- This topic has 46 תגובות, 11 משתתפים, and was last updated לפני 17 שנים, 9 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
כל העניין התחיל כבדיחה אבל עכשיו הוא מסמל את השוני בשתי תפיסות חשובות.
אחרי שהבנתי שזמן למאמר מורחב בעניין אין לי, החלטתי לפתוח כאן דיון.
אולי לא תסכימו עם הסימבוליות של עניין, לי היא הייתה ברורה בשל אלו שעומדים בראשה, אבל העניין עצמו הוא מה שחשוב ולא איך נקרא לזה.להחריב את קרתגו או להחריבה? או במלים אחרות האגודה לאן.
במשך השנים האחרונות גדלה קהילת המד"ב והפנטסיה (מכאן והלאה אם אני כותבת רק מד"ב אני מתכוונת גם פנטסיה) – מכנס בודד בשנה יש לפחות שניים גדולים ועוד הרבה אירועים קטנים יותר. מעמותה רשומה אחת כבר יש 4 ע"ר ועוד הרבה קהילות תוכן. שפע של אתרי אינטרנט, מגזין ועוד ועוד.
יחד עם זאת, על אף שהקהילה גדלה והתרחבה, בשנים האחרונות יש הצטמצמות בתחומים בהם עוסקת האגודה למד"ב (להלן האגודה).
האגודה נתפסת, בעיני חוץ, כמי שמתעסקת בספרים וכל השאר מחוץ לתמונה (ויביאו הטוענים בתור עדות את כנס בדיון, הכנס היחידי שהוא רק של האגודה והוא כולו דן בתחום הספרות בלבד).
הנישה של קולנוע וטלוויזיה הייתה פנויה ולאט אבל בטוח מועדון סטארבייס (להלן המועדון) מילא אותה, עד שהשנה הם הכריזו על שינוי שם והפכו רשמית למועדון חובבי סרטים וסדרות (וצר לי אם לא דייקתי בשם).
אז מה הקשר לקרתגו?
רמי שלהבת הוא זה שהתחיל (למיטב ידיעתי) עם "להחריב את קרתגו" בעוד אני תמיד טענתי להרחבה.
אני חושבת שזה משקף די טוב את עמדתנו – רמי חושב (ואנא תקן אותי אם אני טועה, אבל זכור לי איזה מייל שדנו בנושא) שהאגודה צריכה להתרכז בספרים – להביא אורחים סופרים, לסייע ביצירה ספרותית מקורית וכו'.
את תחום המדיה נשאיר למי שטוב בזה – דהיינו המועדון. ולמען האמת – הם טובים בזה. באמת. הם בקשר עם מפיצי סרטים ודואגים לחבריהם לכרטיסי חינם או כרטיסים מיוחדיםלבכורות (המקרה האחרון היה כמדומני "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"), הם מארגנים הקרנות של פרקים באוניברסיטאות (ואפילו תרמו מכשיר דיוידי להקרנות של הבאר).
אני לעומת זאת טוענת שהאגודה – כשמה כן היא – צריכה לעסוק בכל הנושאים שקשורים למד"ב ולפנטסיה, כולל טלוויזיה, קולנוע, שירה, תיאטרון וכמובן ספרות.
אין כאן צודק או לא צודק. לכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו.
ואני אשמח מאד לשמוע תגובות – האם לאגודה יש טעם לעסוק בתחומי מדיה?
מה יש למי שחובב מדיה ופחות ספרים לחפש באגודה?
וגם אם נוותר על סרטים וסדרות – למה אין נסיון לעודד יצירה מקורית שאינה עוסקת בסיפורת?
לי אישית זה מפריע כי אני רואה פי 5 סרטים וסדרות בז'אנר מאשר קוראת ספרים בז'אנר. האם לי (ולכשכמותי) אין מה לחפש יותר באגודה (מחשבה עגומה שאני מהרהרת בה כל שנה לקראת חידוש החברות)?כאמור, זה לא ממש משנה אם אתם מסכימים עם האנלוגיה של קרתגו כפי שהצגתי אותה (להחריב=להצטמצם לנישה של ספרות לעומת להרחיב=להתפרש לתחומים שונים של הז'אנר), מה שחשוב זה שתביעו את דעתכם על הכיוון אליו אתם רוצים שהאגודה תפנה. כי כרגע אנחנו אולי אומרים שאנחנו אגודה כללית של מד"ב ופנטסיה אבל בפועל אנחנו פונים לקהל "ספרותי" יותר.
-
הרי מצורף עבורך במיוחד, למרות שכבר קיבלת אותו עוד לפני פגישת הועד הראשונה, דרך ברשימת הדיוור הסודית החשאית המצומצמת של הועד מתוקף תפקידך כחברת ועדת בקורת, המשקיפה קרת הרוח, האחות הגדולה, ובעלת כפתורי האורות האדומים המאגניבים.
"עוד כשהייתי בגובה ברך (של עידו) התאהבתי בפנטסיה בגלל הסרט של הסיפור שאינו נגמר והתאהבתי במד"ב בגלל הסרט של נושא העדשה – שני מקרים בהם הספרים הוכיחו את ערכם מאות מונים על פני הגרסאות הטלוויזיוניות שלהם. כמובן שיש עוד עשרות ספרים שקראתי לאחר החוויות הטלוויזיוניות הללו שעיגנו את אהבתי לזאנר ? נרניה עד לארי ניבן דרך כל מה שידי השיגה כולל אנציקלופדיות.
יש הרבה כמוני שם ולא ממש משנה להם מה המדיה כמו שמשנה להם מה הסיפור.
אני חושבת שסדר העדיפות צריך להיות קודם כל הסיפור עצמו ורק אחר כך המדיה בה הוא מועבר, בין אם זו מדיית צפייה כמו טלוויזיה וקלנוע, מדיה אינטראקטיבית כמו משחקי מחשב ומשחקי תפקידים או מדיה סיפורית גרידא כגון ספרים ומספרי סיפורים.
האגודה לא צריכה להגביל את עצמה מבחינת תכנים ועניין לציבור לתחומים מסוימים רק כי אחרים מתעסקים בתחומים הללו ביעילות גבוהה יותר.
מצד שני כל תחום בו האגודה מעוניינת לפעול כאשר יש ארגונים שכבר מתמחים יותר בתחום זה פתח מעולה לעבודה בשיתוף פעולה. לא חייבים להתחרות כדי להצליח לגעת בתחומים הללו, אפשר להרוויח משני הכיוונים בסימביוזה מוצלחת (תארים במדעי החיים בונים עולם מושגים מוזר, בעיה ידועה חסרת מרפא).
דבר אחד אני כן מעוניינת להבהיר. אנחנו לא מתפשרים על איכות.
זה אולי ישמע יהיר להפליא וזה גם נכון אבל זכותנו כוועד לקבוע מה נחשב כאיכות עליה אנחנו רוצים לשים את כספינו וזמננו. הוועד מייצג את הקהילה מול החלטות של השקעת משאבים וכאן אנחנו צריכים להחליט שרירותית מה טוב לאגודה ומה לא.
