התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
ואת יודעת מה? אין בזה תועלת. זה לא עוזר בכלום. כי הטעויות כבר נעשו, ולאף אחד אין כוח לתקן אותן. ובדרך כלל, מי שעשה אותן גם לא ממש רוצה לשמוע שהוא טעה.
הטיפול באתר האגודה שגוי, *מאד*, כבר – טוב, מאז שפרשתי מניהולו. והוא לא היה ממש מה שהוא אמור להיות גם כשאני ניהלתי אותו (כי לקחתי את התפקיד באי רצון ולקח לי זמן ללמוד אותו, וכי לקחתי על עצמי עומס מטורף שלא יכולתי לעמוד בו) אבל לפחות *היה* ניהול.
אני לא רוצה לראות טעויות נוספות נערמות על קודמותיהן. אני לא רוצה לראות חבורה של פעילים נלהבים מתחילים בחדוות עשייה לעשות דברים טובים, מועילים וחשובים שבסופו של דבר יעלו לנו ביוקר (כפי שכרגע עולה לנו הפיאסקו של אתר גפן. והוא עולה לנו ביוקר. באמת). אני לא רוצה לראות אנשים מתנדבים בהתלהבות למלא תפקידים שכבר יש באגודה אנשים שממלאים אותם, וכל מיני מתנדבים נמרצים דורכים זה לזה על הבהונות כי אף אחד לא יודע מי עושה מה (כמו, נגיד, כשהוועד מינה את אחיך להיות "אחראי טכני" על אתר האגודה כשאתר האגודה נזקק, למעשה, למנהל, וכבר היו לו שני אחראים טכניים – דותן דימט הוותיק ומרובה הקרדיט, וחנית כהן הפחות ותיקה אבל מרובת הקרדיט גם היא – מה שהוביל לדחיפתם הצידה בלי שאף אחד יחשוב שאולי זו לא הדרך לשמור על פעילים ותיקים שכבר תרמו לאגודה לא מעט, וגם לפיזור תחומי אחריות בין כמה אנשים שונים בלי שאף אחד יידע מי בעצם אחראי למה).
הביקורת שלי מוציאה לאנשים את הרוח מהמפרשים? יופי. נכון לרגע זה, עדיף להוציא לאנשים את הרוח מהמפרשים כדי שלא ימהרו להקים "אתרי גפן" חדשים שמאוחר יותר יתגלו כפילים לבנים שמביאים יותר נזק מתועלת, מרוב התלהבות שאין מי שיכוון אותה כמו שצריך. חדוות עשייה שלא מתועלת כראוי מביאה נזקים. אנשים נלהבים מרימים פרויקטים שאחר כך אין מי שיתחזק כראוי, ואלה הורסים דברים שהקמתם דרשה שנים. לא הייתי רוצה לראות חבורה של פעילים נלהבים מחליטים על רפורמות באתר האגודה, שמאוחר יותר יתגלה – מפני שלא היה אף אחד שיקח אחריות גלובלית מסודרת על הנושא ושיראה דברים מנקודת השקפה רחבה – שהן הרסו אתר שפעל נהדר (ואתר האגודה, מבחינת צרכיה היחצ"ניים של האגודה, פועל נהדר. אפשר לשפר, אבל מבחינת המיצוב שלו בגוגל והנגישות שלו, הוא נהדר) במשך שנים.
ולגבי האופטימיות שלך, שאחרי כמה ישיבות עם אנשים שמכירים את האתר את מספיק מומחית לעניין כדי שתהיי מסוגלת למסור את כל המידע הנחוץ בשלוף בזמן סיעור מוחות – טוב, אני מקווה שאת צודקת. אבל באמת, כל עוד אין לאתר האגודה מנהל שיודע מה הוא עושה, אולי היה עדיף אם היית בוחרת נושא אחר למפגש הראשון של פעילי האגודה. משהו שהפעילות בו תפעל בכיוון של ריכוז המשאבים והמאמצים, ולא פיזורם.
