- This topic has 68 תגובות, 14 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, חודש 1 by
.
-
תגובות
-
-
דוכן יד-שניה הינו תוכן ושירות חשוב המוענקים ע"י פסטיבל אייקון. השנה אנו מוציאים מכרז להפעלתו של דוכן זה.
מטרתו המרכזית של המכרז היא מציאת גורם שיספק את השירות הטוב והמקצועי ביותר לקהל הפסטיבל ? הן למעוניינים להציב פריטים למכירה, הן למעוניינים לעלעל במוצרים, והן למעוניינים לרכוש פריטים במחירים אטרקטיביים.
שימו לב שהסכום במכרז קבוע, אין כאן bidding כספי, אלא הבחירה תהיה ע"פ אופי וטיב השירות שיוצע ע"י הספק.
מנהלה:
הגשות יש להעביר במייל עד תאריך 23/8/2008 לכתובת manager@icon.org.il
הגשות יועברו לוועדת בחירה המונה נציגים מקהילת החובבים, מסגל הפסטיבל ובעלי תפקיד שהפעילו את דוכן היד-שניה באייקון בשנים קודמות.
החלטת הוועדה יפורסמו עד תאריך 30/8/2008.[נערך על ידי מנהלת הפורום: נעיצת ההודעה הוסרה]
-
המכרז שלכם לא סביר בעליל.
בפעם האחרון שהיה דוכן כזה נגבתה עמלה של 1 ש"ח לפריט.
אם להערכתכם מגיעים לדוכן 2000 פריטים, אז גביית 1 ש"ח לפריט מביאה לבעל הדוכן להפסדים עוד לפני שהוספנו שכר לפעילים בדוכן (אם הדוכן פרטי הוא כבר לא יופעל ע"י מתנדבים נכון?).
אם אתם חושבים שאני טועה ולדעתכם הדוכן יהיה רווחי, למה אתם לא מרימים אותו? אני בספק אם חסרים מתנדבים לניהול הדוכן בהתנדבות (כל עוד אתם מספקים מתנדבים למשמרות).
לדעתי מנהלי אייקון לא רוצים דוכן יד"ש אבל כדי שלא יצעקו עליהם הם מרימים מכרז לא ריאלי שאף אחד לא יקפוץ עליו.
מה שנקרא, אתם מסרסים את ועדת החקירה הבאה ע"י בירוקרטיה אפורה. -
-
שלום,
אני נותן את המידע הזה לכל דורש ומתעניין, אז אין סיבה שלא אתן אותו כאן…
בדי"ש של שנים 2006-2007 עברו 25-30 אש"ח בדוכן, ע"ב כ-2000 פריטים מהם נמכרו כ-80%. ראוי לציין שהדוכן פעל 4 ו-3 ימים, בהתאמה, בשנים אלו.
אדם, קבוצה, בעל עסק או כל גורם שיקח על עצמו להפעיל את השירות, וזה יהיה ה"main bussiness" שלו בפסטיבל, סביר שיצליח להעלות את הסכום שעובר דרך הדוכן. תחת הנחה שישלם שכר סביר למספר עובדים סביר וישלם את דמי הזיכיון, במידה ויקח עמלה סבירה (כמה? שנלקחת כיצד וממי? אני משאיר זאת למגישי ההצעות) יוכל בעל העסק להרוויח סכום נאה בחמשת ימי ההפעלה של הדוכן.
נוסף על כך, ישנם גורמים שיש להם ערך בהפעלת די"ש שהוא מעבר לרווח כספי.
מדוע החלטנו להוציא מכרז ולא לעשות זאת בעצמנו? יש גורמים שיש להם מקצועיות וידע עסקי רבים מאיתנו בהפעלת שירותים שכאלו. זה אינו העיסוק המרכזי של הפסטיבל, כשם שמכירת קומיקסים, ייבוא ספרים או הפעלת דוכן אוכל אינם העיסוק המרכזי של הפסטיבל, אבל הם עדיין פעילוית חשובות של תוכן ושירות לקהל שחשוב לנו שיהיו באייקון.
סה-טו,
פניות נוספות אנא במייל – manager@icon.org.il
אורי אביב, מנהל
פסטיבל אייקון -
-
כלומר, חובב העלה טיעון, ונענה בעלבונות. על מה התשואות?
השאלה שחובב העלה – הסבירות הכלכלית של הדוכן – לא נענתה. כל מה שנאמר זה שהדוכן הוא מפלצת לוגיסטית, לא הוסבר למה התנאי למכרז כל כך מעיק כלכלית. זו לא תשובה טובה – היא עונה לעניין צדדי (למה יש מכרז), ולא לגוף הטענה, והיא בטח שלא באה בהצגה ראויה. "…האומץ לעמוד מאחורי הדברים שלו" הוא לא סיבה לתקוף איש קש באלימות ובשפה גסה. למען האמת, זה לא יותר ממחמאה עצמית שבאה ללא קשר לכל שאר הדברים שנאמרו כאן.אז לסיכום – יש לנו תקיפה חסרת בסיס או סיבה, תשובה לא עניינית והילולים עצמיים. שוב, למה תשואות?
לאחר עיון קצר – אז זה כי הוא לא מזדהה? וזו התשובה הסטנדרטית של קובי לכל הודעה שלו? באמת, חזרה היא גם לא ערך ראוי לתשואות כל כך.
-
וזה לא ממש חדש. אדם שאין בו האומץ המינימלי לעמוד מאחורי הביקורת הטורדנית והעוקצנית שלו הוא עלוב נפש, ועליבות נפש מהסוג הזה מכערת את הפורום ופוגעת בכל האנשים האחרים שמנהלים דיונים על בסיס עמידה מאחורי דבריהם ולקיחת אחריות על מה שהם אומרים לאחרים.
ואגב, אני לא בזה כך לאנונימיות שלא משמשת אדם למחסה שמאחוריו הוא מרשה לעצמו לירות ולברוח. אני כן בזה לאנשים שמשתמשים באנונימיות שלהם כמחסה כזה, שמאפשר להם לרסס זבל ללא חשש לתגובה. -
אני לא אומר שחובב לא שפן. אני אומר שגם אם חובב הוא גדול השפנים, זה לא אומר שהתגובה של קובי ראויה לתשואות. או ראויה, נקודה.
אחת מהסיבות לכך שטרוליות מעצבנת זה הדרדור של אנשים אחרים. זה בדיוק מה שיש כאן – אני אניח (באופן חסר כל בסיס, ממה שאני רואה כאן) שקובי הוא שוכן פורום מהסוג הטוב, שחובב 'דוחף' לקללות. אני לא מבין למה את מעודדת את זה. -
-
נגד אנשים שמתחבאים תחת מחסה של אנונימיות כדי להרשות לעצמם להטריד את שלוות הפורום, כמובן.
מוזר, חשבתי שזה ברור. אני מאמינה שחברה צריכה להפעיל סנקציות כלפי האנשים שמתקשרים בצורות שפוגעות בה, ושזו הדרך היעילה היחידה לשמור על נורמות תקשורתיות תקינות. לפיכך, אני בעד התגובה של קובי ותגובות דומות לה. אני בעד מצב שבו הקהילה שמרכיבה פורום מקיאה מקרבה תופעות לא רצויות ומבהירה שהן לא לגיטימיות מבחינתה.
הייתכן שזה לא ברור? -
היא לא מפרטת כמה כסף הורווח ע"י אייקון מהדוכן – וזה הנתון המשמעותי.
ויותר מזה, אדגים לך: בדוכן עברו, נניח, שלושים אש"ח בשלושה ימים. עכשיו יש הפעלת דוכן לשבוע – נניח שזה ליניארי ויעברו בו שבעים אש"ח. אם נמשיך את החישוב, נניח שהסכום הזה עובר על בסיס כ-4,500 פריטים, מהם נמכרו 80%, שזה 3,600 מוצרים, ומכאן אנחנו מגיעים למחיר ממוצע של כעשרים ש"ח. כל זה מאוד לא סביר, אבל ניחא.
עכשיו, נניח שמפעיל הדוכן דורש שקל מכל מביא פריט, כמו בשנים הקודמות. הוא הרוויח 3,600 ש"ח, מהם מתקזזים 2,500 למכרז. 1,600 ש"ח לצוות של שלושה-ארבעה אנשים (כמה שהיו בדוכן ברוב הזמן). כלומר, רווח של 400-500 ש"ח לאדם, על עבודה במשרה יותר ממלאה (כי הדוכן הופעל מהבוקר עד הערב) של שבוע. זה חרא של כסף. אם תבטל את העמלה לחלוטין זה נהפך לקרוב יותר לסביר, אבל אנחנו לא עוסקים כאן במדע בדיוני או פנטזיה, נכון?
כלומר, מהנתונים שאורי נתן, באפס שינויים מהמתכונת של השנים האחרונות, המכרז מציע תנאים לא סבירים.
