התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
יש לי רק כמה תנאים קטנים:
1. שהוא יתקיים בביתי, כי אני לא כל כך נוסעת נסיעות בינעירוניות.
2. שלא ישתתפו בו יותר משלושים איש, כי זה נורא בלגן לנקות אחר כך.
3. שהוא לא יימשך יותר מערב אחד.
4. שהמשתתפים יעזרו לי עם הנקיון אחר כך.לשאוף לאיכות? יופי. בדרך חיובית. לעודד איכות. לעזור לאנשים להשיג את מה שהם צריכים לבקרת האיכות שלהם.
לנסות לאכוף איכות? עדיף שלא יתורגם מאשר שיתורגם? למה בדיוק? למה לחובבים בארץ עדיף שלא יתורגם ספר של סופר שהם אוהבים, על פני שיתורגם בצורה לא מושלמת? ומאיפה לך הבטחון שזה המצב? ומה פתאום נראה לך שאתה, אדם שקורא ממילא את רוב הספרות שהוא קורא באנגלית, האדם הנכון לקבוע דבר כזה? איזו זכות יש לך לקבוע לאדם ש*רק* מד"ב בעברית נגיש לו, שעדיף לו שלא יתורגם ספר על פני שיהיו בו שגיאות הגהה?
אני אחזור על מה שאמרתי: אם האגודה לא מעודדת פרויקט חובבים שכזה, היא בוגדת בעקרונות שלשמם קמה. ואל תביא לי את חלומות באספמיה בתור דוגמה – חלומות באספמיה, מאז הגליון השלישי, משלם לעובדים שלו (אולי לא בצורה מספיק מסודרת, אבל משלם), ואף אחד משני הגליונות הראשונים שלו לא הגיע לנפח של ספר.
שוב, עידוד חיובי לאיכות? כן, בהחלט. נסיון לאכוף איכות? זה לא העסק שלנו. אנחנו לא משטרת האיכות, וכל עוד האיכות עוברת רף סביר מסוים (וכן, הספר הזה עבר אותו בהחלט), אנחנו *מחוייבים* לתמוך בפרויקט חובבים שכזה, אם אנחנו שווים משהו כאגודה.כמובן, יש רף מינימום מסוים שנראה לי הכרחי (בוא נגיד שספר שדפיו מחוברים ביחד בשדכן, מודפס על נייר מוכתם מספלי קפה ומתורגם מאנגלית לעברית על ידי מתרגם מומחה לשפה הקווקזית או על ידי מומי מכיתה ד'2 נראה לי לא ממש עובר את רף המינימום), אבל אני חושבת שמעבר לרף מינימום שיהיה ברור לכל אחד, זה לא עסקה של האגודה להתחיל לקבוע לחובבים שהחליטו להוציא לאור ספרים בעברית על חשבונם באיזו איכות הם יעשו את זה, ובעיקר לא כמה כסף הם ישקיעו בתהליך. תפקידה של האגודה הוא לתמוך ביוזמות מהסוג הזה. כן, האגודה יכולה להציע מנסיונה ומקשריה כדי למצוא לפרויקט עתידי אנשים שיסייעו להפיק אותו ברמה הטובה ביותר האפשרית. אבל לא לכפות את זה כתנאי לתמיכתה, כי יש גבול מה חובבים יכולים להרשות לעצמם, וכי אין שום סיבה לשים רגל להזדמנות של הקורא הישראלי לקבל עוד ספר של ניבן, רק כי יש שם כמה שגיאות הגהה.
האגודה לא תעלה על דעתה לשים רגל לספר של כל אחת מההוצאות הגדולות שיצא ברמת תרגום / עריכה / הגהה לא קבילה (ויש כאלה). למה לספר שהוציאו חובבים כן? (וכן, במקרה הזה "לא לסייע" פירושו "לשים רגל"). אנחנו לא עושים דבר כדי להכשיל ספרים שיצאו באיכות הפקה גרועה מטעם הוצאות מוכרות (ויהיה איום ונורא אם נתחיל לעשות את זה) – מה פתאום שנעשה את זה להוצאות חובבים?