יהיו בישיבה הזאת אנשים שמכירים את אתר האגודה ויודעים מה אפשר לעשות במסגרתו? ניר יניב, נגיד? דאגת לוודא שיהיו בישיבה הזאת מקורות מידע אמינים ומבוססים לגבי אתר האגודה, ההיסטוריה שלו, המשאבים שלו, כוח האדם הזמין וכן הלאה? אנשים שיוכלו לספק נתונים סטטיסטיים כשאלה יידרשו, או להסביר את הפונקציונליות הקיימת של אתר האגודה, או לשפוך מים קרים על הצעות לא סבירות וגם להסביר למה?
אני רק חושבת שכמו הרבה דיונים שכבר נערכו בכל מיני פורומים בעבר, כל ההצעות הפורות והמועילות וכל הנכונות להתנדב יירדו לביוב בצורה אלגנטית אם לא יהיה מי שיהיה אחראי על יישום, שיידע להגיד מה ניתן לביצוע ומה לא, מה נדרש כדי לבצע הצעות מסוימות, וכן הלאה. אין הרבה טעם, למשל, שהפעילים ידונו שעה וחצי בשאלה איך אמורה להיראות פונקציה מסוימת באתר, אם מנהל האתר יוכל להגיד להם בתוך עשר שניות שפונקציה כזאת, למרבה הצער, לא ניתנת לביצוע במסגרת האמצעים הנוכחיים שלנו, או שפונקציה אחרת תהיה יעילה בהרבה וקלה יותר לביצוע. ו*אין* כרגע מי שיוכל לומר להם דבר כזה.
ואם המטרה שלך היא למצוא מנהל לאתר האגודה מקרב הפעילים שיבואו, הרי שהמטרות המוצהרות של הישיבה מנוסחות בצורה לגמרי לא נכונה. אנשים יבואו מתוך הנחה שהם מגיעים כדי לטחון מים על מה שצריך להיות באתר האגודה, במקום שיבואו מתוך ההנחה שצריך למצוא לאתר מנהל.
אני רוצה שתביני שאני – ואנשים אחרים שמבינים משהו באיך אתרים אמורים להתנהל – רואים בחומרה רבה מצבים כמו מה שקורה עם אתר פרס גפן, והמצב שבו הוועד שלנו, שהוא מלא רצון טוב אבל כנראה לא מבין כלום בניהול אתרים, מניח שזה רעיון טוב להשאיר אתר לא שמיש וחסר יכולת דפדוף בסיסית על כנו עד שיסתיימו הישיבות, במקום שמישהו יקח אחריות, יזיז את ישבנו ופשוט *יעשה* משהו. מצבים כאלה לא אמורים להתקיים, ואם תערכי ישיבה שבה פעילים רבים יעלו רעיונות – ואולי אפילו ינסו לממש אותם – בלי אדם שירכז את הנושא ויידע איפה צריך לקחת אחריות, איך לתכנן דברים לטווח ארוך, ומה אפשר ומה אי אפשר לעשות, מה שתקבלי זה הרבה פרויקטים מאותו סוג של אתר פרס גפן – פרויקטים שבמקום לשפר את הפונקציונליות של אתר האגודה, כל אחד ואחד מהם בסופו של דבר גורע ממנה וגורם נזק מוחשי, כי האדם שהיה אחראי על הקמתם בהתלהבות רבה נעלם, ולא היה מי שידאג שתהיה לזה המשכיות. כי לפני שהפרידו, בהתלהבות רבה, בין אתר האגודה הראשי לבין אתר נפרד שמדווח על פרס גפן, לפחות הפונקציונליות הזאת התקיימה באופן רציף וקבוע, ו*תמיד* הייתה נוכחות של פרס גפן בגוגל וברשת, ועכשיו הפונקציונליות הזאת אבדה. וזה, בפירוש, נובע מנוכחות של פעילים שרוצים לעשות דברים, אבל בלי אחראי ראשי לנושא שיתן תשתית מאחדת לעשייה הזאת.
