התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
והיעילה ביותר שצריך לחשוב עליה להגדלת מספר החברים היא הגדלת החשיפה. הכנס עם קארד הוא בהחלט צעד אחד בכיוון הנכון, אבל יש צעדים נוספים שדיברנו עליהם, למשל – הצבת דוכן החתמה באוניברסיטאות (או בפתיחת שנת הלימודים, או בימי יריד אחרים שיש בהן, ולפחות בחיפה היו משהו כמו ארבעה ירידים כאלה בשנה). יכול להיות שאפשר לחשוב גם על בתי ספר, חוגים ומתנ"סים למיניהם וכדומה (למשל, פנייה מאורגנת למתנ"סים בהצעות להנחה למשתתפים בחוגים שלהם), וגם במוזיאונים למדע לא זכור לי שלאגודה יש נוכחות (הם בדרך כלל מקיימים חוגים והרצאות לקהל – למה לא להציע להם הרצאות על מד"ב מטעם האגודה, נגיד?). אותי הפתיע מספר האנשים שנרשמו לאגודה בשבוע הספר, ובהחלט נתן לי אינדיקציה לכמות החשיפה הנוספת שאפשר להגיע אליה. אז נכון, דוכנים זה הרבה פעמים דבר יקר, אבל קודם כל, אפשר לארגן שיתוף פעולה עם אספמיה או עם גופים אחרים, ושנית, לא מזיק לבדוק אופציות כאלו.
לא שאני חושבת שרעיון מועדון הקוראים או איך שלא תגדיר אותו כזה רע (כל ערך מוסף נוסף שיקנה כרטיס החבר הוא צעד מבורך בכיוון הנכון), אבל למיטב ידיעתי זה ידרוש *המון* עבודה ו*המון* השקעה, ונדמה לי שאפשר למצות קודם צעדים שידרשו קצת פחות.מעטים יודעים את זה, אבל הספר שלי הודפס כשבתוכו מותקן צ'יפ מהפכני שמשדר מידע ישיר ומיידי על האוחז בו למאגר הנתונים הסודי אצלי במחשב, בין השאר שם, מין, גיל, השכלה, סוג דם ורגישות לנגיפים מלאכותיים מסוימים. ברשומותיי מופיעים כמה סוררים שהעזו לשאול את הספר מהספריה או מחברים או – גרוע מזה – לא לאהוב אותו (אני יודעת שהרעיון מזעזע, אבל נראה שהיו גם מתי-מעט כאלה). כולם יטופלו בהתאם.
וברצינות: לוקח זמן עד שהמידע מועבר ומטופל, בפרט לאור העובדה שמו"ל אספמיה, שהוא המטפל בהעברת המידע על התשלום לאגודה, עמוס מאד בזמן האחרון, אבל אני לא חושבת שאתה צריך לדאוג – ככל שאני יודעת, מרגע שיש לך קבלה על התשלום, לא תהיה לך בעייה באייקון, וגם אם לא תקבל את הכרטיס, לכל היותר ינפיקו לך כרטיס זמני. אבל חכה לתשובה מוסמכת מאחד מאנשי האגודה כדי לדעת בדיוק מה לעשות.בדרך כלל, בפסח יש כמה ימי "חול" בתקופת חול המועד – נדמה לי שהמצב של שנה שעברה, שבו היה מספר מוגבל מאד של ימים אפשריים, הוא היוצא דופן ולא הכלל.. האם יש סיבה לא לשקול לעשות את הכנסים במועד *עוקב*, בסינמטק? שהרי אבק כוכבים לא תופס את *כל* ימי חול המועד בסינמטק.
החשיפה במימד היא *לא* מה שיקדם את יחסי הציבור של הספרים הללו. ולא, חלילה, אני לא מזלזלת בכמה שהחשיפה (הנאה ביותר) שנתנה האגודה לספר שלי קידמה אותו – מן הסתם היא אחראית לרוב העותקים שנמכרו… אבל קהל חברי האגודה הוא פשוט לא קהל מספיק כשמדובר באפקט משמעותי של יחסי ציבור, למרבה הצער.
תפקיד הוועד הוא יחיד – לקבל החלטות.
הבעייה היא שמעט מדי אנשים מתנדבים לבצע את העבודה תכל'ס, ובסופו של דבר חלק גדול ממנה נופל על חברי הוועד, פשוט כי הם שם ולא יכולים לזרוק את זה. כך שדה-פקטו, תפקידי הוועד הם לבצע כל מה שצריך לבצע ושאין מישהו אחר שיבצע אותו.
כל התמיכה ש"חלומות באספמיה" נותנת לאגודה ניתנת *ללא תנאי* (כולל הנחות לחברי אגודה, שטח פרסום לצרכי האגודה בכל גליון וגליון וכדומה), וההנחות לחברי אגודה ניתנו ככה מהקמת כתב העת, בלי לסכם את הנושא קודם עם האגודה. המטרה שלנו בכך היא לקדם את האגודה ודרכה את המדע הבדיוני בישראל.
