appear over the next
couple of years.A memorial is planned for 2 pm, Saturday, August 4th, at the First
Unitarian Church of Oakland, 685 14th Street, Oakland. A small
wake will follow at Greyhaven, beginning around 5 pm: attendees
for this are asked to bring food or drink.Poul Anderson was the father-in-law of noted SF author Greg Bear,
who married his daughter Astrid. Also surviving him are a brother,
John, and two grandchildren, Erik and Alexandra. To all of them,
the members of SFWA send their most heartfelt condolences.In lieu of flowers, the family asks for donations to
SFWA Emergency Medical Fund
c/o Chuck Rothman, SFWA Treasurer
1436 Altamont Avenue
PMB 292
Schenectady, NY 12303-2977—
Gee folks, look at us now!
זה.
מקווה שיעבור – פשוט כל טקסט שמכיל קו תחתון בפורום גורם לכל מה שבא אחריו לקבל קו תחתון, והקו עצמו נעלם.זה שיש לו יכולת לצחוק על עצמו. הרבה מהדברים שהוא אומר הם בחצי רצינות ולא יותר, לפחות למיטב הבנתי.
ואגב, ההודעה שלי לא היתה בצחוק. אני לחלוטין נגד ירידות על אופן הכתיבה של הודעות. סיפורים? כן. הודעות? בשום אופן לא. יש די והותר אנשים שמספיק כואבות להם המגבלות שלהם גם ככה. זה לא אשמתם שזו היכולת שלהם, ויותר מזה – לי אין מה להתגאות על זה שהטבע נתן לי, באופן אקראי לחלוטין, יכולת טובה לשפה, ולאחרים לא. זו לא היתה בחירה שלי בדיוק כמו שזה לא בחירה של אף אחד אחר.גם את הספר "חלף עם הרוח" אפשר לסיים 'החיזר שצפה בסקרלט אוהרה הניד בראשו בצער. "בני האדם האלה", אמר, "אין להם מושג איך לחיות כמו שצריך".'
זה לא יעשה אותו ליצירת מד"ב, כמו שהיצירה שלך היא לא מד"ב. אנשים שנחטפו, נכלאו בחדר מבודד והשתגעו אינם תוכן מד"בי, אינם נושא מד"בי, והטיפול בהם אינו מד"בי. אני מצטערת. הסיפור שלך פשוט לא עוסק בשום צורה שהיא בתכנים מד"ביים.אני לחלוטין בעד ביקורת הכתיב, הדקדוק והתחביר של סיפורים, אבל אני לחלוטין נגד ביקורת כזו על הודעות פורום. יש בעולם הזה דיסלקטים, עולים חדשים, ילדים, אנשים לקויי למידה, אנשים לקויי שמיעה וסתם אנשים שיש להם בעייה לאיית כראוי, ואני לא רואה שום סיבה להתחיל לתקוף אותם סתם. זה לא שאנשים בוחרים במכוון לכתוב הודעות בשגיאות, כמו שאנשים לא בוחרים במכוון לגמגם. דבר אחד זה להעביר ביקורת על שפה בסיפור, שם השפה משמשת ככלי מקצועי, ודבר אחר הוא להעביר ביקורת על הודעה סתם. הבנת מה הבנאדם רוצה להגיד? תעזוב אותו. כמה מהאנשים היותר אינטליגנטים שאני מכירה הם דיסלקטים, וממש אין שום הצדקה לרדת על אנשים בגלל שאין להם את היכולות שיש לך בתחום הזה.
אלא אם כן, כמובן, אתם מכירים גברים שהפנטזיה המינית שלהם היא להירצח ושיחתכו להם את הביצים. מן הסתם יש כאלה, אבל אני בספק אם זו פנטזיה נפוצה.
הסיפור הזה כן מנסה להתמודד עם מצב קיצוני מסוים, וכן מנסה לומר איזושהי אמירה פילוסופית על טבע האדם. שבעיני האמירה הזו רדודה ולעוסה, ולא ממש מבוצעת טוב, זה נכון, אבל הנסיון קיים. אני בהחלט לא חושבת שזו סתם פנטזיה ארוטית.מה מד"ב בדיוק בשני אנשים שנחטפים ונכלאים? למקרה שלא שמת לב, זה קורה כל יום. אבל אולי היו לך חיים מוגנים…
לשים בהתחלה או קרוב להתחלה, על תקן "תקציר הפרקים הקודמים". למשל, בתחילת המעבר לסיפורו של ג'וני, ולא במאמר מוסגר באמצעיתו.
אגב, גם התיאור של שני האחים (אנדי ואדי?) נראה לי מפורט מדי שלא לצורך, שהרי לא ממש עושים אחר כך משהו עם הדמויות האלה ועם כל המידע שרכשנו לגביהם, והוספת עומק לדמות אפשרית גם בפיסקה וחצי – שתיים.הרי שהזמן לא היה קפוא *עבורה*, והיא היתה מתפוצצת לו בידיים. אפשר אחד מהשניים, אי אפשר את שניהם ביחד.
