- This topic has 30 תגובות, 14 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 2 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
חזרתי מערב דוגלאס אדמס . דבר ראשון : הופתעתי לגלות שכל הכרטיסים כבר נמכרו מראש ( דבר שבימים כאלה ועוד באירוע שהאגודה מעורבת בו הוא בבחינת בל יאמן ) רק הודות לכישורי הכישוף של עירית הכל יכולה שהוציאה לי כרטיס מתיק הקסמים שלה הצלחתי לבסוף ברגע האחרון להכנס .לעומת זאת שמעתי סיפורי זוועות על אנשים שבאו כל הדרך מירושלים רק כדי למצוא את הדלת סגורה בפניהם.
והאירוע עצמו : הושמעו כמה שירים שלפחות אחד מהם ( "בלי פאניקה ") היה שווה האזנה ואולי כדאי לבקש מנעמי שתעלה אותו כפילק באירוע הפילקים הקרוב ,שני השירים האחרים היו בגדר נסבלים .
נקודת השיא של הערב : אתגר קרת שהשמיע סיפור שלו שנכתב בהשראת אדמס . קרת אינו מרבה לפרסם סיפורי מד"ב ( אם כי דותן מספר לי שהוא דווקא כתב לא מעט שלא פורסמו מעולם ) וסיפור זה הוא סיפור המד"ב ה"אמיתי " הטוב ביותר שלו שנתקלתי בו.
"הפשלה" של הערב :המנחה מאיר עוזיאל מקריא באריכות את רשימת התומכים באירוע ומתעכב על כל אחד מהם בפרטנות. הכל עוצרים את נשמתם ומחכים שהוא יזכיר גם את שמה של האגודה ותפקידה בהכנת הערב… אבל לא, הוא ממשיך לדבר על דוגלאס אדמס.
תדהמה. ארז ועירית קמים בזעם ועוזבים את המקום כשעמנואל לוטם מצטרף אליהם . מאיר עוזיאל רץ אחריהם ומתחנן שיחזרו . אחרי כן הוא השמיע נאום על האגודה למדע בדיוני וחשיבותה בארגון הערב ( מה שנכון נכון אבל חבל שהושמע בנסיבות מביכות כל כך ).
סך הכל ערב סביר ואף למעלה מזה . אבל כדאי ליעץ למר עוזיאל שיהיה פחות שכחן לעתיד לגבי תומכי ומארגני הערבים שהוא עושה. -
-
עם כמה יציאות משובחות ומפתיעות. עם כל חסרונותיו, הרי שמר עוזיאל הצליח להרים הפקה נאה בזמן קצר מאד. עם זאת, כדאי ליעץ לו למר עוזיאל להפקיד את הנחיית האירועים אותם הוא מארגן בידי מישהו המסוגל לעשות זאת ללא גמגומים, הפוגות להרהורים, הסתבכויות בכבלי המיקרופון, בדיחות תפלות, רגעים מביכים וכדומה.
באשר למוסיקה: אוהד חיטמן ושות' אכן הפתיעו לטובה, בשני המקרים, לטעמי. מר אדף, לעומת זאת, ראוי לו כי יחזור לענייני הספרים *ומהר*.
רוב קטעי הקריאה נעו בין "סביר" ל-"מצוין". בלטו – השחקנית המופרעת ההיא (לא קלטתי את שמה, שתחיה), והמלך, השליט, דינוזאור בין החוחים, אלביס בין קריינים, הענק המתעורר – דן כנר!
איזה כלי… -
למופרעת ההיא שאינך זוכר את שמה קוראים אודיה קורן, והיא (כפי שבוודאי שמת לב) קומיקאית בחסד.
דן כנר אכן הפתיע לטובה. אני חייב להודות כי כאשר שמעתי שישתתף בערב אדאמס חשבתי כי הוא קצת "לא מתאים" בלשון המעטה. וכי מה לסגנון הקראה מכופתר בנוסח קול ישראל ולאדאמס ההולל? ובכן, דווקא ההקראה ה"יבשה" הזו התאימה לאדאמס כמו יד לכפפה. כנראה שמעתה והלאה כאשר אקרא את ספריו של אדאמס (גם את החדש מן הסתם) אשמע את קולו של דן כנר באוזניי…
עוד הפתיעו גם טלי אורן הזמרת, ואתגר קרת שהסיפור הקצר אותו כתב בהשראת אדאמס היה מצחיק עד דמעות.
-
אכן הייתה פשלה רצינית מצד עוזיאל (ולא שזה היה בלתי צפוי), אבל רק בשביל הפרוטוקול תפקידו של עמנואל לוטם בפריצה החוצה היה הרבה יותר מרכזי ממה שאלי תיאר.
