- This topic has 57 תגובות, 12 משתתפים, and was last updated לפני 16 שנים, 8 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
שלום רב,
בשבועות וחודשים האחרונים, באינטרנט ומחוץ לה, חל דיון חשוב, מעניין ורציני בנוגע לאייקון. אני מאוד שמח על הדיון, שנדרש כבר זמן רב. אני שמח להיות בין יוזמיו, וגאה לקחת בו חלק.
לצערי הרב חלק מהדיון עבר מעיסוק בגופו של ענין לגופו של אדם. יחד עם דאגות אמיתיות בנוגע לאייקון ודיון קשה ולגיטימי על עתידו, התערבבו לא מעט שמועות, כאלו המבוססות על רסיסי עובדות ורבעי אמיתות, בהן בנוגע אלי ולעבודתי על אייקון. כטבען של שמועות, הן לא ממש אומתו. בצד הסהרורי של המפה נשמעה לא מעט רכילות, כזו שלא הייתי נותן עליה כלל את הדעת, אלמלא הייתה כ"כ ארסית והרסנית.
עשיתי את הטעות שלא להגיב עד כה. שמועות, חצאי אמיתות ושקרים שחוזרים עליהם מספר פעמים נוטים להפוך לאמת. חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם, חשוב לי להבהיר מהי עמדתי בנוגע לנושאים שהועלו ולפזר את השמועות, ככל שניתן.
ישנם נושאים מקצועיים רבים שהועלו וחשוב לי להגיב עליהם, ולקראת עבודה על אייקון, מצער אותי כי נושאים מקצועיים מרכזיים ואקוטיים רבים טרם עלו כלל לדיון. אלו צריכים להיות עיקר השיחה. אני בעיקר מקווה שלמרות הנטיה האנושית לעסוק ברכילות, הנושאים המקצועיים הם אלו שיכווינו את הדיון הציבורי ואת מוביליו.
העבודה הניהולית על אייקון 2007 לאחר האירוע
רק חברי הקרובים מודעים למודל ההעסקה הייחודי במקום העבודה הנוכחי שלי. אני מחויב לתת מספר שעות חודשיות המהוות משרה מלאה, אולם בממוצע שנתי. כלומר, מתאפשר לי לווסת את כמות העבודה, ובחודשים מסוימים בשנה אני עובד מעט אם בכלל, ולאחריהם מגיעים החודשים בהם אני מחויב להשלים את הפער… מודל העסקה זה איפשר לי לנהל את אייקון בשנים האחרונות…
הפער היה כ"כ גדול השנה עד כי את אוקטובר, נובמבר וחלק גדול מדצמבר ביליתי בעיקר בעבודה, 11-14 שעות ביממה (כאילו היה זה אייקון…). לא הייתה לי שום אפשרות לנהל את הפעילות ולהשלים לא מעט משימות שהיו ישירות תחתיי, או שהאחראים עליהן בסגל אינם מבצעים, ועשו דרכן מעלה אלי.
נדרשו דאז ועדיין נדרשים ימי עבודה רבים ע"מ לסגור את כל קצוותיו של אייקון 2007. בעקבות מצב בעייתי זה, ומצב בעייתי, מסיבותיהם שלהם, של מנהלי המשנה של אייקון, ובהיעדרה של מערכת תומכת לביצוע כל העבודה הנדרשת, חל עיכוב בעבודה הניהולית על אייקון 2007.
העברת דו"חות ונתונים כספיים בנוגע לאייקון לוועדי הארגונים
בכל אייקון אותו ניהלתי בשנים האחרונות העברתי דו"ח תקציבי עיתי הכולל הסברים, ביאורים, פירושים, הערות, טענות, בעיות, פחדים ובעת כללי לארגונים: יו"רים, גזברים או כל ממונה אחר.
