התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
זה המאמץ הבלתי נלאה שלי לגמור לתרגם את "עליית אנדימיון" לפני סוף החודש, שגורם לזה שבכל מקום שאני הולכת אני רואה אותיות זורמות מול העיניים…
אבל לא הבנתי את המשפט שכתבת בכותרת. אפשר תרגום? (ואגב, זו הסיבה שאני לא אוהבת שגיאות כתיב בהודעות. הן פוגעות בקומוניקציה.)
רק אציין שלעניות דעתי, יש הבדל בין תוקפנות יצירתית בסתם שיחה, לבין התנפלות חסרת רסן על יצירתו של מישהו בפורום שנועד לפרסום סיפורים. אני כבר מזמן נגמלתי מהמנהג לכסח אנשים רק בגלל שהם לא יודעים לכתוב מספיק טוב לטעמי, אבל אין לי בעייה לכסח אנשים שמעצבנים אותי. אבל זו רק הדעה שלי, ותמיד יכול להיות שיש אנשים שמאמינים שהדרך לגרום לסופר לגדול היא למעוך אותו עד עפר.
ואגב, בשום מקום לא נכתב שניר ואני חייבים להסכים בכל דבר. אפילו לא בכללי הפורום.לתקן את העולם בהתאם למדורים האסטרולוגיים שמנבאים לי כבר כמה שנים הרבה כסף, בית חדש וחיים נהדרים? אז טוב, מדורים אסטרולוגיים זה לו-טק, אז אולי אני צריכה לקנות לי טלפון סלולרי ולהתחבר איתו לתחזיות אסטרולוגיות מתאימות?
והא לך כל ממוני עלי אדמות.
תספור, נדמה לי שיש שם שלושה שקלים ועשרים אגורות, במטבעות של עשר אגורות וחצי שקל. אבל אני לא לגמרי בטוחה.אני מצטערת, אבל זו היתה אחת האמירות השחצניות ביותר ששמעתי בזמן האחרון.
עכשיו, שלא יהיו אי הבנות. אני אדם די שחצן בעצמי, ומעריכה מאד את דעתי על דברים. אבל מכאן ועד להגיד על דעתם של אנשים אחרים "אובדן כושר שיפוט" רק כי היא שונה משלי, המרחק עצום ורב.
עד כמה שזה עשוי להדהים אותך, זה שמישהו חושב אחרת ממך על סיפור מסוים, עוד לא אומר שהוא איבד את כושר השיפוט שלו. באמת.כתיב, ואין לי מושג מאיפה הוצאת את הדעה הקדומה הזו.
סיפור שמכיל כמות גדולה מדי של שגיאות כתיב, דקדוק, תחביר וכדומה, מעיד על יוצרו שהוא לא השקיע מספיק כדי למנוע את אלה, ולפיכך למעשה:
1. לא שולט מספיק טוב בכלי היצירה, ובכל זאת מתעקש לכתוב לפני שהוא לומד לשלוט בכלים הבסיסיים כמו שצריך.
2. לא מכבד את קוראיו ואת יצירתו מספיק כדי להשקיע את הנדרש ולסלק את הטעויות המיותרות.
כמות קטנה של שגיאות כתיב ואחרות היא באמת לא ביג דיל, במיוחד אם הסיפור עצמו טוב.אני יכולה להגיד "הסיפור בעצם לא אומר שום דבר, אין לו ממש עלילה" או להגיד "מה הרעיון בסיפור הזה?" או להגיד "סתם בזבוז זמן".
