- This topic has 30 תגובות, 11 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 4 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
ועד האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה יתכנס ביום שבת, העשרים ליוני 2009 בשעה 18:00. על סדר היום:
1. עדכונים בנושאים הבאים
א. פסטיבל אייקון
ב. שגרירות סאנידייל בישראל
ג. אמא"י
ד. פרס גפן
ה. פרס עינת
ו. מעבר שרת
ז. ההכנות לכנס פנטסי.קון
2. דיון בנושא פרסום המכתב החודשי באתר האגודה
3. פרסום אירועים באתר האגודה ובאינטרנט
4. מדיניות הוועד בקשר לתגובה בפורומים
5. לקראת אסיפת הבחירות, בניית רשימת תפקידים דרושים בוועד
6. מדיניות מתן כרטיסי חינם לפעילי האגודה בכנסיה
7. העלאת נושאים לצורך הכנסתם לסדר היום של האסיפה הכללית,
בפרט הוועד ידון בהצעתה של ורד טוכטרמן מנקודת המבט שלו כוועד.
8. מעבר על רשימת המשימותלחברי האגודה יש אפשרות להתארח בחצי השעה הראשונה של ישיבות הוועד ולהעלות נושא לדיון.
על מנת לעשות זאת יש לשלוח מייל לקובי רובין, blackpen14@gmail.com
אנחנו מודעים לבעייתיות שבהגעה לפגישה ביום שבת אשר לא נוח תחבורתית לחלק ניכר מחברי האגודה,
ניתן להעלות נושאים גם במייל וכן תהיה הזדמנות להגיע לפגישת הוועד ביולי.
הבהרה: בכל פגישת ועד יכול להתארח חבר אגודה אחד או שניים מפאת שיקולי זמן ומקום.עריכה: הוסף סעיף 6 שנשמט בהודעה הראשונית,
סעיפים 7 ו8 עברו אחריו בסדר היום. -
אולי באמת נרד מהקטע הטיפשי של "תפקידים דרושים בוועד"? אין תפקידים דרושים בוועד. יש תפקידים דרושים באגודה. התפקידים היחידים הדרושים בוועד הם יו"ר ושישה חברי ועד, וכבר ראינו שאת כל התפקידים האחרים – מזכירות, גזברות ואחריות על כל נושא שהוא – אפשר להאציל לכל חבר אגודה, ולאו דווקא לחברי ועד (ואפילו עדיף שהתפקידים יהיו בידי אנשים מחוץ לוועד, כדי להבטיח המשכיות גם כשהם מפסיקים להיות בוועד). והכישורים הדרושים כדי לבצע עבודה כלשהי עבור האגודה אינם זהים ואף אינם דומים לכישורים הדרושים כדי לנהל את האגודה בצורה חכמה ומוצלחת.
בואו נרד משימת דגש על התפקידים ההתנדבותיים שאמורים למלא חברי ועד, ובמקום זה נשים דגש על היכולת שלהם ללמוד נושאים, לקבל החלטות, להתעסק בפוליטיקה הקהילתית ולנהל את האגודה. במקום לשאול חברי ועד מיועדים, "איזו עבודה שחורה אתה מעוניין לבצע עבור האגודה?", בואו נשאל אותם, "מה ברקורד ובכישורים שלך עושה אותך מועמד מוצלח לקבל החלטות עבור האגודה?". אני רוצה לשמוע מה יש למועמדים לניהול האגודה להציע בתחום כישורי הניהול והפוליטיקה שלהם, לא בתחום היכולת שלהם לבצע עבודות התנדבותיות.
בשביל עבודה שחורה יש לנו פעילים. אנחנו לא צריכים בשביל זה חברי ועד. אם נורא רוצים, אפשר להוסיף לאספה השנתית הצבעה נפרדת לבעלי תפקידים אחרים, אין שום סיבה שזה יהיה מחובר לבחירות לוועד.
מצד שני, נושא שדווקא כן ראוי לדון בו הוא ההצעה של גילי לשנות את שיטת הבחירות באגודה כך שתאפשר גם להצביע נגד מועמדים ולא רק בעדם (ובכך לא לחייב את חברי האגודה לבחור חבר ועד מסוים רק משום שלא היו מספיק מועמדים). אני רוצה להציע שהוועד יטיל באופן רשמי על גילי (אם היא מוכנה, כמובן) לחבר הצעה לשינוי הסעיף הזה בתקנון.