אבל מצד שני אני גם לא מבינה מה זה עסקך…
אבל אם תשאל שאלות קצת יותר ברורות, יהיה סיכוי מסוים שגם תקבל תשובות רלוונטיות. מה זה בדיוק "קשר כספי"?אני לא רואה את ההבדל הגדול בין חברי ועד שמגישים מועמדות עשרה ימים מראש לאלה שמגישים אותה באספה עצמה. אחרי הכל, אף אחד לא הולך להיות חבר ועד בשביל השכר והבונוסים, או הכבוד והתשואות, אלא מתוך ידיעה שהוא הולך לקרוע את אחוריו, ואני לא ממש ראיתי שהגשת מועמדות מוקדמת מהווה תנאי לקריעת אחוריים יסודית יותר.
טוב, אולי לא הבעייה העיקרית, אבל אחת הבעיות העיקריות.
במה שנוגע לספר שלי, די פישלנו עם יחסי הציבור, מסדרה של סיבות שלא זה המקום להכנס אליהן. אין לי מושג כמה יחסי ציבור מוצלחים היו עוזרים, אבל העובדה שלא היו די בעייתית.
בכל מקרה, אי אפשר להסתמך על ההוצאות שיעשו יחסי ציבור נלהבים לספר מד"ב של סופר לא מוכר, מהסיבה הפשוטה שקשה לצפות שאלה יחזירו את עצמם (יחסי ציבור זה דבר יקר). מי שיכול להרשות לעצמו יחסי ציבור מקצועיים יש לו יותר סיכוי להשתחל לאנשהו, רק שמה לעשות, זה דבר יקר. זה *מתחיל* מסביבות הארבעת אלפים ש"ח, והשמיים הם הגבול.היו כאן הרבה ויכוחים על כן ועדה לא ועדה, ולא הגענו להסכמה כלשהי. אבל מבחינת רשימת המועמדים הראשונית (זו שנמסרה לחברי האגודה לבחירת חמשת המועמדים הסופיים), נראה שהרשימה הייתה עמוסה מדי. נראה שנדחסו לתוכה כל הספרים האפשריים שרק קורצים לז'אנר, כשמרביתם לא מוכרים כמעט לאיש.
אולי היה מקום להנהיג, אם לא ועדה, לפחות תהליך סינון מקדים כמו בפרס ההוגו, שבו (אם אני זוכרת נכון) נדרשת הגשת מועמדות על ידי מספר מסוים של גורמים כדי שמועמדותו של ספר תיחשב. אולי אין טעם להכליל ספר ברשימת המועמדים (כל עוד אכן מדובר בבחירת הקהל ולא בבחירת ועדה) אם אין מספר מסוים של אנשים שמוכנים לפחות לתת לו גב ולתמוך במועמדותו.האגודה פתוחה ליוזמות חדשות, א-ב-ל – מי שבא עם יוזמות חדשות ורוצה שמשהו ייצא מהן, רצוי מאד שיכין הצעה מפורטת ומעשית, ולא רק רעיון באוויר, ובמיוחד יביע נכונות לבצע את העבודה בעצמו, או יביא איתו כמה מתנדבים לביצוע העבודה. הצעות מפורטות, שמראות התייחסות אמיתית לבעיות הארגוניות שעומדות בבסיס רעיונות חדשים, ולא רק רעיונות באוויר, זוכות להתייחסות רצינית יותר. ומכיוון שלאגודה אין ממש כוח אדם שהיא יכולה להקצות לרעיונות חדשים (יש לזכור שאנשי הביצוע העיקריים של האגודה עסוקים כבר מעל הראש בפעילויות השגרתיות של האגודה), הצעות עשויות ליפול אם הן מוצעות ללא תשתית של מבצעים, פשוט מכיוון שלא יהיה מי שיוציא אותן אל הפועל.
אחרון חביב: רצוי מאד להתייחס גם לשאלה התקציבית. לאגודה תקציב מוגבל ביותר, וכל הצעה לפעילות שדורשת השקעה תקציבית תתקבל יותר בברכה אם ינתן בה מושג לגבי התקציב הנדרש ומקורות להשגתו.
התשובה, אגב, לא רשמית כי אני לא מאנשי ועד האגודה, אבל היא מבוססת על נסיון עבר בדברים כאלה.
ואגב, ככל שזכור לי אין דף כזה, אז אולי כדאי לצרף לדף ה"פעילויות" קישור לדף הנחיות להצעת רעיונות חדשים? שיכיל את כל מה שאמרתי לעיל וכל תוספת שתראו לנכון להוסיף? או אפילו טופס קבוע שיכיל התייחסות לכל הנושאים הנ"ל?