זה העקרוןהמנחה אותנו כל עוד לא קמים מתנדבים ומציעים רעיון מגובש וסביר כלכלית ? שאז מחוייבותינו היא לתמוך בהם ולסייע כמיטב יכולתנו המגוונת- מייעוץ ועד כ"א דרך הפעלת קשרים להשגת תנאים טובים יותר להרמת הפרויקט." -
-
לא זה מה שאיני חושב. האגודה היא הגוף היחיד שעוסק ב*כל* תחומי המדע הבדיוני והפנטסיה ואינו מסתגר בנישות, וכך הוא צריך להישאר. החיבה האישית שלי היא בראש ובראשונה לספרים, אבל גם לסרטים ולאנימה, ויש פה ושם גם סדרות שאני מחבב. התפיסה שלי לגבי האגודה, לעומת זאת, היא מה שאמרתי לפני שני משפטים – שעליה לעסוק בכל תחומי המדע הבדיוני והפנטסיה, כולל כאלה שבהם מתמחים הארגונים הנישתיים למיניהם. ספרים, סרטים, סדרות, טולקין, היינליין, באפי, מיאזאקי, הכל. זה מה שמבדיל אותנו משאר הארגונים – הם פונים למעריצים, אנחנו לחובבים. חובבים של הז'אנר כולו.
-
-
-
-
-
אני מקבלת את התיקון של רמי. כנראה בלבלתי אותו עם מישהו אחר שהייתה לי עימו שיחה דומה (רמי, יש לך תאום מרושע?)
זה עדיין לא משנה את מה שכתבתי – אני מרגישה שבשנים האחרונות האגודה מתמקדת בתכנים יותר ספרותיים על חשבון תכנים מסוג אחר.
חושבים אחרת? בבקשה להביא דוגמאות- לא חוכמה לבוא ולצטט את המניפסט של האגודה שהיא מועדון של כלל החובבים. השאלה היא מה קורה בשטח.
וההרגשה שלי היא שאין דגש על תחומים אחרים.
רוצים דוגמה?
כמה תחרויות סיפורים ארגנה האגודה בחמש השנים האחרונות? 1 כל שנה בערך
כמה תחרויות תסריטים? סרטונים? שירי חובבים (אחד או שניים, תקנו אותי אם אני טועה)? תחרויות אומנות?
כמה מבצעי ספרים/מגזינים היו לעומת מבצעי סרטים (לרכישה בדיוידי או בקולנוע)?בין מה שחושבים לבין מה שקורה בשטח ההבדל הוא גדול. השאלה שלי היא האם לעוד מישהו זה מפריע?
-
אני תוהה פתאום – עד כמה התחושה שלך נכונה כשבוחנים את העובדות האובייקטיביות.
איכשהו, נראה לי שהמקור העיקרי לתחושה שהאגודה מתמקדת בעיקר בספרות נובע מכך שזה התחום היחיד שאין שום ארגון נישה שמתמחה בו. יש קהילות שמתמקדות בסופרים ספציפיים (טולקין) או בספרים (חומריו האפלים, שיר של אש ושל קרח), יש קהילות שמתמקדות בסדרות ספציפיות או בסרטים, יש ארגון שמתמקד באופן קצת יותר כללי בסדרות ובסרטים של מדע בדיוני ופנטסיה (סטארבייס), אבל אין שום ארגון שמתמקד אך ורק בספרים ז'אנריים. כיוון שאנחנו הארגון היחיד שאינו מתמקד בנושא אחד, וכיוון שאנחנו היחידים שעוסקים בספרות ז'אנרית, נוצרת תחושה – לדעתי כוזבת – שזה המוקד של הפעילות שלנו.
אם ננסה לבדוק את זה תכלס, אלה הפעילויות האגודתיות העיריות שעולות כרגע בדעתי:
1. אייקון ועולמות – מספקים הרצאות, סרטים וסדרות גם יחד. האגודה (וליתר דיוק רז גרינברג, שייצג אותנו כמעט בכל ועדות התכנים של הכנסים בשנים האחרונות) מקדמת באופן קבוע הקרנות של סרטי אנימה (תחום שבעבר הוזנח בארץ), ובכנסים הנ"ל הוקרנו גם סרטי מקור ישראליים (הרנות שמעולם לא משכו קהל רב), בפאנלים של היוצרים הישראליים בכנסים כמעט תמיד יש גם יוצרים מתחום המדיה, ולא רק ספרות וקומיקס, ולא נראה לי שמישהו יכול להתלונן על קיפוח של חובבי הסרטים והסדרות בכנסים הנ"ל.
וכן – ברור שגם לסטארבייס יש חלק נכבד בכך, ובייחוד לאורי אביב שפסטיבל הקולנוע באייקון הוא הבייבי שלו.2. ארבע העונות – על פי התוכנית, סדרת ארבע העונות אמורה לשלב הקרנות והרצאות פרונטליות, ולעסוק גם בספרות וגם בקולנוע.
3. הקרנות מיוחדות – זה תחום שאנחנו חלשים בו, בייחוד מכיוון שאין לנו אף אחד עם קשרים בחברות ההפצה (להבדיל מהמועדון, שנהנה מתרומתו של אורי אביב ואולי אחרים – אני לא מכיר שם מספיק). בזמנו היתה הקרנה מיוחדת לחברי האגודה של הסרט הראשון של שר הטבעות, ואני זוכר פעמיים בוועדים הקודמים שניסינו לארגן הקרנות כאלה, ולא הלך. קשרים, רבותי, קשרים. אם מישהו מוכשר יקח על עצמו לארגן הקרנות כאלה, אני בטוח שלא ייה מסובך לארגן 2-3 כאלה בשנה, עם או בלי המועדון.
4. המימד העשירי – בתחום המאמרים "המימד" עוסק בכל התחומים – ספרות, קולנוע, קומיקס, מיתולוגיות וכך הלאה. התוכן תלוי בהצע שמגיע לידי המערכת, כמובן, כך שאני יכול רק לומר שהמערכת מנסה להשיג הצע מגוון.
יחד עם זה, בערך חצי המתכנים במימד הוא סיפורים קצרים, בעיקר מתורגמים. אלה, מעצם ההגדרה, שייכים לתחום הספרותי. זו "הטיה" מכוונת ובלתי נמנעת – הרי לא ניתן לפרסם בדפוס מודפס תכנים ייחודיים מצולמים.5. תחרויות – האגודה מקיימת פעם-פעמיים בשנה תחרויות לכתיבת סיפורים קצרים. שווה אולי לעשות גם תחרויות תסריטים או אפילו סרטים, רק שאלה דורשים תציבים ופרסים הרבה יותר גדולים ממה שיש לנו להציע כיום. אני לא רואה את זה קורה בזמן הנראה לעין. פרס בערך של מאות ספורות של שקלים לסיפור קצר זה סביר. פרס דומה לתסריט יהיה לעג לרש – הפקת סרט היא עניין יקר.
6. מבצעים – נדמה לי שבשנה האחרונה המבצע היחיד שעשתה האגודה היה עם כתב העת גלילאו. לפני שנתיים, לעומת זאת, הועד ארגן שורה ארוכה של מבצעים, שכללה הנחות הן לספרים והן לתקליטורי די-וי-די. לשני הדברים לא היתה הענות רבה, אבל זה כבר עניין אחר.
7. בדיון – או – הנה אירוע שמתמקד בספרות בלבד. קצת מצחיק אותי להיזכר שהוא נולד במקור דוקא בגלל טענות לקיפוח מצד חובבי הספרות, שהתלוננו שהאגודה לא עושה שום ארוע שבו הם מרגישים באמת בבית. אני מניח שזו הבעיה בארגון "לא מתמקד" – כולם מרגישים בו מקופחים בשלב זה או אחר.
