התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
לגבי מידת תמיכתם של חברי האגודה בנקודות ספציפיות, כי אם בתפקוד כללי. בהחלט יכול להיווצר מצב שהרבה אנשים לא מרוצים מנקודה אחת בתפקוד הוועד, ועדיין מרוצים מתפקודו הכללי.
אבל אם כל כך קשה לדעת מה רוצים חברי האגודה, למה לא להעלות סקר? אוספים כמה שאלות קונטרוברסליות מהסוג הזה ("האם לדעתך חשוב שיהיו ספרים ישראליים בפרס גפן?", "האם לדעתך חשוב שיוקרנו סרטים ישראליים באייקון?" וכדומה), מחברים סקר ומעלים אותו באתר האגודה, מכריזים עליו במכתב החודשי, ומבקשים מחברי האגודה למלא אותו ולשלוח חזרה במייל. אני אשמח לעשות את הסטטיסטיקה במקרה הצורך. כך אפשר להתרשם בצורה הרבה יותר מדויקת כמה חברי אגודה מעוניינים במה, לא?העלאת נושא לדיון (גם אם בצורה מלוהטת משהו) לקראת פרסי גפן של השנה שעברה, והעלאתו שוב לקראת פרסי גפן השנה, כ"לחזור על זה חמש מאות פעם". אין בי חיבה עמוקה לדרך ההתבטאות של אלי אשד, אבל לא צריך להשמיץ סתם.
נכון, הדיון הזה יצא מהאף, אבל זה לא בגלל שהוא חזר חמש מאות פעם, וזה לא הופך אותו ללא-לגיטימי. ואולי, אם הנושא יעלה שוב, עוד כמה אנשים יחליטו לתמוך בו? מי יודע?לא נוספה השנה, למרות שמזה זמן רב מאד דובר על הכללתה (אני, למעשה, די הופתעתי שהיא לא הוכללה השנה, כי די חשבתי שהוסכם שהיא תתווסף), וזה די ברור שעל כך אלי מצר. ולא רק הוא. באמת חבל שלא זכינו לזה כבר השנה. ובאמת, למה בעצם הוחלט שתהיה קטגוריה כזו, אבל רק משנה הבאה?
"לגישתי", חברי הוועד צריכים להיות פתוחים וקשובים למה שנאמר בפורום, למה שנכתב להם במייל, למה שנאמר להם בטלפון או בשיחות אישיות, למה שנכתב להם בדואר.
ואגב, למרבה הפלא, רובם אכן כאלה. לרוב חברי הוועד, לפחות אלה שאני מכירה, אכן אכפת ממה שחברי האגודה חושבים או מציעים, הם אכן נוטים להקשיב להצעות, לרעיונות, לתלונות, לדיונים ולרחשי לב.אני מסכימה עם רוב דבריך.
רק דבר אחד: אני חושבת שזה לגיטימי לחלוטין שאלי "מנדנד". יותר מזה, במידה רבה אני אפילו חושבת שהוא צודק. נכון, הצורה שבה הוא עושה את זה מעוררת אנטאגוניזם וחותרת תחת המטרה שלו, אבל עדיין אני חושבת שאין שום סיבה ממש טובה לא להוסיף לפרס גפן ספרות מד"ב ישראלית. הסיבה העיקרית שנמנעתי מלבטא את זה בויכוח האחרון היתה החשש שלי (שאני חושבת שבעקבות החידושים דהיום בפורום אורט יכול להיות מובן) שזה ייתפס כאינטרסנטיות.
אני מסכימה, הכי קל לי להגיד "צריך להוסיף קטגוריה" כשאת העבודה בתכל'ס עושים אנשים אחרים. אבל ממתי תוספת עבודה היתה באמת שיקול במניעי האגודה?
