- This topic has 24 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 14 שנים, חודש 1 by
.
-
תגובות
-
-
פעילים יקרים מאוד!
מפגש הפעילים השלישי מתקרב בצעדי ענק יחד עם הכנס המארח שלו ? עולמות. המפגש יתקיים ביום רביעי 1.4 בשעה 10:00 בעולם הודיני, ויכלול הפעם…
– חידון משעשע כולל פרסים מתוקים (כן, כשרים לפסח)
– סקירת הפרויקטים המתבשלים של האגודה, באדיבות חברות הוועד העשויות ללא חת
– הדיון מרכזי, סביב נושא חם, והפעם – הגיוס:
פרויקטים רבים באגודה נותרים ללא פעילים שיובילו אותם או יסייעו להם, ויורדים לתהומות האפילה (במוריה). למה לדעתכם זה קורה? האם פשוט יש מעט מדי חברים פעילים באגודה שמצטיינת בדמיון עשיר וחשיבה מהירה? האם המורל עדיין נמוך, ואיתו ההתפעלות? או שאולי אנחנו לא מחפשים כמו שצריך? מה גורם לכם לרצות לקחת חלק בפרויקט מסוים – ומה דוחה אתכם? איזה פרויקטים, אם היו קורמים עור וגידים, הייתם מוכנים להשקיע בהם? ואיזה פרויקטים לא? ואיזה רעיונות חדשים לגמרי יצוצו במוחותיכם הקודחים בזמן המפגש, ויפתרו לכולנו את כל בעיות הגיוס לעד?אני פותחת כאן את השאלות המרכזיות לדיון ראשוני – אתם מוזמנים להשמיע את דעתכם ברמה…
-
כאמור, מאוד קשה לגייס פעילים לפרויקטים קיימים.
למה אתם חושבים שזה קורה?
האם הפרויקטים פשוט לא מעניינים מספיק? האם הם לא מוגדרים מספיק? האם אתם בכלל לא שומעים עליהם? האם אנחנו לא מנדנדים מספיק – או שאנחנו מנדנדים יותר מדי?
ואולי זו פשוט בעיה של מיעוט כח אדם…מה אתם חושבים? ואיזה תובנות חדשות לגמרי אתם יכולים להציע?
-
מה גורם לכם לרצות לעזור לפרויקט מסוים? מה מגרה את בלוטות ההתנדבות הפעילות שלכם, וגורם לכם לצעוק "אני אני!" כשמציגים פרויקט?
האם זה כי…
– הפרויקט עצמו נשמע לכם מעניין?
– העבודה על הפרויקט נשמעת מעניינת?
– יש אנשים שאתם אוהבים בפרויקט?
– הפרויקט נשמע לכם חשוב לאגודה?
– הפרויקט קרוב לפאנדום החביב עליכם?
– הוא נשמע פשוט לעשיה?
– הוא נשמע מספק?
– הוא ייתן לכם "מעמד" בקרב החובבים?
– דברים אחרים לגמרי?בבקשה שתפו את כולנו – מה עובר לכם בראש באותן שניות לפני שאתם צועקים "אני!" ?
-
-
-
זמן – כמה זמן פנוי יש לי באותה תקופה וכמה זמן הפרוייקט צפוי לגזול.
יכולת – האם אני חושב שאני מתאים לתפקיד. למשל: אני לא מתאים להיות עורך, או להיות אחראי כוח אדם, או מנהל פורום.
מול מי אני עובד – למשל, אין שום סיכוי בעולם שאקח על עצמי פרוייקט שידרוש אינטראקציה כל שהיא עם איתי גרייף. מצד שני אני גיליתי שמאוד מאוד כיף לעבוד מול תומר שלו או קרן לנדסמן.
מי מבקש – האם זו פניה כללית? פניה אישית? באיזה פורום נעשתה הפניה? המכתב החודשי? פורום האגודה? בלוג פרטי של בעל תפקיד? (לסגל עולמות התגייסתי בעקבות פניה כללית, לסגל מאורות בעקבות פוסט בבלוג האישי של קרן).[טוב, ארחיב עוד בערב. אני חייב לעוף]
-
בעתיד, אם נפנה אליך באופן אישי זה יגרום לך לשקול את התפקיד יותר לעומק?
אני חושבת שנשמח כולנו לדעת למי אפשר לפנות באופן אישי לפרויקטים.
אני לא מרגישה כל כך בנוח לעבור על ספר הטלפונים שלי ולבחור אל מי לפנות בבקשת עזרה לפרויקט כזה או אחר. אלא אם זה לדברים מאוד ספציפיים, או שהאדם מילא את התפקיד בעבר.
אני חוששת לפספס ככה אנשים שבחיים לא הייתי חושבת שירצו לעזור ומסתבר שדווקא יש מצידם רצון טוב.אז מה אתם אומרים – פניות ציבוריות ופרטיות בבת אחת? בהדרגה?