עכשיו, בא נניח שמפעיל הדוכן משנה משהו. בא נניח שהוא מעלה את מחיר המוצרים, כדי להגדיל את המוצרים. בא נניח שהוא מעלה את מחירו של כל מוצר בשקל יחיד. בא נניח שהמצב לא משתנה, תוספת של שקל זו תוספת זניחה. הגענו לרווחים של 5,200 ש"ח, שהם כ- 1,400-1,700 ש"ח לאדם – כאן זה כבר לא נורא, אבל עדיין לא שווה את העבודה, לטעמי – הפעלת דוכן יד שנייה במתכונתו הנוכחית היא עסק מסובך, וראוי לשכר ראוי. אבל זה תחום אפור, ואפשר להתווכח על זה.
אז תוסיף חמישה שקלים, בממוצע. לכאורה, זה יגדיל את הרווחים של המפעיל ב18,000 ופתאום הכל רווחי, ללא עוררין. אני הייתי שמח לקבל את ה-4 אש"ח האלה על עבודת שבוע. אחלה – הדוכן רווחי!
אבל, שכחת שאם אתה מעלה בחמישה שקלים, אתה מעלה את המחיר של המוצר הממוצע ב25%. מכיוון שאנחנו מניחים ליניאריות, כמות המכירות תרד ב-25% אחוזים. עדיין מכובד, אבל…אבל. אנחנו לא עוסקים במערכת ליניארית. אנחנו עוסקים במציאות.
מכאן והלאה, זכרונותיי:
דבר ראשון, הנחת השקל למוצר מהמוסרים לא נכונה- בשנים הקודמות הייתה אפשרות לתרום את המוצר לצדקה אם הוא לא נמכר. אני מניח שהאפשרות הזו לא תהיה קיימת כאן, כי תנאי המכרז הוא שהמוצרים ילכו לאייקון. לכן סביר שמפעיל הדוכן ירצה לדרוש את השקל הזה – וסביר להניח שיהיו בדוכן פחות מוצרים, בהתאם.
הדוכן הגיע לשיא המוצרים ביום הראשון, ואם זכור לי נכון, רוב המוצרים שהיו בו בצהרי היום השני נשארו בו גם בצהרי היום השלישי. לרוב, זו הבררה שלא תמכר כך או אחרת. הארכה של משך הדוכן בימים נוספים לא תביא להעלאה משמעותית בכמות המוצרים או המכירות. סביר להניח שאנחנו לא נדבר על כפל מכמות המוצרים הנוכחית, אלא על יחס משמעותית נמוך יותר – עדיין גבוה מהכמות שהייתה בשנים האחרונות, אבל לא כפל מוצרים.
העלאה של 25% תוריד מכירות מכמה סיבות, וסביר שגם, לא באופן ליניארי. מעקב אחרי הפרדה בין רווחים לכסף שהולך ללקוחות זה מתכון לטעויות והפסדים, מסיפוריהם של חברים שהתנדבו בדוכן. אני לא מבין מספיק בכלכלה כדי לנחש מה יהיה השינוי המעשי, אבל איך שלא תראה את זה, לא תגיע לתחזית ה-18 אש"ח שהצגתי. סביר להניח שגם לא ל-10 אש"ח, ומתחת לזה, כמו שאמרתי, הדוכן לא כזה להיט רווחי. כי עם כל המשתנים, נותר קבוע – עלות הפעלת המכרז. היא לא באה באחוזים או יחס ליניארי. ההפסד קבוע, הרווח הוא בחזקת השערה בעלמא.ומעבר לכל זה, שוב – הנתונים אצל אורי לא מראים איך אפשר להרוויח. הם גם לא מראים איך מישהו הרוויח בעבר. אני מעריך את אורי, ומשער שהוא מניח שבעל יוזמה ידע לעשות חישובים דומים למה שאני עשיתי, ואת אלו שצריך להאכיל בכפית ממילא אין סיבה לספור במועמדים רציניים למכרז. אם זה נכון, זה סבבה – אבל זה אומר שלא הוצגו נתונים שמראים איך אפשר להרוויח.
ועדיין, העובדה שההודעה שלך לקתה מבחינת תוכן הרבה פחות משמעותית מכך שההודעה שלך לקתה מבחינת שפה ראויה.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
גל של תקיפות טרוליות כלפי חברים שונים בפורום? אתה זוכר שחברי הפורום נורא התעצבנו, כי לא משנה כמה רלוונטית הביקורת, זאת לא צורה לבטא אותה?
לא משנה כמה רלוונטי המסר, בעיניי הנזק שבתרבות התקיפה האנונימית הפחדנית גדול מהתועלת. כשאדם לא לוקח אחריות על דבריו ומרשה לעצמו לכן להתבטא בלי חשבון ואף באופן גועלי, הוא גורם נזק. כשפורום מתיר התנהגות כזאת בתוכו ומאפשר לזה להפוך לנורמה, הנזק הזה מצטבר. וזה גרוע בהרבה מהחשש שביקורת רלוונטית תושתק. כי באמת, עופר, אם זאת כזאת ביקורת רלוונטית, אתה ברצינות רוצה לומר לי שאף אחד מהחברים הבלתי-שפנים והבלתי-אנונימים בפורום, שתמיד יעבירו ביקורת על מה שלא מוצא חן בעיניהם, לא יפתח את פיו ויאמר זאת? פתאום נחוץ שפן אנונימי כדי להעביר ביקורת על דברים? שמא פסו מהפורום אנשים בעלי ביקורת על אייקון וההתנהלות שלו? -
לו הייתה כאן עדיין טרוליות, אולי הייתי אומר משהו על האמירה "המכרז נתפר על-ידי אייקון כדי להיכשל".
אני יודע שלו אני מחבר המכרז, הייתה מעליבה אותי ההאשמה הזו, שהיא חסרת ביסוס ומזיקה. מהיכרותי עם עצמי, המחשבה שכל מיני אנשים קוראים את ההאשמה שלך, ומהנהנים לעצמם מול המסך "אכן, האייקון הזה! כאלו שרצים, במקום להגיד שהם לא רוצים דוכן יד-שנייה, בונים לעצמם אליבי בעזרת מכרז תפור להיכשל" הייתה מובילה לסוג הטרוליות שורד מדברת עליה.
אבל ורד צודקת; עדיף שהפורום יוקיע מתוכו טרוליות כזו. המצב שבו אתה יכול לכתוב האשמות מהדוגמה הזו (ובבקשה אל תרגיש שאני מציין אותך כמשהו מיוחד; אתה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה וגאה של האשמות מהדוגמה הזו) עדיף בהרבה על האלטרנטיבה.
-
אייקון הצליח ליצור קרע של חוסר אמון בינו לבין – אני נזהרת מלומר "הקהילה", כי זו באמת מילה גדולה מדי – קבוצה מסוימת של חובבים שמיוצגים כאן ובמקומות אחרים (שמעתי את ההתבטאויות האלה בערך בכל מקום שבו פורסם העניין הזה, מפי אנשים שונים לגמרי. זה לא מאורע מקרי).
אתה יכול להסתובב ולזעום עליהם כל פעם שהם באים ביציאה כזאת – או שאתה יכול לעצור ולשאול איך, בעצם, הצליח אייקון, בבת-עינם-לשעבר של החובבים, לעורר כזה אנטאגוניזם, כזה ניכור וכזה חוסר אמון, עד שכל כך הרבה חובבים מאמינים כמובן מאליו שיש סיכוי טוב שאייקון מחכה להם בפינה לעבוד עליהם.
אני לא שוללת את דבריך, שזה לא נחמד ומעליב. אבל גם אם אנשים לא יאמרו את הדברים הלא נחמדים והמעליבים האלה, הם עדיין יחשבו אותם. ויכול להיות רעיון טוב לעצור ולשאול, למה לעזאזל חובבים כבדים מרגישים כזה חוסר אמון כלפי מה שהוא, למעשה, הנכס הגדול ביותר של הז'אנר בארץ.
אין לי תשובות. רק את השאלה, והיא מציקה לי. -
אני מסכים איתך שיש נקודה יסודית יותר; אני מרגיש כל יום ויום את הקרע וחוסר האמון. אבל כוונתי לא הייתה לנהל דיון על הקרע וחוסר האמון, ולא רק בגלל שאין לי אמון שהוא אפשרי.
כוונתי הייתה אך ורק להתייחס לנקודה שהעלית, והיא הטרוליות. הנקודה שלי הייתה שתרבות דיבור בפורום היא הרבה דברים, ושטרוליות יכולה להיות תרבות נגד בדיוק כמו שאמירות נגד הטרוליות הן תרבות נגד.
אף כי אני מייצג את אייקון במקומות אחרים, לא הייתה לי כוונה לייצג את אייקון בפורום הזה, בטח שלא בשאלת דוכן יד-שניה.
-
-
-
-
-
אגודה חדשה ואמיצה, נטולת אייקון.
יותר ויותר גובר בי הרושם שבשנים האחרונות, אייקון הפך לנטל שהורס הרבה יותר ממה שהוא נותן, שההתעקשות להישאר בהנהלה שלו ולהמשיך להשפיע על דרך הפעולה שלו היא לא יותר מאשר שריד נוסטלגי, ושהיה עדיף להגיע לאיזשהו הסכם שישאיר את האגודה מחוץ לצד הניהולי שלו – עם בעלות חלקית על המותג ואיזשהם קווים מנחים של שיתוף פעולה קבוע, וזהו.