בד"כ אני גם מזמין ואף מפציר במכותבים לשאול שאלות בנוגע לנתונים, אם במייל, בטלפון או בפגישה. בד"כ אני גם מבהיר כי אייקון במצב ביש כספי, כפי שהיה שנה אחר שנה, בכל השנים האחרונות.
היו יו"רים וגזברים ששאלו שאלות והעלו בעיות שאני לא ראיתי. היו כאלו שאף ניהלו איתי דיונים ערים ווויכוחים מרים, והיו כאלו שלא הביעו עניין כלל.
את הדו"חות והדיווחים הללו קיבלו גם המנהלים השותפים באייקון ולעתים גם אנשי סגל בכיר רלוונטיים. בתוך מסגרת העבודה של אייקון כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי לעדכן בצורה הרבה יותר שוטפת והרבה יותר מפורטת לגבי עבודתי שלי וכן שליחת תמונת מצב כללית, לא רק לגבי התקציב. עדכונים שכאלו הרבה יותר קשים לביצוע, שכן עצם הכנתם דורשת לא מעט זמן עבודה בפני עצמו.
מעולם לא הוגדר מולי או התבקשתי במפורש להעביר דו"חות או דיווחים שוטפים, לא כספיים ולא אחרים, לידי יו"רים או וועדים. היות ולא התבקשתי, דו"חות עיתיים ששלחתי היו מיוזמתי בלבד. כמובן שהיו יו"רים, גזברים ומנהלים ששאלו שאלות וביקשו לראות נתונים מסוימים ביוזמתם, ממני או מאנשי סגל אחרים. לכשזה קרה, מידע ונתונים הועברו אליהם, אם על ידי אותם אנשי סגל ישירות, אם על ידי.
עד כמה היו"רים, הגזברים, הוועדים או ההנהלות שיקפו נתונים אלו בתוך מסגרותיהם, איני יודע. עד כמה אותם אנשים באמת לקחו ברצינות את הנתונים הכספיים שהועברו אליהם ובחנו אותם בקפידה, איני יודע. אומר רק כי מידת הרצינות שחשתי כי ניתנת לנושאים הללו אצל חלק מהמכותבים לאורך השנים, לקתה בחסר.
על רכילות…
בין השמועות הרבות שאני מקווה להפריך מסתובבות כאלו זדוניות יותר. ניתן להבחין בינן לבין השאר ? יש להן אינטונציה ואופי שונה. תתקשו למצוא אותן בפורומים באינטרנט, הן נלחשות במסדרונות, נאמרות בסתר. שמועות אלו לא אנסה להפריך במכתב זה, כי לא אצליח. רכילות תמיד הייתה ותמיד תהיה. לשמועות מימד אישי הברור לכל, הן ממורמרות, נקמניות, הרסניות ומייצרות את ההיפך מאווירה חיובית ופרודוקטיבית.
רכלנים ימשיכו לעשות את מה שהם טובים בו. מי שירצה להקשיב, כולי תקווה שיהיה מודע לכך שמדובר ברכילות, וייתן לה את מקום הכבוד שלה.
לסיכום
אינני אדם שאינו מסוגל להכיר בחסרונותיו (הרבים) או בטעויותיו (התכופות). כמובן שלא נעים היה לשמוע ששיחות מקצועית על אייקון הובאו לעסוק בנושאים אישיים, וכי נאמרו בהן דברים חריפים, לעתים בשמי, בלי לברר לעמדתי.
חלק מהדברים שהגיעו אל אוזניי פגעו בי מאוד. חלק לא מבוטל מהעלבון היא העובדה שכמעט ללא יוצא מן הכלל, הדברים נאמרו מאחורי גבי. היות והדיון חשוב בכלל וחשוב לי אישית בפרט, חבל לי מאוד על הסמנטיקה ועל רמת השיח הנ"ל. מעבר לעלבון האישי, העיסוק בנושאים תפלים כאלו מסיט את השיח מהעיקר ומחבל בדיון. אני מבקש ומקווה שהמשך הדיון מעתה והלאה יהיה קצת יותר רציני וברמה שמכבדת את הדיון ואת השותפים בו.
