התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
תמימים, אנחנו. נראה שלא משנה מי על המחק, תמיד זה יעלה לו לראש וייראה לו שאופן הנהלת הפורום הוא נושא שאסור אסור אסור לדון בו בפורום, כי אחרת ההמונים, חלילה, עלולים לחשוב שהפורום הזה נועד לשירותם או משהו מגונה מעין זה.
לעומת זאת, הוצאת דיבה על אנשים זה נושא לגיטימי שאין למחוק אותו. אהא.ולמדיניותו הן לא רלוונטיות לפורום?
(כן, אני מתעקשת. אני לא רואה שום סיבה למה אני צריכה לפנות אליך אישית בעניין כזה. זה *לא* עניין אישי.)שמכילה האשמות לא מבוססות (למיטב זכרוני, בז'רגון המשפטי זה קרוי "הוצאת דיבה") ושאפילו מפורום אורט נמחקה כבר, ושאינה קשורה לפורום הזה בכל צורה שהיא, ממשיכה לפאר את דפי הפורום הזה? ועוד הודעה שכתב יו"ר האגודה, דבר שעלול לתת למבקרים תמימים בפורום את הרושם שמדובר בעמדה של האגודה?
אני מתייחסת לעשרות האנשים שהיום חובטים את הראש בקיר על העובדה המצערת והמעצבנת שלפני כך וכך שנים לא היה להם השכל לקנות את כל הגליונות של פנטסיה 2000. על כל האנשים שזוכרים את זה בנוסטלגיה ובגעגועים. על זה אני מדברת.
אבל באמת: אני לא רואה טעם לשכנע אנשים. לא רוצים לקנות את הגליון ב-40 ש"ח, או ב-25 ש"ח (מחיר לרכישה בדואר דרך האתר) או ב-20 ש"ח (מחיר מנוי)? אל תקנו. לא נכריח אתכם. אני מקווה שיהיו מספיק אנשים שזה כן ייראה להם שווה לקנות מגזין מד"ב ישראלי, אמיתי ומקורי, ושזה ייראה להם קצת יותר שווה מאשר עוד ספר אחד מני רבים.זה שהמחיר הוא בגדר נתון. זה לא לבחירתנו, ואנחנו בהחלט היינו מעדיפים למכור את החוברת במחיר של עשרים וחמישה ש"ח לגליון. אבל יש גורמים שלא מאפשרים את זה.
אז כן, אני לגמרי בעד ביקורת באחד העיתונים הגדולים. את מארגנת את זה?על מה תצטערי יותר שלא קנית כשהייתה לך ההזדמנות, את "ג'ק איש הצללים" או את הגליון השני של "חלומות באספמיה"? nuff said.
קצת מקוריים:
"קמתי התרחצתי *ולבשתי את השמלה*, המראתי למאדים, ראיתי יצור ירוק, היה משעמם נורא וחזרתי הביתה עייפה אך לא מרוצה."
זו *יכולה* להיות גיבורה, כדי לגוון!למה צריך להיות תשלום לעוסקים במלאכה לפני שיהיה כזה לכותבים – יותר קשה להשיג אותם.
אדם שכותב יכתוב בכל מקרה. ואדם שכותב ישמח לכל הזדמנות לפרסם את הסיפור שלו. עצם פרסום הסיפור הוא תגמול כשלעצמו. אנחנו מקבלים כל הזמן *המון* סיפורים מאנשים שכותבים ולא היה להם איפה לפרסם, ונורא שמחים עכשיו שיש.
לעומת זאת, אלה שעושים את העבודה השחורה והלא זוהרת נדירים יותר, וקשה יותר להשיג כאלה שהם טובים. העורכים שלנו, יברך אלוהים את נשמתם על העבודה המבורכת והנפלאה שהם עושים, עורכים את הסיפורים האלה בין עבודות אחרות, ויכולים להקדיש לזה יחסית מעט זמן.
אז קשה יותר למצוא עורך מקצועי שיערוך בהתנדבות מאשר כותב חובב שיכתוב בהתנדבות. לכן דחוף יותר לתגמל אותם, כדי שלא יברחו לנו (אם כי רובם, לדעתי, לא יברחו בכל מקרה…)