אנחנו שורפים על הדבר הזה פעילים שיכלו לעשות דברים מועילים יותר, זה מכניס המון רעל למערכת שלנו, ובתכל'ס, זה לא שאייקון לא יגשים בדיוק את אותן מטרות עבור הז'אנר גם בלי שנשרוף עליו את מיטב פעילינו, במאמץ עקר להשפיע על גוף שלא רוצה שנשפיע עליו.
די, בנינו את זה, גידלנו את זה, ועכשיו זה הולך לבד. אפשר להפסיק לשרוף על זה כאלה כמויות של אנרגיה ולעבור להשקיע את האנרגיות שלנו בדברים מועילים יותר. -
-
לא הוגשו הצעות למכרז.
אבל כן מתוכננת חלופה. אני יכול להגיד "אורי תכנן שדרוג משמעותי לתוכן הקהילתי של אייקון, אזור שמוקדש לזה, שיכלול בתוכו דוכן יד שנייה או וריאציה של דוכן יד שניה, ויתן שירות טוב יותר לקהילה מאשר שולחן יחיד כפי שהיה בעבר", אבל כפי שכולנו יודעים, המכרז לעיל תוכנן כדי להעיף את דוכן יד שניה מאייקון, אז לא ייתכן שאף שלא הוגשו הצעות למכרז אורי מצא דרך חלופית לשמור על הפונקציה הזו קיימת.
אז לא. אין דוכן יד שנייה באייקון.
-
-
אה, וגם.
-
אבל אתה נותן לאנשים האלה להכתיב את הטון שלך, ולהרוס את הכיף שבחדשות טובות. זה לא קשור לזיכרון – זו הבחירה במה להתמקד ומה לקחת איתך מהדיון.
שלא תבין לא נכון: אל לי למנוע מאדם להעיר הערה עוקצנית – אני מאוד בעד כאלה. אבל זה הרבה יותר מוצלח כשההערה העוקצנית היא השוליים של החדשות הטובות, השנינות שמלווה אותן. חבל שהיא תבוא על חשבונן לחלוטין. -
אני שמח שאת מצליחה להוציא ממני צחוק-בקול-רם.
את מוזמנת לאטום את האוזניים ולעצום עיניים, אין ספק שזה תורם לאריכות ימיה של הנאיביות.
"היו אנשים שחשדו"… you crack me up.אפילו את, אפילו את, לא מאמינה שמישהו מהאנשים שקרא את ההודעה ואמר לעצמו "אורי מנסה להעיף את דוכן יד שניה מאייקון" שינה את דעתו בגלל התשובה שלי לרז, נכון?
-
אבל אתה יודע מה? אם אורי – שנראה שמינית את עצמך לאבירו המגן – רוצה לרכוש את אמונם של חברי האגודה/הקהילה/וואטאבר, זה כנראה ידרוש קצת עבודה, כי ערעור האמון שלהם כלפיו נבנה במשך כמה שנים.
עכשיו, אני מנסה להבין מה *אתה* רוצה. אתה רוצה שאנשים שיש בהם חוסר אמון מצטבר באורי שנבנה במשך שנים ארוכות ישתכנעו במחי מעשה אחד – שעוד לא ראינו את תוצאותיו – שאורי דווקא בסדר? לא יקרה. אתה רוצה שאנשים שיש בהם חוסר אמון כלפי אורי לא יבטאו את חוסר האמון הזה? לא יקרה. לא יקרה כי בני אדם לא מתנהגים ככה, ולא יקרה כי זה לא יועיל לאף אחד.
אז מה אתה רוצה, איתי? על מה אתה כל כך מריר? על זה שבני אדם שהארגון שלהם כבר שנים מתחבט בעבודה מול אורי, ושחלקם (או רובם) למודי ניסיון עשיר של עבודה מולו, מעזים לא להרגיש אמון מלא כלפיו? ובכן, אם *זה* מעורר בך כל כך הרבה מרירות, אני חוששת שחייך יהיו רוויי אכזבות. עכשיו, שמא תלמד לחיות עם זה? לא, אין בנו אמון מלא באורי, ולפעמים אנחנו אפילו מרחיקים לכת עד כדי לבטא את זה. תתמודד.
-
אני כן חושבת שאם היא היתה מנוסחת אחרת – היא היתה יכולה להיות חומר למחשבה, במקום להיות מתויגת אוטומטית כ"עוד פעם הוא יורד על אנשים" ושאף אחד לא יטרח באמת להבין מה כתוב בה.
יש נאיביות, ויש להבין שהאופן בו מנסחים מסר משפיע על האופן בו אנשים אחרים מפרשים אותו. אני חוששת שבמקרה הזה – כמה עשרות שנים של מחקר מגבות את העמדה שלי, ואתה זה שמתעלם מהמציאות וחוזר וטוען שכל עוד אמרת משהו, זה ממש לא משנה איך. זה נראה, ממה שאתה מתאר, שאייקון מנסה לפנות לקהילה: מארגן מתחם יד שניה, לכל הפחות. להציג את זה לחברים באותה קהילה באופן הכי אנטי-קהילתי שאני יכולה להעלות על הדעת (בעצם לא – יכולת להציג את זה באמצעות העלאה באש של אושיות קהילה שהכינות מראש מסודרים כך שהתפתלויות גסיסתם יצרו אותיות. ככה זה כשיש דמיון פורה מדי) זה לחלוטין סותר את המטרה הזו. אני באמת לא יודעת למה אתה מתעקש להרוס את העבודה הקשה של עצמך. אני בטוחה שיש לך סיבות טובות. אבל אני מציינת את זה בכל זאת, למקרה שאולי לא שמת לב שזה מה שאתה עושה. כזו אני. נאיבית.
-
-
זו הולכת להיות הודעה מאתגרת עבורי, כי כל הרבה מהדברים שאני רוצה באמת להגיד לך אני צריך לצנזר…
תודה שסיפרת לי שהאופן שבו מנסחים מסר משפיע על האופן שבו אנשים מפרשים אותו. מכיוון שאני בן 5 ורק לאחרונה למדתי לקרוא ולכתוב עברית, אכן הייתי צריך שמישהו יסביר לי את זה.
מניסיוני בן השנתיים בפורום הזה, אין לאייקון שום תועלת בפנייה לקבוצת האנשים שכותבת וקוראת בו. יש כמות מטורפת של חשדנות ושטנה מחד, וחוסר רצון בולט של מישהו לשנות את זה מאידך. זה לא משנה איך הייתי מנסח את ההודעה שלי, היא לא הייתה משנה את דעתו של אף אחד.
בבקשה תצאי מהבונקר ותפסיקי לזרוק אבנים; ההאשמה השחוקה ב"טרוליות" עבדה הרבה יותר טוב כשנכנסתי ברותם ברוכין ויעל פורמן.
-
-
תודה.
עכשיו אני מבין שלא הייתה תועלת בפנייה של אייקון אליי, כי אין שום סיכוי שאני אעשה משהו למען אייקון. אני מניח שכל העבודה שעשיתי על ספר האוצרות והכנת ההרצאות לשני הפאנלים שאני עומד להשתתף בהם לא ממש קרו. או שאולי הכל הייתה יוזמה שלי ואורי מעולם לא פנה אליי אלא אני הפצרתי והתחננתי להקדיש את הזמן הפנוי שלי לכך. או לחילופין אולי אני לא כותב וקורא בפורום הזה וההודעה הזו לא קיימת למעשה.
זו בדיוק הגישה המתנשאת, השחצנית והמאוסה שהצליחה להמאיס חלק מאשי אייקון, ובהשלכה את הארגון כולו, על אנשים שקוראים וכותבים בפורום זה. לך בכוחך זה והושעת את האגו שלך.
-
(ובגלל שנראה שזה מעניין אותך, אני גם ארחיב לגבי מטרת ההודעה: היא לא כדי לשכנע אותך או כדי להשיג מה שאני רוצה; סתם כדי לראות מה תכתבי בתגובה)
עופר כתב שאורי ניסח את המכרז בכוונה כדי להעיף את דוכן יד שנייה מאייקון. הדס הגדילה והוסיפה שהוצאת דוכן יד שנייה מאייקון זו שאיפה של אורי כבר כמה שנים, וקישרה את זה להוצאת האגודה מאייקון. היא לא הראשונה שעושה את ההקשר – דוכן יד שנייה נחשב בייבי של האגודה כבר שנים, והיו אלו פעילי האגודה שהיו שואלים תמיד האם יש דוכן, ואם לא, מדוע.
עכשיו לעובדות:
כשניכר היה שדוכן יד שניה בחינם אינו מציאותי, הוחלט לבנות מכרז. המכרז נבנה בייעוץ עם כמה אנשים, ביניהם ליאת.