אחת הדרכים הטובות ביותר לדעת מהן דיעותיי, מחשבותיי, רעיונותיי, כמו גם לשמוע ממני על נושאים מקצועיים בהם אני בקיא או הסטטוס הנוכחי של נושאים שונים באייקון, היא לדבר איתי. דרך משמעותית פחות טובה מזו תהיה להסתמך על שמועות.
את הביקורת המקצועית שיש למי מכם לשטוח בפני, אני מעוניין לשמוע, במיוחד במידה ואמשיך לנהל, לארגן ולהפעיל במסגרת המשותפת לכולנו, כפי שאני מעונין ומקווה מאוד לעשות.
כפי שציינתי, יש מספר נושאים מקצועיים, חלקם גם נוגעים אלי, שהוצגו בצורה שגויה או לא מלאה, או שסתם אני יכול לשפוך עליהם קצת יותר אור. גם להם אתייחס, אבל בנפרד למכתב זה.
קיים מחסור חמור בתקשורת בין גופים ובין אנשים במסגרות שלנו בשנים האחרונות, וממנו נובעות תופעות שליליות למכביר. לצערי, גם אם האמנתי שאני מנסה לעזור ולפתור בעיות שנבעו מכך בחלק מהמקרים, אני מבין כעת שהייתי שותף ביצירתן של אחרות. אני מקווה מאוד שלא לחזור על הטעות הזו.
בנוגע לאייקון, אני מקווה להיות שותף ביצירת חזון ומטרות לפרויקט הזה וכן ביצירת קונצנזוס רחב ככל שניתן בנוגע לאותו חזון, שכן ראייה משותפת והירתמות רחבה הם שיאפשרו לפרויקט הזה להמשיך ולהצליח.
בהנחה שהגעתם עד כאן, תודה רבה על הקריאה,
אורי אביב
-
-
-
-
-
-
בשנת 2003 חל שינוי משמעותי בסדר הגודל של אייקון (מי שלא זוכר או לא יודע, לא אני ניהלתי את אייקון 2003). חלק הארי בשינוי היה הרחבתו המשמעותית למתחמים מחוץ לסינמטק (פעילות ברחבת הסינמטק, אשכול-פיס ועירוני א', מתחם לינה) והגעתו של אורח כבוד מחו"ל.
כמנהל אייקון בשנים שלאחר מכן קיבלתי בירושה משימות אדירות מימדים. הבאתם ואירוחם בארץ של סופרי ז'אנר מחו"ל שהכדאיות הכלכלית של בואם לוטה בערפל במקרה הטוב (כן, אפילו ניל גיימן). מתחם אשכול פיס ועירוני א' שהם סיוט הפקתי. תחום ומתחם משחקי תפקידים שמנוהל בנפרד ומחובר אך במקרה לאיזה כנס אחר שמתקיים באותה שעה בסמוך ? הן תוכנית והן הפקתית. הכל מופעל בעזרת כמות מתנדבים שלא תבייש את האגודה למלחמה בסרטן ביום ההתרמה השנתי שלה, אולם ללא מנגנון הדרכה והכשרה מסודר, ללא כיסוי משפטי אמיתי לכל המנגנון ומוטת שליטה ששואפת לאפס ? לא צריך את אביגדור ליברמן בשביל להגדיר את כל המערכת הזו בתור איום אסטרטגי. ואלו רק חלק מהצרות.