גם טחינת מים צריך לבצע בצורה חכמה. את לא יכולה לקחת גוף פעילים שכרגע לא קיים, ולתת להם להעלות רעיונות לגבי אתר שכרגע לא מנוהל, ולקוות שהתוצאה תהיה יעילה. מה שייצא לך מזה זה רק הרבה כאוס ואנרגיה מבוזבזת שתרד לביוב, ובעוד חצי שנה, ניג'ס כמוני (אולי אפילו אני! הרי כבר התרגלתי לתפקיד) שוב יבוא לפורום הזה ויתבכיין למה לא מממשים אף אחת מההצעות הנהדרות שעלו, ולמה המרכיבים השונים של אתר האגודה לא מתפקדים.
את אומרת שמפגש הפעילים יוקדש לעניין אתר האגודה. האם לאתר האגודה כבר יש מנהל? האם צפוי להיות לו מנהל? האם יש מישהו שמטפל בדברים שנמצאים "בטיפול" זמן כל כך ממושך כמו, אני לא יודעת, נגיד, מעבר השרתים של אתר האגודה? (אותו מעבר שרתים מפורסם שמשמש עד היום כתירוץ מצד ועד האגודה לא לפתוח את ויקי האגודה המפורסם, אותו ויקי שהוכרז בקול ענות רמה והתפוגג לו אל אופק האירועים).
אני לא בטוחה מה יהיה הטעם לטחון מים בנוגע לאתר האגודה, אם אין מי שיקח אחריות על האתר כמו שצריך. פעילי האגודה יכולים להגיד עד מחרתיים שהם רוצים ככה וככה וככה, אבל כל עוד אין לאתר מנהל שגם יגרום לדברים לקרות (הווה אומר, יוודא שהשרתים אכן יעברו, שאתרים שאמורים לקום אכן יוקמו, שעבודות תחזוקה יבוצעו כמו שצריך, שלכל אחד מתת-אתרי האגודה יש וובמאסטר אחראי שדואג לתחזק אותם בפרקי זמן סבירים – המילים "אתר פרס גפן" עולות על דעתי כרגע – שכל פורומי האגודה מנוהלים כראוי, וכן הלאה), זו תהיה טחינת מים על ריק כמו אחוז מאד גבוה מהדיונים שהתקיימו בשנים האחרונות בין חברי האגודה, דיונים שתוצריהם הפוריים וחסרי כל ההשפעה מפוזרים ברחבי הפורום הזה ושני פורומי פעילים מנוחים, לכל הפחות.
עם כמויות הספאם שמנהלת הפורום הנועזת זוכה למחוק *עם* המגבלה הזאת על הודעות נטולות תווים עבריים, היא פשוט מאושרת שהמגבלה קיימת. זה בסדר שתסבלו קצת לטובת רווחתה. P-:
אני מצטערת. התשוקה לעבודה מסודרת היא דבר נהדר, אבל העובדה שאתר פרס גפן חסר כל פונקציונליות בסיסית (וזה אומר, שאין שום גישה – *שום* גישה – למידע שהצטבר באתר מאז פתיחתו) היא לא "שרפה לא בוערת". זה אתר שאמור להיות אחד מעוגני היחצ"נות של הפרס, מקום שכל מי שמחפש מידע יוכל לקשר אליו, וכרגע הוא לא שווה כלום. המיצוב שלו בגוגל לא מתקדם מאחר שאף אחד לא מקשר אליו, ואף אחד לא מקשר אליו כי אי אפשר למצוא למה לקשר. אני מוצאת את עצמי מצטערת שבכלל הקימו את האתר הזה – כשכל המידע על פרס גפן היה באתר האגודה, לפחות הוא היה נגיש. אם אנשים רצו לתת מידע כלשהו שקשור לפרס או למועמדים בו, תמיד היה אפשר למצוא לאן לקשר. היום אין כלום, וזה כבר נמשך ונמשך ונמשך.
כל פעם אנחנו מגלים שדברים נגררים חודשים על גבי חודשים, ואז כששואלים מה קורה עם זה, אנחנו מקבלים תשובה ש"בקרוב תהיה עוד ישיבה בנושא". זה לא סביר. לרצות לעשות הכל מושלם ומסודר זה רצון ראוי ביותר לכבוד, אבל קצת יותר דחוף פשוט *לעשות*. הסדר המושלם יכול לחכות.
