התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שהרעיון נגנב במכוון, אל תשתמש במילים כאלו. רעיון השליטה על מחשבות וכדומה בהחלט אינו רעיון חדש במד"ב, וזה עוד לא אומר שהרעיון נגנב הלכה למעשה מתוך סיפור אחר. או שמא עלי להזכיר לך את הפילים העגומים?
אז אלא אם כן יש לך יסודות להניח שהסיפור גנוב במפורש, עדיף שתשתמש במילים עדינות יותר, כי זה נורא פוגע לגלות שלא רק שמישהו כבר חשב קודם על הרעיון הנפלא שלך, אלא שגם קוראים לך גנב בעקבות זאת.אין מה לעשות, נהיה קל באופן מזעזע להשמיץ ולהעלות טענות לא בהכרח מבוססות. נכון, יש בזה יתרונות, כי זה מאפשר להעלות גם את הטענות היותר מבוססות, אבל למרבה הצער זה גם נותן את הכוח למי שרוצה לצאת במסע השמצות (ולא בהכרח טורח אחר כך לתקן את הנזק כשמתברר שהוא שגה).
אז מה היה לנו כאן?
היה לנו אחת הייזל נלהבת, שמסרבת לקבל את ההסברים ההגיוניים מאד של האגודה (גם לגבי ההגיון שבעריכת אירועים בתל אביב, גם לגבי היום והשעה, וגם לגבי כל דבר אחר), שלא ממש חיכתה לקבל הסברים, אלא מיהרה להפיץ את דבר הבשורה בכל פורום אפשרי, ובכך גרמה נזק רב לשמה של האגודה.
שניים שלושה תומכים קולניים, שברובם לא הביאו נימוקים יותר חזקים מאשר "האגודה לא יודעת לקבל ביקורת" ולא ממש הסכימו לקבל כל הסבר שניתן להם, ולא משנה כמה הגיוני (ואלה מביניהם שהיו פחות קולניים דווקא הבינו וקיבלו את ההסברים כשהם טרחו להקשיב להם עד הסוף).
הרבה אנשי אגודה שהתרגזו, ובצדק, על מסע ההכפשה, שלא התבסס על נסיון לברר את הדברים בצורה מסודרת והגונה, אלא מלכתחילה על הפצה של השמצות על האגודה בכל מקום אפשרי.
מה יצא מזה לחובבי המד"ב הישראליים, חוץ מהאבקות בוץ משעשעת?
כלום.
וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע, דברים מעין אלה יביאו להחלשת כוחה של האגודה, ומה שייצא לחובבי המד"ב הישראליים יהיה אבדן חלק מההישגים הנפלאים שהצלחנו להשיג סוף סוף (לפני שנתיים, מישהו בכלל דימיין שגוף כמו וואלה יארגן הקרנה חינם של סרט להיט לחברי האגודה?)
אז אני לא אומרת "חייבים לשמור על כוחה של האגודה, אז אל תעבירו ביקורת". ממש לא. כפי שאנשים פה יודעים היטב, אני לא נמנעת כלל וכלל מהעברת ביקורת על האגודה. אבל בחיאת. למה לפתוח במסע השמצות כזה בכל פורום אפשרי? למה לא להקשיב להסברים? למה ללכלך סתם? מה זה נותן למישהו מאיתנו? האם מישהו באמת מדמה בנפשו שמעכשיו האגודה (שנותרת אותה אגודה ענייה שמבוססת על קריעת תחת של מתנדבים ועל נדבות מצד גופים גדולים) תקיים את כל (או חלק) מאירועיה הגדולים בכפר סבא (חיפה! עדיף חיפה!) ותימנע מכל אירוע שמציעים לה שנופל על כניסת השבת?
ואגב, מילה ספציפית יותר לגבי הריכוזיות התל אביבית: הייתי שמחה מאד אם היה נמצא המתנדב שהיה מארגן הרצאות גם באיזור חיפה (אינטרסים פרטיים שלי, כמובן). אבל לגבי הכנסים, אני לחלוטין תומכת בקיומם באיזור תל אביב. איזור תל אביב הוא כרגע (למרבה הצער…) האיזור המרכזי של המדינה, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה גאוגרפית, ובארץ שבה קהילת המד"ב קטנה כמו בישראל, זהו המקום ההגיוני היחיד לארגן כנסים גדולים. אני לא ממש מבינה את האנשים שמתעקשים לנסות להעביר את הכנסים הגדולים לאיזורי פריפריה. לא רק שזה יקשה יותר על הבאת אנשים לכנס, זה גם יקשה יותר על האנשים שגרים בקצות הארץ. מה ההגיון?אני מסובבת את הגב ליומיים ואני חוזרת ומוצאת כאן מריבה של תינוקות בחיתולים. אי אפשר לעזוב אתכם לעשר דקות (או יומיים) לבד?
לגבי גידי גוב: הוא היה פחות מלהיב ממה שקיוויתי. הוא היה יותר מלהיב מכפי שזיו מתאר (והיו צחוקים בקהל, בלי עין הרע). ואתם נודניקים, כולכם.
זו דעתי הרשמית בנושא. נא קחו זאת לתשומת לבכם. ותפסיקו ליצור לי עבודה מיותרת. אי אפשר למחוק פה תת-פתילים בשלמותם, צריך למחוק אותם הודעה הודעה. מי שיאלץ אותי לעשות עבודה כזו, אני אשנא אותו עד קץ הימים, והתוצאות יהיו בהתאם.יותר מדי דימויים ציוריים, יותר מדי דידקטיקה, יותר מדי הרחבה ברעיונות המיסטיים והמיסטיים כביכול. הרבה יותר מדי עמוס בשביל סיפור עם כל כך מעט תוכן.
התמונה מוצגת יפה מאד. החיים המבולבלים והמיואשים משהו של הזוג שאינו מודע לגורלו ומאבד את השליטה על הזכרון שלו מוצגים בצורה משכנעת שבהחלט עוברת לקורא. הרעיון משומש במידת מה, אבל התמונה עצמה יפה.
יש לי בעייה עם סגנון הכתיבה, שנשמע מאולץ בקטעים רבים (במיוחד בקטעי הדיבור, שאף אחד בחיים לא ישכנע אותי שאדם אמיתי מדבר ככה). וכרגיל, יש לי את בעיית ג'ו סמית (או איך שלא קראו לו). למה שמות אמריקאיים? למה לא למקם את התמונה הזו פה, לידנו, במקום המוכר לנו? יש לזה סיבה מיוחדת?