סדר הגודל, על מורכבותו ובעיותיו, נכפה עלי ונדרשתי להתמודד איתו כמיטב יכולתי. אישית, לא הייתה זו בשום שלב שאיפה אישית שלי להביא את אורחי הכבוד הנ"ל (כן, אפילו ניל גיימן). הנטל ההפקתי של המתחמים הנוספים דרש כמות עצומה של אנשי סגל בעלי כישורים ומחויבות שבמרבית המקרים לא נמצאו, ומצב החוסר התמידי ביכולת ניהולית וארגונית היה מתיש ומייאש. העבודה המשותפת של תחום משחקי התפקידים עם שאר מנגנוני האירוע הייתה מעטה מדי ומאוחרת מדי בלו"ז ההפקה בכל שנה, מה שיצר חיכוכים שהוציאו את החשק מכולם, גם ממני. ושוב, אלו רק חלק מהצרות. סדר הגודל הזה אמנם הוגדר ע"י הארגונים, אולם מעולם לא נלמדו השלכותיו, לפני או אחרי ההחלטה.
יחד עם כל זאת, לאחר תקופה כמנהל, השתדלתי לומר "כן" לכמה שיותר יוזמות, בהנחה שנראו ישימות, מתאימות, והגיעו באופן מסודר ובזמן הנכון. אף עודדתי יוזמה ככל שיכולתי, כי לדעתי מטרתו של אייקון ושל מנהליו היא לנסות ולומר "כן" לכמה שיותר פרויקטים המתאימים לרוח האירוע ולתקציבו. בהקשר זה גם אני ושותפיי לניהול האירוע לאורך השנים היינו שותפים ל"ניפוח" סדר הגודל, וגם אנו לקינו בקוצר ראייה לגבי ההשלכות הטמונות בכך.
לאורך השנים למדתי לראות את הגדילה כתהליך רצוי ואף טבעי. לצד זאת הייתי מאוד מר ומאוכזב בנוגע לגורמים שהיו מעוניינים בצמיחה הזו ואף הנחו לבצעה, אולם כנראה לא למדו עד תום את החלטתם ובעיקר לא היו שותפים לאתגרי העשייה ולכמות העבודה שצמיחה זו אילצה.
לשמחתי, עם הזמן נוצרה מערכת תומכת עבור הפרויקטים הללו. אנשים הבינו את נטל העבודה וחשיבותה ולקחו בה חלק, חלקם גדול וחלקם גדול יותר, בכדי להגשים את המטרות הללו וליצור מטרות חדשות. כך פרחו להן ההקרנות הפעילות להפקות בימתיות, כך גם היוזמה לפעילויות לילדים שצמחה וגדלה לכדי "אייקון צעיר", כך גם היוזמה לפעילויות שער, כך גם פסטיבל הקולנוע, ויוזמות רבות נוספות. פריחת העשייה הזו היא "סגל אייקון", הטעון בגאוות יחידה הנובעת מגאווה בעשייה ומרעות הלוחמים בשוחות.
בהסתכלות לאחור, הארגונים נכנסו אל השינויים הראשונים והקארדינאליים (אורחי כבוד מחו"ל, מתחמים נוספים וערבוביית תכנים חסרת קו מחבר תוכני והפקתי) בהתלהבות-יתר, והגדילה בוצעה מבלי לנתח את משמעויותיה עד תום. כמובן שלא ניסחתי זאת כך אז, וגם אני עצמי לא הבנתי את מלוא משמעות הדבר.
בסופו של יום, דעתי היא כי על אף שלא יצאנו אליו מתוך מחשבה תחילה וניתוח מוקפד, התהליך הנ"ל היה והינו חיובי ביותר.
-
אירוחם של יוצרים זרים היא משימה מרכזית של אייקון מאז שנת 2003 (ומי שחופר מספיק לאחור יעלה בחכתו גם שני אורחים בשנת 1998…) ועומדת בקנה אחד עם מטרותיהן של האגודה והמועדון, וגם העמותה הביעה עניין בהבאתם של אורחי כבוד בתחומה בשנים האחרונות.
