התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
במה מדובר? או שאנחנו צריכים לקבל את זה בתור מחאה כללית? אני מקווה שברור לך שמחאה מהסוג הזה, בלי הסברים, באמת לא תביא שום תועלת לאף אחד?
אם אתה מצפה מהקורא שלך לקריאה זהירה, זה אומר שאתה מצפה מהקורא שלך לעבוד. הקורא שלך לא צריך לעבוד – מי שצריך לעבוד זה אתה. והכוונה שלי פה ב"לעבוד", זה לדאוג לזה שהתחושה שיש לך לגבי הדמויות והרקע והמאפיינים והכל תעבור אל הקורא, לא בהכרח באמצעות פרטים, אלא בעיקר באמצעות צורת הכתיבה והתחושה שהיא מעבירה.
בנקודה הזו, התחושה שלי היא שאתה מפספס. יותר מדי נשאר לעבודת הקורא, וקוראים מטבעם, מה לעשות, הם עצלים. הם לא אוהבים לאסוף בזהירות את הנתונים שיש בסיפור כדי לדעת בדיוק מה קורה בו – הם אוהבים שהתפיסה הנכונה של הסיפור תיווצר בהם מעצמה, תוך כדי קריאה. כשזה לא קורה, הבעייה היא, מה לעשות, בסיפור, לא בקורא.
ואני רוצה להדגיש: לטעמי הכתיבה שלך טובה. יש בה מה לשפר, אבל היא טובה. קח את הדברים שלי ברוח הזו.אתה צריך לקחת לתשומת לבך שהקוראים שלך לא תופסים את הגיבורים שלך כמו שאתה תופס אותם. אתה צריך לתפוס מרחק מהגיבורים שלך, לנסות לראות אותם כמו שרואה אותם אדם שקורא את הסיפור לראשונה, ולשאול את עצמך – בני כמה הם נראים לקורא? האם הקורא מבין שהמסיבות מתרחשות רק בימי שישי, או שלקורא נראה שיש מסיבות כל הזמן? האם הקורא מזהה את מאפייני האישיות שאתה מצמיד לכל אחד מהם, או שמא לא? כי עד כה, נראה שהבעייה העיקרית שלך היא שאתה לא מעביר מספיק בבירור לקוראים שלך את המאפיינים שאתה רואה אצל הדמויות שלך.
קשה להבנה – עדיין, אחרי קריאה שניה, אני עדיין לא לגמרי בטוחה מה קראתי, אבל יפה. אהבתי את הסוף מאד. קשה לדעת אם הסיפור פנטסטי או לא, כי באותה מידה כל האירועים יכולים להתרחש בנפשה של הגיבורה (לא שזה מפריע לי, ממש לא), אבל הוא מתאר בצורה מאד יפה תהליך של החלמה אחרי אבדן, התהליך המתחייב של ויתור. יש כאן בעייה דומה למה שציינתי לגבי הסיפור העליון – ההתקדמות בתהליך שעובר על הגיבור נוטה להיות בקפיצות במקום בהדרגה, דבר שקצת פוגם באמינות.
ניטפיקינג (היטפלות לפרטים קטנים ושוליים) לבין דברים כמו שאתה עשית, שזה התייחסות לבעיות גדולות יותר – במקרה הזה, חוסר עקביות בתיאור דמותה של הגיבורה. התייחסות לדמות מעורפלת ולא ברורה של גיבור, שמשתנה לעתים קרובות מדי ובחדות גדולה מדי, זה בפירוש לא ניטפיקינג.
לא רע בכלל. כתוב יפה, נותן תמונה יפה של מה שעובר על הנערה. אני מסכימה שהיה קצת קשה לבנות תמונה מגובשת של הנערה הזו, מבחינת אופי ואישיות, ברמה שהולכת מעבר לשינויים שהיא עוברת, אבל השינויים עצמם מאד מעניינים, אם כי היתה לי תחושה שהיו נקודות מפנה (כמו השינוי שחל ביחס שלה אל אדם) שהיו מהירים מדי, בזמן שהיה סביר יותר שיהיו בגדר התפכחות איטית שיהיו לה סימנים כבר בהתחלה.
הסוף היה נורא צפוי, אבל אולי זו רק אני, אני לא יודעת.
