התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
ולמרבה הצער, אני לא יכולה לנסוע מחר נסיעה בינעירונית. אפילו באוטו מחומם. אלה החיים.
לגבי ההחלטה כן-או-לא לקיים את האסיפה באייקון – ההחלטה היא *לא* של חברי הועד, ולא משנה כמה ויכוחים היו להם. ההחלטה אמורה להיות של *חברי האגודה*, כפי שהיא היתה לפני ארמגדוןקון, כשעמנואל לוטם ביקש מאיתנו להצביע על כך שאנחנו מסכימים לכך, באופן *חד פעמי*. וזה מה שאני רוצה לוודא בהצעה שלי. אם יוכרז שהמועד הרשמי של אסיפות האגודה הן באייקון, יהיה *ברור* לכל ועד בעתיד שההחלטה בשאלה אם להזיז את האסיפה השנתית מאייקון היא של *חברי האגודה* ולא של חברי הועד.
אגב, אני שמעתי דיווחים קצת שונים לגבי מה שקרה. ויותר מאשר מאדם אחד. אבל לא משנה.הועד כבר התחייב (במידה רבה בעקבות הבלגן שעוררה נודניקית אגואיסטית אחת) שהאסיפה השנתית חוזרת לאייקון בשנה הבאה.
הועד לא התחייב, ואינו יכול להתחייב, שאף ועד בעתיד לא יעשה את אותו תרגיל בגלל שלמישהו בוועד ייראה שיש סיבות ממש ממש טובות להזיז את האסיפה למועד אחר. וכל עוד אין לנו איזושהי החלטה רשומה בפרוטוקול שהמועד הרשמי של אסיפות האגודה הוא באייקון, למעשה הועד יכול (כפי שאכן עשה) להסתתר מאחורי טיעון ה"זה חוקי לגמרי", כי למעשה אין שום דבר שיחייב אותם לקיים את האסיפה באייקון. ועל זה נאמר "כשר אבל מסריח".אני רואה שאתה לא נגמל מהרגליך המגונים.
לא, אף חבר ועד לא אמור לבוא מחר אל ביתי ולאסוף אותי, אלא אם כן מישהו מתכנן חטיפה שלא שמעתי עליה. וגם אם חבר ועד היה אמור לבוא מחר אל ביתי ולאסוף אותי, לא הייתי באה, כי מצבי הבריאותי (שמעת על זה פעם? כן, נדמה לי ששמעת) לא מאפשר לי כרגע נסיעות בינעירוניות, גם לא ברכבו הפרטי של חבר ועד, ו*בבקשה אל תאלץ אותי לחזור על זה עוד פעם, אחרי שכבר אמרתי את זה פעמיים, כי אני לא אוהבת לדבר על בעיות הבריאות שלי מול קהל, תודה*.
ואתה ממשיך להתעלם מהעובדה ש:
א. לשנות את המועד המקובל של האסיפה השנתית מאייקון למועד אחר בלי לקבל לזה את הסכמת חברי האגודה (כפי שזה נעשה לגבי ארמגדוןקון) זה תעלול מסריח.
ב. יש עוד אנשים שסובלים מהתעלול המסריח הזה, ויש עוד אנשים שזה ימנע מהם להגיע לאסיפה, חוץ ממני. זה לא רק *הפינוק הפרטי שלי*.
מאחלת לכם שיהיה לכם קוורום, כדי שתוכלו לחגוג את שנתו המוצלחת של הוועד כראוי.1. ארגון שמכריז על עצמו שהוא מעוניין לקיים שיתוף פעולה עם האגודה, הייתי מצפה מאנשיו לשתף את האגודה, ולו גם בראשי תיבות, במתרחש. העובדה שאיש בועד האגודה לא עודכן בהקמתו של הארגון החדש הזה אומרת דברים רעים מאד לגבי התוכניות שלו לשתף פעולה עם האגודה.
2. הארגון הזה מכריז על עצמו כארגון ל"מסורבי האגודה" או איך שלא תקראו לזה. במילים אחרות זה "התעצבנו על מה שהולך באגודה אז החלטנו להקים לנו ארגון משלנו". זה גם לא בדיוק מריח מרצון לשיתוף פעולה. עד כאן, הרצון הזה לשיתוף פעולה נשמע כמו מס שפתיים ולא יותר.