הבאתם של אורחי כבוד לארץ היא עבודה קשה וסיזיפית שדורשת היערכות של לעתים שנים מראש. המשימה דורשת פנייה רצינית אל גופים בהם שגרירויות, נותני חסות מסחריים, קרנות, מוסדות תרבותיים בארץ ובחו"ל, משרדים ממשלתיים ועוד. המשימה דורשת הקמתו של אתר אינטרנט דינאמי שיתקשר את הפעילות לאורך כל השנה בארץ ובחו"ל, שיעודכן באופן שוטף. המשימה דורשת מוצרים גראפיים ברמת איכות וגימור המקבילה לאירועים דומים בארץ. המשימה דורשת מיצוי כל אפשרות לכיסוי הוצאותיו של אורח הכבוד בארץ ? טיסה, מלון, נסיעות, אוכל וכיו"ב. המשימה דורשת מיצוי כל האפשרויות לגיוס נותני חסות בעקבות הגעתו של אורח הכבוד, ע"מ לכסות על הבאתו וע"מ לגייס את הבאתו לטובת האירוע: בשיתופי פעולה, ביצירת תוכן, בקשרים ובכסף. המשימה דורשת קשר יציב, אמין ואדיב למול אורח הכבוד, למן תחילת העבודה מולו ועד סיום ביקורו בארץ. המשימה דורשת יצירת תכנים איכותיים יחד עם אורח הכבוד, שמטרתם כפולה ומכופלת ? לעניין ולהביא כמה שיותר אנשים וקהלי יעד שונים למפגש מספק ולימודי עם אורח הכבוד, להכניס כמה שיותר כסף לקופת האירוע, לעניין גם את אורח הכבוד עצמו ולספק לו חוויה נעימה ומעניינת, לייצר אירועי יח"צ ושיווק, ועוד…
מה עוד? הצגתם של סרטי ז'אנר שלא הופצו בארץ להקרנות מיוחדות, שיתוף פעולה עם מפיצי סרטים בישראל ליצירת הקרנות טרום-בכורה או בכורה, שיתוף פעולה עם ערוצי טלוויזיה להקרנות מיוחדות של סדרות חדשות, גם הן מטרות מרכזיות של המועדון והאגודה. באמצעות חשיפה משמעותית לקהל הרחב, ובאמצעות פעילויות לילדים ולמתחילים, הבאתו של קהל חדש אל שלל התחומים שאייקון מייצג – מטרה משותפת של העמותה, המועדון והאגודה. הצגתם של סרטי ז'אנר ישראליים ועידוד יצירת סרטים שכאלו ע"י מתן במה, הכרה וכבוד ליצירות וליוצרים וכן הענקת פרס עומדת בקנה אחד עם שתי מטרותיה הראשונות של האגודה. כל אלו ועוד הם פרויקטים נפלאים שמבוצעים באייקון, אולם העמדתם בסטנדרטים להם מצפים גורמי העבודה החיצוניים (מפיצי הסרטים בישראל או בחו"ל, יוצרי סרטים בארץ, ערוצי טלוויזיה וכיו"ב) מחייבת את כמות העבודה שציינתי בסעיף הקודם.
את המטלות שהזכרתי לא רק חשוב, אלא הכרחי לבצע על הצד הטוב ביותר, כי בסדר הגודל הזה, פאשלה היא כבר לא "בינינו", אלא בינינו לבין אורח כבוד מחו"ל, לבין נותן חסות מסחרי, לבין שגרירות זרה בישראל לבין משרד התרבות, לבין המשטרה או לבין הוריו של מתנדב. אין יותר "פאשלות קטנות" כשרוצים לעשות דברים גדולים, וכל אלו הם דברים גדולים.
ההישגים שציינתי ורבים אפשריים נוספים דורשים כמות עבודה בסדר הגודל הזה. יתרה מכך, האירוע כולו צריך לקבל רמת איכות אחידה, ועל כן מתחם הדוכנים, תוכן משחקי התפקידים וחדר שמירת החפצים (כדוגמאות) צריכים לקבל את אותה מידת רצינות בניהולם וארגונם והם נדרשים לאותה רמת איכות וגימור של עבודת התיאום עם האורחים מחו"ל, של העבודה השיווקית או של העבודה שלנו למול המשטרה והרשויות (שוב, כדוגמאות).
