התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אפשר רק לחוות.
אבל רק לטובת האומללים שלא יודעים במה מדובר, שלמקו, נעמי ואנוכי מתייחסים לחוויות ממפגש פורום הסיפורים של האגודה, אשר זכה לכינוי "סקס, שמרים ואידיוטומט", בגלל (בהתאמה) מייפל, גל וכל השאר. משם באו השמרים, סיפורי חרבות וקרמבואים (הייתכן שהמצאנו ז'אנר חדש בפנטזיה?) וכן הלאה.
אבל אני מציעה שנפגין את רחמינו האינסופיים כלפי שאר חברי הפורום הזה ונמנע מהם המשך דיונים בנושא, אה, שלמקו? זה באמת לא רלוונטי כאן.הקוורום נקבע על ידי תקנון העמותות או איך שלא קוראים לזה. מה שראוי לבדוק לאסיפות הבאות, זה אם גם בהן אפשר יהיה להצביע באמצעות מיופה כוח (אם כי זה מעורר את החשש שאי אפשר יהיה להגיע להחלטות אחרות, שלא קשורות להצבעה לוועד, באסיפה, כי אנשים יימנעו מלהגיע וישלחו את הצבעתם עם מישהו אחר, ולא יהיה קוורום להחלטות אחרות.)
ובאשר להסברים – נו, מה אני אומרת שוב ושוב? כבר אמרתי את זה עד שגרוני ניחר – האגודה צריכה ללכת לקראת החברים, ולא להפך, כי כמו שכבר אמרתי, רובם הצטרפו לאגודה בשביל הכיף, ולא בשביל לבנות את המולדת ולייבש ביצות. אני לא יכולה *בשום פנים ואופן* להאשים אדם שהחליט אתמול ללכת לסרט במקום ללכת לאספת האגודה, כי פייר, זו זכותו המלאה, ולא לכולנו חשובה הפוליטיקה הפנימית של האגודה באותה מידה.
בדיוק בגלל זה האסיפה השנתית נקבעה מראש לאייקון. כי האנשים כבר שם.
ניג'סתי בנושא מאז האסיפה הקודמת. טענתי שלאנשים יש בעייה להגיע. לא האמינו לי וייחסו את זה לפינוק פרטי שלי (למרות שבכל פעם הצטרפו עוד אנשים לניג'וס הזה). למרבה הצער התברר שצדקתי. נו, מה אני אגיד. למרות שאני מאד נהנית לצדוק, זה אחד מאותם מקרים שבהחלט הייתי מעדיפה לטעות בהם.לאחרים אולי יש, לי אין…
אתה חושב שיצאתי מפרופורציה? כשתמצא את עצמך באותו מצב, נראה מה תגיד. ויכולתי להפנות אותך לכמה ממכתמיו הקודמים של ארז, שכבר הוכיחו בעבר את חוסר יכולתו להתייחס עניינית לביקורת ואת חיבתו העזה לירידות מגעילות על אנשים שמנסים להעביר עליו ביקורת. אוצר המילים הצנוע שלי הוא כעין וכאפס לעומת אוצר המילים של האדם שכונה בשעתו "תליין הפורום" בפורום יואל, ושלזכותו עומדים כמה מהביטויים המעניינים יותר שנשמעו בפורומים ביחס לגופו של אדם אחר.
אה, כן, ואם תסלח לי, ידידי, אתה מסוגל להתבטא בצורה *הרבה* יותר גרועה ממני, וגם עשית את זה. לא לחינם יצא לך השם שיצא לך.לא נהוג להימנע מלשים פעילויות אטרקטיביות מול אספות ועד האגודה וועד המועדון, כדי להקל על אנשים להשתתף באסיפה? או שהזכרון שלי מעורפל לחלוטין?
בגלל הריחוק הגאוגרפי, ומצד שני הייתי מגיעה לאסיפה אילו הייתי יכולה.