לכל חבר באגודה זכות מלאה "לצעוק" על חברי הוועד למה עשו דברים שלא מוצאים חן בעיניו, גם בלי לרוץ לוועד. בשביל זה אנחנו משלמים מאה ש"ח לשנה. ולא רק זה, אומר לך עוד דבר מהפכני ביותר: רצוי גם שחברי הוועד יקשיבו לאנשים שצורחים עליהם (ואפילו לכאלה שרק לוחשים). אפילו אם האנשים האלה משום מה מתעקשים לא לרוץ לוועד, אלא רק להעביר ביקורת.
לא מבינה מה יש לאנשים פה מהבחירות. אנשים נדבקו פה לעניין הבחירות כאילו שאנחנו מינימום ש"ס. הבחירות זה לא הכל, ותצאו קצת מהלך הרוח הזה! אנחנו *אגודה*. אנחנו אמורים לשתף פעולה. כולנו. לא רק אלה שבוועד.הועד קיים גם כדי לקיים קשר רציף וקבוע עם חברי האגודה. חברי האגודה לא בוחרים חברי ועד כדי שבמשך כל השנה חברי הועד יהיו מנותקים מחברי האגודה, ואם בסוף השנה זה ימצא חן בעינינו, נצביע להם שוב. אולי זה עובד ככה בפוליטיקה, אבל באגודה, משום מה, אמור להיות יותר מאשר פוליטיקה.
אם אתה בוחר לראות את תפקוד האגודה כ"דמוקרטיה", ותו לא, הרי שמשהו בתפיסה שלך נורא נורא דפוק. האגודה היא ארגון של אנשים. אנשים שאמורים לפעול ביחד, אפילו אם שבעה מתוכם במקרה היו מספיק מזוכיסטים כדי להיבחר לעשות את רוב העבודה. תפיסה כמו שלך, שמציבה את חברי הוועד כבעלי תפקידים וקובעים עליונים שלא מחויבים בשום קשר עם "העם" עד בוא מועד הבחירות, היא בדיוק מה שגורם כיום לכל כך הרבה אנשים אנטי כלפי האגודה.
חברי הוועד אמורים לשאוף לכך שחברי האגודה יהיו מרוצים לא בגלל חששם מהבחירות. הבחירות הן דבר שולי ומשני. הם אמורים לשאוף לכך שחברי האגודה יהיו מרוצים כי הם מעוניינים, בדיוק כמו כל שאר חברי האגודה, לקדם את המד"ב בישראל. נדמה לי שאתה (ועוד כמה אנשים כאן) נוטים לפספס את זה.אבל אם לשלוף מהכתבה של אריאנה מלמד לגבי ספרים שנדחו בהוצאה, מרסל פרוסט הוציא את "בעקבות הזמן האבוד" על חשבונו. וולט וויטמן הוציא את "עלי עשב" על חשבונו. לורנס סטרן ודניאל דפו, מצוין שם, פרסמו את ספריהם על חשבונם. אני יודעת שהיו איזה שניים שלושה סיפורים כאלה בישראל, כולל אחד שקראתי לא מזמן בספר של צביקה רייך על סופרת ישראלית (לא זוכרת מי, אני אבדוק אח"כ), שהחליטה להוציא את הספרים שלה בעצמה, אחרי שנשבר לה מזה שסידרו אותה בהוצאות.
מספיק טוב?לגבי א' – אני חושבת שנדירים הפרסים הספרותיים שניתנים לשוק כל כך קטן. בארץ יוצא כל שנה מספר קטן עד כאב של ספרי מד"ב/פנטזיה מקוריים, וזה לא *רק* בגלל חוסר איכות, זה גם כי ההוצאות יחששו מאד להסתכן עם ספר בז'אנר שיש לו שוק כל כך קטן, מסופר עלום שם. מצב כזה ממש מעודד הוצאה עצמית, ואין שום סיבה להתעלם ממנה.