-
אם, נאמר, היו פונים אלי כדי לאייש תפקיד ובעודי חושבת על הרעיון – היה מתפרסם קול קורא כללי… הייתי נעלבת.
מצד שני, אם פונים רק לאנשים ספציפיים אפשר לפספס אנשים חדשים, וככה אותם מעט מתנדבים נוטלים באותו עומס ונשרפים…מצד שלישי, אם היה קול קורא מתפרסם ואחריו היו מתקשרים אלי ואומרים שחושבים שאני מתאימה במיוחד… אולי זה רעיון טוב.
מה חושבים כאן מסביב?
-
אני, למשל, אוהבת להתפרע כשאני כותבת אותם, עם המון שטויות, כי זה כיף לי ככה, ואני יוצאת מנקודת הנחה שקולות קוראים שכיף לקרוא ימשכו יותר מתנדבים. חברות הועד שלי, לעומת זאת, מסרבות בתוקף לתת לי לציין "התמוטטות עצבים" ו"זה נורא חמוד, קוצ'י קוצ'י קו" בתור יתרונות של תפקידים, ועורכות אותם לקצת מעונבים יותר והרבה יותר הגיוניים.
אז מה מושך אתכם? פרוע או רגוע? רוח שטות או לוגיקה? -
-
-
לפעילים ותיקים, כמוני, פניה אישית יכולה להיות מועילה. מקסימום יאמרו לך "לא" ואז תוכלי לפרסם קול קורא.
אני, יש לי תקופות של עומס התנדבותי ותקופות של בכלל לא. בדרך כלל כשאני מתנדב לתפקיד כלשהו אז אני מתחיל לצבור עוד ועוד תפקידים מסביב – בין אם ביקשו ממני או שאני פשוט מתערב בעצמי. עד שמגיע שלב מסוים בו אני רואה שלקחתי על עצמי יותר מדי וזה פוגע לי בדברים אחרים כמו לימודים/משפחה אז אני עוצר. אומר יפה סליחה ופורש מהכל, עד שנגיף ההתנדבות מצליח להתרבות שוב אל מעבר ליכולת של מערכת החיסון להתמודד איתו.
בדרך כלל אני גם נופל על אותם תפקידים, פחות או יותר – תפקידים בירוקרטיים/כספים. כי אני יודע שאני מספיק טוב בזה ואני נהנה מזה, באופן מעוות כלשהו.
אבל הנה השנה, בעקבות פניה אישית של קרן, לקחתי על עצמי את תפקיד הפרסום של מאורות בפורומים ובכלל באינטרנט. אני חושב שהצלחתי לא רע. בכל מקרה, גם למדתי המון, גם גיליתי שיש לי כשרון שיווקי קל, ואני מנסה עכשיו להעביר את מה שלמדתי לצוות הפרסום של עולמות.
אז כן אני לוקח תפקידים שמעניינים אותי, אבל גם תפקידים שאני חושב שאלמד מהם.
(מה שעוד למדתי ממאורות זה *לא* לקחת על עצמי שלושה תפקידים שונים באותו הכנס). -
-
-
– האם נדרשת נוכחות פיזית תדירה (במיוחד במהלך היום) ? לי זה קשה בגלל העבודה(יופ עבודה ארוך)
– אותי בעיקר מושכים אתגרים, גם ברמת העשייה וגם ברמת התוצאות ? להציב רף גבוה, לעשות דברים שלא עשו קודם, להגיע להישגים משמעותיים, לקדם את התחום וכו'
– כמובן שצריך להיות בתחום שאני אוהב ? למשל קולנוע, TV, ספרות, שיווק, ניהול, פרסום, שת"פ עסקי וכו' ולא פילקים, משחקי תפקידים, מחזות זמר, לוגיסטיקה וכו'
– כמות השעות היא פחות בעיה מבחינתי ? כי אני תמיד מצליח למצוא זמן (כל עוד לא נדרש לבצע את העבודה בשעות ספציפיות במהלך היום)
– מיקום גיאוגרפי של האירוע ? סיכוי נמוך יחסית שאתנדב למשהו שהוא רחוק מהאיזור שאני גר בו (המרכז) – שוב פעם, בעיקר אם נדרשת נוכחות. סיכוי טוב שאתנדב למשהו באיזור שלי. 100% שאתנדב למשהו בעיר שאני גר בה.
– לעבוד עם אנשים שיודעים מהי עבודת צוות זה חשוב – יודעים להתפשר, להתגמש, נחמדים וכו'
-
זו הסיבה העיקרית בעיני. יותר חברים = יותר מתנדבים.