מה שלא לגמרי ברור לי זה למה נראה לך שקשה יותר להשיג את אותו אחוז של משתתפים, רק כי המספר המוחלט גדול יותר. אני לא בטוחה שזה עובד ככה.באירוע שממילא אחוז גבוה מחברי האגודה נמצאים בו, מגיעים אליו במיוחד, ומפנים עבורו את הימים הדרושים? לא, לא יכול להיות.
ואני אגיד את זה שוב: התפקיד של האגודה הוא לבוא לקראת חבריה, לא להפך.
אם את מצפה מחברי האגודה שירגישו מחויבות עזה לאסיפה השנתית, ו"ידפקו כרטיס" ולא משנה מה, צפויה לך אכזבה. וזה בכלל לא משנה אם היא מוצדקת, או לא מוצדקת, צפויה לך אכזבה. כן, כמובן, יהיו די והותר חברי אגודה שירגישו את אותה מחויבות (כולל אותי, בזמנים טובים יותר), אבל גם יש את אלה ש"משום מה", לא מרגישים שהם חייבים להתייצב ביום האסיפה השנתית אם במקרה הם קבעו משהו אחר, או אפילו אם הם לא קבעו משהו אחר, אבל סתם לא בא להם לנסוע לאספה.
מעדיפה לתקוע את הראש בחול? מעדיפה לצפות ולדרוש מחברי האגודה מחויבות אידיאולוגית שלא בהכרח יש להם, לאור העובדה שאחוז גבוה מהם הצטרפו לאגודה בשביל הכיף ולא בשביל לבנות את המולדת ולייבש ביצות? בהצלחה. נראה לי שריאליזם יצליח קצת יותר, אבל מה אני יודעת.
אני מבינה את הגישה שלך, ובמידה רבה, כידוע לך, אני מצדדת בגישה שלך, אבל צריך לראות את המציאות. והמציאות היא שחברי האגודה לא בהכרח מרגישים את אותה מחוייבות לרוץ לאסיפות שאת מרגישה, ושאולי עדיף ללכת לקראתם.
בדיקת מציאות: קרה פעם שלא היה קוורום כשהאסיפות היו באייקון? אני לא זוכרת דבר כזה. אני זוכרת אסיפות שהיה בהן מספר חברים שהיה הרבה מעבר לקוורום. תקנו אותי אם אני טועה. המסקנה שלי: אייקון הוא מועד הגיוני יותר לאסיפה השנתית, כי *אחוז גבוה יותר* של חברי אגודה יוכלו להגיע בו לאסיפה. ולמיטב זכרוני, זו לא הפעם הראשונה שהטענה הזו עולה כאן, וזו הסיבה שבגללה האסיפה השנתית נקבע לאייקון מלכתחילה. יש לך מסקנה טובה יותר?כפי שהבחינו הקוראים חדי העין, שמך כלל לא הוזכר בהודעה המקורית, דבר שנעשה בכוונה, כי בהחלט לא רציתי להתייחס אליך אישית לפני הבחירות, דבר שלא נראה לי לעניין. כפי שהבחינו הקוראים חדי העין אף יותר, שמך הוזכר רק לאחר שהואלת בטובך לתת לי את העצה השימושית עד מאד עם הגרביים.
כפי שציינתי כאן כבר בסביבות חמש עשרה פעמים, הבעייה אינה פרטית שלי כי אם עקרונית, ואינה נוגעת לאייקון הבא עלינו לטובה כי אם לכל אסיפות הוועד באשר הן. אכן הוכרז והובטח לנו כי האסיפה הבאה תהיה באייקון הבא, הבטחה שבהחלט מקובלת ואמינה עלי. כפי שכבר ציינתי, אין לך, ולא לאף אחד אחר בוועד הנוכחי, אפשרות להבטיח ולהתחייב שזה יהיה נכון גם לגבי האסיפות שיבואו אחריה, כי וועדים טיבם להתחלף.