העבודה על אייקון בשנים האחרונות עמדה בקנה אחד עם מטרות הארגונים שעומדים מאחוריו, וסדר הגודל של אייקון איפשר לא מעט דברים:
הגעתם של אורחי כבוד לארץ, בכל תחומי היצירה, היא עניין כמעט שגרתי כיום במסגרת אייקון, ביקורים אשר מעשירים את קהילת החובבים בארץ ואת יצירת הז'אנר בישראל.
הז'אנר וחובביו נמצא על סדר היום של גופים גדולים בארץ ? ערוצי טלוויזיה, מפיצי סרטים, מוציאים לאור, רשתות שיווק ספרים ועוד. החובבים אינם עוד קהל לקוחות סוג ז' שיגיעו ויקנו בכל מקרה, קהל קטן, לא רלוונטי וחסר כוח שוק. החובבים הם קהל שמכירים בו, שנספר, שנחשב ושניתן וחשוב אף לשתפו לעתים בתהליך קבלת ההחלטות.
הז'אנר מוכר וזוכה להערכה במסגרת ארגונים תרבותיים וחינוכיים בארץ ? מוסדות אקדמיים, משרד החינוך, משרד התרבות ועוד. אנשי תקשורת רבים מסקרים באופן חיובי את ההתפתחות משנה לשנה של אייקון ושל תכניו.
ועוד ועוד ועודכמובן שאני מתאר מצב שהוא חלקי ואינו נכון לכל המסגרות ולכל התחומים, אבל זהו הכיוון. כמובן שאני גם לא מדבר רק על אייקון, אלא על עבודה בקנה המידה בו נעשתה העבודה על אייקון בשנים האחרונות, חשיבה "בגדול".
כן, בחלק מהמקרים הדרך עוד ארוכה, ולא כל הגורמים התרבותיים והמסחריים רואים את הז'אנר ואת חובביו באותה מידה של רצינות (כשם שלא כל החובבים לוקחים את העשייה הזו באותה מידת רצינות). אולם כפי שציינתי, זהו תהליך וזהו כיווונו.כמובן שאפשר לוותר על כל זה, כמובן שאפשר לומר "זה גדול עלינו", אנחנו מעדיפים לחזור אחורנית, אנחנו ארגוני חובבים ואיננו מעוניינים להשקיע את כל הזמן, המאמצים והעבודה הנדרשים ע"מ להביא אורחי כבוד לארץ או ע"מ להגיע להישגים רבים אחרים.
חשוב להבין כי לא ניתן להקפיא את המצב ולחזור אליו כל אימת שרק נרצה. מדובר יהיה על שריפת גשרים, שריפת קשרים, אבולוציה שלילית ממנה יהיה קשה עד מאוד לחזור. בכל מקרה, חזרה מעלה תהיה תהליך ממושך של שנים ארוכות, תהליך שידרוש חזון, הובלה והרבה מאוד עבודה, בדומה לזו של השנים האחרונות שהביאה אותנו לעמדת ההשפעה של היום.
ככל שאני מבין, הארגונים היו ועדיין מעוניינים בהגעתם של אורחים מחו"ל, בהשתלבות בבכורות ובטרום-בכורות לסרטי ז'אנר שיוצאים בארץ, בהבאת והצגת תכנים ייחודיים לקהל היעד שלהם ולקהלי יעד נוספים דרכם (החל מסרטי ז'אנר שלא הופצו בארץ וכלה בהפקות בימתיות), בנפח משמעותי של פעילות חובבים בכל התחומים, במשחקי תפקידים ובפעילות חוץ צבעונית שמקרבת אנשים לתחום, בהכרה וכבוד מצד הקהילה הספרותית, האקדמית, העיתונאית, המסחרית בארץ וביח"צ חיוביים המתקשרים את אייקון, את הארגונים ואת התחום אל הקהל הרחב.