-
אם למישהו יש הסתייגות לגבי מועמדות של אדם מסוים הוא יכול להעלות אותה באתר/פורום האגודה לפני הבחירות , או לוועד הנוכחי או לוועדת ביקורת או לאסיפה הכללית.
רשימת המועמדים הרי נסגרת 10 ימים לפני הבחירות, אז יש מספיק זמן לנסח ולהעלות את ההסתייגויות באיזה ערוץ שרוצים.אם כבר לשנות משהו, אז להעביר החלטה שחייבים לערוך הצבעה חשאית עם פתקים גם במקרה שיש בדיוק 7 ו-2 מועמדים לוועד ולוועדת ביקורת, ולקבוע איזשהו אחוז חסימה. (נאמר 20%, הווה אומר 5 אנשים לפחות מתוך מינימום 25 שדרושים לאסיפה).
כאשר מצביעים, לא חייבים להצביע ל-7 ו-2 אנשים, אלא אפשר גם פחות מכך.
[אני אישית, אגב, חושב שזה מיותר ובזבוז זמן לבצע בחירות חשאיות עם פתקים בכל פעם שיש בדיוק את מספר המועמדים הדרוש. כאמור, אם יש הסתייגות לגבי מועמד מסויים, אפשר לערוך הצבעה (גלויה או חשאית) רק לגביו.] -
-
אלה תפקידים שצריך להטיל אחרי הבחירות לוועד, על חברי ועד שנבחרו על סמך כישוריהם לנהל את האגודה, לא על סמך נכונותם לקחת על עצמם תפקידים ספציפיים.
זו טעות גדולה להציב את התפקידים שאדם מוכן להתנדב אליהם כחלק מהדברים שעל בסיסם הוא נשפט בבחירות לוועד, כי זה לא המדד הנכון לחבר ועד טוב.
ואגב, יש לי חשד מסוים שגם התפקידים האלה "חייבים להיות בתוך הוועד" עד היום הראשון שבו יהיה הכרח להוציא אותם מתוך הוועד (נניח, כי חבר הוועד שיעסוק בהם יפרוש מהוועד, אבל ימשיך לעסוק בהם), ואז פתאום יתברר שהם לא באמת חייבים להיות בתוך הוועד. גם גזבר חשבנו שחייב להיות בתוך הוועד. גם אחראי מזכירות חשבנו שחייב להיות בתוך הוועד. גם כל מיני דברים אחרים חשבנו שחייבים להיות בתוך הוועד. והנה, ברגע שהם הפסיקו להיות בתוך הוועד התברר שהם בעצם לא חייבים להיות בתוך הוועד, וממשיכים לפעול גם ככה. -
ואני לא חושבת שיש מקום ליציאה נגד אנשים בפורומים ציבוריים, בייחוד לא בקהילה הדי סגורה שלנו בה כולם מכירים את כולם וכולנו צריכים לעבוד ביחד על דברים בעתיד. יש אנשים שרצו/רצים/ירוצו לוועד שאין לי הסתייגות מהם אישית, אבל אני גם לא מסכימה עם הדעות שלהם ולא בעד שהם יהיו בוועד, כי הם לא מייצגים אותי, לדעתי. זה כל העניין של בחירות, לבחור במי שאתה רוצה שייצג אותך בשנה הקרובה, ולא לבחור את כולם מתוך חוסר ברירה. גם ועד עם חמישה או אפילו ארבעה נציגים יכול לתפקד.
למה הצבעה נגד? כי לדעתי מכהנים כיום בועד אנשים שלא זכו ברוב קולות, כלומר הם לא מייצגים את רוב חברי האגודה, וזה דבר שלדעתי לא צריך לקרות ולא תקין שזה קורה. הוועד צריך לייצג נאמנה את חברי האגודה, לצורך זה חברי הוועד צריכים לזכות בתמיכה של לפחות מספר מסויים מחברי האסיפה המצביעים (לא חייב להיות חצי, אפשר לקבוע כל כמות אחרת בתקנון אבל לדעתי פחות משליש זה מגוחך), ולהנות מאמון המליאה- כלומר להמנע ממצב שבו לא מכירים את המועמד/ת או שיותר אנשים נייטרליים לגביו/לגביה ואין להם סיבה להצביע נגד, אבל גם לא בעד. לוועד ניתן מנדט לייצג אותנו. במקרה של בחירות בהן מתמודדים רק שבעה מועמדים, גם מי שיש לו מנדט כזה רק משניים או שלושה חברי אגודה ייבחר לוועד. זה לא ייצוג וזה לא תקין, לדעתי.