באופן אישי אני הייתי כ"כ בשוק מכך שלאחר כל השיחות בנושא דווקא שמנו הושמט עד שכאשר Q היציאה ניתן, מה שעלה לי בראש היה רק "בואי שרה'לה הולכים"
ולמי שהיה ספק בעניין (והיו כאלה) זה לא היה מתוכנן מראש ולא חלק מהערב.
מה שכן על זה נאמר "מעז יצא מתוק" – אין ספק שכרגע כל מי שהיה באולם ולא השתייך לאגודה, יודע על קיומה … ובגדול (תשומת הלב שקבלנו היתה פשוט פי 10 גדולה ממה שהיינו מקבלים אם לא היו שוכחים אותנו).מעבר לזה הערב היה משובח ביותר ועלה על כל הציפיות שלי.
העובדה שהיה אולם מלא והעובדה שכל-כך הרבה מאלה שהיו בו (או, לצערי, נותרו בחוץ) היו חברי אגודה.
העובדה שהאגודה יכלה להכניס עוד כמה מחבריה לערב עם הזמנות שנתנו לנו על הסיוע בארגון.
העובדה שאכן דן כנר שיחק אותה בגדול וכנ"ל אודיה קורן ושחקן צעיר בשם אורן (סורי, לא זוכרת את שם המשפחה).
העובדה שיצא לי לשמוע את הסיפור הנפלא של אתגר קרת (גם במוחי על רעיון הכנסתו למימד … go go Dotan)
וללא ספק העובדה שהאדם שדיבר בצורה הכי מעניינת והכי לעניין על עבודתו של אדמס היה האיש "שלנו" – עמנואל לוטםבקיצור יופי של ערב!!!
(גרומיט, גרומיט – כמה חבל
) -
אכן כדאי לנסות לערב את קרת מעט יותר באירועים שלנו עד כמה יוכל למצוא לכך זמן בלוח הזמנים העמוס שלו ( והוא באמת עמוס ).
כדאי לזכור: קרת הוא אחד הסופרים המצליחים והמשפיעים המתוקשרים והמרואיינים המתורגמים ביותר מבין מה שנקרא סופרי "הגל החדש " בעברית. שלא לדבר על כך שהוא הסופר עם מספר החקינים הרב ביותר בשפה העברית מאז …ובכן אולי ש"י עגנון
והאיש רבותי הוא חובב מד"ב ופנטסיה מנערותו , אלמנטים שאותם הוא מכניס בשפע ליצירתו. עצם הצלחתו מראה אולי שז'אנר המד"ב והפנטסיה אינו תופעה אזוטרית כל כך בקרב הציבור הישראלי ועם הדרך הנכונה אפשר לקרב רבים מאוד לנושא. -
-
-
"גל חדש " הוא שם שאני נתתי אחרי כינוי שנתן המבקר הספרותי אברהם בלבן לזרם הספרותי "החדש" בישראל בתקופה שבה כתב על כך זרם ספרותי של פוסט מודרניזם שבראשו עמדו קרת ואורלי קסטל בלום. מאז נעלמו מרבית המיים בכינרת ולמעשה לא קם זרם ספרותי חדש (פוסט פוסט מודרניזם? ) שיחליף את הגל החדש של קרת וקסטל בלום שעדיין נחשבים (10 שנים ויותר אחרי הופעתם הראשונה ) לבולטים שבין הסופרים "הצעירים".
אחת הבעיות היא (כמו שיכול לראות כל מי שמשוטט קצת באתר הבמה החדשה וכדומה ) הוא שיותר מדי סופרים הצעירים הלכו מאז בדרך הקלה של חיקוי עיוור של קרת. הסופר הצעיר היחיד שבולט כיום בצורה יחודית כלשהיא מאז קרת הוא אלכס אפשטיין.
. -
-
-
-
-
-
ערב מסוג כזה לא עורכים פעמיים. זו לא הצגה.
ולגבי האנשים שנשארו בחוץ, והיו יותר מאחד: בדיון שנערך ביני לבין מאיר עוזיאל נשקלו האפשרויות שאולם גדול יותר עלול להישאר חצי ריק, או שאולם קטן ואנשים שרוצים להיכנס יישארו בחוץ.
נבחרה האפשרות השניה.אבל יהיו ערבים אחרים… האמת, שהאולם המלא עד אפס מקום הפתיע גם אותי, לטובה.
