התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אני התייחסתי להצעות החוזרות לבצע סלקציה מקדימה רק בין הסיפורים באספמיה, כפי שתוכל לראות בהודעות מוקדמות יותר בפתיל הזה.
ספר זה דבר שזוכרים יותר בקלות. כי הוא ארוך יותר. אז הוא נשמר יותר בזכרון. אז אם קראת עשרה ספרים השנה, יהיה לך קל יחסית לבחור לאיזה להצביע.
לעומת זאת, אם קראת עשרה סיפורים קצרים (טוב, נו, בכל גליון של אספמיה יש יותר), יהיה לך קשה לזכור במה עוסק כל אחד מהם. כי סיפורים קצרים זה דבר שקוראים בפחות זמן, ולכן גם נדבק פחות.
ואגב, העמדה להצבעה של *כל* הסיפורים תתן עדיפות מיידית לסיפורים שהתפרסמו במימד (כי *כל* חברי האגודה מקבלים אותם אוטומטית הביתה). לא שבהכרח יש בזה משהו רע, אבל יש בזה משום ההטיה.אני הגבתי לרעיון החוזר של סלקציה פנימית של חלומות באספמיה (שחזר גם בהודעות האחרונות), באמצעות משאל לקוראי חלומות באספמיה. משאל כזה, אני סבורה, לא יכול להתייחס לסיפורים שלא פורסמו בחלומות באספמיה, ולו גם בגלל העובדה שזה לא יהיה הוגן *כלפיהם* – תהיה בכך משום הטיה (כי באופן טבעי, קוראי חלומות באספמיה קוראים קודם כל את חלומות באספמיה, ולא בהכרח את המימד העשירי, בלי פאניקה או אתר האגודה).
הרעיון המסוים הזה בעייתי כי מדובר בסלקציה באחד המועמדים ורק בו – ואני באמת לא רואה איך תוכלו להעמיד את הגופים האחרים שמתוכם יוצאים מועמדים לסלקציה דומה.אם אתה רוצה שתהיה סלקציה מוקדמת של סיפורי אספמיה, אז למעשה אתה אומר שיהיה סינון תלת-שלבי לסיפורי אספמיה, לעומת סינון דו שלבי לכל סיפור אחר (אספמיה – בחירת מועמדים, הצבעת שלב א', הצבעת שלב סופי; סיפורים אחרים – הצבעת שלב א', הצבעת שלב סופי). עדיין אתה מעמיד את חלומות באספמיה בסלקציה קשה יותר.
האמת? אין לי בעייה עם זה. אני חושבת שיש לנו מספיק סיפורים טובים שסלקציה קשה לא תפגע בהם, ואלה שינשרו בסלקציה, אולי ממילא עדיף ככה. אבל אי אפשר לומר שזה הוגן.חוץ ממורה, הייתי גם מדריכה (מחשבים) וגם עוזרת הוראה (סטטיסטיקה ומתודולוגיה). לא הכללתי את זה. מורה זה משהו אחר.
(ולא, אני לא חושבת שיש הגינות לתת אותו ייצוג לאדם שמפרסם בצורה סדירה וקבועה ולמישהו שמפרסם סיפור אחד פעם ב-), השאלה היא למה אמור להיות הפרס הזה. האם זה אמור להיות פרס על *סיפור*, או פרס על *כותב*?
בצורה שאתה מציע את זה (נציג אחד לכותב), זה פרס על הכותב, לא על הסיפור, כי חלק מהסיפורים שהתפרסמו במשך השנה לא יזכו בכלל לייצוג. נדמה לי שזה לא הרעיון של הפרס.
אה, כן, ויש לי שאלה אישית שיש בה דילמה עקרונית מעניינת: אני כותבת חלק מהסיפורים שלי לבד, וחלק בשותפות עם בנזוגי היקר (ויס והיקמן סטייל, בערך…) – האם תגיע לי מועמדות אחת או שתיים? (אנציקלופדיה גלקטיקה, כרך ג', עמ' 572: "שיטות לתחמן את המערכת").(קרוב לשנה). ומוכרת בחנות בעלי חיים. ומטפלת. ועוזרת מחקר (קרי: מנקה חרא של חולדות). ודוורית.
אוח, עבדתי יותר מדי בחיים שלי. נראה לי שאני צריכה לנוח קצת.מתוך סיכון להשמע אינטרסנטית, אני אשאל: למה בדיוק אדם שכותב (ומפרסם) סיפור אחד בשנה זכאי לאותו מספר מועמדויות כמו אדם שכותב (ומפרסם!) סיפור אחד בחודש? יש איזשהו הסבר להגיון שמאחורי הרעיון הזה?
כדי ליצור תוצאה מובהקת? אחרי הכל, לא תוכל לפרסם את כל הסיפורים באתר, כך שאתה מסתמך על אנשים שאולי קראו את כולם ואולי רק את חלקם הקטן, ואולי בכלל לא. כמה כבר יצביעו, ומבין אלה שיצביעו, כמה בכלל יכירו את החומר?
(בחיפה, אגב. השם מטעה). ואפילו קיבלתי על זה די הרבה כסף. אקסטרני פרטי, אתה יודע…
עוד מישהו פה היה מורה ולא ידענו מזה?כי אמנם בהתחלה חשבו על האפשרות שאנשי אספמיה יעשו בעצמם את הסלקציה, אבל לאור העובדה שאנשי אספמיה ממילא מעורבים במעל (הווה אומר, כולנו דואגים להוצאת כתב העת לאור רק על מנת שיהיה לנו איפה לפרסם את יצירותינו המתועבות), יווצר מצב מגוחך שבו אנחנו צריכים לבחור מתוך בוחטה של סיפורים, שחלק מהם שלנו (המו"ל, העורכת הראשית, חלק מעורכי הסיפורים, חלק מהלקטורים – כל אלה פרסמו כבר באספמיה). לא משנה לאיזה כיוון נבחר, הבחירה תהיה מוטה.
כל שיטה שתיבחר תהיה בעייתית, בסופו של דבר. עד כה, הציעו פה שתיים עיקריות שיכולות פחות או יותר לעבוד – הצבעה בין מנויי אספמיה שתבחר את המועמדים שלנו לשלב הראשון (שיטה שיש בה בעייתיות מבחינת הגינות הייצוג של אספמיה בהצבעה) וועדת סינון (שיטה שיש בה בעייתיות לפי אמנת ז'נבה, לדעתי – רחמים על חברי הוועדה האומללים).
לכן, אולי שווה לשקול את השיטה שדידי ציין, זו שננקטת בהוגו. אמנם נראה לי שהשיטה הזו – אין כמותה לגרום לערבוב נוראי של פוליטיקה בתהליך ההצבעה (כל אחד יעסוק במרץ בגיוס לובי שיציע את הסיפור שלו, ואלה שלא בראש שלהם לעסוק בזה ידפקו), אבל אולי מבחינות מסוימות היא הגיונית.
אוף. אי אפשר פשוט לבחור את הסיפורים הזוכים בדרך של בחירה אלוהית?
