- This topic has 3 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
עולמו היה מספרים ומילים. לא היו לו חברים; הוא האמין שהוא לא צריך *רגשות*. לא היו לו צרות
עם מס הכנסה ומסים אחרים; הוא חי בתקופה בה הממשלה התקיימה מנדבות. הספרים שלו היו
ידועים; הוא היה *אלמוני* בגלל שחתם בשם עט.
שלווה כזאת אי אפשר לקיים לנצח(אפשר אבל ה"ידיד" שלו לחץ עליו להופיע ביריד הספרים). הוא הגיע באירובוס "149" ושמע את האנשים לוחשים את שם העט שלו בייראת אל. הוא הרגיש..
"ועכשיו, יעלה לבמה, ידידי הותיק, מר קאונטסמן" אמר מנחה היריד. האיש עלה עם הרב-מכר האחרון שלו; האנשים שהיו איתו באירובוס השתוממו(האם זה האיש שהוציא את כל רבי המכר
הללו הכה סוערים וקודרים, למה הוא נראה כאילו יצא ממזבלה?). אנשים אכזריים אבל נאומו
המגומגם של מר קאונטסמן נתקל בחומה עיקשת של פטפטנות שבגללה החליט לפני עשורים
מעטים לפרוש למעוזה של הספרות האנונימית… הוא התעלף
(ג'ורג ר. קאונטסמן מחברם של עשרים וארבע רבי מכר עונתיים התעלף ביריד "צ'סטרפילד" השלוש מאות והובא לבית החולים… מצבו אנוש… ידידו הקרוב מוסר כי…[חדשות היום])להמשך הסיפור יש ללכת למזבלה ולהוציא את ההמשך. אעשה זאת אם תהיה לי סיבה טובה.
הדרך בה הגיע ההמשך למזבלה תוסבר שאציג את ההמשך אחרי שאנקה את הידיים כמובן! -
-
-
יכול להיות שהסיפור הפוטנציאלי הזה הוא הסיפור המדהים ביותר שראתה האנושות. יכול להיות שיש לו פוטנציאל לזעזע את אמות הסיפים של העולם ולשנות את כל התפיסה האנושית שהיתה ושתהיה אי פעם. יכול להיות שזה סתם סיפור טוב.
הנקודה היא, שלקוראים אין שום דרך להעריך את זה, מחמש הפסקאות שהוצגו לעיל. כל מה שיש לנו לעיל זה אפילו לא האקספוזיציה. בקושי כמה פסקאות פתיחה שלא מספרות שום דבר, כך שלא ניתן להעריך בכלל למה מדובר.
אנא, כבוד מינימלי לאנשים בפורום הזה. אין שום הגיון בהצגת התחלות מהסוג הזה. הן לא נותנות שום דבר. אתה חושב שסיפור מסוים מדהים ושווה לכתוב אותו? תכתוב אותו. אל תבקש מאיתנו רשות.
רק בכתיבה – התחלה, אמצע וסוף – תתפתח. לא בשום צורה אחרת. לא מהצגת פתיחות לא מעוכלות כראוי. ואם לא בא לך "לבזבז את הכוח" על סיפור שאתה לא בטוח אם הקהל יאהב או לא, באמת חבל לטרוח. ככה לא תגיע לשום מקום.
-
