- This topic has 19 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 5 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
"מוישה זוכמיר?" שאל השד, נועץ במגילה ארוכה שבידו.
"זה אני," אמר מוישה. "מי אתה, בדיוק?"
"אני עלזלזל, שד מדרגה תשיעית, מדור שומה פימה וביקורת, מפלס חמישי של הגיהינום. יש לך שלוש…"
"מה זה?"
"אני עלזלזל, שד מדרגה…"
"שמעתי אותך בפעם הראשונה. מה זה הקשקוש הזה?"
"עלזלזל, שד מדרגה תשיעית, מדור…"
"שד?"
"כן," אמר עלזלזל ונאנח. "לגמרי. דרגה תשיעית, מדור שומה פימה ו…"
"אני לא מאמין לך," אמר מוישה.
"אם תואיל להקשיב לרגע – אני מעוניין לתת לך שלוש משאלות…"
"מה שזה לא יהיה – אני לא קונה."
השד נשף בעדינות, להבות זעירות בוקעות מנחיריו.
"תקשיב. אני שד. יש לך שלוש משאלות אותן אוכל למלא, ככל שיעלה…"
"עוף מכאן!"
פופ.*זה*, אמר מישהו, *לא היה ממש טוב. תאלץ לנסות שנית*.
"אבל אסור לשד לפגוש באותו האדם פעמיים!" אמר עלזלזל.
*טיפלנו בזה*, אמר מישהו. *יקומים מקבילים, אל תדאג. הנה, בבקשה!*
פיפ."משה זכריני?" שאל השד, נועץ בפיסת נייר מקושקשת בכתב יד.
"אני," אמר משה. "מי אתה, בדיוק?"
"אני עלזלזיל, שד מדרגה תשיעית, מדור פומה שימה וביקורת, מפלס חמישי של הגיהינום. יש לך שלוש…"
"מדור מה?"
"פומה שימה וביקורת," אמר השד באי נוחות מסוימת.
"טוב," אמר משה. "מה אתה רוצה?"
"אוכל להגשים למענך שלוש משאלות. כל שעליך לעשות…"
"למה רק שלוש?"
"מה?"
"ל-מ-ה רק ש-ל-ו-ש?"
"אה. למה. כי… כי…"
"טוב," אמר משה, "אני מוכן. איך אני עושה את זה?"
"אמור לי את משאלתך ואגשימנה!" אמר השד בקולו הרשמי ביותר.
"אני רוצה," אמר משה, "מספר אינסופי של משאלות."
"קיבלת!" אמר השד בגאוה עוד לפני שהבין את מהות המשאלה, ואז – "אוי!"
*קליק!*
"אמור לי את משאלתך ואגשימנה!" אמר השד בקולו הרשמי ביותר.
"אני רוצה," אמר משה, "מספר אינסופי של משאלות."
"קיבלת!" אמר השד בגאווה.
*קליק!*
"אמור לי את משאלתך ואגשימנה!" אמר השד.
"מספר אינסופי של משאלות."
"קיבלת!" אמר השד *קליק!* "אמור לי את משאלתך…" – "מספר אינסופי של…" – "קיבלת" *קליק!* "משאלתך" – "קיבלת!" *קליק* "קיבלת!" *קליק! קליק! קליקליקלי…*
פופ.*גם זה*, אמר מישהו, *לא היה מבריק במיוחד. תאלץ לנסות שוב.*
"אבל…"
*אמת, הצלחת להכניס את היקום ההוא ללולאה אינסופית. למרבה המזל יש עוד הרבה מהם.*
"כן, אבל…"
*הפעם*, אמר מישהו, *איננו מחוייבים להעניש אותך, אם אתה מבין את כוונתנו…*
"כמובן! ברור! התכוונתי להוסיף רק…"
*כל התנאים לטובתך. בני האדם, בסופו של דבר, טפשים מכדי לעמוד במלכודת המשאלות. קדימה!*
"נכון, אלא ש…"
פיפ."מוסא ז"ק?" שאל השד, נועץ בתדפיס מחשב החפון בידו.
"כן," אמר מוסא. "בוא הנה, שד קטן!"
"אני עלזילזל, שד מדרגה תשיעית, מדור זימה רימה וסיפורת, מפלס…"
"תחסוך לי את זה בטובך, זילזי," אמר מוסא. "אתה מעוניין לתת לי שלוש משאלות, כן?"
"אמת," אמר השד במעט הדרת הכבוד שהצליח לגייס. "אמור לי את משאלתך ו…"
"יפה. אם כן – משאלה ראשונה: אני מעוניין להיות חכם מספיק על מנת להתמודד עם שד כמוך."
"קיבלת!" אמר השד באנחת רווחה לנוכח מקרה נדיר זה של לקוח המשתף פעולה.
"אררר!" אמר מוסא והזיל מעט ריר, "מוחחע! ררררר!" הוא התייצב על ארבעותיו וניסה, כבדרך אגב, ללעוס את מכנסיו של השד.
פופ.*אנו תוהים*, אמר מישהו, *האם מדובר כאן בהצלחה מסחררת או בעלבון קשה מנשוא. אנו נוטים לטובת ההסבר השני, משום מה*.
"אבל," אמר השד, "סידרתי אותו! בעצמי! אז מה אם…"
*בן האנוש ההוא הערים על כל שד, רוח, מקסם וחזיון שנשלחו אליו. עזזוף הערמומי, שד מדרגה שלישית, אבד לנצח כשמילא משאלה להשמיד את עצמו. בחלקו של פלזיאל המתהולל, רב-שד מדרגה ראשונה, נפל גורל אכזרי עוד יותר, כשנאלץ לשכפל עצמו אינסוף פעמים. אבדו לנו כך גם כמה יקומים. ואילו אתה…*
"אני הצלחתי!" אמר השד בגאווה.
*אכן*, אמר מישהו. *האמצעי האחרון. השד לסיים את השדים כולם.*
"ידעתי!" אמר השד," ידעתי שלא בחרתם בי סתם!"
*אמת*, אמר מישהו. *בחרנו בך כי אתה מטומטם*.
*סוף*
(האם זו פתיחתה של סדרת הרפתקאות מופלאה? או שמא לא?)
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