ליאת ביקשה ונמצאת בוועדה שהייתה בוחנת מכרזים שהוגשו, לו היו כאלה.הנה מה שאני רוצה:
אני רוצה שכאשר פעיל אגודה כותב "אורי ניסח את המכרז בכוונה כדי להכשיל אותו", וכאשר יו"ר האגודה יודעת עובדתית שזה אינו נכון, אני רוצה שהיא תגיב להודעה ותכתוב "זה לא נכון. הייתי מעורבת בשלבי המכרז, ואני יודעת שאין ברירה אלא לבקש על הדוכן כסף."הנה עוד כמה עובדות:
כשאמיר הציג את מסמך המטרות והיעדים של האגודה בפני הנהלת אייקון, דוכן יד שניה לא היה בו. אחרי שאמיר התפטר וליאת החליפה אותו, המסמך הזה לא שונה או עודכן, כך שאין, מבחינת ועד האגודה, קשר בין האגודה לבין דוכן יד שניה.הנה מה שאני רוצה:
אני רוצה שכאשר פעילת אגודה כותבת "אורי העיף את דוכן יד שניה מאייקון כמו שהעיף את האגודה מאייקון", ויו"ר האגודה יודעת שבשום נקודה היא לא הציבה את הדוכן בתור מטרה חשובה עבור האגודה, שתגיב להודעה ותכתוב "נוכחותה או היעדרה של האגודה מאייקון קשורים לנושאים מהותיים לאגודה, ודוכן יד שניה אינו כזה".את כל כך ממהרת להאשים בכל דבר את אורי; חטאו היחיד היה לשתוק כשהוא ידע שוועד האגודה מתרשל בתפקידו ולא מקדם את האינטרסים של האגודה באייקון. tough לכולכם. אבל מה ששבר את מערכת היחסים בין פעילי האגודה לבין אורי היה שלושה חודשים של השמצות נבזיות ומטונפות בכל חטא שאפשר לדמיין, שאלו שידעו שאינן נכונות בחרו לשתוק, ואלו שהיו מגינים בשמחה על שמו הטוב של אורי לא קיבלו את האפשרות להגיב עליהן.
-
אבל אני חושב שלא הבנת. עניתי ללילי לגבי הפורום והדרך שבה מתנסחים בו. בעוד שאחד על אחד אני יכול להגיע להישגים נפלאים מול הרבה אנשים, ברגע שמפרסמים פה הודעה, היא מקבלת יחס אחד ויחס אחד בלבד: חשדנות. אין כאן הודעה אחת שמדברת על אייקון שמקבלת יחס חיובי. זה לא מבטל את העבודה שאתה עושה באייקון; זה מבטל את היעילות של לעבוד דרך הפורום הזה.
-
טרוליות זה משהו שפוגע ברגשות הגולשים, וצריך למחוק. ההודעה שלך פוגעת אך ורק בארגון שאתה חלק ממנו – והיי, זו זכותך.
לא ברור לי על איזה בונקר אתה מדבר, או אילו אבנים זרקתי. המטאפורות שלך מעודנות מדי, כנראה – כי אין לי מושג למה הן מתייחסות. כל מה שאמרתי, כל מה שאני חוזרת ואומרת, כבר די הרבה זמן, זה שהאופן בו אתה מתנסח בפורום הזה מונע מאנשים לשמוע אותך, ולבוא אחר כך ולהתלונן שאף אחד לא מקשיב… נו, זה לא ממש מפתיע.
האם אני טוענת שאם תהיה כולך נופת צופים זה יגרום לכולם להתאהב באייקון, ולא לחשוד לעולם בשום פעולה של הגוף הזה? לראות בכל מילה שתכתוב דברי אלוהים חיים? לא, לא נראה לי. אבל האם יש מקום לשיפור בתקשורת? כן. אתה לא חייב – כל עוד אתה לא פוגע ברגשותיו של אף אחד, באמת שזכותך לדבר לקיר. אבל זה נראה שמרוב שאתה מכור לסגנון הזה, אתה שוכח שמדובר בקיר בעל אוזניים, שמסוגל גם לשמוע וגם להקשיב, אם טורחים לדבר איתו ולא אליו… -
אתה כבר אני לא יודעת כמה הודעות יורד על אנשים שהגיבו כאן בחוסר אמון כלפי אורי, כשהאדם שאתה רוצה להעביר עליו ביקורת זה ליאת. אז אם לא אכפת לך, איתי, תפסיק לבלבל לי, ולעופר, ולאמבר, ולכל אחד מהמגיבים האחרים כאן את המוח, ותרד על ליאת. היא זו שהרגיזה אותך. לנו, אם לא אכפת לך, יש סיבות משלנו לחוש חוסר אמון כלפי אורי, והכעס שלך על ליאת לא רלוונטי להן.
ושנית, אתה נורא נורא אופטימי אם אתה חושב שמה ששבר את מערכת היחסים של האגודה עם אייקון היו שלושה חודשים. בשנים האחרונות – שנים, ולא מעט שנים – אני רואה פעילי אגודה ותיקים, אכפתיים ומשקיענים נשברים בזה אחר זה ומסרבים לעבוד שוב עם אורי ו/או עם הדרגים הגבוהים של אייקון, בגלל האופן שבו אורי כופה את החזון שלו על הכנס שבמקור הוא נשלח לנהל מטעמם של ארגונים עם אג'נדה משלהם, בגלל האופן שבו הוא הקפיד להדיר מעמדות כוח בכנס הזה כל אדם שרואה דברים באופן שונה ממנו, ובגלל האופן שבו הוא בנה בהדרגה את הכנס הזה כך שאף אחד, בשום פנים ואופן, לא יוכל לשנות שום דבר אלא אם אורי רוצה בכך. הוא ניכס לעצמו כנס שמאות אנשים עבדו עליו במשך שנים, וזה לא דבר שהתחיל אתמול, וזה לא דבר שהתחיל כשאלוהים יודע מי השמיץ אותו או משהו, ואלוהים יודע שחוסר האמון בין האגודה לאורי לא התחיל אתמול, או אפילו בשנת 2002, השנה שבה ההיסטוריה של אייקון התחילה מבחינת הארגון *שלך*.
אתה חושב שחוסר האמון בין האגודה לאורי התחיל משלושה חודשים של השמצות? אל תהיה מגוחך. אפילו להשמצות האלה – מה שזה לא יהיה שאתה מתייחס אליו – הייתה היסטוריה ארוכה להיבנות עליה.
-
כל מי שקורא את הפורום הזה בשנתיים האחרונות יכול ודאי לדבר הרבה על מעללי "אחד שמבין" והבוץ שזרק למים. אבל איכשהו, ברגע שמתחילים לדבר על משבר אמון, מתחילים לדבר על אורי. יש לי תיאוריה למה.
גם אני וגם אורי ראינו את אותו הדבר: שוועד האגודה מינה אנשים לתפקיד שהם לא ביצעו אותו. גם אני וגם אורי לא התבקשנו לייעץ לוועד האגודה "איך להיות ארגון פרודוקטיבי ואפקטיבי באייקון" (זה נכון לפחות עד אפריל של השנה; בין אפריל ליולי של השנה זה היה תיאור התפקיד שלי, לייעץ לליאת איך להיות ארגון פרודוקטיבי ואפקטיבי באייקון, אבל אני מדבר על 2006-2008 כרגע). אבל אורי משך בכתפיו, הפשיל שרוולים, ופשוט עבד על אייקון. זה לא היה אף פעם התפקיד שלו להגיד לוועד האגודה "העובדה שאתם מצמידים את "טקס" פרס גפן לחמש דקות הראשונות של אירוע אורח הכבוד לא מוסיפה לאף אחד כבוד, לא לכם ולא לפרס" או כל דבר אחר. אבל כמו שאולי שמת לב, קשה לי מאוד להתעלם כשמישהו עושה ממש טיפשי בעיניי, ואני נוטה להתנסח בבוטות. אז בעוד אני זורק בוץ סטייל "כולכם חסרי תועלת" למים, אורי המשיך לעבוד על אייקון.
ראי זה פלא, לא חסרה ביקורת על הבוץ שזרקתי, אבל פתאום יש גם המון ביקורת על אורי. מילא, אם הביקורת הייתה עצלות או חוסר אכפתיות. אולי הדס או ליאת היו נעלבות שאורי לא ביקר אותן בעדינות כשהן עושות משהו לא מוצלח. לא. הביקורת היא על המזימה הגדולה (ע"ע כאן). כמו שאמרת בעצמך, קונספירציות זה תמיד יותר מעניין. מה היא המזימה הגדולה? שאורי מונע מוועד האגודה לעשות את העבודה שלו. בתכסיסים ותחבולות, הוא לא איפשר לקרן, ועידו, ורמי, ואמיר, וליאת להשפיע על אייקון. המשבר, הבלגן, "הרעל" שהתחלת לדבר עליו, הוא תמיד אשמתו של אורי. אין אף חבר ועד אגודה שיש לו יד ורגל בעניין; כולם צדיקים גדולים. איך אומר התער של הנלון? תמיד תחפש קודם את ההסבר שנסמך על טפשותם של אנשים.