3. ארגון כזה יחליש את כוחה של האגודה. כוחה של האגודה, והסיכויים שלה להשיג תקציבים ותמיכה ממסדית, מבוססים על מספר חבריה ועל היותה מייצגת את חובבי הז'אנר. אם שני ארגונים כאלה יתחרו על החברים ועל התקציבים, יש לי חשש עמוק שכולם יפסידו מזה. וב"כולם" אני מתכוונת לחובבי המד"ב בארץ. למשל, תחשבו על מה שיקרה במשרד החינוך אם שני ארגונים מהסוג הזה פונים אליהם במקביל כדי לקבל תמיכה. בעיני, התסריט הסביר ביותר, זה שאף אחד מהם לא יקבל.לדעתי הקונפליקט המוסרי האפשרי בחלק הראשון (האם לשקוע באושר מנוון או לוותר על המזון חינם וללחום למען הקיום בכבוד כבני אדם?) מפוספס. יותר מדי אומרים לנו מה הדעות של המשתתפים בויכוח, מעט מדי נותנים לנו להעמיק בקונפליקט הזה בעצמנו. אחרי הכל, יש כאן שאלה מוסרית שאין לה פתרון חד וחלק. תן לקורא קצת להיתקע עם זה, אל תזרוק עליו את הפתרונות כל כך חזק (אני הייתי מדגישה יותר את התרעומת של סנייק – שהיא בסך הכל תרעומת לגיטימית, ומוסיפה לו גם כמה מצדדים מקרב האחרים – באמת לא ייתכן שתהיה כזו הסכמה קלה לכזו שאלה קשה). איך זה שרק אדם אחד מתנגד לדעה המקובלת? איך זה שכולם שם בגדר עדר ורק אדם הדומיננטי והכריזמטי מפגין באמת תכונות אנושיות? זה קטע נורא לא אמין שגם די הורס את הפוטנציאל שקיים בסיטואציה, להפוך לדילמה מוסרית ורעיונית של ממש.
נגמר הסיפור, אם כי לוקח זמן להתאושש מהרצון לסקול את הכותב באבנים. אני חושבת שמה שמעניין זה דווקא האמירה על תקפות המדע ועל היכולת שלנו כבני אדם לטעות בצורה הגיונית לחלוטין.
מה שהפריע לי:
1. יחסית לאמירה, החלק הראשון הרבה יותר מדי ארוך. נוצר הרושם שוינסנט נורא נהנה מתיאור המושבה (ואפשר להבין את זה, זה משהו שכיף לבנות), ולעומת זאת לא עד כדי כך השקיע את נשמתו בבניית העולם שאחרי. מה שקורה הוא שהקטע הסופי הוא אנטי-קליימקס אדיר ומעצבן, שגורם לקורא, כפי שאמרתי, לרצות לסקול את הכותב באבנים.
2. השמות, בשם אללה – אדם, חווה, נחש ומלאך. איכסה. אל תעשה לנו את זה שוב. זה דבילי. זה מזכיר ככה סיפור של ילדים ביסודי. ערך השעשוע של זה פרימיטיבי וירוד מדי. וזה גורם לקורא לאנחה מנטלית ולחוסר רצון להתייחס לסיפור ברצינות מאותו רגע ואילך. טריק זול.אני גם מסכימה שאין עלילה בכלל, והרעיון עצמו די נדוש (בוא נגיד שניחשתי מה הולך שם בשלב נורא נורא מוקדם, והתאכזבתי). כתיבה טובה לא מספיקה כדי ליצור סיפור טוב. אני אישית סיימתי את הסיפור הזה בהרגשה שהוא ריק, עם השאלה "כן, ו…?", וחבל.
אני מסכימה שמן הסתם עדיף שזה יהיה חבר ועד. אני רק לא רואה שום מניעה להגדיר תפקיד ספציפי לחבר ועד מסוים, שיהיה תפקיד בלעדי שלו, ושאותו חבר ועד יעסוק רק (או כמעט רק, שהרי מן הסתם אי אפשר להגביל את זה לחלוטין) באותו תפקיד. אחרי הכל, *יש* חלוקת תפקידים בין חברי הועד ממילא.