מכיוון שכפי שציינתי, וכפי שאתה מסרב להבין, הבעייה שאני מתייחסת אליה היא עקרונית, נדרש לה פתרון עקרוני. פתרון שיבטיח שמצבים כאלה לא יישנו, כי לכל חברי הוועד, ובכלל זה כל חברי הוועד העתידיים, יהיה ברור שההחלטה לא בידיהם כי אם בידי חברי האגודה, כפי שהיא צריכה להיות. יש סיכוי שהבנת אותי סוף סוף?
אתה מוזמן לצאת למסע נקמה נגדי, אם נורא בא לך. אין ספק לכל בעל בינה בסיסית, שאני מנסה לצלוב אותך, ולא חלילה לעמוד על נקודה עקרונית שחשובה לי, ושאני מן הסתם אשמה בכל, כולל בזה שמשום מה, כפי שהזהרתי אותך וחברי ועד אחרים (ולא, בניגוד למה שאולי נדמה לך, לא אני סידרתי את זה), לא מספיק חברי אגודה הגיעו היום לאסיפה. בסדר, אין בעייה מצדי, אם בא לך לחשוב שהכל נגדך ושהכל אישי, שיהיה לך לבריאות, אתה מוזמן לצאת למתקפה אישית נגדי. לך על זה.(מהודעה זו הוסרו מספר דברי נאצה על ידי מנהל האתר. התנהגות מעין זו לא תחזור על עצמה באתר זה, על מאמריו, פורומיו, צאנו ומקנהו. לתלונות ונאצות, נא לפנות ישירות למנהל – ny@actcom.co.il)
תחרות היא אכן דבר טוב, בשוק שיכול להרשות את זה. כרגע, המצב העגום הוא שאם תהיה תחרות, שני הגופים יבואו זה על חשבון זה, בשוק קטן מדי. אני מאמינה שהאגודה מספיק מבוססת כדי שזה לא יחליש אותה, אבל אני חוששת שזה יכול לפגוע בהתרחבות שלה.
אבל במקרה שלי מדובר במחלה כרונית שמוכרת כנכות. אני לא נוהגת להגדיר את עצמי כנכה, אבל אני סבורה שלא משנה איך *אני* מגדירה את עצמי, האגודה צריכה להיות ידידותית לאנשים עם מגבלות כלשהן – ולא משנה אם גופניות, גאוגרפיות, כספיות או כל מגבלה אחרת שהיא. יש אנשים, שלא משנה מאילו סיבות, לא נוח להם להתרוצץ במיוחד כדי להשתתף באסיפת האגודה. זמן, כסף, מאמץ וכולי.
הנסיון של ארז להפוך את הבעייה הזו לבעייה פרטית שלי, שנובעת מפינוק פרטי שלי, אילץ אותי (והיום זו לא הפעם הראשונה) להתייחס גם לבעיות הפרטיות שלי (ושארז, אגב, מודע להן מזה זמן רב, משיחות פרטיות), שאני לא בדיוק ששה לכבס אותן בפומבי. הנקודה שלי היא שלא מדובר בפינוק פרטי שלי, או במחסור שאני אולי סובלת ממנו בגרביים חמים, כי אם בבעייה שמשותפת לכמה וכמה חברים באגודה, ובהתנהגות לא הוגנת כלפי כלל החברים באגודה. המקרה שלי כמקרה פרטי הוא זניח, ומהווה רק דוגמה כדי להבהיר את הבעייה. הבעייה היא עקרונית, למרות הנסיונות החוזרים ונשנים של ארז לזלזל בכך ולהציג אותה כבעייה פרטית שלי.ומקווה שהתמיכה הזו תתבטא גם באסיפה היום. זה כולל את כל אלה שתמכו בו כאן, ואת האנשים שתמכו בו בשיחות איציק איתם, ובמיוחד רני שגם התנדב להעלות את הרעיון להצבעה. יותר מכל אני שמחה שסוף סוף מתברר בהדרגה בפורום הזה שלמרות טענותיו של יו"ר ועד אחד, זו לא הבעייה הפרטית שלי שפתרונה הוא בלבישת גרביים חמים.