כמובן שזו השערה בלבד מכיוון שאין לי נתונים בשביל לדעת בדיוק מה הגורם.זה חשוב מאוד בעיקר בקרב "הדור הצעיר" – תיכוניסטים, חיילים, אחרי צבא, סטודנטים. יש להם הכי הרבה זמן פנוי, ראש טרי ומקורי, הרבה אנרגיות ופוטנציאל ואין להם כסף (התנדבות = הטבות). למשל, זה שאין איזה חבורה של צעירים שיאיישו (ויעשו את זה בכיף!) דוכן הצטרפות לאגודה באירועים של האגודה, קניונים, אירועים ז'אנריים, רחובות ראשיים ת"א וכו' – זה חבל מאוד בעיני ומוזר. זה משהו שמאוד בולט בכל עמותה אחרת וחסר פה.
צריך להשקיע מאמצים לממוש הפוטנציאל של אלפי חברים באגודה.
-
-
בעיקר מכיוון שאני זוכרת תקופות עם פחות חברים והרבה יותר התנדבות.
אולי רמת ההתלהבות של החברים.
אולי תחושת הדחיפות: כשהיינו "מוקצים" יותר, היה הרבה יותר חשוב ודחוף להוכיח לעולם שאנחנו מגניבים ולעצמנו – שיש עוד כמונו ושכיף לנו ביחד. היום בין דם אמיתי לחצויה, ההתלהבות יורדת…אם כבר, אולי זה יותר ריבוי האופציות למי שרוצה להתנדב מול מספר אנשים לא משתנה – פעם לא היו הפקות מקור, היו הרבה פחות כנסים, הרבה פחות פרוייקטים… שלא לדבר על הרבה פחות עמותות.
ואולי כולם.
ועדיין, אני חושבת שפוטנציאל ההתנדבות גדול מממספר הפרויקטים הנוכחיים שלנו. אני חושבת שעדיין יש הרבה אנשים שהיו רוצים לעזור, ולא יודעים איך.
אני בעיקר תוהה מה יכול לשנות את זה. -
-
-
-
-
התנדבות זה מגניב, אבל זו גם מחויבות, ובחלק מהתפקידים עבודה לא מעטה. קרה כבר הרבה פעמים שאנשים התנדבו לתפקיד כזה או אחר בלי להבין מה הוא דורש מהם, ובדיעבד כולם יצאו מאוכזבים: גם הם, כי הם לא נהנו מהתפקיד ולא עשו אותו טוב, וגם הוועד או אחראי התחומים השונים באגודה, כי התפקיד לא בוצע טוב ונפל בחלקו או במלואו על אנשים אחרים שהיו עמוסים מדי בלאו הכי.
כשמנסחים קול קורא, מה שהכי חשוב הוא להבהיר כמה שיותר מדויק את דרישות התפקיד. בפועל זה אומר שמוטב להוריד כמה שיותר מהרעש והצלצולים שמסביב ולהתמקד בעיקר: התפקיד, מה הוא כולל, איזו מחויבות יש בו וגם איזה הטבות ואיזו יכולת השפעה. ניסח "שטותי" יכול להיות אטקרטיבי יותר, אבל בסופו של דבר שכרו יוצא בהפסדו. אנחנו לא רוצים רק לגייס אנשים, אלא לגייס את האנשים *המתאימים*.
ובינינו, עם כל הכבוד ל"קולות קוראים", בפועל רוב התפקידים באגודה מאוישים לא בעקבותיהם. מה שעובד הרבה יותר זה פניות אישיות מטעם חברי ועד ומתנדבים אחרים למתנדבים פוטנציאליים שהכישורים שלהם ידועים, או בשיחות מסדרון בכנסים ובהזדמנויות אחרות. מה לעשות שהרבה פעמים המתנדב המתאים ביותר לא יודע בכלל שהוא כזה עד שלא אומרים לו את זה ישירות.
-
פרסום קולות קוראים מחוץ לפורומים של האגודה עשוי לעזור (תפוז וכו').
נראה שלא הרבה חברי אגודה מבקרים בקביעות בפורומים של האגודה. חוצמזה, זה עשוי למשוך אנשים שאינם חברי אגודה כרגע ואו מתעניינים טריים בז'אנר – כל מי שרוצה לקחת חלק ולהשפיע – ובכלל אינו מודע לאפשרות הזו.עוד דבר שעשוי לעזור – דף עדכני באתר האגודה המפרט את האיזורים בהם נדרשת עזרה, תפקידים, יתרונות וכו' עם לינק ברור ואטרקטיבי (איזשהו סימול לא טקטוסאלי תמיד עוזר) מהעמוד המרכזי. לא משהו שנבלע בסיכום חודשי ארוך או בדף אינטרנט עמוס בטקסט. שיעודכן על בסיס חודשי כדי שיהיה בראש תור ה-RSS.
כפי שכבר נאמר – להרבות בפניות אישיות ולעניין אנשים. אפשר גם לפנות לחברי עבר של האגודה ואו פעילים מרכזיים מהעבר. כמו בהרבה מאוד משימות, גם בנושא זה התמדה, נחישות והרבה עבודה שחורה יניבו פרי. לא לוותר על אף אפשרות או כתובת אימייל, קלושה ככל שתהיה.
-
-