8. ויש עוד פרויקט 'קולנועי' שטרם הבשיל. חגית יודעת עליו, אחרים ישמעו אם וכאשר יהיה מה לשמוע.
הצע נאה, לא?
-
אבל הנה התשובות שלי:
1. אייקון ועולמות – ברור שגם לסטארבייס יש חלק נכבד בכך, ובייחוד לאורי אביב שפסטיבל הקולנוע באייקון הוא הבייבי שלו.
שני אלו אינם נחשבים. למה? בדיוק בגלל מה שציינת למעלה וגם כי ההרצאות "שמגיעות" מהאגודה (או נחשבות בתוכניה כהרצאות אגודה) הן ברוב רובן הרצאות ספרותיות.2. ארבע העונות – נחיה ונראה. אני מציגה מצב קיים, אם המצב ישתנה אני אעריך מחדש את עמדתי.
3. הקרנות מיוחדות – אם מישהו מוכשר יקח על עצמו לארגן הקרנות כאלה, אני בטוח שלא ייה מסובך לארגן 2-3 כאלה בשנה, עם או בלי המועדון.
השאלה היא האם בכלל יש לזה ביקוש. זו אחת הסיבות שהעליתי את זה לדיון כאן – אנשים, אתם תבואו לאירועים כאלה?4. המימד העשירי – בתחום המאמרים "המימד" עוסק בכל התחומים – ספרות, קולנוע, קומיקס, מיתולוגיות וכך הלאה. התוכן תלוי בהצע שמגיע לידי המערכת, כמובן, כך שאני יכול רק לומר שהמערכת מנסה להשיג הצע מגוון.
מתי לאחרונה הייתה ביקורת על סרט ב"מנעל אוויר"? לא שאלה רטורית, אני באמת לא זוכרת.5. תחרויות – אז תחרות פילקים, תחרות תמונות (פרס של 100-500 ש"ח לתחרות תמונות זה סבבה).
6. מבצעים – שוב, רוב המבצעים היו של ספרים. אני יודעת כי אני ארגנתי אותם. כשלון חרוץ אבל זה כבר עניין אחר.
7. בדיון – אל תבינו אותי לא נכון. אני מאד בעד בדיון, בעיקר אם הוא יהיה מחוץ לת"א (אחרי שנמצה את הדיון הזה אני אפתח בפתיל "לצאת מגושדן").
8. ויש עוד פרויקט 'קולנועי' שטרם הבשיל. חגית יודעת עליו, אחרים ישמעו אם וכאשר יהיה מה לשמוע.
יש? למה לא מספרים לי כלום? לשרוף את הועד! -
בסופו של דבר, האגודה לא עושה שום דבר אם אין בה אנשים שיעשו את זה, ואנשים – וספציפית כאן, מתנדבים – עושים דברים כי זה חשוב להם. אני, למשל, מתרכזת בדברים שחשובים לי – שזה, בעיקר, עידוד יצירת מקור – כי אלה *הדברים שחשובים לי*. אם יקום אדם אחר במסגרת האגודה וישקיע בכיוון של סרטים, סדרות טלוויזיה, אנימה, קומיקס או כל דבר אחר, אני לא אתנגד. אני לא אנסה לטרפד את זה. אני לא אטען ש"זה לא התחום של האגודה". להפך, אני אעשה כל מה שביכולתי (כל עוד זה לא מונע ממני להקדיש את כמות המשאבים שנראית לי נכונה לתחומים שמעניינים *אותי*) כדי לעזור לו.
אני לא חושבת שיש הרבה טעם לקבוע מדיניות, כשהמציאות בסופו של דבר מספרת לנו שמה שקורה בשטח זה לא עניין של מדיניות אלא זה מה שאנשים בוחרים להשקיע בו אנרגיה. אני חושבת שהמדיניות הכללית של האגודה – שאני לא חושבת שהשתנתה אי פעם – היא שתומכים בכל פעילות שנכנסת תחת כנפי הז'אנר, כל עוד יש לנו מי שיתמוך בה ופעילים שיעסקו בה.
אני לא חושבת שיש איזשהו טעם להחליט החלטה רשמית, נניח, שמעכשיו האגודה משקיעה יותר משאבים בעידוד נושא סדרות הטלוויזיה, כשאין לנו ממש אנשים שמעוניינים לפעול ולקדם את התחום (ואת יודעת איזה טיפוס של אנשים צריך כדי לקדם תחום – זה לא בא בקלות). אם יקום אדם ויקח את זה על עצמו, ידחוף ויקדם ויעודד, אחלה. אבל אם אין אדם כזה – יש ארגונים שעוסקים בזה, ואין סיבה "לאלץ" אנשים שזה לא ממש מעניין אותם בתוך האגודה להשקיע את המשאבים שלהם בזה, אם הם מעדיפים להשקיע את המשאבים שלהם במשהו שקרוב יותר ללבם. לא רק שאין סיבה – זה גם לא ילך. -
לגבי ההצעות שלך- פרה פרה.
הכנסים הגדולים שואבים כוח אדם ומשאבים בצורה דומיננטית מאוד.
בינם לבין אירועים קטנים כמו אסתריקון ובדיון מסתתרים עוד אירועים כמו ארבע עונות ופנטסיקון ועוד כמה רעיונות באמת מוזרים בשרוולים הארוכים של הוועד. (נא לשים לב הוועד החליף את סגנון הלבוש המטאפורי שלו ממגפיים לסגנון יפאנוסיני אלגנטי נוצץ *צלצול הגונג* "קוואהיי" O_o' פריחת הדובדבן הנושרת בחורף ממלאת את ליבנו כמיהה לרסיסי קיץ… או משהו כזה)
אם ארבע עונות לא יחזיק את עצמו השנה אני אמליץ לוועד לנתב את המשאבים שלו לערוצים אחרים, שמדברים לקהילה שלנו יותר.
אם הוא כן יחזיק את עצמו יפה אני אמליץ לבדוק את האפשרות להרחיב פעילות בצורות נוספות במידת האפשר.
הבעיה שלנו כרגע סובבת בעיקר כוח אדם נמרץ ואמין שיכול לקחת רעיונות וליישם אותם (עם עזרה ותמיכה כמובן).
תאמיני שרעיונות לא חסר. -
-
-
לפי מיטב זכרוני ביקורת הסרט האחרונה במימד היתה על סרט האנימה vampire D.
מצד שני, העטיפות של אבי כץ למימד מאזכרות מד"ב ופנטסיה קולנועיים בתדירות גבוהה יותר מכל מדיום אחר.
אם אנחנו מקדמים מד"ב ופנטסיה בכל מדיום, ברור שאנחנו גם יכולים להשתמש בכל מדיום לשם כך, ומדוע שביקורת תחשב כהתייחסות רציניות יותר מיצירה גרפית? -
1. ודאי שאייקון ועולמות נחשבים. הם ארועים של האגודה, ויש לה השפעה רבה על תוכנם. את לא יכולה לסנן את מה שלא מתאים לתזה שלך. אני לא יודע מספיק על האופן שבו נבנית התוכניה כדי להגיב על שאר הדברים שכתבת. ואזכיר גם שכמעט בכל עולמות ואייקון יש תערוכת ציורים, ובדרך כלל (אם לא תמיד) מי שמרימים אותה הם אנשים שמזוהים עם האגודה.