הזה בואי נערבב את הבוץ עם קצת עובדות, אוקי? ב-2006 גם רז גרינברג וגם אנוכי היינו "נציגי העמותות" בהנהלת אייקון. אני הגעתי לתפקיד אחרי שהתמודדתי בהצלחה מול פעיל אחר בתהליך מכרז שכלל מסמך מטרות ויעדים של העמותה באייקון, שבין השאר כלל עמידה ביעדי פיקוח של היו"ר דאז, איוב קרן, על תקציב וכ"א התנדבותי (הוא רצה לוודא שלא מתנדבים יותר מדי באייקון ומזניחים אירועים אחרים), והתמודדות עם ביקורת נוקבת מאוד של אמיר ארד האמיתי שטחן בפורומים על ייצוג משחקי תפקידים באייקון. בעקבות הכנס חזרתי לוועד ואמרתי בפה מלא ש"נציג העמותה בהנהלה" לא מקדם את האינטרסים של אייקון בצורה טובה, ופיצלתי את התפקיד לשניים: מנהל תוכן מ"ת, שהיה דימה ונגר, וחבר ועד מלווה לאייקון, בנוסף לתפקיד שאני מילאתי בתוך ההנהלה של אייקון.
בניגוד אליי, רז קיבל את התפקיד בגלל שהוא נעמד ואמר "אני" ששאלו מי רוצה להיות נציג בהנהלה. לא היה שום תהליך ביקורת או הסקת מסקנות אחרי 2006, וליאת קיבלה את התפקיד כשהיא במקביל מנהלת הפקה של אייקון, מה שהפך אותה לנציגה לא אפקטיבית לגמרי. אם נחזור לתחילת הפסקה הקודמת, בעוד שאורי משך בכתפיו והמשיך הלאה, אני ביקרתי בחריפות אותה ואת קרן (שהייתה יו"ר אז) על כך שליאת אמורה לשמש בתפקיד שהיא לא מסוגלת להיות בו. קרן אמרה לי שהוועד סומך על ליאת וזהו, למרות ששוב ושוב קרו דברים באייקון שליאת, בגלל שלא הייתה בישיבות הנהלה, לא ידעה עליהם ולא יכלה לעשות לגביהם כלום (לדוג', אני אזכיר את הלייזר-קווסט). עד יוני של 2007 (תחילת העבודה על אייקון, אם תזכרי, היא בין נובמבר לינואר) אפילו לא הייתה לאגודה רשימת יעדים, ואת זו של יוני קיבלנו רק בעקבות התעקשות שלי.
אני אדלג, ברשותך, על הבוץ המטונף של סוף 2007 ותחילת 2008, ונעבור למרץ, כאשר אורי מנהל את אייקון בתור פרויקט שלו, עם הסכם "מסמך המסגרת" הידוע לשמצה מול העמותות. לעמותה יש עדיין מנהל תוכן מ"ת (מאיה אשחר), ויש עדיין נציג בהנהלה (אני). לאגודה יש את עידו ואת רמי. אומרים שאחרי מות קדושים אמור. אני יודע שזה נוהל קבוע בפורום הזה. אני אישית לא מאמין בו. מנגד, אני מאוד מחבב את עידו, ושום דבר שאני אכתוב על רמי לא יקבל כאן התייחסות רצינית, אז לגבי עבודתם ופועלם אני אשתוק.
אוגוסט 2008, נבחר ד"ר אמיר ארד להיות יו"ר. אני לא יודע מה הוא כן עשה, אבל בין אוגוסט לדצמבר הוא לא עבד על אייקון; ליאת ועידו עבדו על אייקון מצד האגודה. במהלך החודשים הללו הוחלט לחפש מפיק, חיפשו אחרי מפיק, ובפברואר נשכר מפיק. ד"ר אמיר ארד היה בכמה ישיבות הנהלה, ואז במרץ הוא עזב אותן. באפריל החליפה אותו ליאת, ואם אני אזכיר שוב פסקה קודמת, ישבה איתי לפחות חמש פעמים כדי שאייעץ לה "איך לעבוד בצורה אפקטיבית מול אייקון", כאשר למרות שישבתי בהנהלת אייקון היה ברור שאני לא יושב איתה בתור נציג אייקון. ביולי הייתה הפגישה האחרונה של הצוות הזה, והפעם האחרונה שליאת פגשה מישהו מהנהלת אייקון, בין אם בצורה רשמית או לא רשמית.
לפני די הרבה זמן היה לי וויכוח עם ליאת, שבו היא התלוננה שאני ואורי מוציאים לאגודה שם רע. אמרתי לה שאני לא צריך להוציא לאגודה שם רע; כל מה שאני צריך הוא לזוז הצידה, ולתת לאגודה לעשות את זה לעצמה. זו "המזימה הגדולה"; לזוז הצידה. כשהיה מנהל מטעם האגודה, לא היה צריך לשקר לו או לעבוד עליו. כשהיה פיקוח מצד ועד האגודה לא היה צריך להאכיל אותם ספין. אפשר בקלות להיעלב (כפי שראיתי קודם, פאשלה שלי) ולקרוא מה שכתבתי בתור "פעילים של האגודה עושים עבודה גרועה". כלל וכלל לא. פעילים של האגודה עושים עבודה מצוינת בעבודה שהם יודעים לעשות. רוצים תוכן? אין בעיה. פעילי אגודה יתנו לכם תוכן. רוצים ניהול ופיקוח, תמונה גדולה, יעדים לכמה שנים קדימה? כאן זה כבר מתחיל להיות בעייתי…
כשאמרתי את הדברים הללו ב-2007, התשובה שקיבלתי הייתה "אתה אומר שכולנו גרועים ורק אתה יודע לעשות את העבודה, תשתוק, אתה טרול". זה בסדר. אין לי בעיה להיות טרול, כמו שאין לי בעיה לאכול את החרא שאני מכין לעצמי. הבעיה שלי היא עם ההאשמות לגבי אורי. אני יודע שהרבה יותר קל להאמין בקונספירציה, הרבה יותר קשה לראות את אוסף הצעדים הקטנים שבהם חברי ועד ויו"רים פישלו לאורך כמעט ארבע שנים ושהביאו את האגודה למקום שבו היא נמצאת. אבל "המזימה הגדולה" היא פשוט סיפור פנטזיה. אולי כתוב היטב (וזה לא יפתיע אותי, לאור המחברים), אבל לא יותר מזה.
-
-
כי זה היה עובד יותר טוב כשיחה. נו מילא. אין כמו הפורום לקדם שיח חרשים…
עניתי לרז כי הוא שאל שאלה. עניתי ללילי כי היא שאלה אותי שאלה. אחרי זה את שאלת "מה אתה רוצה?", וגם לשאלה הזו עניתי. זה קצת לא פייר שתהפכי את זה ל"אתה רודף אחרי עופר והדס שבעצם אתה כועס על ליאת" – שאלת מה אני רוצה, זו הייתה התשובה. אבל לא התחלתי בזה.
בואי נפריד בין שני דברים: קשה לעבוד עם אורי, בין השאר כי הוא כופה את החזון שלו (הוא עושה עוד דברים שמקשים על העבודה איתו), ויש משבר אמון בין אורי לוועד האגודה. יש לי חבר, נקרא לו קובי (זה לא באמת השם שלו). קשה לי לעבוד איתו, כי א. הוא לא מסוגל להודות בטעות וב. אם הוא חושב שרעיון שלו הוא טוב, הוא לא מוכן להתפשר עליו. זה הוביל לריבים בעבודה על פרויקטים משותפים, זה הוביל לטינה בפרויקטים אחרים, ולבסוף, זה הוביל לזה שהפסקנו לעבוד ביחד. אבל זה לא הוביל למשבר אמון. בגלל שקובי הוא אדם ישר כמו סרגל, הוא מעולם לא שיקר לי, הוא מעולם לא העמיד פנים שהעבודה איתו היא אחרת מאיך שהיא.
העבודה עם אורי קלה וכייפית לי יותר מלאנשים אחרים. אני רואה שבכל שנה יש שעבורם העבודה היא נהדרת (איילת ברטוב למשל הודתה שהיא מאוד נהנית) ועבור אחרים היא נוראית. יש שעבורם שנה אחת זה כיף, וזו שאחריה זה ממש לא כיף. אני יודע שהייתי רוצה שליותר אנשים יהיה כיף, ושיהיו ממש מעט אנשים שלא כיף להם. אבל גם כשפעילי עמותה סבלו מלעבוד עם אורי, וזה קרה גם לנו, הם לא דיברו על משבר אמון. שוב. להגיד שמישהו הוא מנהל לא טוב, זה לא כמו להגיד שהוא מנהל לא ישר.
בהודעה הארוכה שלי פירטתי למה אני חושב שהאגודה בוחרת לחשוב שאורי הוא מנהל לא ישר. את נוטה לפטור במהירות את הדברים שאני כותב, אבל את לא מספקת שום הסברים או עובדות. לא ראיתי שום דבר בעבודה הארוכה שלי עם אורי, שיגרום לי לחשוב שהוא אדם לא ישר. מפריע לי שכותבים עליו שהוא אדם לא ישר; מפריע לי מאוד שאנשים חושבים שהוא אדם לא ישר; ומפריע לי במיוחד שכאשר אני מתקומם כנגד האמירה הזו את עונה לי "אורי הוא אדם שקשה לעבוד איתו". אז מה? גם את אדם שקשה לעבוד איתו. איכשהו אף אחד לא כותב "ורד שקרנית". אז במקום להתחמק, תעני לשאלה – למה את חושבת שיש משבר אמון?