לגבי ב' – גם בהוצאה מסחרית וגם בהוצאה פרטית האיכות היא פונקציה של כמה משקיעים. ואני יכולה להגיד לך מהיכרותי עם הנושא, שבהוצאה מסחרית לא בהכרח משקיעים את הנדרש בשלבי בקרת האיכות (עריכה, בעיקר) ובהוצאה פרטית בהחלט ייתכן שהסופר יממן את השלבים האלה על חשבונו.
אני אומרת – תנו לקהל לשפוט לגבי האיכות. הקהל יצביע ברגליים. וצריך לזכור שיש ספרים משובחים שיצאו גם בהוצאה עצמית, מסיבות שונות ומשונות, ומה, אם בשנה כלשהי פתאום ייצא ספר משובח בהוצאה עצמית – האם נמנע מעצמנו את הזכות להצביע עליו?זה שכל פעם אומרים בו "למה דיונים של האגודה כאן, בשביל זה יש פורום דיונים"?
ואני באמת לא מבינה למה צריך לקחת דיונים בנוגע לאגודה למקום אחר, אם בשביל זה פתחו במיוחד את הפורום הזה.אני אבאר למה התכוונתי: לטעמי, האגודה סובלת מבעייה של מידור יתר (שנדמה לי שהזכרת אותו) ושל חוסר שקיפות. זה מתבטא, בין השאר, בטענות בנוסח "הדיון הזה הוא לא לכאן, הוא לוועד" (כשאין כל סיבה שדיון כזה לא יהיה פתוח לכל חברי האגודה, שהרי אפילו חברי הוועד עשויים להיות מושפעים מדעותיהם של חברי אגודה שאינם חברי ועד, רחמנא ליצלן) או "הדיון הזה הוא לא לכאן, תפנה אותו ל-X".
אני אישית חושבת שכל דיון שנוגע לאגודה ואינו בגדר בעייה אישית (יעני, לא קיבלתי כרטיס חבר, לא קיבלתי מכתב חודשי וכדומה) הוא רלוונטי כאן. וזה פשוט לא משנה שנושא מסוים יוחלט בסופו של דבר בוועד או שהטיפול בבעיות מסוג זה או אחר הוא בידי X. לכלל חברי האגודה יש זכות לדעת מה קורה, להחליף דעות ורשמים, להביע את דעותיהם בנושאים שונים שנמצאים או שיהיו בטיפול, ובאופן כללי לנסות להשפיע על הכיוון שבו הולך הוועד.
כשנוצרת רוח כללית של סגירות ושל הרחקה של כלל חברי האגודה ממה שהולך, כל דבר קטן מטריד, כי כל דבר קטן מהווה ביטוי לתמונה רחבה יותר.
אני מקווה שהבהרתי למה אני חושבת שכל זה קשור.דווקא בתחום כמו מד"ב, שיש כל כך מעט סיכוי שיתפרסם חומר מקורי, אין שום סיבה להגביל פרסום עצמאי. אחרי הכל, אם הספר לא טוב, לא יבחרו בו, אז למה לעשות סלקציה מראש?
קראתי כמה ספרים שפורסמו באופן עצמאי והיו מוצלחים מאד, ומצד שני, אנחנו יודעים טוב מאד שלא כל מה שמתפרסם בהוצאות מוכרות הוא בדיוק איכותי.בוא נראה אם זה אומר לך משהו: מחיקת הודעות. איסור על דיון בנושאים מסוימים בפורום. איסור על דיון באופי ניהול הפורום בפורום. למעשה, בכל פעם שמתפתח פה דיון שמתחיל לגלוש מרמת ה"מפוהק" לכיוון ה"סוער", אפשר לצפות שיצוץ לו איזשהו איסור להמשיך את הדיון מסיבה זו או אחרת. אם נוסיף לזה את העובדה שמנהל הפורום מכריז על עצמו כעל דיקטטור (תסתכל כמה הודעות למעלה ותראה), אולי תתחיל לקבל מושג במה מדובר.
דווקא שלחתי הודעה די מפורטת בנושא לרשימת הדיוור, כי כאן לא מרשים לי. אתה לא קורא את רשימת הדיוור?