את כל זה עושים עם סרגל גישה צדדי עם תוספת של ווידג'טים, וכל אחד מהדברים שציינת אפשר להוסיף לחוד, מתי שרוצים, איך שרוצים. זה אחד היתרונות של וורדפרס. הוא מודולרי, ידידותי, ואפשר להוסיף לו דברים בהדרגה. לא צריך לחכות חודשים כדי לתקן בעיה אחת מהותית (כמו, נגיד, שאתר פרס גפן *חסר כל תועלת* כי אין בו שום אפשרות גישה למידע קיים מלבד מה שמופיע בדף הראשי) רק כי יש עוד בעיות אחרות.
הייתי מקבלת את הטענות של רצון לעבודה מסודרת, אבל מאז הפנייה האחרונה (וזה לא היה הרגע שבו הבעיה צצה, זה רק היה הפעם האחרונה ששאלתי מה קורה עם זה) עברו חודשיים. אין שום הצדקה שבעולם שפיתרון של בעיה כל כך בסיסית ומהותית תיקח חודשיים, ובאמת שלא צריך דיונים כדי להבין שאחד הצרכים הבסיסיים של אתר זה אפשרות גישה לתוכן שבו.
אני ממש לא מסוגלת להבין איזו מין גישה זו לעבודה – לצאת מנקודת הנחה שאם כבר יש באתר הרבה בעיות, אז עדיף כבר לדחות את הפיתרון של כולן בהמון זמן כדי שאפשר יהיה לערוך לגביהן ישיבות.אני ממש לא מבינה לפי איזה לוחות זמנים עובד הוועד. כבר שאלתי פה בעבר אם לוח זמנים שבו כל דבר שהוועד אמור לעשות לוקח חודשים נראה לכם סביר, ונאמר לי שאתן מנסות לתקן את זה. אבל נראה שאתן אפילו לא מבינות שמשהו בזה לקוי. לא, לא חשוב יותר ש"ועדת פרס גפן תחליט איך היא רוצה שהאתר ייראה". חשוב יותר שהאתר המחורבן *יעבוד*, ברמת הפונקציונליות הבסיסית. ועכשיו, לא בעוד כמה חודשים.
ומעבר לזה: כן, מה שאתר פרס גפן צריך זה *בדיוק* הוספה של פיצ'ר או שניים על ידי מישהו שמבין מהחיים שלו. אני מאמינה שאם הייתם יוצרים קשר עם חנית כהן (או מבקשים ממני ליצור איתה קשר עבורכם, כשחושבים על זה), היא הייתה מסוגלת לתקן את קוד ה-PHP של דפי האתר (ומדובר בתיקון של דף אחד או שניים מתוך דפי התבנית, לעניות דעתי) כדי שיאפשרו מנוע חיפוש וגלישה לדפים קודמים בתוך פחות משעת עבודה, ואפילו להוסיף סרגל ניווט צדדי, מן הסתם (אם כי זה אולי ידרוש קצת יותר עבודה). ואם לא היא, אז מישהו אחר שיודע לעשות את זה.
לא צריך בשביל זה דיונים, לא צריך בשביל זה ישיבות, לא צריך בשביל זה ועדת גפן, לא צריך בשביל זה להתכנס במיוחד – צריך בשביל זה בנאדם אחד שיפתור את הבעיה הנקודתית *עכשיו*. אחר כך, כשהשרפה הבוערת תכובה, אפשר לכנס ישיבות בנחת ולעצב את האתר מחדש אם נורא רוצים.
הערה: רק למקרה שהידע הזה הספיק להתפוגג (כמו שקורה לעתים כל כך קרובות), חנית כהן משמשת כבר כמה שנים כעוזרת מזדמנת לבניית אתרים בוורדפרס עבור האגודה, והשם שלה חתום על הקמתם של כמה אתרים של האגודה, כמו למשל שלושה אתרי פנטסי.קון שונים, אם זכרוני אינו מטעני. והיא גורו של וורדפרס. סתם, כי שמתי לב שאיכשהו, הוועד לא מצליח לשמר ידע מהסוג הזה.
כן, הבטחתי סבלנות, אבל אני חושבת ששלושה ימים זה מספיק זמן כדי שהוועד יוכל לנסח תשובה ראשונית, אפילו אם הוא עסוק בדברים אחרים.