-
יש הבדל בין "לא מקשיב" ל"לא מסכים". הנה, תראה – אני מקשיבה (טוב, קוראת) בקפידה, ובכל זאת לא מסכימה לקביעה הזו. אני חושבת שהתקשורת בינך לבין האגודה, בינך לבין פעילי האגודה ובינך לבין הפורום הזה יכולה להשתפר, אם תקפיד יותר על האופן בו אתה מתנסח. אתה חושב שלא. אני אומרת שכן, אתה אומר שלא. וחוזר חלילה, ושוב, והיי, אני נהנית, מה איתך?
כמו שהעובדה שאתה לא מסכים איתי לא אומרת שאתה לא מקשיב לי, גם העובדה שאני לא מסכימה איתך לא אומרת שאני לא מקשיבה לך. ובאותו האופן, אנשים יכולים לקרוא בתשומת לב את הדברים שאתה כותב, להעריך את הידע שלך ולשקול את נקודת המבט שלך, ולא להסכים למסקנות שאתה מגיע אליהן. אם הקריטריון שלך להקשבה הוא הסכמה אוטומטית עם מה שאתה אומר והאמונה שאתה תמיד צודק – אתה לעולם לא תמצא כאן הקשבה אמיתית. אם יורשה לי להציע קריטריון אלטרנטיבי, אם תנסה כבוד בסיסי, הערכה, השקעת הזמן שדרוש לקריאת ההודעות שלך ושקילה בכובד ראש של הדברים שאתה אומר – תראה שאתה זוכה כאן לשפע של הקשבה כבר די הרבה זמן. לא מכולם, אולי, אבל לפחות מאנשים מסוימים – גם כשלפעמים לא לגמרי ברור להם למה הם עושים את זה והאם הם מעודדים בזה התנהגות שפוגעת בפורום שיקר להם.
-
-
שאייקון, בניגוד למה שככל הנראה נדמה לך, היה קיים עוד לפני שאתה הגעת אליו. ולאגודה, בניגוד למה שנדמה לך, יש היסטוריה עם אייקון עוד לפני שאתה הגעת אליו. ומשום מה, פעילים כבדים של האגודה שהיו פעילים רציניים באייקון, הלכו והתפוגגו בזה אחר זה, כשכולם – בזה אחר זה – מביעים רמות שונות של – כדי להיות עדינים, בוא נקרא לזה תסכול – מהצורך לעבוד מול אורי.
ואני אשאל אותך מה ששאלתי אותך כבר די הרבה פעמים בעבר: את מי האגודה אמורה למנות, לשיטתך (להבדיל מרז גרינברג, שלדבריך היה זה שאמר "אני", ולא, נניח, זה שניהל בהצלחה כנס בינוני עבור האגודה, ולכן הניחו שהוא מתאים לתפקיד) כשכל הפעילים בקליבר הרלוונטי שהיו *עשויים* (מבחינת מגבלות המציאות) לעבוד באייקון, לא רוצים את הגועל נפש הזה? לא רוצים את תחושת התסכול והאימפוטנציה, לא רוצים את תחושת הזלזול, פשוט לא רוצים?
לא אמרתי שהאגודה הייתה מושלמת בכל מהלכיה ולא תשמע אותי אומרת את זה. אין ספק שהאגודה עשתה טעויות, ובעצמי אזכרתי כמה מהן יותר מפעם אחת (לשמחתו הרבה של הוועד דאז, שהיה שמח להעלות אותי על המוקד בכיכר העיר, אילו רק יכול). אבל כשאתה מביא ארגון למצב שהוא לא מצליח למצוא אף אחד מהפעילים הרציניים שלו שיהיה מוכן לעבוד איתך, והיחידים שנשארים הם או בקנה המידה הלא נכון או עמוסים יתר על המידה – יש לזה סיבות. ואולי, רק אולי, אם אני יכולה להרשות לעצמי להכות על חטא הטעויות שעשתה האגודה בדרך, אתה יכול להרשות לעצמך לראות מדי פעם גם את האילוצים הבלתי אפשריים שהיא ניסתה להתמודד איתם בדרך.
אני לא חושבת שאתה מסוגל בכלל להבין מצב שבו הפעילים המרכזיים בארגון שלך, אלה שהיו חלק מהכוח שבנה משהו, מפנה למשהו הזה את גבו במיאוס משום שהכוחות שהשתלטו עליו לא נותנים שום מקום לחזון המקורי שעליו הוא נבנה, מבחינתם, ושבגללו הם השקיעו בו את כל מה שהשקיעו בו.
-
מבחינת האגודה – ואני מדגישה, בפירוש מדובר פה בעניין של נקודת מבט – מספר גדול של פעילים הזיעו בשיניים על הקמת כנס כשבארץ לא היה דבר כזה, נאבקו מול מוסדות שלא השתינו לכיווננו, מול יחצ"נות בלתי אפשרית, בתנאים פרימיטיביים ועלובים – והרימו את אייקון. שבהתחלה אולי היה חובבני וקטן, אבל הוא היה תוצר החזון של הרבה מאד אנשים.
אורי קיבל מנדט מטעם שני ארגונים – מאוחר יותר שלושה – לנהל את הכנס הזה. זה תאם את האינטרסים של כולם – של אורי, שרצה להקים כנס מד"ב גדול ומוצלח ולא היה יכול לעשות את זה בלי הגב הכלכלי והאנושי של הארגונים האלה, ושל הארגונים, שהיה להם טוב שיש אדם עם ראש גדול וחזון שנותן לעסק קו ניהולי יציב.
רק שבהדרגה הקו הניהולי היציב הזה נהיה יותר ויותר אורי ופחות ופחות הארגונים. ואתה יכול להאשים בזה רק את האימפוטנציה של הארגונים (והיה מזה, בלי ספק), אבל חלק ניכר מזה טמון בעובדה שככה אורי בנה את זה. אורי משך את אייקון להיות בצלמו-כדמותו, ונגס יותר ויותר בשליטתם של אותם חובבים שייסדו את העסק הזה, כזכור, בדם, יזע ודמעות.
האם זה מובן שאדם עם אג'נדה חזקה ויכולת יעשה את זה ברגע שתינתן לו ההזדמנות – נגיד, ברגע שייווצר (בעזרתו האדיבה, כמובן, כי אדם ריכוזי כמו אורי יעזור לזה לקרות) ואקום ניהולי שלתוכו הוא יכול להתפשט? כן, זה מובן, הייתי אומרת. האם זה בסדר שאדם שקיבל על עצמו לנהל משהו שנוסד על ידי קבוצה גדולה של אנשים ונבנה על עבודה שחורה ומייגעת של הרבה מאד אנשים בתנאים-לא-תנאים יחטוף את זה לעצמו רק כי הוא יכול? לא. לא, לא ולא. מובן, בהחלט. בסדר – בהחלט לא.
אתה שואל איפה משבר האמון? משבר האמון הזה נבנה במשך הרבה מאד שנים, שבהן קבוצה גדולה של אנשים שהשקיעו שנים של מאמץ במשהו שנראה אבוד וחסר תוחלת, ראו איך האדם שמינו לעמדת הכוח בדבר הזה, לוקח את זה יותר ויותר לעצמו. ממדר אותם מהמידע, מדיר אותם מעמדות כוח, מסרב להכשיר דור עתיד של אנשי סגל שיהיו להם המידע והיכולת להשפיע, ובסופו של דבר חוטף את זה לעצמו לגמרי (אותו "כנס חדש לחלוטין באותו מקום, עם אותם תכנים, אותו כוח אדם, אותם קשרים ואותו שם" ידוע).
אתה רשאי לקרוא לזה אדם ישר אם אתה רוצה. אולי מנקודת המבט שלך – שהיא שונה מנקודת המבט שלי, וגם מתחילה בנקודת זמן מאוחרת יותר – כל מעשיו של אורי נראים ישרים – לא, ישרים זו לא המילה. *הגונים* – לגמרי. מנקודת המבט שלי… טוב, אני *רוצה* לראות באורי אידיאליסט חסר תקנה שרק רצה לממש את החזון שלו, ולא אדם שרמס את רצונותיהם של הרבה מאד אנשים אחרים שהשקיעו הרבה מאד שעות עבודה, וניכס את כל תוצאות העבודה שלהם לעצמו. באמת באמת רוצה. קשה לי. אולי אורי אדם ישר. אבל מאד קשה לי לראות את המעשים שלו כהגונים.
-
-
עכשיו אני יודע מה התשובה שלך להודעה שלי.
בפסקה האחרונה שלך את טועה: אני בדיוק איך זה נראה. הפעילים הגדולים של הארגון שלי עזבו אותו, אבל לא במיאוס, אלא כי הוא השתנה. אני הצטרפתי לעמותה במרץ 2003, וזה היה בדיוק בזמן כדי לראות את הגב של אסף ברטוב ויוסי גורביץ, ואח"כ גם יעקב פישברג ורן ארד; הם לא עזבו בכעס או במיאוס. הם עשו עבודה מצוינת, כי הארגון שהם בנו שרד אחריהם. אסף ברטוב כתב הודעה יפהפיה שזו הייתה השורה התחתונה שלה: שדווקא זה שהארגון גדל מעבר להם ומצליח בלעדיהם זו עדות לעבודה הטובה שהם עשו.
