התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
ראשית, סעיף 5:
Quote:חברות באגודה של מתמודדים לועד ולועדת ביקורת: באסיפה הכללית ינואר 2002 הוחלט כי מועמד לועד מחויב להיות חבר אגודה. הוחלט כי הנושא ייבחן מחדש לקראת הבחירות הבאות ויועלה לאסיפה הכללית במידה ונדרש.מה מה מה זה? אפשר בבקשה הסבר, איך צץ הנושא התמוה הזה, ומה בדיוק אתן זוממות בעניין?
שנית, סעיף 6:
יש אולי לוח זמנים לעניין מעבר השרתים? זכור לי שוויקי האגודה נתקע ולא מגיע לשום מקום מפני שהאגודה זקוקה לחודשים לאין מספר כדי להתארגן על החלפת שרת, ובינתיים פרויקטים של האגודה הולכים לאבדון.ואם כבר מדברים: יש מצב, באופן כללי, ללוחות זמנים מתוכננים לגבי דברים מהסוג הזה? גם עניין מעבר השרתים וגם הבירורים לגבי לתרום.קום (וגם לא מעט דברים אחרים) נמשכים מספר מדהים למדי של חודשים, וזה קצת מפחיד לחשוב שכל דבר באגודה נמרח ככה. אז אני תוהה: כשהוועד מחליט על פרויקט כלשהו, יש לו לוח זמנים מוגדר מראש לביצוע? כי "מתישהו, בעתיד, נעבור שרתים, ואז נעשה כל כך הרבה דברים נפלאים" זה לא ממש הערכת זמן שאפשר להתייחס אליה ברצינות.
אם לא מוכנים לדון בנושאים שקשורים לאגודה בפורום זה, תדאגו שיהיה פורום אחר (או רשימת דיוור, או כל דבר אחר) שבו חברי אגודה מן המניין (כלומר, אלה שעל פי תקנון האגודה יש להם את כל הזכויות של חבר אגודה) יוכלו לקבל את המידע הזה באופן סדיר, גם אם הם במקרה לא יכולים או לא רוצים לנכוח באחת מהישיבות הכלליות הנדירות.
לא ייתכן שכל המידע שבידי חברי האגודה יתבסס על מה שמתגלה להם בפרק הזמן הקצר עד להכאיב, המוגבל עד להכאיב והלא-נוח עד להכאיב שבו אמורות להתקיים אספות כלליות נדירות עד להכאיב.אבל אם מוכרחים כינוי, הריני להזכיר את ראשי התיבות שהוצעו בזמנו (כמתיחת אחד באפריל) ללוגו האגודה והם דווקא די מוצלחים – איל"ו (*א*גודה *י*שראלית *ל*מד"ב *ו*לפנטסיה). קצר, קולע ונוגע לצד הספקולטיבי של העיסוק שלנו. ובתוך כמה זמן, אני מניחה שייקלט.
בהחלט נראה לי שהאחים וואשובסקי ידעו בדיוק מה הם רוצים לעשות עם זה.
מה שהם רצו לעשות עם זה לא היה חכם, ולמעשה היה צולע וגרוע ועוד מילים פחות תרבותיות, אבל נראה שזה מה שהם *רצו* לעשות. וזה לא שאנחנו לא מכירים יוצרים שכותבים דברים גרועים כי הם *רצו* שזה יהיה ככה…שהשם "אמיתי", ככל הידוע לי, גם הוא נכתב ללא י' (לפחות בתנ"ך הוא נכתב כך, אם כי קשה לדעת איך הוא אמור להיות ללא ניקוד – התנ"ך הרי מנוקד), ויש לו לא מעט מופעים בגוגל ללא הי'. אם מקורו במילה "אמת" (כקיצור של השם אמת-יה, כמו שמות עבריים אחרים שמסתיימים בפתח-י'), הרי שברמת החוק הקשיח הוא אכן אמור להיכתב ללא י', בדיוק כמו המילה "אמיתי". בקיצור, אם כבר אתה דבק בכללים, האחד גם את עצמך…
עזוב, השפה נועדה לשימוש, לא להקפאה. ואם משהו לא נוח לשימוש ליותר מדי אנשים, הוא כנראה לא מתאים למטרותיו.
שעדיין מתעקש לכתוב "אמתי" במקום "אמיתי"? ואני כוללת בזה אפילו את העורכים הלשוניים שמזדמן לי לעבוד איתם.
זו בערך התגובה הראשונה שמופיעה כשמדברים על המטריקס בהקשר של פילוסופיה. איכשהו, יותר מגניב אותי הרעיון של גרומיט, של המטריקס ופילוסופיה בגרוש.
נדמה לי, מאחר שאין לנו עדיין קטגוריות אורך נפרדות (ואני מקווה שגם לא יהיו, כי זאת תהיה זוועה להצביע להן), שכל מה שהוא מתחת לאורך של "ספר" (40,000 מילה, לפי ההגדרה של ה-SFWA שתקפה בפרס נבולה) נכנס לקטגוריה של "סיפור".
תוספת: גם לפי ההגדרה של פרס הוגו.
אם במסגרת השנתון ואם במסגרת החוברת המיוחדת כמו שנעשה בשנים קודמות, הוא לקדם עוד את פרס גפן עצמו. ולמטרה הזאת, אגב, נדמה לי שהחוברת יעילה יותר מהשנתון (במיוחד אם, כמו במקרה המטומטם של השנה, השנתון לא נמכר באייקון, ולכן לא תורם דבר לחשיפה לסיפורי גפן לפני ההצבעה).
חשיפה נוספת לסיפורי פרס גפן מקלה על אנשים באייקון להצביע להם, ומגבירה את המודעות לפרס באופן כללי. כך שאני חושבת שהדפסה שלהם בחוברת נפרדת (כמו שנעשה עד היום) זה רעיון טוב.(הערה: או, אם הסיפור של רותם מהשנתון יהיה מועמד, בספר נפרד… P-: )
והאמת, אילו יכולתי להשיג לסיפור שלי איורים מקוריים של סידני פאג'ט, הייתי מתמוססת לשלולית קטנה ומאושרת על הרצפה. (וכנראה שלולית קצת מבועתת, גם כן, לאור העובדה שהבנאדם מת כבר מאה שנה…)
http://en.wikipedia.org/wiki/Sidney_Paget