אני אשמח לנסח הצעה חלופית לשינוי השיטה, אם הוועד או האסיפה מעוניינים באחת כזו.
-
ראשית, גם בימים הטובים ביותר, האסיפה הכללית מנתה אולי חצי מחברי האגודה. כיום, המצב טוב אם 20% מחברי האגודה מגיעים, כך שהוועד לא מייצג את חברי האגודה, אלא בקושי 20% מחבריה.
אפשר לצמצם את מספר חברי הוועד, אבל עובדה שהחלטה כזו נפלה בעבר, בגלל שרוב העבודה נופלת על הוועד(1). לכן, כשחבר וועד מתפטר אזי, לרוב, מחפשים לו תחליף ומשתדלים לא להשאר עם פחות חברי ועד.
כפי שכבר ציינתי בעבר, בכל הפעמים [בהן נכחתי] שהיו רק 7+2 מועמדים, יו"ר האסיפה העלה הצעה *להצבעה* לקבל את כל המועמדים ללא בחירות חשאיות עם פתקים. בכל המקרים, ההצעה הזו התקבלה ברוב קולות (ועד כמה שאני זוכר, כמעט פה אחד). ולכן, כל חברי הוועד קיבלו מנדט מרוב חברי האסיפה הכללית ולא "רק משניים או שלושה חברי אגודה".
(1) כן, בוג'י כבר אמרה כאן שהעבודה _לא צריכה_ ליפול על הוועד. אבל עד שזה יקרה…
-
-
-
זה שאפשר לעשות תפקידים מסוימים מחוץ לוועד לא אומר שזה רעיון טוב לעשות זאת.
אני מסכים עם כל מה שכתבת חוץ מהנקודה הזו – כן, אפשר להיות גזבר מחוץ לוועד. אבל זה פוגע בוועד שיש גזבר מחוץ לוועד. ניהול ענייניה הכספיים והמשקיים של העמותה הוא אחד מהתפקידים החשובים ביותר שיש לוועד.
זו הסתייגות אחת: אני מסכים איתך שמועמדים לוועד צריכים לרוץ עם מצע ולא עם תפקיד ספציפי, ואני חושב שהוועד צריך לעסוק בניהול האגודה, לא ניהול מועדוני קריאה או פרס גפן או פילקינג.
-
איפשהו כתבנו שאחד התקפדיים שאנחנו מאמינים שחיוני בתוך הוועד הוא ניהול מועדוני קריאה או דוגמא ספציפית אחרת?
כמו שאמרתי לורד, יש תפקידים שאנחנו מאמינים שחיוניים בוועד, אתם מוכנים לא להסיק מראש שאנחנו טועים?למען הדוגמא הספציפית, אחת מחובותיו של המתאם עם אמא"י היא לנכוח בפגישות הוועד של שני האירגונים. לכן, לא הגיוני שתפקיד זה (כפי שהוא מוגדר כעת) יבוצע ע"י אדם מחוץ לוועד.
מוכנות או רצון לקחת עלייך תפקיד מסוים היא שיקול בהרכבת הוועד, כמובן שלא היחיד.
היא עוזרת למועמדים לוועד ולחברי האגודה בהרכבת הוועד.
יכולים להיבחר שבעת האנשים הכי כשרוניים בתבל, אבל אם אף אחד מהם לא מוכן להיות הגזבר או המתאם מול אמא"י או תפקיד חיוני ג', אז האגודה לא תפעל. -
אם שבעת האנשים הכי כשרוניים בעולם (או אני מוכנה להסתפק בשבעה אנשים עם יכולת ניהול סבירה והתמצאות סבירה בפוליטיקה הפנים ובין ארגונית) ייבחרו לוועד ואף אחד מהם לא ירצה להיות גזבר, הם יבחרו גזבר שאינו חבר ועד. כנ"ל לגבי מתאם מול אמא"י. וזה יעבוד, בדיוק כמו שזה עובד כרגע.