2. לא רק ארבע העונות אלא גם פנטסי.קון ששכחתי להזכיר קודם ושהתכנים בו אמורים להיות מגוונים מאוד על פי הסקירה שהעניקה לנו רותם. בכל מקרה, מבחינתי "המצב הקיים" הוא הפעילויות שמתוכננות לשנה הקרובה. כשמדברים על שינוי, מדובר בתוכניות שאינן קיימות כבר.
מה עוד? אה – בשנה האחרונה גם "הרצאות גפן" (ש"ארבע העונות" מחליף) שילבו בין הרצאה פרונטלית והקרנה – מה שהי כשלון חרוץ. וגם ההרצאות עסקו גם בספרות וגם במדיה: אחת ההרצאות שזכורה לי במיוחד מהמעטות שאליהן באתי בשנים שעברו היא הרצאה נהדרת שהיתה על המוזיקה בסרטי אנימה.3. ל"שר הטבעות" אנשים באו. גם להקרנות אחרות שיהיו אטרקטיביות מספיק ניתן יהיה לדעתי להביא עשרות בודדות של אנשים. זה אמור להספיק.
4. או! הנה משהו שאני באמת מבין בו. מנעל אוויר באמת מפרסם בעיקר ביקורות ספרים. הסיבה הראשונה במעלה לזה היא טכנית. סרטים הם מדיום תלוי בזמן – הזמן הרלוונטי לפרסם ביקורת קולנוע היא כל עוד הסרט עדיין מוקרן בקולנועים. זה מתאים לכתבי עת אינטרנטיים, זה מתאים ליומונים ושבועונים, זה לא מתאים למימד. יכולים לעבור חודשים מרגע שביקורת מגיעה למערכת ועד שהיא מתפרסמת – למעשה, גם אם היא הגיעה ברגע האחרון לפני סגירת הגליון, עדיין מדובר בשלושה שבועות עיכוב (ואף יותר) עד שתגיע לקוראים. ההדפסה והכריכה עצמם אורכים שבוע-שבועיים (או חודש אם כוללים בזה את ההעלאה לדפוס), וגם המשלוח דורש זמן. עד הפרסום הביקורת תאבד חלק ניכר מהרלוונטיות שלה. עם ספרים ממד הזמן הרבה פחות חשוב.
5. תחרויות איור? בבקשה – תמצאי מישהו שיארגן. (תשובה מעצבנת, אבל נכונה תמיד, במיוחד כשמדובר בתחרויות).
6. נדמה לי שמבצעי ספרים היה גם קל יותר לארגן, אבל לא הייתי מעורב בזה בעצמי. קשרים עם הוצאות ספרים יש לנו. קשרים עם מפיצי DVD למיניהם – פחות.
-
לגבי אייקון ועולמות – אכן, רוב ההקרנות מגיעות מהמועדות (והשגרירות), אבל יש מספיק סרטים "כלליים", וכידוע התוכניה היא פשרה בין כולם.
תחרויות: פילקים יש לפחות פעם בשנה. דווקא סטארבייס ארגנו איזה ערב פילקים או שניים (לפחות אחד שמוקדש לסטארגייט). אולי שווה לאגודה לנסות לארגן גם משהו כזה. זה דווקא לא צריך להיות יקר, ואני יודע שיש לאגודה לפחות שני אנשים פעילים בתחום: ג'וש בראון ועופר לובזנס.
ציורים – בזמנו, העליתי את הרעיון, ואף דנתי בזה מעט עם אבי כץ לגבי שיפוט. דומני שהוא הסכים טנטטיבית. אבל כמו שגרומיט אמר, יש תערוכות ציורים לפחות בשני הכנסים הגדולים.
חבל שבמימד לא מקדמים זאת יותר – רק שער אחורי מדי פעם, ואולי איזה איור לטור של ניר ולעוד איזה סיפור.מבצעים – חבל על הזמן. שנינו יודעים שהמבצעים היו כשלון חרוץ בגלל חוסר היענות. אני לא רואה טעם ללכת בדרך הזו שוב, אלא אם כן נקבל הצעות ממש טובות, ונוכל לגייס כמה התחייבויות למימוש מראש.
-
-
בעיני מה שחסר באגודה הוא לאו דווקא ההתייחסות לתחומים אחרים במד"ב ובפנטסיה שאינם ספרות, אלא בסיס התכנסותי ופעיל. הבעיה היא שאם את מודדת הכל באופן יחסי לסטארבייס – אין מה לעשות, הם פשוט הרבה יותר פעילים מאיתנו כרגע. למעשה, הם הארגון הכי פעיל בשטח למיטב ידיעתי. כל תקופה יש להם איזה ערב עיון קטן או מיני-כנס. הם מקדישים אותם לנושאים שונים או מתייחסים לתקופה בשנה (כנס חנוכה). הם עושים את זה מצויין. לאגודה יש כרגע את עולמות, אייקון ופאן.קון (שככנסים שיתופיים באמת קשה לראות מהחוץ כמה האגודה משפיעה עליהם), ואת בידיון שמטבעו עוסק בספרות. את מדברת על בעיה שיש לה משמעות מעבר לתחושת השייכות שלך – התמורה בעד כרטיס החבר שלנו, שהוא היקר מבין העמותות. אז נכון, יש את המימד – ואני בטוחה שאני לא היחידה שלא מצליחה אף פעם לקרוא את כולו מהתחלה עד הסוף. והיו הרצאות גפן, ועדיין – חובבי אנימה, קולנוע, סדרות – ההיסוס מבחינתם להצטרף לאגודה עשוי להיראות כרגע כמוצדק.
לדעתי מה שחסר באגודה כרגע הוא לא בסיס תרבותי רחב יותר, אלא בסיס חברתי רחב יותר. הדברים האלו גם נובעים זה מזה ומנביעים זה את זה. פעילויות חברתיות כאלו ואחרות יביאו לנו יותר פעילים, ועל כן יותר פעילויות. אבל זה מעגל קסמים, כיוון שכמו שבוג'י אמרה, צריך אנשים שירימו את כל הדברים האלו. אני כבר הרמתי את הכפפה. הקיץ יהיה פנטסי.קון שעם קצת מזל יהפוך למסורת. ובהחלט יהיו בו תכנים אחרים שאינם קשורים רק לספרות. ככל שיהיו יותר פעילויות כאלו, יהיו יותר פעילים. אבל גם להרים כל פעם כנס זה המון השקעה. האמת היא שלדעתי סטארבייס (והשגרירות כשהיא עוד היתה עושה את זה) עלו על הנוסחה: ערבי עיון או כנסים קטנים, או סתם פעילויות קטנות (למשל, אירוע פתיחת הקיץ על חוף הים) שלא דורשים הרבה השקעה מבחינת כוח אדם וכסף, אבל הקהל מאוד נהנה מהם ומרגיש שייכות. אם האגודה תהפוך לארגון שכל חודש או מספר שבועות מציע פעילות כזו או אחרת לאנשים (ולא פעילות של התאים – זה יש בשפע), יהיו לה יותר חברים, והם ירגישו יותר שייכות. ויש אינספור פעילויות שאפשר לעשות – ערבי אנימה, מרתונים של סרטים ישנים, סדנאות כתיבה, מועדוני קריאה, פיקניקים בפארק בשבתות תחת התימה של פיקניק בשולי הדרך והמסעדה שבסוף היקום.