מה שאי אפשר לעשות הוא ליהנות משני העולמות, לומר שאנו מעוניינים להביא אורחי כבוד (לאייקון או לכל מקום אחר) אולם מעוניינים שזה פשוט יקרה בשבילנו, בלי יותר מדי עבודה, בלי רעש וצלצולים, כי זה בסה"כ תחביב…
-
כמו שכתבתי בתגובה הראשונה שלי, חשוב לי מאוד להפריך שמועות. לא ברור לי אם דבריו של יואב מבוססים על שמועות, אבל חשוב לי שלא יהיו מקור לכאלו, אז הנה היא תגובתי, כמו גם עמדותיי, בכל הנושאים המקצועיים שהועלו במכתבו.
*אייקון השנה נוהל בצורה רשלנית, בזבזנית, שלא שיתפה את היו"רים בנוגע לתכניו ומבנהו*
רשלנות ובזבזנות תלויות בסרגל המדידה שלך, אז אין לי יכולת לענות בצורה טובה לטענה זו.
אומר את הדברים הבאים…
לדעתי היו הרבה מאוד הוצאות שניתן היה לצמצם ולחסוך בעזרת עבודה ניהולית יותר מסודרת, ויש לשאוף לכך בשנה הבאה. לדעתי חסרה הייתה עבודת מטה ניהולית מסודרת על הרבה מאוד נושאים, דוגמת ניהול הסגל עצמו; ניהול השליטה, הקשר והדיווח בזמן האירוע; ניהול הכספים ועוד תחומים רבים נוספים. כמובן שיש לשאוף לכך בשנה הבאה, כל עבודה שראוי לעשות, ראוי לעשותה היטב.
בנוגע לשיתוף היו"רים ? לא היית בעמדה בה אתה יכול לחוות דיעה על הנושא. אציין כי יו"ר המועדון ויו"ר העמותה היו בתפקידי מפתח בסגל אייקון עצמו כמו גם שלושה חברי וועד אגודה, בהם חברת וועד האגודה האמונה על פיקוח על אייקון. יחד עם זאת, אני לא מבין מה ליו"רים ולתכניו של אייקון או מבנהו, אולם אף אחד מהם אף פעם לא ביקש ממני ישירות מידע על הנושאים הללו השנה, עד כמה שזכור לי, אולי כי לפחות שניים מהם היו מעורים די הצורך, במסגרת פעילותם באייקון.*אייקון הפסיד סכום לא מובטל של כסף, עדות לכך היא מצב חשבון המועדון כיום, גם לאחר צפי הכנסות משוער מהסינמטק.*
למען האמת, בעדכון האחרון ששלחתי, אייקון היה במאזן חיובי… יחד עם זאת, אייקון לצערי הרב אכן לא הצליח כלכלית השנה כפי שניתן היה לקוות, ועדיין נותרה עבודה רבה ע"מ לקבל את כל כספי התמיכה.
חשוב לציין שלאורך חודשים רבים לפני אייקון 2007 שלחתי דו"חות כספיים שהציגו מאזן שלילי רציני מאוד ליו"רים (ובמידה וידעתי מיהם, לגזברי העמותות) של הארגונים. קיבלתי מעט התייחסויות לדו"חות אלו. יש לציין שגם באייקונים קודמים נשלחו תקציבים דומים, גם הם הציגו מאזנים שליליים, ובהוקוס פוקוס של הרגע האחרון (כמו נותני חסות מרכזיים שהצטרפו בזמן פציעות, או הכנסות מעל ומעבר לצפוי) הצליח אייקון להרוויח. השנה זה פשוט לא קרה. זה צריך לגרום לנו לחשוב כיצד מונעים זאת, זה צריך לגרום לנו להגדיר במפורש רווחים כיעד של אייקון ולהגדיר מה הם יעדיו המדויקים האחרים של אייקון, ע"מ לאזן בין כולם, אבל זה לא צריך להרתיע אותנו מלעשות את אייקון שוב, לעשות אותו מוצלח ובאותו קנה מידה.