מצד שני, אם ייבחרו לוועד שבעה אנשים שאין להם מושג בניהול ושלא יודעים כלום על איך מתנהלים מול הארגונים האחרים בז'אנר או מחוצה לו, אבל יהיו ביניהם מתנדבים להוטים להיות גזבר או המתאם מול אמא"י – *אז* האגודה לא תפעל.
אתה רואה את הדברים לא נכון. הרעיון לבחור מישהו לתפקיד מקבל ההחלטות ומנהל האגודה על סמך זה שהוא מוכן להיות גזבר הוא רעיון רע, בדיוק כמו הרעיון לבחור מישהו לתפקיד מקבל ההחלטות ומנהל האגודה על סמך זה שהוא רוצה לארגן פילקסינג (או כל רעיון אחר שהעלה גרייף על דרך הגיחוך). זה אולי תפקיד חיוני, אבל התפקיד של ניהול האגודה חיוני הרבה יותר, ובניגוד לתפקיד הגזבר או המתאם עם אמא"י, *רק* חברי ועד יכולים לבצע אותו.
אנחנו לא צריכים בוועד האגודה חברי ועד שנבחרו מפני שהם מוכנים להיות גזברים. אנחנו צריכים בוועד האגודה חברי ועד שנבחרו כי הם יודעים לנהל ולקבל החלטות. -
אם הגזבר אינו חבר ועד הוא לא יושב בפגישות הועד.
במצב כזה הוא מבודד מהפעילות והתוכניות לפעילות עתידית- ויכולתו להערך למלא דרישות וצרכים עתידיים מוגבלת לדיווחים מהועד שיכולים להיות חסרים או חסרי כל המידע הנחוץ בגלל חוסר אינטראקציה דו כיוונית.
ובאותה מידה גם הועד מבודד מהמידע השוטף לו הוא זקוק כדי לבצע החלטות כלכליות בזמן הפגישות.
יש גם עיניין של נוחות – כשגזבר צריך לוודא שטפסים מסויימים נחתמים ושאר ניירת רלוונטית בין גזבר לרו"ח לועד. -
-
-
-
קובי, אתה מוכן לעשות לי טובה ולקרוא הודעות לפני שאתה מגיב אליהן?
לא אמרתם שניהול מועדוני קריאה הוא תפקיד חיוני שיישאר בתוך הוועד; מצד שני, גם לא אמרתם "נדאג שתפקידים שחיוני שלא יהיו בתוך הוועד, כמו ניהול מועדוני קריאה, אכן לא יהיו יותר בתוך הוועד".
אני מוכן לא להסיק מראש שאתם טועים, אם אתם מוכנים ליישם הסקת מסקנות ולהשתדל שלא לחזור על טעויות מן העבר. בהקשר של חברי ועד שממלאים תפקידים, זה לא נראה ככה.
-
אם הגזבר אינו מקצועי, כמו במקרה של האגודה/עמותה, הוא חבר בהנהלה, ואם הגזבר הוא מקצועי (ז"א רואה חשבון שמועסק על-ידי העמותה), הוא מגיע לישיבות הנהלה אפילו שאינו חבר הנהלה. אני גם מכיר עמותות שיש בהן מנהל חשבונות מקצועי, לצד אחראי כספים או יו"ר ועדת כספים, שנושא בתפקיד דומה לגזבר אצלנו.
באופן כללי, גזבר יושב בהנהלה, לא מחוץ לה.
-
אתה הבנאדם שהעמיס על עצמו בערך חמישים תפקידים שונים במסגרת העמותה – ומחוצה לה – בעודך *יו"ר*. אני אפילו זוכרת מאמצים של כמה אנשים שונים – כולל אותי – לשכנע אותך שאתה פורס את עצמך הרבה יותר מדי דק.