-
-
בשבילנו, "גל חדש" הוא דבר אחד בלבד, שונה לגמרי מכל שימוש שעושים במונח זה אחרים: הגל החדש במד"ב הוא הזרם שהופיע באמצע שנות השישים בבריטניה והתפשט לאמריקה ולארצות אחרות. קשור בשמותיהם של מייסד אגודתנו בראיין אולדיס, ג"ג בלארד, מייקל מורקוק, סם דילייני, רוג'ר זילאזני, הרלן אליסון ואחרים. אז עם כל הכבוד והחיבה לאתגר קרת (שאגב, נענה בשמחה להצעתי שימסור את הסיפור האמור למימד העשירי, והסידורים כבר נעשו עד כמה שאני מבין), הגל החדש שלנו זה משהו אחר.
-
-
-
במהלך ערב דאגלס אדמס התנהל דיון בשאלה המפורסמת, "מהי השאלה החשובה שהתשובה עליה היא 42?"
בעקבות זאת עלה על דעתי רעיון, כלומר שאלה נורא חשובה לדעתי, שהתשובה עליה היא אכן 42. הנושא הוא פרויקט סט"י, החיפוש אחר תבונה חוץ-ארצית. אין ספק שהשאלה אם היא קיימת היא אכן חשובה מאין כמוה: אם החיים מופיעים בכל מקום שיש קצת בוץ, או אם החיים הופיעו רק פעם אחת ויחידה בתולדות היקום, בכל מקרה יש בכך כדי לשפוך הרבה אור על שאלת החיים, היקום וכל השאר.
ובכן, אחת הבעיות של סט"י היא באיזה תדר צריך להאזין כדי לקלוט את אחינו החייזרים? האם יש תדר מסוים כלשהו, שהוא "מתבקש מאליו" במובן זה שכל יצור תבוני היה חושב עליו, והיה חושב שגם יצורים תבוניים אחרים יחשבו עליו, ולכן יאזינו לו?
יש ויש תדר כזה, והוא 21 ס"מ (1,420 מה"ץ). זהו תדר הפליטה הטבעי של מימן, היסוד השכיח ביותר ביקום. לגמרי במקרה, זהו גם תדר הפליטה הטבעי של הרדיקל ההידרוקסילי, ומשום כך הוא מכונה "בור המים". זה יכול להיות המקום שכדאי ביותר להאזין בו, מלבד בעיה אחת. אם כל אטום מימן ביקום משדר בתדר הזה, יש בו המון רעש.
לכן צריך לחפש תדר שיהיה קשור איכשהו לתדר בור המים, אבל שונה ממנו בכל זאת. ובכן, איזה מספר קשור ל-21, מעלה על הדעת 21, אבל איננו 21 בכל זאת? תשובה: 21 ועוד 21,
כלומר…
אם השאלה הגדולה ביותר ביקום היא האם אנחנו לבד, ואם נגזרת ממנה השאלה איפה אנחנו צריכים להאזין כדי לדעת זאת, התשובה היא: 42.
מה דעתכם? -
-
-
אני לא יודעת אם אדאמס עצמו חשב על זה, אבל זה לא כל כך משנה. כמו שבגירסה המוערת של עליסה בארץ הפלאות מופיעות הרבה פרשנויות מבריקות שלואיס קרול מן הסתם מעולם לא חשב עליהן בעצמו, כך גם ההברקה הזו צריכה להופיע בגירסה המוערת למדריך הטרמפיסט. מי יודע, אולי תבונה קוסמית כלשהי ביטאה את עצמה דרך מוחו ההולל של אדאמס?
-
-
-
-
-
-
-
-
21 ס"מ נשאר אותו אורך גם אם מודדים אותו באינצ'ים, כפי שהסבירו לי בהזדמנות מסוימת בערוץ מסוים ב- IRC (אתה באמת לא רוצה לדעת באיזה הקשר…)
אם תיקח מקל באורך 21 סנטימטרים, ומקל אחר באורך 42 סנטימטרים, המקל השני יהיה כפול באורכו מהראשון אפילו אם תמדוד אותו ביחידות מדידה אחרות.
עכשיו, אפילו אם החיזרים לא מודדים את אורך הגל בסנטימטרים, עדיין 21 ס"מ הוא אורך הגל של המימן, ואורך הגל הכפול ממנו עדיין יהיה 42 ס"מ, אפילו אם *הם* לא ימדדו אותו בסנטימטרים, אלא בגרוניחצלים, ואפילו אם מבחינתם אורך הגל של המימן יהיה 13.72 גרוניחצלים, והאורך הכפול יהיה 27.44 גרוניחצלים. לפיכך, עבור מי שמודד את היקום בסנטימטרים, סוד היקום יהיה 42, ואין שום יסוד להניח שזה לא כל הגלקסיה, על פי ספרי אדאמס. עבור מי שמודד את היקום בגרוניחצלים, אני מרשה לעצמי לחשוב שסוד היקום יהיה 27.44.
-