חודשיים חלפו מאז הפעם האחרונה שאמרתם שאתם הולכים לטפל באתר פרס גפן, והוא *עדיין* אינו נגיש ואינו חפיש, והמידע בו, מכל בחינה מעשית, נסתר מעין. זוכרים שאמרתם שאתם הולכים לשפר את הסחבת בפרויקטים של האגודה? אז אולי צעד ראשון נחמד בכיוון יהיה לתת מענה, ואפילו התחלתי ולא מלא, לשאלות בפורום הזה אחרי פחות משלושה ימים.אז בסוף האגודה החליטה להתקין את גלגלי ההחלטות ההם, למרות המחסור בכוח אדם? אנחנו במאה העשרים ואחת, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו משהו על חשמל!
וזו השאלה כמה יכולת בכלל יש לאגודה להשפיע על אייקון.
אני חושבת שחלק מהכוח שעשוי להיות או שלא להיות לאגודה לגבי אייקון בהכרח טמון בנכונות שלה להיאבק. למשל, זה שמותג אייקון שייך בחלקו לאגודה זה טוב ויפה, אבל אם מישהו מחליט לבוא ולנכס לעצמו את המותג הזה, הבעלות (החלקית) של האגודה עליו שווה משהו רק אם יש מישהו באגודה שיטרח להיאבק בזה בכל כוחו (ע"ע סטארבייס 972 והעובדה שהיום הוא לא רלוונטי לענייני אייקון, וזה למרות שהזכות שלו על מותג אייקון הייתה בדיוק כמו של האגודה).
בעלות זה מושג אבסטרקטי, שיש לו משמעות רק אם יש לך שיניים כדי לשמור על אותה בעלות. ומה שמעניין אותי זה אם לאגודה בכלל יש שיניים בסיפור הזה, וכמה, כי לכל החלטה לגבי אייקון אין משמעות בלי לדעת את התשובה לשאלה הזאת.שימי לב: הנוסח שכתבת דורש מחברי אגודה להיות מחויבים *בעצמם* להתנדב לכל הצעה שעבורה יצביעו.
מה שאני אומרת לך הוא: לא. חבר אגודה לא צריך להסתמך על נכונותו-שלו להתנדב. הדבר היחיד שהוא צריך לוודא זה שיש מספיק מתנדבים באופן כללי כדי שהאפשרות תהיה מעשית.
לדוגמה, נניח שמצביעים על קיומו או אי-קיומו של כנס "עולמות". תבוא ליאת שחר ותגיד למשתתפי האספה: "יש לנו צוות מתנדבים של כך-וכך לכנס 'עולמות', כך-וכך אנשים שאנחנו יכולים להביא בחשבון לתפקיד מנהל/סגן מנהל ולתפקידים בכירים אחרים. כנס עולמות זקוק לכך-וכך כוח אדם בדרגים אלה-ואלה כדי לעבוד. עכשיו תכריעו אם מקיימים את כנס עולמות". כל משתתף באספה יוכל להצביע על סמך הנתונים האלה אם לדעתו על האגודה לקיים את כנס עולמות או לא לקיים את כנס עולמות.
עכשיו, בואי נניח מצב אחר. בואי נניח מצב שבו ליאת שחר תבוא ותגיד למשתתפי האספה: "תצביעו לטובת קיומו של כנס עולמות רק אם *אתם*, בכבודכם ובעצמכם, מוכנים להתנדב לכנס. בכל מקרה אחר, תצביעו נגד".
עכשיו תגידי לי את, לילי, בחורה אינטליגנטית שכמוך: שתי האפשרויות האלה נשמעות לך זהות? לא נשמע לך שבמקרה השני, אפעס, יש איזושהי הטיה קלה-קטנטונת להצבעה, איזושהי השפעה לא לגמרי ממין העניין על האופן שבו יצביעו הנוכחים, ושלמעשה, יש סיכוי לא רע בכלל שהאספה תצביע נגד קיום כנס עולמות, גם אם במציאות יש מספיק כוח אדם כדי לקיים אותו, רק כי במקרה הנוכחים באספה באותו רגע אינם אותם אנשים שהיו מתנדבים להפעלתו?