אם בנאדם מחליט לקחת על עצמו הרבה יותר מדי, אף אחד לא יעצור את זה. מה שאנחנו – האגודה – יכולים לעשות זה רק לשים את הדגש על הדברים הנכונים, כדי שלאנשים שמציגים מועמדות לוועד, ולאנשים שבוחרים בהם, יהיה ברור מה סדר העדיפויות שהם חייבים לראות לנגד עיניהם. אבל אני לא מכירה מתנדב אובססיבי אחד בכל רחבי הקהילה שיהיה מסוגל אי פעם להתחייב שהוא משקיע את עצמו רק בתפקיד ארגוני מסוים ולא לוקח על עצמו עוד עשרים פרויקטים אחרים. -
ישנם תפקידים שצריך ורצוי שיהיו בתוך הועד. גזבר זה אחד מהם, ותפקידים נוספים יפורסמו לאחר פגישת הועד. אלו לא תפקידים שקשורים לעבודה שחורה שצריכה להתבצע, אלא לניהול האגודה והועד באופן היעיל ביותר. ברור שאפשר להוציא את התפקידים האלו מחוץ לועד, אך זה לא אומר שזהו הפיתרון הטוב ביותר.
האנשים שירוצו לועד לא יבחרו על סמך נכונותם לעשות תפקיד כזה או אחר, אך הם צריכים לדעת שיש תפקידים שייתכן ויצטרכו לקחת על עצמם כחברי ועד. נראה לי שמי שרץ לועד יקח את זה בחשבון לפני שהוא רץ, ולא יגלה על כך בהפתעה בישיבת הועד הראשונה.
-
-
למשל, אסיפת העמותה החליטה למנוע מחברי ועד לקחת על עצמם תפקידים מחוץ לוועד, תפקידים בדיוק מהסוג של ארגון כנסים, או ניהול תחרויות שירה. אני לא צריך לפרט את הסיבות עבורך, כי הסיבה היחידה שאת עומדת בכל התפקידים שלקחת על עצמך היא כי היית מובטלת, וברגע שתהיה לך עבודה, לא תוכלי להיות גם אשת הקשר עם אייקון, גם מנהלת כוח אדם של אייקון, גם מנהלת מועדוני הספר, וגם יו"ר, ומשהו מהדברים הללו ייאלץ להיפגע.
ורד צודקת, זה שמילאתי הרבה תפקידים פגע בחלק מהתפקידים הללו, וזה אחד הגורמים להחלטה שלי לא לרוץ לוועד פעם נוספת – כי רציתי להיות באייקון ולנהל את ביגור, ואי אפשר לעשות גם את זה וגם לנהל את העמותה שלי.
כאשר יש בחירות אמיתיות (ז"א כאשר חברי אגודה יכולים לבחור להצביע אי אמון במישהו, ולא להיות חותמת גומי מטומטמת), אז אם מועמד לוועד אומר "אני רוצה לרוץ לוועד, אבל אני רוצה גם לארגן תחרויות בישול ז'אנריות, אני עובד 200 שעות בחודש, ומגדל שלושה ילדים", אז אפשר להגיד לו, בנימוס יותר או פחות "זה לא מה שאנחנו צריכים בוועד". ברגע שאין שום דרך למנוע ממישהו להיכנס לוועד, אז אני יכול לרוץ לוועד, להתחייב לעוד ארבעה תפקידים אחרים, שכולם ידעו שאני הולך לעשות עבודה מסריחה, ועדיין להיבחר.
אז, את טועה. האסיפה יכולה למנוע מחבר ועד לבזבז את זמנו, להיות מנהל גרוע, להתרשל. אבל בשביל זה חברי אגודה צריכים להתחיל להתנהג כמו חברי אגודה.
-
והסיבה שהיא לא תעשה את זה היא שכל אחד מהאנשים הפעילים בקהילה שלנו פעיל *מאד* – ולמעשה, חלק גדול מהזמן זה חלק ניכר מהכוח שלהם. האמרה ההיא, שאם אתה רוצה שעבודה תיעשה, תן אותה לאדם עסוק, יש לה סיבות.
אף אחד מהאנשים הפעילים מאד האלה – שהפעילות הזאת שלהם היא זו שהביאה את הז'אנר למקום שבו היא נמצאת עכשיו – לא יזרוק את כל הפעילות שלו באמצע ויפרוש ממנה למשך שנה, שנתיים או כמה זמן שזה לא יהיה שהוא יהיה בוועד, ממש כמו שהוא לא יפרוש מעבודתו לצורך העניין. וטוב שכך.