-
אני אנסה לענות לכמה הודעות בפתיל גם אם הן למטה יותר:
1. ברור שבלי גלימה! אתם לא מודעים לסכנה הנשקפת לגיבורי על עם גלימה? למרות שבאולמות הקרים של הסינמטק יש יתרונות נפלאים לגלימת קטיפה…
2. המבצעים היו לספרים לאו דווקא בגלל הקשרים שלנו עם הוצאות הספרים אלא כי חשבנו שזה יצליח יותר. טעינו.
3. לגבי אייקון – לא יודעת איך הם קובעים את התכנים. לגבי עולמות – נכון לשנתיים האחרונות הייתה חלוקה של התכניה לרבעים. רוצים לספור כמה הרצאות לא ספרותיות היו ברבע של האגודה? השנה זה קצת ישתנה אני מקווה אבל עדיים האיסוף הראשוני של התכנים הוא לפי אגודות – בוא נראה מה האגודה תציג השנה.
ורק הבהרה – אין לי שום בעיה עם התכנים של עולמות ושל אייקון. בחלקם מרתקים או משעשים או שניהם. זה שהרצאה דנה בספרות לא הופכת אותה לשלילית בעיני.
4. סרטים הם תלויי זמן? אוי לאוזניים של ספוק שכך שומעות! למה אי אפשר לכתוב ביקורת על סרט שאינו מוצג בקולנוע? מה זה חלב שמתקלקל אחרי שבוע? נכון, המון סרטי מד"ב הוליוודים הם טראש שלא שווה לבזבז עליהם מרחב מימדי אבל יש גם כאלו שלא – לדוגמה משמר היום הרוסי. ונא לא להציע שאני אכתוב ביקורת, אם הייתי יכולה הייתי עושה את זה.
5. מבחינתי מצב קיים הוא מה שקרה עד החודש האחרון. אני לא רוצה לשפוט אירועים שעוד לא קרו.
6. תחרויות איור – שאני אמצא מישהו שישפוט? זה לא הוגן! כי אם הייתי באה אליך, כחבר ועד, עם הצעה של תחרות סיפורים לא הייתם זורקים את זה עלי חזרה אלא הייתם מנסים להריץ בעצמכם.
7. להערות של ורד – עידוד יצירת מקור – על זה בדיוק אני מדברת. למה רק כתיבה נחשב יצירת מקור? למה לא מנגה ישראלית (מומלץ לבקר בתערוכה שבמוזיאון טיקוטין, חיפה)? למה לא תמונות/איורים?
"ואין סיבה "לאלץ" אנשים שזה לא ממש מעניין אותם בתוך האגודה להשקיע את המשאבים שלהם בזה, אם הם מעדיפים להשקיע את המשאבים שלהם במשהו שקרוב יותר ללבם." –
זה בדיוק מה שאני שואלת כאן שוב ושוב – אנשים, האם הנושאים האלה לא מעניינים אתכם? זה בסדר להגיד לא. אני פשוט רוצה לדעת מה הדעות של אנשים אחרים באגודה.
מבוג'י אני מבינה שהתשובה היא לא, מקרן שהתשובה היא כן – אנשים אחרים?
אני גם לא רוצה שועד יקבע מדיניות.
כל מה שרציתי לעשות זה להעלות בפורום האגודה את התחושות האישיות שלי לגבי האגודה ופעליה.
8. לגבי הבסיס החברתי – אני לא בטוחה שזה מה שחסר לי אישית. אחרי הכל יש לי את הבאר שכבר מזמן משמשת לא רק כחוג אלא ממש קהילה בפני עצמה. יכול להיות נחמד להיפגש לא רק בכנסים גדולים, אבל לא זה מה שפריע לי.אני חושבת שעניתי על הכל.
-
1. כל דבר תלוי בזמן. לא זכורה לי בשנים האחרונות שום ביקורת באתר האגודה על ספר מקור שאינו נמצא כיום על המדפים (בבלי פאניקה ובאתר האגודה כן, אבל המבנה שלהם שונה מאוד מזה של המימד. לא זכורה לי גם שום ביקורת על ספר קלאסי שעדיין נמצא על המדפים – אלה זוכים מדי פעם לאמרים, אבל לא לביקורות.
"זמן המדף" של סרטים קצר יותר מזה של ספרים. הוא מתארך קצת בזכות הDVD, אבל בכל זאת רוב סרטי הקולנוע רלוונטיים בעיקר בתקופה שבה הם מוקרנים באופן סדיר באולמות הקולנוע ברחבי הארץ. כפי שדותן ציין, מדי פעם יש ביקורות קולנוע גם ב"מנעל האוויר", אבל… פחות – ובצדק. עד שהמימד מגיע לקוראים הביקורת כבר הרבה פחות רלוונטית.
אני בטוח שביקורת טובה על משמר היום תתקבל בשמחה, ממי שלא יהיה.2. בהחלט. סביר להניח שאם היית באה אלי הצעה לתחרות סיפורים, הייתי מציע לך לארגן אותה ומציע את עזרתי ואת יעוצי, או עוזר לך למצוא מישהו שכבר ניהל תחרות כזו ויסכים ליטול ממך את המושכות. אותו דבר נכון גם לגבי תחרות איורים, פרט לכך שבתחרויות סיפורים יש לי ולאחרים כבר נסיון ונוכל לעזור יותר. הייתי מציע למי שיזום דבר כזה לפנות לאנשים כמו אבי כץ ואורי פינק ולנסות לגייס אותם כשופטים בתחרות כזו. לא עולה כרגע בדעתי שום שם אחר – כאמור, זה לא התחום שלי, אבל יכולתי להפנות אותך לשניים-שלושה אנשים שמבינים יותר ממני. בכל מקרה, כדי שתקום תחרות כזאת, מישהו שזה מספיק חשוב לו צריך ליזום אותה ולקחת על עצמו את הארגון שלה.
-
כי אם אני אנסה להריץ תחרות אז לא תהיה לי בעיה לפנות לאבי ולאורי כי אנחנו כבר מכירים. אבל מה לגבי מישהו שאינו מכיר אותם? כנ" לגבי מציאת פרסים לתחרות כזאת.
הועד תמיד טען, ואני מסכימה איתו, שהוא לא יכול לעשות הכל. ומן הסתם כל ועד מתרכז יותר במה שמעניין את השבעה שיושבים בו. אבל אם מביאים רעיון בפני הועד – עד כמה הם מוכנים לרוץ עם זה? ועד כמה הם "משליכים" על הוגה הרעיון את כל העבודה?
כי לפי התשובות כאן – רק אנשים כמו ליאה יכולים להריץ את הרעיונות שלהם כי הם חייבים לעשות הכל לבד.