-
הקריטריון שלי להקשבה הוא לא הסכמה אוטומטית עם מה שאני אומר! שוב, אני בן 28. את מוכנה לשמור את הזלזול האוטומטי שלך למישהו שעדיין מוצא אותך משעשעת?
בשם האלה, תסנני את כל ההודעות של ורד, ותחזרי לתחילת השיחה: עניתי לשאלה של רז, ואז עניתי לשאלה שלך. עניתי לשאלה של רז כי היא הייתה על אייקון, ועניתי לשאלה שלך כי היא הייתה מופנית אליי. זה הכול. אני לא מנסה לשכנע אותך שאני צודק, בעיקר בגלל שאי אפשר. כבר יותר מפעם אחת העדת שאין לך שום כוונה לתפוס מישהו בפורום הזה כמשהו אחר ממלאך שירד משמיים כדי לקדם את הז'אנר, מלא כוונות טובות שמקסימום מתקמטות בכביסה.
עכשיו אם תצליחי למצוא תשובה לשאלה שלי אולי תהיה פה תקשורת (רמז, התשובה איננה "אני לא יודעת"):
למה, אם ליאת ידעה שהמכרז הזה הוא הדרך הפרקטית היחידה שדוכן יד שנייה יהיה באייקון, היא לא ענתה לעופר שהאשים את אורי במניפולציה ורמאות? -
-
ההשערה שלי למה ליאת לא תיקנה את עופר היא שליאת היא, כזכור לכולנו מדיונים שהיו לפני כמה זמן, "לא אדם של פורומים", ומשום כך לא ממש עוקבת אחר המתרחש פה.
אבל אני חושבת שזה באמת נושא טוב להעלות כנושא ראשי, כי אני חושבת ש*חיוני* שהוועד יתקן מידע מסולף מהסוג הזה. זו לא הפעם הראשונה שהוועד לא מתקן מידע כזה, ואני חושבת שטוב שתהיה מדיניות רשמית בנושא, כדי שיהיה ברור ש*חייבים* לתקן כזה מידע. -
המינוי שלי למנהל "אייקון" בשנת 2006 אכן נבע במידה רבה מכך שניצבתי ואמרתי "אני" – או, ליתר דיוק, מכך שהתעקשתי לקבל את המינוי הספציפי הזה לפחות שלוש שנים קודם לכן (במסגרת איזשהו חזון שהיה לי לאירוע העשור לקיומה של האגודה). כן, הנכונות לתת לי את המינוי הזה נבעה במידה רבה מהעבודה שעשיתי על פנטסי.קון 2003, אבל קשה לי לראות יותר מדי קופצים על התפקיד גם בלי זה – ניהול אייקון היה ונשאר כאב-ראש, אם או בלי אורי אביב, ומינוי של אדם לתפקיד שנה אחר שנה הוא עניין שוחק (ותעיד הדס).
התפקוד שלי בתור מנהל אייקון 2006, באופן גלובלי, היה גרוע, ואני לא מסתיר את הנושא. לא רק שאייקון התברר כמשהו שגדול עלי בכמה מספרים, גם התפקוד השוטף שלי בו היה לא טוב. לא אכנס כאן להסברים ותירוצים, לא עשיתי עבודה טובה שם, וכתוצאה מכך לא חזרתי והצעתי את עצמי לתפקיד דומה (טוב, האירועים שארגנתי השנה – ועוד אחד שאני זומם עליו כרגע – דומים קצת למה שעשינו בפנטסי.קון בשעתו, אבל בקנה-מידה קטן בהרבה).
אבל מה שכן הבנתי מהמעורבות שלי באייקון 2006, בכל הנוגע למעורבות האגודה באייקון (וגם בלי שום קשר), הוא שהאגודה צריכה להפסיק לחשוב במונחים של עקרונות מופשטים, ולהתחיל לנסח, באופן ברור מה היא רוצה לראות. צריך להפסיק לנסח כל מני משפטים מעורפלים כמו "פעילות קהילתית", "קידום היצירה המקורית" או השד יודע מה. לבוא עם דברים כאלה לאייקון מבטיח שלא תראו שום דבר מזה בפסטיבל עצמו. להתוות "קווים מנחים" כאלה לפעילות שוטפת של האגודה זה להבטיח שלא תהיה שום פעילות כזו.
מה שצריך זה לבוא לאייקון ולומר "אנחנו רוצים סדנת כתיבה קהילתית" (כמו שהיתה ב-2005), "אנחנו רוצים אירוע עשור לאגודה" (כמו שהיה ב-2006), ו-"אנחנו רוצים דוכן יד-שניה", כמו שהיה צריך לעשות השנה – אין לי משג כמה התיאור של איתי נכון או לא, במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא התחייב פעם פה בפורום לעצור בגופו כל ניסיון לדון בכלל בקיומו של דוכן כזה במסגרת הדיונים על אייקון, אבל זכור שכאשר הנושא עלה, התלוננו הנציגים הרלבנטיים של האגודה באייקון שמדובר בירידה לפרטים. ובכן, רבותי, זה מה שהאגודה אמורה לעשות בכל הנוגע לאייקון ולפעילות אחרת – לרדת לפרטים. להחליט איזה פעילויות אנחנו רוצים – לא מה הפעילות הזו מקדמת, לא מה המשמעויות העמוקות שלה, איזה פעילות אנחנו רוצים, נקודה. החלטה כזו היא צעד משמעותי בדרך למימוש של אותה פעילות.
בחזרה אלי: כשארגנתי את ערב חולית וערב הנוסע השמיני, לא עניין אותי בכלל-בכלל איזו משמעות יש לדברים האלה ברמה העקרונית. רציתי שתהיה פעילות, אז יריתי כמה חיצים וציירתי את המטרות. ככה האגודה צריכה לפעול – האמת, ככה היא כבר פועלת בשני תחומים: עולמות ופנטסי.קון, שבהן היא ממנה אדם ואומרת לו "אנחנו רוצים אירוע כזה וכזה. סע." היא נותנת לאותו אדם לטפל בפרטים הקטנים, אבל את מסגרת הפעילות (ואני מדגיש: מסגרת הפעילות, בשום אופן לא המסגרת העקרונית) היא מתווה מראש – פלוס תחומים ואילוצים אחרים (למשל לוגיסטיקה).
וזה, אם יורשה לי לסכם, הקו שבו צריכה לנקוט האגודה גם בשנת הפעילות הקרובה – להעתיק את הדגם של "עולמות" ו-"פנטסי.קון" לאירועים קטנים יותר במהלך השנה: ללכת למישהו(1) ולהגיד לו "אנחנו רוצים ערב טרי פראצ'ט", "אנחנו רוצים ערב שיר של אש וקרח" וכן הלאה וכן הלאה, ולתת לו תמיכה לוגיסטית מתאימה. וכשמגיעים לאייקון, להגיע לשם עם רשימה קונקרטית של מה שאנחנו רוצים לראות בפסטיבל (נגיד, דוכן יד שניה).(1) ובמקרה שיש ספק, "מישהו" זה לא "רז גרינברג". המטרה שלי בארגון האירועים לכל אורך השנה לא היתה שיגיעו למסקנה שהנה, מצאנו אחד שמוכן לקחת על עצמו דברים – והאמת שהרעיונות די נגמרו לי – אלא שזו הדרך להרים עוד פעילויות כאלה עם אנשים שונים.
-
הקטע הזה של סירוב הכשרת דור עתיד – מאיפה שלפת את זה?
כי אני רואה הרבה מתנדבים שנכנסו לאייקון בשנים האחרונות, וחלקם גם נשאר והתברג בסגל הגרעיני של הכנס.
ובכלליות, יכול להיות שפספסתי משהו, אבל מהמעט שאני רואה, את מדברת על בסיס שנמשך שנים אחורה, אבל מעשית, השיח השתנה והחמיר רק בשנתיים-שלוש האחרונות. אז כן, בזמן שאפשר לדבר על שורשי העניין, צריך לראות גם מה השתנה אז.
-
-
(כמו שזה שאני חושבת שכולם מלאכים משמיים לא מתיישב עם ההאשמות בזלזול, נגיד).
נכון, אני מנסה לצאת מנקודת ההנחה שכולנו כאן בהתנדבות, והכוונות של כולם טובות. כתוצאה מזה – אני דווקא *לא* מזלזלת. זה שאני חושבת שהתפיסה שלך של הסיטואציה קצת מעוותת, ושכשאנשים לא מסכימים איתך נראה שאתה חושב שזה כי הם לא מקשיבים לך, זו אבחנה שלי. היא אולי שגויה, אבל ככה זה נראה. אולי זה סתם נראה ככה כי ההודעות שלך נוטות להיות קצת אגרסיביות, וקל להחמיץ בהן דקויות.
