התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
ולמעשה, גם לא על אף אחד שעוסק בתחום באופן מקצועי. אם זו היתה רק האקדמיה, מילא. אבל זה מופיע בעוד כמה וכמה מקורות בני-סמכא חוץ מהאקדמיה, ויש לזה גם הגיון פנימי כשמדובר בכתיב חסר ניקוד.
למיטב זכרוני, י' משולשת אכן לא מופיעה בשפה העברית.
ותזכורת לגבי כוונת ההודעה: ההודעה כוונה כנגד הניג'עסיות הNYית הידועה, ההתעקשות המתמדת הזו לבצע תיקונים לשוניים לא בהכרח נחוצים או נכונים. אפילו עורכים מקצועיים, בהוצאות מקצועיות, משאירים את החלק הזה לעורך הלשוני. הצעת תיקונים לשוניים כי "לטעמי זה לא יפה" היא, לדעתי האישית, מיותרת, כל עוד לא מדובר באדם שכותב נוח בשבע שגיאות.שהתעקשה להפוך את דיבורם של צוענים שורצי פשפשים לרהוט ותקני למהדרין, לא קרציה כמוך בעניינים דקדוקיים. והיא לפחות יודעת דקדוק על בוריו…
(זה, כמובן, היה רמז: שמא תחדל מלנג'ס בתיקוני לשון שאינם בהכרח נכונים?)מאיפה הגיע אלי האוברדרפט הזה?
ודווקא היה לי כבר כזה הסבר מוצלח…
ומילא זה, אבל עם כזה אוברדרפט, אין לי שום סיכוי לקנות את השופטים ב"הארץ". והם בטוח לא שפוטים שלי, אז אין לי שום סיכוי. אויה. :,-(הרי בהן קניתי את השופטים.
(לא יודעת, אני לא זוכרת את זה, אבל זה מה שהסבירו לי בזמנו בפורום נענע, אז אין לי ברירה אלא להאמין. כנראה בגלל זה יש לי *כזה* אוברדרפט. אבל זו לא באמת הייתי אני, זה היה החצי האפל שלי.)(תרגום מקורב אם גם לועזי משהו יהיה, למיטב הבנתי, "כשלון מונומנטלי"). ההגדרה הזו לחלוטין לא תואמת את מה שאתה מתייחס אליו. תיאור מתאים יותר יכול לנוע מ"דבר שלא הסכמתי איתו" ועד "בחירה לקויה". להגדיר דבר, שנעשה על פי עקרונות שאתה לא מסכים אתם, אבל שאחוז גבוה דיו של אנשי ועד האגודה כן מסכימים איתם, ושבמסגרת שעל פיה תוכנן עבר בהצלחה מלאה, "פיאסקו" – זו מתיחה של גבולות המציאות, בלשון המעטה.
וככל הנראה, חלק מהאנשים שזה לא נעים להם הם לאו דווקא אנשים שאפשר להגיד עליהם "אז מי צריך אותם כאן", אלא אנשים בעלי ערך. וככל הנראה, גם הפעם הביקורת על היחס שלך לא תזיז לך, כרגיל.
ואני חוששת שזו לא הייתי אני.
ניקי אמרה שהיא עוזבת כי נמאס לה מהיחס של ניר לכותבים חדשים. אני חייבת לומר שאני שותפה לדעתה בנושא, כפי שהתבטאתי כבר כמה פעמים.לגבי הסוף, זאת אומרת. אני מסכימה שהיה מקום ללטש אותו קצת, אבל אני בהחלט חושבת שההצגה הזו של הניגוד בין מה שהחברה, במסגרת מערכת החוקים שלה, מגדירה כעונש מספק, ואיך שהקורבן רואה את המצב, טובה מאד בתור סוף הסיפור, ומשאירה דילמה מוסרית פתוחה.