הדיון קצת סטה מהמסלול המקורי אבל הנה שאלה חדשה – מה התפקיד של חברי הועד מעבר לעבודה השוטפת (גזברות, מזכירות)? האם זה לא תפקידם לסייע בכל דרך (ולהגיד למי לפנות לא נחשב אצלי בכל דרך) למי שמציע בפניהם הצעות קונקרטיות? -
-
לי יש משאבים מוגבלים, כמו לכל אדם. אני מתעניינת בעיקר בספרות ובכתיבה. אני אוהבת עוד המון דברים אחרים – אני ממש אוהבת סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, מוזיקה, לונה פארקים, רכבות וגלידה, בין השאר – אבל את המשאבים שלי אני משקיעה במה שחשוב לי. כתיבה וספרות. אני לא אשקיע אותם במה שפחות חשוב לי, כי זה יהיה להתפזר על יותר מדי (ואלוהים יודע שגם ככה אני עושה את זה).
אם יבוא אדם שמשאביו מוגבלים בדיוק כמו שלי, אבל שתחום העניין העיקרי שלו זה סדרות טלוויזיה (או סדרה אחת ספציפית), ויחליט לקדם את מה שנמצא במוקד ההתעניינות שלו – זה מה שהוא יקדם. מה כל כך מסובך כאן?
את רוצה לקדם מד"ב קולנועי או טלוויזיוני או מוזיקלי או קולינרי? אחלה. אנחנו כבר יודעים שיש לך יופי של יכולת עשייה. תעשי את זה. אל תצפי שאנשים אחרים, שעיקר העשייה שלהם מושקע במה שמעניין אותם באופן מיוחד, יעשו את זה בשבילך. וזה בדיוק כל הרעיון של האגודה, ומה שאמרתי מלכתחילה.
האגודה היא סכום פעיליה. יבוא אדם שחשוב לו לקדם תחום מסוים ומוכן להשקיע את העשייה הנדרשת, האגודה תקדם את התחום הזה. לא יבוא אדם כזה, זה לא יקרה. -
-
מי אמר לך שאני עושה הכל לבד?
ומי אמר לך שהועד לא עוזר לאנשים שבאים אליו עם רעיון?
ברור ששיטת הסינון היא "מעניין אותך תחרות מאנגה? קודם כל תתחייבי להרים בעצמך את הדבר הזה". ברור שהועד יצפה ממך לעשות לפחות את החלק המרכזי של העבודה בעצמך. למה? בגלל שלזרוק רעיונות כולם יכולים, ואם כולם יזרקו רעיונות על הועד ויצפו ממנו להרים אותם, לא נישאר עם כלום. לועד באים עם רצון קונקרטי לעשות משהו קונקרטי ועם הצעה קונקרטית. אבל אף אחד לא מצפה ממך לעשות הכל לבד! כמובן שיעזרו לך. כרגע הגיבו לך כמו שהגיבו כי אנחנו מדברים באוויר, כי הרי את עצמך אמרת שאין לך כוונה להרים כזה דבר. אבל, קחי לדוגמה אותי – טענת שאני עושה הכל לבד. שטויות במיץ. אמנם אני במקרה יודעת באופן כללי איך מנהלים כנס, והניסיון שלי בניהול בכלל יעזור לי בהרמת פנטסי.קון, ובמקרה יש לי חזון שבגללו התחלתי את כל העניין. אבל באותה מידה יש המון דברים שאני לא יודעת לעשות ולא מסוגלת פיזית מבחינת יכולותיי האישיות לעשות – חסויות, יח"צנות וכדומה. בנוסף, אני לא מכירה את כל המקומות שנוח לעשות בהם כנס כזה, אני לא יודעת מאיפה להתחיל לגבש סגל ומי מתאים לעשות תפקיד כזה או אחר. אז נפגשתי עם הועד, הסברתי להם מה אני רוצה לעשות ובמה אני צריכה עזרה. ואת יודעת מה? ברגע שמבקשים עזרה בדבר קונקרטי (ולא ב"תרימו תחרות מאנגה") מקבלים אותה. כבר למחרת הפגישה שלי איתם קיבלתי מייל מבוג'י ומייל מליאת עם דברים קטנים שיעזרו לי, עם קרן התייעצתי מרגע שהעליתי את הרעיון והיא הבטיחה לי שאני לא לבד, ואני גם בטוחה שאף אחד לא ישאיר אותי לבד בהמשך, אחרת לא הייתי מסכימה לעשות את זה. בועד יש אנשים עם ניסיון, עם ידע ועם משאבים – אבל צריך לדעת לנצל אותם. לזרוק עליהם את כל העבודה זה לא לדעת לנצל אותם. ואם נחזור רגע לדיון התיאורטי – אני בטוחה שכל אחד שיגיע לאגודה עם רצון לעשות תחרות ריחות במדע הבדיוני יקבל את כל העזרה שהוא יצטרך. -
תפקידם של חברי הוועד הוא לסייע *כמיטב יכולתם* למי שמעלים בפניהם רעיון. לא יותר, לא פחות. *בכל דרך* תהיה דרישה בלתי סבירה בעליל.
יתרה מכך – לא סביר לצפות מחברי הוועד לישם בעצמם כל רעיון שמעלים בפניהם, ובשורה התחתונה זה מה שמשתמע מדבריך. תפקידם לסייע למציע הרעיון ליישם אותו, ולעזור לו למצוא את האנשים הנכונים, ובמקרה הצורך גם את התקציב ושאר המשאבים שיעזרו לו להוציא אותו אל הפועל.הוועד הוא הגוף המנהל את האגודה, לא הגוף המבצע. כך מוגדר תפקידו גם בחוק העמותות ובתקנון. בפועל, חברי ועד אחראים גם לחלק ניכר מהצדדים הביצועיים, אבל זה לא חלק מתפקידם כחברי ועד, אלא פשוט מה שקורה לאנשים שהנושא קרוב ללבם ונמצאים קרוב למוקד קבלת ההחלטות. יש גבול ממה שניתן לצפות משבעה אנשים עסוקים.
-
-
אתה אומר שהועד הוא לא גוף מבצע – מקובל עלי.
אז למה לא להקים גוף מבצע?
מעין מאגר מתנדבים (לאו דווקא מאגר של מתנדבי כנסים) שאמור להרים פרוייקטים שהוא מקבל מהועד?
אני חושבת שהשם הנכון הוא מאגר פעילים – יהיה להם פורום משלהם, פגישות אחת לחודשיים, אולי רשימת תפוצה. וכל מי שמוכן להשקיע קצת מזמנו בענייני אגודה יוזמן להצטרף ולתרום מה שהוא יכול.
אני חושבת שזה יכול חלעזור לחברי האגודה לזרוק רעיונות באוויר (כן, לדעתי מותר לעשות את זה) מבלי לקבל את התשובה – רוצים?תעשו!
מעין שרשרת מזון:
חבר מציע רעיון
הועד מאשר
הפעילים מוציאים לאור -
-
את העלית את כל הסיבות לכך
בדיון, ההרצאות של האגודה באייקון משוייכות יותר לספרות (לא למי ששואל, לא לקחתי את התוכניה ב 5 השנים האחרונות וניתחתי אותה), המבצעים שהאגודה ניסתה להרים , אמנם ספרים ודיוידיים אבל היה דגש יותר גדול על ספרים לדעתי, המאמרים באתר האגודה נוגעים הרבה לספרים, נראה לי שביחס ניכר לשאר הג'אנרים, יש פורום סיפורים לאגודה….
אחת התוצרים החשובים של האגודה הוא המימד העשירי (כן, אני פדלעה אני חייב לשבת לכתוב ביקורת על האחרון)
שעיקרו סיפורים, תחרויות סיפורים…..שוב, אולי זה מה שאני מחפש אז זה מה שאני רואה, אבל העובדה היא שאני מוצא.
