התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אפשרות נוספת שעלתה על דעתי היא לבטל את המתכונת הקבוצתית ולהפוך את זה לתחרות אינדיבידואלית של ארבעה משתתפים. נדמה לי שכרגע יש יותר מדי משתתפים בתחרות.
אחד הדברים שגרמו לי לתלוש את שערותי ביאוש בתחרות הסיפורים הקצרצרים היתה העובדה שנראה שז'אנר הקצרצרים ממש מזמין סגנון אתגר קרתי, כי הרבה יותר קל לכתוב "ראליזם הזוי בנוסח קרת" מאשר סיפור עם עלילה כשמוגבלים לשלוש מאות מילים. ועקב כך, היתה פשוט הצפה של סיפורים בנוסח אתגר קרת, שלא היו ממש מוצלחים, בלשון המעטה…
דוכן מעין זה דווקא עדיף לנהל בלי מחשב. זה פשוט לא מצדיק את כל הבלגן שתוכנת מחשב מתאימה עשויה לעורר. תוכנות מחשב, לדעתי, הן פתרון לפרק זמן ממושך יותר, לא לכנס של יומיים (או אפילו שלושה).
הנקודה היא שכשספר עולה שלושים ש"ח, ומשלמים בשטר של מאה, חייב להיות עודף.
שלא להזכיר את כמות הבלגן שתיווצר אם בשעות העומס, האחראים על הדוכן יתחילו לחפש לאיזו מעטפה הם צריכים להכניס כל אחד מהסכומים על כל אחד מהספרים שנמכרו (ואם הם מכרו ספר אחד של שלושים ש"ח של אדם אחד וספר של עשרים ש"ח של אדם אחר, וקיבלו על זה שטר של חמישים ביחד, בכלל זה נהיה בעייתי).זה הדבר הזה שתמיד חסר.
מחזיקים את כל הכסף ביחד פשוט כדי שיהיה עודף לשלם לכל אלה שמגיעים עם שטרות גדולים.