מה שכן, אפשר לקבוע שכאשר לאגודה אין יד ורגל באיכות המוצר המדובר, יהיה נוסח ברור לגבי סוג התמיכה שהיא נותנת לספר.שלא לעזור למישהו שמרים פרויקט כזה, היא מועלת במטרות שלה. עם כל הכבוד לסנוביזם האינטלקטואלי, צריך לדעת לשים גבולות לדרישות איפה שהוא. כן, אם זה מתורגם לעברית עילגת, אם הכל רצוף שגיאות ואם הטקסט בלתי קריא, אפשר להמנע מלהעניק לזה חסות. אבל אם התרגום סביר, יש מספר גדול אך נסבל של שגיאות והטקסט קריא לחלוטין, וכבר מאוחר מכדי להעביר את הטקסט הגהה נוספת, לדעתי האגודה מחויבת לתת לפרויקט את התמיכה שלה, במסגרת המנדט שלה והמטרות המוצהרות שלה. פרויקט של חובבים הוא דבר שראוי לתמוך בו, גם אם הוא, כפי ששמו מרמז עליו, עבודה של חובבים.
ואם למישהו יש כוונות לשנות את מסמך מטרות האגודה, אני אודה לו מאד אם הוא יואיל בטובו להעלות את זה להצבעת האספה השנתית, כדי שנראה אם באמת כל חברי האגודה מסכימים לשינוי המופרז הזה.אבל כל עוד לאגודה אין בעייה עם מתן חותם הכשרות שלה לספר שלא עונה על דרישותיהם של כמה מהאנשים פה ושיצא בהוצאה רשמית, קשה לי להבין למה להכשיל דווקא פרויקט פרטי שלא למטרת רווח.
מילא אם זה היה באמת שערורייתי. אבל זה לא. קראתי את התרגום הזה, ואני לא רואה על מה קמה הצעקה הגדולה. באמת שלא. זה לא תרגום טוב, זה גם לא תרגום מחריד. אפשר לקרוא. ולאור העובדה שכתוב עליו במפורש שמדובר בפרויקט חובבים שלא למטרת רווח, אני מאמינה שגם הקהל הרחב יהיה מוכן לסלוח יותר.
יסלחו לי כל המבקרים הנחושים, שהיו מעדיפים לראות את הספר לא יוצא כלל מאשר יוצא כפי שיצא: אני חושבת שעדיף שהספר ייצא, ושיקבל תמיכה מהאגודה, על פני שלא ייצא. חובבי ניבן בארץ ייצאו נשכרים מפרסומו של הספר הזה. ונורא קל לנזוף במישהו שכבר הוציא אלפי שקלים על יוזמה לא רווחית ולתבוע ממנו להוציא עוד סכומים גבוהים על עריכה. במיוחד כשאתה בעצמך קורא כמעט אך ורק באנגלית, וממילא לא מזיז לך אם מתרגמים את הסופר שאתה אוהב לעברית או לא.אני בטוחה שאנשי האגודה ואנשים אחרים, שכבר משקיעים בזה הרבה שנים, ישמחו אם עוד מישהו יצטרף.
(ובמילים אחרות: לא נראה לך שיהיה מנומס יותר לנסות לברר מה נעשה כרגע בשטח, מה המצב, מה ריאלי וכולי, *לפני* שאתה מתחיל להציע הצעות מהפכניות?)על הספר "אלים אמריקאים", שכזכור, זכה בפרס גפן לאחרונה, היו בזמנו תלונות קשות על התרגום. ספציפית, לאור העובדה שהמתרגם שלו היה מתרגם שידוע לנו שהוציא מתחת לידו עבודות טובות מאד בעבר, על חוסר בעריכה, שכן באותה תקופה אופוס הייתה בדיוק בתקופת מעבר בין עורכים. זה בהחלט ספר ש*אי אפשר* לומר עליו שהוא זכה לעריכה מקצועית (הוא עבר עריכה לשונית, זה כן).
בקרוב, ככל שאני מכירה את הנושא, ייצא הספר "אלים אמריקאים" לחנויות עם מדבקה שתכריז שהוא זוכה פרס גפן. האם גם במקרה הזה, יש לאגודה בעייה עם זה שהיא חתומה כתומכת (דרך הפרס היוקרתי שלה) בספר שלא זכה לעריכה מספקת? או שמא חוסר הנכונות של האגודה לתת את חותמה לספרים שלא זכו לעריכה מספקת נכון רק לגבי הוצאות פרטיות שלא למטרת רווח?אבל "סדרה מתכנסת" באיכות תרגום ועריכה גבוהה זה *לא* מה שיביא את המדע הבדיוני לתודעת הציבור וליחס של כבוד. במשך כמה השנים האחרונות הוצאות לאור התחילו להשקיע כדי להביא את תרגום המד"ב לאיכות גבוהה, שלמעשה, בימינו, נוטה להיות גבוהה יותר מהסטנדרט בספרות המיין סטרים. כמה ביקורות על ספרי מד"ב ראית לאחרונה בעיתונים? כמה התייחסויות אוהדות של ממש? עד בואו של קארד לארץ, ברצינות ראית משהו מכל זה בעיתונים?