-
-
מטבעו של כתב עת שהוא עוסק במילה הכתובה. קצת קשה לנו להדפיס בו סרטים וסדרות.
אם לגעת בנושא בצורה רצינית יותר, אנו תלויים בחומרים שמגישים לנו. מעבר לסיפורים אנו תלויים ברצונם הטוב של אנשים לשלוח לנו מאמרים וביקורות. בשנה וחצי שאני חלק ממערכת המימד לא קיבלנו ולו ביקורת אחת או מאמר אחד שעוסק בסרטים או בסדרות טלוויזיה. אני במקרה מסכים עם דותן בנושא הרלוונטיות של ביקורות על סרטים, אבל הייתי מת לפרסם ביקורות ראויות שלא לדבר על מאמרים מעמיקים יותר.
גם כאן, כפי שנאמר קודם, צריך מישהו שיעשה את הדברים. אני לא מרגיש מוסמך לכתוב על נושאים אלה כי אני בקיא בהם פחות מאשר בספרות. אם ימצא מי שיודע ורוצה לכתוב – אני אמשח לפרסם. אני כבר מחשיז את העיפרון האדום שבו אני משתמש לעריכה.
-
-
-
ולו בגלל הדינמיות של הקהילה.
אנשים באים אנשים הולכים
המאגר של אנשים פעילים זמינים שמוכנים להרים פרוייקטים הוא מוגבל ולא קבוע.
בתכלס בשטח זה באמת מה שקורה.
הפעילים הם קבוצה מוגבלת יחסית ומוכרת שמרימה אירועים.
מידי פעם מצטרפים חדשים למאמץ ולעיתים קרובות הרבה יותר אנשים פורשים בגלל נסיבות החיים.
אני לא רואה איך הרעיון של "להקים גוף מבצע" יכול באמת לקום לתחייה.
אנשים עושים מה שמתאים להם לעשות.
זה בכל זאת ארגון מתנדבים ולא רק שהם צריכים לרצות לעשות את המעשה הם גם צריכים זמן פנוי ויכולת עשייה בשביל להצליח.
אם היינו יכולים לשלם לאנשים על העבודה והם היו יכולים להקדיש לזה את מלוא מרצם וזמנם תוך התחייבות ארוכת טווח- אז לרעיון הזה יש באמת משקל וסיכוי. אבל כולנו יודעים שזה פשוט לא עובד ככה.
ארגון מתנדבים אינו חברה קבלנית להרמת פרוייקטים. -
יותר פרקטי ממה שנראה לך – אני לא מדברת על 100 אנשים אלא על כ 10-20 חבר'ה ש:
1. רוצים לתרום מבלי להיות בועד
2. בעלי יכולת ארגונית-ביצועית
3. מוכנים להשקיע כמה שעות בחודש בעניינים האלה.
לפי כמות המתנדבים שיש לכל כנס אני מאמינה שאם תפרסמו הקמה של גרעין פעילים תגלי שיש אפילו יותר אנשים ממה שאני הערכתי.
גם לא מדובר על התחייבות ארוכת טווח – לא כל חודש יש הפקה, ומכיוון שמדובר במספר גדול יחסית של אנשים – נטל העבודה מתחלק ומי שלא יכול לתרום הפעם, יעשה את זה באירוע הבא כשיהיה יותר פנוי. -
לא מתעניינים בקולנוע וטלוויזיה? לפחות לא כמו שהם מתעניינים בספרות מד"בית.
וזה בסדר גמור – זה עונה על השאלה שלי בצורה מסוימת.
לגבי תכנים במימד – אולי צריך לפנות לאנשים מתאימים יותר בשביל לקבל מאמרים על קולנוע וטלוויזיה? לדוגמה הכותבים של המועדון? חברות השגרירות?
שאלה אחרת היא – האם כדאי בכלל לטרוח?
אם הנושא לא מעניין את מרבית החברים, האם האגודה צריכה עדיין להשקיע מאמצים בתחום הזה? וברור שנדרשים מאמצים קצת יותר גדולים (לפנות לאנשים שהם לאו דווקא הכותבים הקבועים לדוגמה).
בתיאוריה חברי הועד טוענים שכן – כי האגודה עוסקת בכל הנושאים.
בפועל אני תוהה אילו מאצים נעשים מצד מערכת המימד או האתר הזה עצמו על מנת להשיג מאמרים וביקורות שאינן ספרותיות? -
אולי זה רק מוכיח שאין לנו מושג ירוק במה רוב חברי האגודה מתעניינים, הרי הם לא הגיבו פה…
אולי שווה למכתב החודשי הקרוב לצרף שאלון קטנטן / סקר שניתן יהייה להשיב עליו בדואר חוזר (זאת אומרת מעט מאוד מאמץ, אולי אנשים יענו).
כי גם המסקנה כי המילה הכתובה היא כוס התה של חברי האגודה לא ממש מתבטאת בפועל, לא ראיתי אחוזים ניכרים של חברי אגודה שהצביעו לגפן (אני טועה ?) כנ"ל לעידכון רשימת הקלאסיקות שבוג'י הכינה…ואולי פשוט אנשים מרוצים ממה שיש – חלקנו באיקון, המימד, אתר האגודה , בידיון וכו'….
אין רע בלהיות מרוצה. -
האגודה צריכה לספק את צרכי חבריה, אבל יש לה גם "צ'רטר" רחב יותר, והוא נוגע לקידום כל תחום המדע הבדיוני ופנטסיה.
מערכת המימד עושה מאמצים רבים להשיג מאמרים מכל התחומים ולהגדיל את מגוון הכותבים. יחד עם זה, בגלל אופיו של כתב העת, קשה למצוא לו כותבים מתאימים. סוג המאמרים שהתפרסם בזמנו בפנזין של המועדון, למשל, לא יכול להתפרסם במימד – הסגנון שלנו הרבה יותר עיוני. קשה למצוא כותבים שיודעים לעשות תחקיר מקדים, לבנות לפיו טיעונים ודוגמאות, ועוד לעשות את זה מעניין. למעשה, רוב הכותבים שאינם חברי המערכת אינם חברים באף אחת מהעמותות (כולל האגודה), אלא נשלפו במאמץ רב מהאקדמיה ומהכרויות אישיות.
על ביקורות כבר אמרתי את דעתי. מדור מנעל האוויר מתמקד בביקורות ספרים וימשיך להתמקד בהן, תוך הצצה מפעם לפעם גם בסרטים ובקומיקס.
-
מה שחברי האגודה רוצים רלוונטי רק במידה חלקית מעוד סיבה אחת (יותר / פחות חשובה , לא יודע) יש אנשים העושים במלאכה ותורמים ממרצם זמנם וכו'…
והם באופן טבעי תורמים היכן שהם מעוניינים לתרום והיכן שמעניין אותם והם טובים, אני לא חושב שיש לנו מאה אלף כתבות לכל מימד ועשרת אלפים מתנדבים בכל שעה ושעה המעוניינים להרים מאות פרוייקטים.
ואז אם אכן זה היה המצב, היינו צריכים למיין , לבחור ולאזן, כיום ככל שזה נראה לי יש מעטים העושים הרבה, וזאת התוצאה.