בניגוד אליך, אני לא חושבת שחברי ועד לא צריכים להיות מעורבים בפעילויות התנדבותיות מעבר לתפקידם בוועד – למעשה, להפך. אני חושבת שזה טוב שהם ממשיכים להיות מעורים בעשייה שגם נותנת להם קצת כיף בקהילה, מלבד העבודה הדי מגעילה של ניהול האגודה, וגם שומרת על הקשרים שלהם עם הקהילה והעשייה בה. אבל צריך לדעת להציב את סדרי העדיפויות נכון. חברי ועד צריכים לדעת שהם לא באים לוועד כדי להתנדב לתפקידים שממש צריכים מתנדבים, אלא כדי לנהל את האגודה. ההתנדבות היא תחביב מהצד, לא חלק מהתפקיד שהם באים למלא. -
אי אפשר להתייחס לעבודת הניהול כמטלה נוראית, ול"התנדבות" הזו שאת מדברת עליה בתור משהו כייפי.
גם חברות בוועד זו התנדבות…
אנשים שרצים לוועד צריכים לרוץ לוועד כי הם רוצים לנהל את האגודה, וכי הם חושבים שהם יעשו את זה בצורה טובה ולטובת הארגון. אם זה לא כך, שלא ירוצו. אם לא מצליחים למצוא יותר משלושה-ארבעה אנשים שחושבים כך, מה טוב. בכל מקרה צריך ועד קטן יותר בצורה נואשת.
אם מישהו שרץ לוועד אומר לעצמו "לנהל את האגודה זה מגעיל, אבל לפחות אני אוכל להמשיך לארגן פילקים", אז יש לכם בעיה… וזה אולי מסביר למה הוועד שלכם נראה ככה בשנים האחרונות…
-
כי עבודה מנהלית זה כיף, בלי ספק, וכל מי שרץ לוועד האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה זה כי חלום חייו תמיד היה לטבוע בניירת ובפוליטיקה. כמובן.
אני לא יודעת, יכול להיות שפספסת את זה באיזשהו מקום, אבל אנשים שרצים לוועד האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה הם חובבי מדע בדיוני ופנטסיה. שזה אומר אנשים שאוהבים לקרוא, לצפות, לכתוב, להשתתף בכנסים וכן הלאה בדברים שקשורים למדע בדיוני ולפנטסיה. להגיד להם להפסיק לארגן לעצמם מועדוני קריאה, סדנאות כתיבה, מגזינים, אירועי פילקים, תחרויות, הקרנות וכל דבר אחר שבא להם, זה בערך כמו להגיד לאנשים שרצים לוועד העמותה לקידום משחקי תפקידים להפסיק לארגן לעצמם קמפיינים, כי אין להם זמן לזה.
בשביל *זה* אנחנו באגודה. כדי שיהיו לנו כל הדברים האלה. כמעט כל אדם שהתחום מספיק חשוב לו כדי לרוץ לוועד האגודה, ותגיד לו להפסיק להתעסק בפעילויות של חובבים, יצחק לך בפרצוף, והמעטים שלא… טוב, הם לא כזה כיף.
חברי ועד באגודה לא צריכים לוותר על כל פעילות ההתנדבות האחרות שלהם, כמו שהם לא צריכים לוותר על חיי משפחה, חברה, עבודה וכל דבר אחר שהם עושים. מה שהם *כן* צריכים לעשות, זה לנהל את האגודה *טוב*. מרגע שהם עושים את זה, לא ענייננו מה הם עושים בשאר הזמן שלהם, אם יש להם כזה. הם יכולים מצדי לנהל כנסים, לבנות טיסנים, להתמחות בבישול צרפתי או להתמכר ל-WoW (שמעתי שמועות שגם זו פעילות גוזלת זמן), כל עוד הם עושים את עבודתם בוועד כמו שצריך. -
-
-
חובבי מד"ב ופנטזיה הם חובבי ספרות, למשל, או כתיבת שירה, לא חובבי שיפוט בתחרות סיפורים קצרים. אני לא מבקש ממי שמתנדב לוועד העמותה להפסיק לארגן לעצמו קמפיינים, אני מבקש ממנו להפסיק לארגן תחרויות כתיבה וכנסים חד יומיים ולרכז את נושא המועדון.