לשאלתך: רק על עצמי לספר ידעתי. אני באמת לא יכולה לענות בשם ליאת. מה שאני כן יכולה להגיד זה שהיות ולפני כמה הודעות אמרת שלמרות שהמכרז נכשל יהיה מתחם יד שניה – הרי לא סביר שבלתי אפשרי להרים כזה ללא מכרז. אם תרצה, אנסה לברר את העניין מול ליאת: ייתכן שהיא לא שמה לב לדיון (אולי זו טעות שלי – אני די אחראית לעקוב אחרי הפורומים, ואני עדיין חדשה בתפקיד ויכול להיות שפספסתי משהו שהצריך התייחסות ולא הערתי את תשומת ליבן של חברות הועד אליו). אולי היא רצתה לחכות ולראות מה יהיו תוצאות המכרז, או לפחות שהוא יסתיים, לפני שתיכנס לדיון פומבי בנוגע אליו. אני יכולה לחשוב על שלל השערות, ואם תרצה – מוכנה להעלות את הנושא לדיון בועד ולחזור עם מסקנות. הבעיה היא שלא משנה מה אני אומרת, ולא משנה כמה נחמדה או מנומסת אני מנסה להיות או כמה אני רוצה לעזור, נראה שאתה מפרש את זה או כזלזול או כנאיביות מטומטמת – אז אני לא בטוחה על מה, בדיוק, נבסס את התקשורת הזו שאתה מדבר עליה.
-
אה. אני רואה שלא קראת בפורום אורט מעולם. טוב, נו.
הבעייתיות של הכשרת "דור העתיד" (שהתבטאה, למשל, בכך שבמשך שנים ניסו לשכנע את אורי שהוא ובעלי התפקידים המשמעותיים בסגל צריכים סגנים, שילמדו את התפקיד וירכשו את הידע, וזה לא כל כך הלך, וכך הרבה מהידע והקשרים ההכרחיים לניהול הכנס נשארו בלעדית בידיים של אורי, כך שאי אפשר היה להחליף אותו גם אם נורא רצו. כלומר, לא בלי לאבד הרבה מהעוצמה שאייקון צבר עד אז) היא בעייתיות ישנה שהזינה די הרבה ויכוחים, בלגנים וניסיונות לתיקון. אם אתה רוצה פרטים, תוכל לתחקר את נעמי וינר, שבשעתו השקיעה די הרבה שעות של עבודה כדי להכין תוכנית שתאפשר את זה – תוכנית שבסופו של דבר נגנזה, נדמה לי, מפני שאורי בא עם הרעיון החדש והמקורי של כנס מד"ב, פנטזיה ומשחקי תפקידים, במתחם הסינמטק ומתחמים נלווים, תחת השם "אייקון", אבל שהוא כנס חדש לגמרי שהוא, אורי, המציא לגמרי לבד, ולפיכך תוכנית הרפורמה מטעם העמותות כבר לא הייתה רלוונטית.
בשנתיים-שלוש האחרונות המצב הרבה יותר גרוע מבחינות מסוימות – למשל, העובדה שאורי, למעשה, משך את השטיח מתחת רגליהם של הבעלים המקוריים של אייקון (כלומר, אלה שהשקיעו את כל העבודה ולקחו על עצמם את כל הסיכונים בשנים הראשונות לקיומו, ואחרת הוא לא היה מתקיים בכלל). אבל אם אתה חושב שהשיח השתנה בשנים האחרונות, פשוט לא ראית מה הלך בעבר.
-
הידע והקשרים לא נשארו בלעדית אצל אורי, אפשר להחליף אותו אם נורא רוצים, זה פשוט רעיון ממש גרוע, ואין אף אחד אחר שרוצה את התפקיד (ע"ע תחילת 2008).
נעמי וינר לא הכינה תוכנית, היא הכינה קובץ וורד, והתוכנית לא נגנזה, נעמי התפוגגה אל האוויר באמירה שהכיוון של אייקון לא מתאים לה והיא לא הולכת לדחוף את התוכנית הזו. רק כדי לא לחזור על הריב וההיעלבויות מאתר האגודה לפני כמה חודשים, נעמי לא אמרה "לכו תזדיינו, אני לא הולכת לעזור לאף אחד", היא פשוט הפסיקה לדחוף את התוכנית שלה, וכמו שאת בעצמך אמרת אינספור פעמים, אם אף אחד לא דוחף את התוכנית, היא לא מגיעה לשום מקום.אורי ארגן את כנס אייקון 2008 באישור ותמיכת העמותות. אם הייתה תוכנית רפורמה של העמותות, בטח כזו מצד האגודה, אני לא ראיתי אחת.
אף אחד לא משך את השטיח מתחת לרגליה של האגודה. זו אותה אגדה על "המזימה הגדולה" – אתם פשוט השארתם את אייקון על הרצפה והלכתם לשחק על חוף הים.
-
גברת ג'וזף הלר היקרה, אני אמרתי שלא משנה באיזה טון אני אכתוב הודעה שנוגעת לאייקון, חיובית ככל שתהיה, היא תקבל יחס חשדני ושלילי. אין כמו העץ הזה כדי להראות שאני צודק. את לא מסכימה איתי. אני לא חושב שאת לא מקשיבה לי בגלל שאת לא מסכימה איתי. אני חושב שאנשים אחרים כאן לא מקשיבים לי כשאני מדבר על אייקון, כי אני חושב שלא משנה מה אני כותב על אייקון, זה מקבל יחס חשדני ושלילי. עדיין עוקבת?
תקשורת מתקיימת בין אנשים כפי שהם; לא כפי שהיית רוצה שהם יהיו (זו דעתי; נראה שאני בדעת מיעוט מול חברי ועד האגודה לשורותיו, שמאמינים שתקשורת מתקיימת ביניהם לבין גרייף נחמד וחביב שלא באמת קיים). נראה שאת רוצה בתקשורת הזו, ואני מבטיח לך שהיא תהיה הרבה יותר חלקה אם תפסיקי לבוא לשיחה עם הנחות לגבי מה אני חושב על הצד השני או מה אני מאמין בו. אני מבטיח לך שאת תמיד טועה לגבי המניעים שלי.
-
לא, ברצינות, אני ישבתי בישיבת הוועד של האגודה שבה נעמי הציגה את העניין ודנו נמרצות בכל העסק ובדרכים ליישם אותו, וממש אחרי כן כל העסק נפל כי אורי קפץ עם קונספט ה"כנס חדש-דנדש שלו ושל הסינמטק, בשיתוף האגודה אם היא נורא תרצה", וכבר לא היה לזה מקום.
אז מה שתגיד, איתי. באמת, מה שתגיד. העולם נברא ב-2008, ושום דבר לא קרה לפני כן. אורי מעולם לא ריכז את כל אייקון אצלו בידיים, ומעולם לא נוצר מצב שכל מחשבה להחליף אותו נגדעה בעודה באיבה כי כל הידע והקשרים היו אך ורק אצלו. באמת, זה מעולם לא קרה. אתה צודק. -
אין ספק שהמשפט "העולם נברא ב-2008" והמשפט "הסיבה שהתכנית של נעמי לא יושמה היא כי נעמי לא יישמה אותה" הם אותו הדבר. תודה על השיעור בעברית.
למען (מעט) האנשים שעוד קוראים את הפינג-פונג, אני אתעקש לתקן אותך. יש הרבה דברים שלא קרו בגלל שהאנשים שהיו אמורים לעשות אותם לא עשו אותם, לא בגלל שהנהלת אייקון מנעה מהם, ואני שם לב שהאנשים האלו הם אף פעם לא אלו שכותבים כאן ואומרים "אורי חסם אותי"
-
הבעיה שלי היא עם המשפט הזה: "מניסיוני בן השנתיים בפורום הזה, אין לאייקון שום תועלת בפנייה לקבוצת האנשים שכותבת וקוראת בו".
אתה מתעקש להתייחס לאנשים לא כפרטים, אלא כקבוצה שאותה צבעת בצבעים הנוחים לך וכך אתה יכול לקבוע קביעות גורפות ודמגוגיות שמצדיקות את תחושת הרדיפה והקיפוח שעליה נראה כאילו אתה עמל רבות.
כאשר אתה כן טורח להתייחס לאנשים בודדים, זה בדרך כלל כדי להעליב אותם.באופן כללי התנהגות כזו מכעיסה אותי, וכאשר שני נכלל באותה משיחת מברשת רחבה זה מכעיס אותי אפילו יותר.
-
אתה יודע שיש מספר קטן מאוד, אולי עשרה אנשים, שכותבים בפורום באופן קבוע. יש להם יחס קבוע לאנשים אחרים, ויש להם יחס קבוע לנושאים מסוימים. אני מדבר על הקבוצה הזו. אולי עשיתי את זה בדרך לא מוצלחת, אבל עליהם דיברתי.
כל מיני אנשים הצביעו על הבעיה במערכת היחסים בין קבוצה של אנשים שמשייכים את עצמם עם האגודה לבין חברי הנהלת אייקון. אני טענתי שהיחס הוא דו סטרי, ואייקון הוא לא האשם היחיד.
-
-
שמי שיפעיל את אפשרות היד-שניה הוא דוכן ינשוף ספרים: http://www.icon.org.il/2009/yanshuf_yad2
40% עמלה. אפילו הבנק לא עושק אותי ככה.
-