אני מניח שרוב חברי האגודה מודים ונהנים מהתוצאה ומפרי עמלם של מעטים אלו, וכך בדרך הטבע נראים גם פני האגודה.
אני לא חושב שזה יכול להיות אחרת, כל מיני החלטות על איזון וכיוונים צריכים למצוא בסיס רחב מאוד של בעלי עניין ואנרגיה כדי לקרום (או לרקום ?) עור וגידים. -
זה רעיון מצויין.
אבל
להזכירך – הסיבות שאת עדיין מנהלת את הבאר כוללות סעיף קטן איפשהו על הקווים של "לא מצאתי אנשים אמינים להעביר להם את התפקיד". כן הייתה יעל- ואז אאל"ט היא התחילה דוקטוראט ולקחת את זה על עצמך שוב.
להזכירך שוב- כמות האנשים שניסתה להבחר לועד השנה תאמה במדוייק את כמות האנשים הדרושה לקיום ועד תקין- 7 זה בובה של מספר אבל במקרה שלנו הוא גם הקו האדום.את בעצמך אמרת שתתכן בעיה למצוא אנשי סגל לכנס קטן כמו פנטסיקון הידוע יותר מחצי שנה מראש.
ניהול וארגון הוא יכולות נרכשות, אנשים צריכים לפתח אותן מתוך יכולת בעית והכשרה סבלנית.
הם לא יצוצו יש מאין.
כרגע כשיש צורך בכוח אדם מוציאים קול קורא ומבקשים יפה ממי שכבר הוכיחו את עצמם בעבר כבעלי פוטנציאל ואו יכולות ממומשות.אני לא חושבת שהקמת קבוצת גרעין תשנה באמת את המצב בשטח אלא אם מישהי תיקח על עצמה את האחראיות לשכנע אנשים להרשם לקבוצה, לקבוע ימי הדרכה, לתכן את ההדרכה המדוברת לפי נהלים מסודרים, לוודא שכולם באים, להכשיר אותם לפי רמת היכולת הקיימת, לבחון עד כמה שניתן את השיפור בכישורים ולחלק משמרות רבעוניות של אחראיות לאורך השנה.
כדי לקבל משהו טוב צריך להשקיע בצורה רצינית.
זה דורש הרבה יותר מידי יחסית למשאבים שיש לנו כרגע ואנ לא רואה שינוי בזמן הקרוב אלא אם כאמור מישהי תיקח את זה על עצמה כפרוייקט אישי… -
1.אנשים חושבים שועד זה:
א. הרבה עבודה – ומה אני אומר, עם כמות הפגישות שאת מתכננת השנה זו אכן הרבה עבודה הרבה יותר ממה שהיה כשאני הייתי בועד – וכל הכבוד לכולכם על ההשקעה, באמת.
ב. מעורבות בפוליטיקה פנים קהילתית מלוכלכת והשמצות גורפות בפורומים ובמקומות סימפטיים יותר.
2. אני לא מחפשת 20 אנשים עם יכולת ניהולית-ארגונית אני מחפשת עשרים אנשים שמוכנים לפעול לטובת אירועים שונים של האגודה. ביניהם כדאי שיהיו כמה עם יכולת ניהולית אבל גם: יכולת עיצובית, זמן פנוי (משאב יקר), יוזמה אישית, אנשי תכנים, אנשי לוגיסטיקה ועוד.
חס וחלילה שננסה לארגן פורום פעילים שמכיל רק חבר'ה עם יכולת ניהולית – בחיים לא נגיע לשום מקום.
בוא נעשה עסק – אם אני צודקת, את מזמינה אותי לסנדביץ' בסבא ג'פטו ואם אני טועה אני מזמינה אותך לסושי באריגטו.
תסגרו בועד על המבנה של פורום הפעילים – לדוגמה:
מפגשים מיוחדים של הפעילים לשם העלאת רעיונות, פורום מיוחד שיוקדש לעניינים אלו, אירועים מיוחדים שמיועדים לפעילים בתור צ'ופרים (זה צריך לבוא אחרי כחצי שנה של פעילות כדי לראות אם משהו בכלל נעשה).
אחרי שתחליטו איך יפעל הגוף תוציאו קול קורא – לא רק ברשימת התפוצה אלא גם בכל אתרי המד"ב.
השלב הבא הוא קביעת מפגש פעילים ראשון מסוגו (רצוי שיכלול אוכל).
בתום המפגש אמורות להתקבל כמה החלטות (להלן דוגמאות):
1. החלטה על הקמת הגוף – כולל פורום ואולי גם רשימת תפוצה.
2. חלוקה של הפעילים לתחומים (לוגיסטיקה, עיצוב, תכנים, ארגון כללי, גיוס כספים).
3. קביעת מועדי פגישה – לפחות עוד שלושה מועדים.
4. אולי אפילו קביעת האירוע הראשון שהגוף יעזור בהפקתו.אם למפגש יגיעו פחות מעשרה חבר'ה – הרווחת ואת מקבלת "אכול ככל יכולתך" של סושי.
אם מגיעים למעלה מעשרה – כולנו הרווחנו.
עכשיו השאלה היא – האם מישהו הועד מוכן לנסות את זה? -
הוועד השנה ממוקד ולכל חבר וועד יש מספיק על הצלחת בשביל שני חברי וועד ממוצעים מהשנה שעברה.
רמת פעילות הגבוהה ובעיית משאב הזמן בקרב חברי הוועד השנה לא מסתכמות בכמות הפגישות שיש לנו בשנה אלא מתגלמות בצורך בכמות פגישות כזו לאורך כל השנה.
תאמיני לי שאנחנו לא משחקים טאקי בפגישות ואשכרה יש לנו על מה לדבר בעינייני וועד אמיתיים במשך יותר מ3 שעות כל פעם (שזה הזמן שהוקצב לפגישת וועד) ואני לוקחת את זה כהיכרח עגום שתמיד ישארו כמה נושאים חשובים שלא הגענו אליהם בצורה מספקת ויגררו הלאה לפגישה הבאה.
אין לנו כרגע בוועד מישהו פנוי להרים את הפרוייקט שאת מדברת עליו, אולי ישתחרר קצת כוח אדם לקראת יולי אבל אני לא הייתי בונה על זה. -
ואתם צריכים לקבוע לעצמכם סדר עדיפויות. אם תחליטו שהקמה של פורום פעילים זה מספיק חשוב מכיוון שזה יעזור להריץ קדימה המון דברים אחרים שחברי הועד עוסקים בהם כעת, הרי שתמצאו את האיש המתאים להריץ את הרעיון, וכן – זה יבוא על חשבון של משהו אחר. ככה זה תמיד.
אם תחליטו שהרעיון לא ישים רק על סמך הניחוש המושכל שלך הרי שהרעיון יקבר המקרה הרע או יועבר לועד הבא בתור המלצה במקרה הטוב.ואני לא טענתי שהועד לא עושה כלום. הטענה הראשונית שלי הייתה שהועד עושה מעט מאד בתחום שאינו ספרות (טענה שמצאתי לה כמה שותפים כאן, ראי במורד הפתיל).
המשך הטענה שלי היא שהקמה של פורום פעילים יעזור לא רק לשנות את המצב שתיארתי אלא גם יכול לעזור ולהוריד את העומס מחברי הועד. -
-