למשל, היתה הקרנה של מסע בין כוכבים בטכניון. כששני הסטודנטים שהיו אחראים על ארגון ההקרנות מצאו את עצמם חסרי זמן להמשיך להתעסק עם זה, ההקרנות נפסקו. ככה זה עובד… זו הסיבה שאני חושבת שהאגודה כן צריכה לספק גג ליוזמות האלה, כדי שאפשר יהיה לשמר איזושהי רציפות (שאפשרית אם יש מאגר ידוע של מתנדבים שאפשר לשלוף ממנו אנשים שאולי יתנדבו להמשיך בפעילות שהמתנדב הנוכחי שעוסק בה לא יוכל יותר לעסוק בה).
אני לא מדברת כמובן על מקרים כמו ההקרנה הידועה לשמצה של מלחמת הכוכבים (פרק ראשון) בטכניון לפני הבכורה בארץ, מה שאחר כך התברר (כמובן) כעותק פירטי שהורד מהאינטרנט באמצעות המחשבים המהירים במיוחד שהטכניון מספק…
שפעיל בתחומים אחרים, מה שיוצא זה שלא נשאר לו זמן. וריכוז מתנדבים זה ה-מ-ו-ן עבודה. ואני לא מדברת רק על בניית רשימות מתנדבים לאייקון, כי אם על בניית רשימות מתנדבים מכל הארץ, קישור ביניהם, תיאום הפעילויות של התאים המקומיים, ריכוז של גופים שמוכנים לסייע ולתרום (מקומות לפעילות, בעיקר), הצעת פעילויות, תיאום פעילויות מקומיות, וכן הלאה. כרגע, לדעתי, פעילות המתנדבים הקיימת לא ממצה אפילו אחוז אחד מהפוטנציאל, כי הרבה מהמתנדבים הפוטנציאליים הולכים לאיבוד בגלל חוסר בתיאום מספק. אדם שמציע להתנדב, צריך לקבל תפקיד מוגדר לבצע תוך זמן קצר ככל האפשר, ועם כמה שיותר תמיכה, כדי לוודא שייצא מזה משהו.
בארץ רחוקה, שם גר מכשף,
שוחר מדון ומרושע.
הוא רוכב על דרקון זועם ונושף,
ומטיל כישוף כה נפשע.לא, לא רעידות אדמה הוא יוצר,
גם לא גשמי להבות.
הכישוף שלו מרושע עוד יותר,
ויותר מוחץ לבבות.רק כישוף אחד, איום ונורא,
ידביר ויהרוס כשישולח,
על כל סרט, סיפור, תוכנית או סדרה,
זה כישוף ה"ספוילר" הנאלח!(ותגידו תודה שלא התפתיתי לחרוז "ספוילר" ו"בוילר"…)
חמש מאות מיליון פעמים, בערך: האגודה צריכה רכז מתנדבים פעיל. אדם שכל התפקיד שלו, והדגש על *כל* התפקיד שלו, יהיה הקשר וההכוונה של המעוניינים להתנדב (כולל קשר עם חברי התאים המקומיים, שהם מקור לא אכזב לפעילות התנדבותית). שמעתי עד עכשיו על יותר מדי מקרים של אנשים שרצו להתנדב, ונפלו בין הכסאות כי לחברי הוועד שאליהם פנו לא היה זמן לטפל בזה. בעבר היתה באגודה גישה של "כל מי שרוצה לעשות משהו, שיקום ויעשה". אני מאד מקווה שהגישה הזו נמחתה כבר מהוועד, כי היא גישה מאד לא יעילה. מתנדבים צריכים קודם כל הכוונה, כדי לתעל את המאמצים שלהם בצורה יעילה, והדרכה וסיוע, כי למתנדב אקראי סביר להניח שיהיה פחות ידע ב"איך לארגן דברים, למי לפנות, מה לעשות" מאשר לאדם שתפקידו הוא ריכוז מתנדבים.
באופן עקרוני, אני מאמינה שצריכה להיות איזושהי הכוונה "מלמעלה" של מאמצי המתנדבים, ואז לדעתי יושגו תוצאות הרבה יותר מרשימות מאשר להגיד לאנשים "רוצים הקרנות – לכו ותארגנו". משיגים הרבה יותר כשברור מי מטפל במה, באילו גבולות, באיזו מסגרת וכן הלאה.