עכשיו, אולי אתה לא שותף לזה, אבל אותי אישית, המשפט האחרון היה מעליב. ואני לא חושבת שיש איזושהי הצדקה להעליב אנשים כאן. לדעתי האישית, העלבת אנשים פוגמת בערך הפורום, כי עלבון מקשה לקבל דברים בצורה פרודוקטיבית. מה גם שאני לא ממש מבינה בשביל מה זה טוב.שאם אני הייתי כותבת סיפור שצריך לצאת כמו לוג, בהחלט לא הייתי משתמשת ב"אתחול", וסביר בהרבה שהייתי משתמשת ב"ריסט". זו השפה שאני משתמשת בה ביום-יום, מה לעשות. והמילה "אתחול", בטקסט שאמור להישמע טבעי וזורם, גורמת לי חמרמורת…
אז נניח שהסגנון שלו לא מוצא חן בעינייך, או שאת חושבת שיש לו איזושהי בעייה בכתיבה, או מה שזה לא יהיה. נניח שכבר כמה שבועות את מעירה לו על זה, והוא, בחוצפתו כי רבה, *מעז לא לשנות את הכתיבה שלו בהתאם להערותייך החוזרות ונישנות!*
נו? האם איפשהו, בהסכם הלא כתוב של הפורום הזה, מופיע שכותבי הסיפורים מחוייבים לשנות את סגנונם ולתקן את דרכיהם הרעות על פי דרישות חברי הפורום? האם באיזשהו מקום נכתב שהוא חייב לקבל את מה שאת אומרת? והאם באיזשהו מקום נכתב שאפילו אם הוא מקבל את מה שאת אומרת, הוא חייב להצליח ליישם את זה?
אז אני באמת לא מבינה – למה בדיוק את כועסת? מי בדיוק עשה לך משהו רע? נונין בחר להמשיך לכתוב בסגנון שלו תוך התעלמות מרושעת מעצותייך הנבונות (ומעצותיהם הנבונות של עוד אנשים, כנראה, כולל אותי), או סתם תוך חוסר הצלחה להסתגל לדרישות שלך. זו סיבה לתקוף? כבר אין לאנשים זכות להמשיך לכתוב כמו שנראה להם נכון? הם חייבים להיענות לדרישות שלך?
ולגבי זה שאחרים מצאו את הסיפור מקסים – אז עכשיו גם טעמם של אנשים אחרים לא בסדר, שצריך לתקוף, להשמיד ולאבד כל אפשרות שמישהו, חלילה, יחשוב שזה סיפור נחמד? ואולי אנשים אחרים חושבים שזה נחמד? ואולי בשבילם זה לא בזבוז זמן? על מי בדיוק את מנסה להגן, בצורך הנורא הזה לתת קונטרה לדעות אחרות, עד כדי כך שאת מוכנה לתקוף ולהעליב כותב?
עד כמה שזה מעצבן אותנו לחשוב על זה, *זכותו של כותב לבחור לא לכתוב על פי העצות שלנו*. מה לעשות, אנחנו לא אלוהים, אנחנו אפילו לא בשביס-זינגר, ואפילו אם בחוכמתנו כי רבה יעצנו לו עצות רבות ונבונות, זכותו להיצמד לסגנון אחר אם הסגנון הזה נראה לו מתאים. וגרוע מזה – זכותם של אנשים אחרים לחשוב שזה מקסים, או נחמד, או חביב, או כל סופרלטיב אחר שהם יראו לנכון להדביק לזה.
לא חייבים לצאת להרוג דרקונים בגלל דברים כאלה. אפשר גם להעביר ביקורת עניינית ומנומסת.ואני יודעת שאני הולכת נגד הקונצנזוס הזועם בפורום הזה – את אותם דברים אי אפשר להגיד בצורה קצת יותר חביבה ומנומסת?
לא, אני לא אומרת שלא תגידי אותם. הרגשת שהסיפור הוא בזבוז זמן – למה לא, תתבטאי בהתאם. אבל למה בצורה שתעליב *כל* אדם? טוב, אולי יש פה ושם אנשים בעלי אגו חסין (הזועם, נגיד?) שלא יעליבו אותם אם יתבטאו במילים כאלה כלפי סיפור שהם כתבו. אבל רוב הכותבים שאני מכירה היו ממש נעלבים מהתבטאות כזו.
אז מה בדיוק זה נותן למישהו פה, להתבטא בצורה כזו? מילא שניר מתבטא ככה – הוא ניר, וכולם כבר מכירים את זה. אבל כולנו צריכים להיות ניר? כולנו צריכים להיות תוקפניים ומעליבים?
רק לי יש הרגשה שבפורום הזה הנורמה נהייתה יותר מדי תוקפנית, ואנשים בכלל לא עושים חשבון יותר על צורת הביטוי שלהם? להיות ביקורתיים ולתת דעה בלי כחל ושרק זה דבר אחד. תוקפנות זה דבר אחר לגמרי.
אני אשמח לשמוע דעות של אחרים. מי יודע, אולי רק לי הנורמה הזו מפריעה.