אני יכול לעשות זאת, ואנשים מתנדבים לוועד כי הם מבינים שהם הולכים לעשות משהו הרבה יותר חשוב מארגון כנס אחד או תחרות אחת: ניהול האגודה פירושו רתימת כל המתנדבים, כל הפעילויות, להתקדמות אחידה בתחום ובתחביב. בלי ניהול נכון של משאבים, את מקבלת את הפרצוף של האגודה כרגע: אוסף פעילויות עצמאיות שלא מעלות ולא מורידות אחת לשנייה, והשפעה מינורית על התחום.
ועד זו לא ניירת. ועד זה לעבוד עם אנשים, זה לנסח וליישם את החזון שלך לגבי האגודה, זה לקחת משהו (במקרה הזה משהו גרוע ושבור, אבל עדיין משהו) ולראות אותו צומח ומתפתח תחת הכוונתך לאורך שנה, שנתיים ושלוש. אם מישהו מתנדב לתפקיד הזה כי מישהו חייב או כדי למנוע מאורי להיות בוועד, הוא עושה עוול לתפקיד ומבזבז את זמנו ואת משאבי האגודה.
בשבוע הראשון של אוגוסט יהיו בחירות, ובגלל התפיסה שאת מנסחת (ועד זו בירוקרטיה נוראית, הכיף האמיתי זה לשפוט בתחרויות שירה), אז יש לך את ליאת, שבאמת רוצה להיות בוועד כדי לנהל משהו, וכנראה את עדי ונעמה, שאני מקווה שנמצאות שם מאותה סיבה ולא כי מישהו צריך או כדי לקדם את פרס גפן, וזהו. איכשהו, ליאת צריכה לחפור עוד כמה פראיירים כדי שיהיו שבעה אנשים. במקום שיישבו בוועד שלוש בחורות שרוצות להיות שם, הן צריכות להיות המיעוט בתוך קבוצה של פראיירים שרוצים ללכת הביתה. זו הבעיה בתפיסה שאת מנסחת.
-
אני (ואני מדברת כרגע כאדם כללי, לא בהכרח כעצמי) כותבת. אני יוצרת לעצמי הזדמנויות לכתוב. זו החובבות העיקרית שלי, זה תחום ההתמחות העיקרי שלי באגודה. אז מה זה אומר? זה אומר שאני מקימה פורומים, מארגנת סדנאות, מייסדת כתבי עת, בונה אתרים בנושא, מרימה תחרויות כתיבה, עורכת פרויקטים שקשורים בכתיבה ובאופן כללי עושה כל דבר שיתן לי הזדמנויות לכתוב ולעודד אחרים לכתוב. וכמובן, עובדת בתחום, כמו מספר גדול עד להפתיע מפעיליה הוותיקים יותר של האגודה.
לא היה עולה על דעתי – ועל דעת אף אדם אחר ששקוע באותה חובבות כמוני – לזרוק את כתב העת שייסדתי וערכתי רק כי הצטרפתי לוועד. זה מגוחך ובלתי אפשרי. לא אני הייתי עושה את זה, לא רמי שלהבת, לא ניר יניב, לא אף אדם אחר באגודה שעשוי היה לעמוד בפני אותה בחירה. כנ"ל לגבי אנשים שארגנו סדנאות כתיבה, או הקימו אתרים בתחום, או כל דבר אחר. אנחנו אנשי ספר, אנחנו מעורבים במילייה של אנשי ספר, ואנחנו עושים מה שאנשי ספר עושים: יוצרים, ובונים לעצמנו סביבה כדי ליצור. יצרנו לעצמנו את הסביבה הזאת בעשר אצבעות, ולא נמשוך ממנה את ידינו רק כי הצטרפנו לוועד.
בגלל זה השוויתי את זה לקמפיינים של שחקני תפקידים. *זה* הדבר שבשבילו אתם בפאנדום הזה, ו*זה* הדבר שבשבילו אנחנו בפאנדום הזה. לומר לאחד מפעיליה הכבדים של האגודה שאסור לו לעשות את הדברים שלשמם הוא חובב מרגע שהוא בוועד, זה כמו לומר לך שאסור לך להנחות קמפיינים מרגע שאתה בוועד, כי זה גוזל מזמנך.