עכשיו, אשאל אותך, למה? כי הספרים לא יצאו באיכות מספקת? כמי שחתומה על חלק מהעבודה שנעשתה על מעט מהספרים שיצאו בז'אנר בשנים האחרונות, אני יכולה להגיד לך: בולשיט. איכות ההפקה בשנים האחרונות הרבה פעמים היתה מצוינת, ועדיין לא טרחו לכתוב ביקורות על הספרים האלה, לתת להם חשיפה וכולי. חוסר העניין נובע מכך שבציבור אין כבוד למד"ב, וזה לא קשור לאיכות ההפקה. בציבור אין כבוד למד"ב כי זה ז'אנר שמזלזלים בו בכל העולם, ולא רק אצלנו (תקרא פעם את התלונות העגומות ומעוררות הבכי של סופרי מד"ב בארה"ב, שמבחינתנו היא אימפריית מד"ב לא מעורערת).
כן, הייתי נורא רוצה לראות את הז'אנר מתאפיין בספרים איכותיים, באיכות הפקה וגימור משובחים, ואכן בימינו לא חסרים כאלה. מצד שני, אני בהחלט רוצה לראות יזמים פרטיים מוציאים, מתוך שגעון לדבר, ספרים שאף הוצאה לא תיגע בהם כי אין להם מספיק פוטנציאל כלכלי. ולהם אני מוכנה לסלוח על כמה דברים שלהוצאות גדולות אני לא מוכנה לסלוח. (ולמרות חוסר הנכונות הזה שלי לסלוח להוצאות הגדולות, אני עדיין קונה ספרים של עם עובד, למשל, שאני לא סובלת את רוב התרגומים שלהם בימינו). וכן, אני חושבת שהאגודה צריכה לעודד יוזמות פרטיות כאלו, גם אם האיכות שלהם לא מושלמת.אני לא מצאתי את האיכות הטכנית של הספר הזה כל כך איומה, מה אני אעשה לך. לא, הוא לא עונה על הקריטריונים הנוקשים שלי. הוא גם לא עונה על ההגדרה שלי ל"זוועה". אכיל.
אבל בוא נדבר תכל'ס: מה אתה מציע, שהאגודה תתנער מתמיכה לפרויקטים כאלה? אולי הגישה הנכונה יותר שהאגודה תעזור למצוא את הדרך לשפר אותם. אבל נניח שזה לא אפשרי (לפי מה שהבנתי, תמיכת האגודה לפרויקט ניתנה רק לאחר שהוא הושלם למעשה) – מה האגודה אמורה לעשות? להתנער מפרויקט מבורך כזה, שנועד להביא לקהל החובבים סיפורים של סופר אהוד שלא היו מתורגמים אחרת? האמנם זו תהיה הגשמה נאמנה יותר של מטרותיה?כי אני, למשל, לא חושבת שאיכותו הטכנית של הספר כל כך איומה שהיא תצדיק משיכת ידה של האגודה מהעניין. ואחרים עשויים לחשוב שהיא כן תצדיק את זה. מי בדיוק השופט מה מתאים לתמיכת האגודה ומה לא? איך נקבע?
ואני רוצה לציין שלא ברור לי על מה יצא הקצף.
כלומר, כן, תרגום לא מקצועי, עריכה חלשה הגהה לא מספקת, אבל זה עדיין לא המוצר המפלצתי שעשו מזה. אפשר לקרוא, וכבר פורסמו בארץ זוועות גדולות יותר מבחינה תרגומית שהיום הן בגדר פריט אספנים יקר. יש מקום לשיפור, בלי ספק, ופרפקציוניסטית כמוני, למשל, לעולם לא הייתה מוציאה דבר כזה תחת ידה, אבל בתור מוצר שנעשה על ידי החובבים ולמען החובבים, זה מתקבל על הדעת.