אני לא יודעת לגבי ניהול כנסים. לא קבעתי לעצמי עמדה בנושא. אבל לגבי פעילויות התנדבותיות אחרות של חברי ועד? אל תצחיק. לא הייתי מצפה מחבר ועד לפרוש מהתחום ההתנדבותי ארוך הטווח שלו (ולמעשה, גם לא מקצרי הטווח) בדיוק כמו שלא הייתי מצפה מחבר ועד לפרוש מהעבודה שלו או מחיי המשפחה שלו.
-
זו מדיניות לא נכונה, היא הניבה פירות באושים עד עכשיו, והיא תמשיך להניב פירות באושים. היא תעניק לך יושבת ראש שאכפת לה יותר ממתנדבים באייקון וספרים בבתי קפה מאשר מעמדה של האגודה בתחום המקומי ומול גופים אחרים, וחברת ועד שתעבוד מאוד קשה על פרס גפן ופרס עינת (ואולי אף תעשה עבודה מצוינת ותביא הרבה כבוד לשני הפרסים) ולא שום דבר אחר.
נראה לך לא הגיוני? נראה לי שהאנשים שאת מתארת לא צריכים היו לרוץ לוועד מלכתחילה, ואכן, רוב האנשים שאת מתארת היו מנהלים גרועים, אם בכלל הבינו שזה חלק הארי של עבודתם.
הרשי לי לסיים בציטוט אהרון סורקין:
Sam Donovan:
You guys know who Philo Farnsworth was?
He invented television.
The guy I really like though was his brother-in-law, Cliff Gardner. He said, "Philo, I know everyone things you're crazy, but I want to be a part of this. I don't have your head for science, so I'm not going to be able to help much with the design and mechanics of the invention, but it sounds like you're going to need glass tubes.You see, Philo was inventing the cathode receptor, and even though Cliff didn't know what that meant or how it worked, he'd seen Philo's drawing, and he knew that he was gonna need glass tubes. And since television hadn't been invented yet, it's not like you could get them at the local TV repair shop. "I want to be a part of this," Cliff said. "I don't have your head for science. How would it be if I were to teach myself to be a glass blower? And I could set up a little shop in the backyard. And I could make all the tubes you'll need for testing." There ought to be Congressional Medals for people like that.
-
במשך שנים, המסר לחברי הוועד היה "אתם באים לוועד כדי לעשות את העבודה השחורה". לא פלא שחברי הוועד שהיו עד היום חשבו שאכן, זה הדגש הנכון.
מאחר שלא ניסינו את אותם אנשים בסיטואציה שבה ברור לכולם – ולהם – שהתפקיד העיקרי שלהם בוועד הוא לא עבודות ההתנדבות שהם מבצעים במסגרת האגודה, אלא ניהול האגודה, הסקת המסקנות שלך לא תקפה. מה מאמין חבר ועד לגבי הדגשי תפקידו חשוב הרבה יותר מאשר האם מותר לו או לא להתנדב לפעילות התנדבותית אחרת.
ואם כבר מדברים, האנשים האלה שאתה אומר שלא היו צריכים לרוץ לוועד מלכתחילה, הניבו את כל כמויות הענק של העבודה שהאגודה עשתה עד היום. כולל, אגב, כנס אייקון, שאם האגודה וסטארבייס לא היו מייסדים אותו ומקיימים אותו במשך כל השנים שקיימו אותו, לא היה לך אותו היום להתעסק בו, כי אני די בספק שהעמותה הייתה מייסדת אותו.
"הניהול הכושל" של האגודה הניב עד היום, בין השאר, די הרבה כנסים שככל הידוע לי לגבי מספרים, הקטנים ביניהם (מלבד בדיון) הם באותו נפח כמו כנס הדגל של העמותה, ובנוסף לזה שני מגזינים שפעלו ברציפות עד השנה (אתר האגודה והמימד העשירי, שהשנה מוחלף בשנתון), ועוד מספר עצום של פעילויות במגוון תחומים רחב. אולי כדאי לזכור באיזה קנה מידה של עבודה מדובר. "הניהול הכושל" של האגודה הניב כמות עצומה של הישגים עד היום.
-