נקודה אחרונה: המצב הכספי של חשבון המועדון כיום לא משקף דבר בנוגע להצלחתו (או אי-הצלחתו) הכלכלית של הפרויקט. לא מודדים פרויקט בעיצומו של תהליך זרימת המזומנים. באותה המידה היית יכול לדגום את חשבון המועדון יום לפני אייקון ? לאחר הוצאות רבות ולפני כניסת ההכנסות מכרטיסים, מוצרים ודוכנים ? ולהצהיר שהכנס הוא קטסטרופה כלכלית…
*אישרת לעצמך החזרי הוצאות בסה"כ 11,544 ₪*
אישרתי החזרי הוצאות בסך של למעלה מ-55,000 ₪. בדיקה שעשיתי כרגע הביאה אותי אל 57,275 ₪, אבל ייתכן ולא דייקתי כי השעה מאוחרת.
אחד מחוסריו הניהוליים של אייקון הוא כי למרות שמדובר בפרויקט של מאות אלפי ₪, כספיו עדיין מנוהלים בצורה רחוקה ממקצועית, והרבה הוצאות, הרבה מדי לטעמי, מבוצעות ע"י פעיליו ? החל ברכישת כרטיסי הטיסה לאורחים וכלה בצילום הטפסים עבור פרס אייקון.
ללא ספק אחד הדברים שאייקון חייב בסדר גודל זה הוא מנהל כספים כתפקיד עצמאי, ולא נוסף על תפקידו של אף איש סגל, וודאי שלא של מנהל האירוע.
מעבר לכל אלו, אני לא יודע מה המשמעות של ציון העובדה הזו. אשמח להבהרה.
*הצהרת במפורש על כוונותיך לקבל שכר בהיקף משתנה של עד חצי משרה לפי גובה השכר הממוצע במשק בעבור ניהול אייקון שנה הבאה, בטענה שהוא פרוייקט גדול שדורש תשומת לב מלאה*
במקרה הזה מדובר ברסיס עובדה המשולב בסילוף של דברים שאכן אמרתי. כמו תמיד, הפרטים חשובים והסמנטיקה גם כן.
את כמות העבודה הנדרשת על כל פרויקט או תחום אחריות באייקון ניתן לכמת בזמן. לא פעם הבהרתי לאנשי סגל שגויסו לאייקון כי הם מתחייבים לשעות עבודה מסוימות ולעתים אף ציינתי מה הם היקפי המשרה לה הם מתחייבים, ווידאנו יחדיו שהם אכן יכולים להתחייב לכך במסגרת חייהם.
גם ברמת הכישורים, פרויקט בסדר הגודל של אייקון דורש כישורים מקצועיים, חלקם הכרחיים לביצוע כל תפקיד (כישורי אדמיניסטרציה, לדוגמא), חלקם הכרחיים לביצוע תפקידים מסוימים (שיווק, יחסי ציבור, גיוס כספים, ניהול כספים, מכירות, הפקה, ניהול מתנדבים, עיצוב גרפי וגרפיקה, תכנות, ניהול רשתות ותמיכת מחשוב ותחומים מקצועיים נוספים).
ציינתי בפניך כי ממדיו של אייקון בשנים האחרונות דורשים פעילות בסדר גודל של חלקי משרה לאורך כל השנה מצד מנהליו הבכירים. מידת מחויבות שכזו קשה מאוד לדרוש במסגרת התנדבותית, ולטעמי האישי מן הראוי להסדיר זאת בשכר, ע"מ להמשיך ולהפעיל את אייקון בסדר גודלו הנוכחי.
ציינתי כי אני עצמי לא יכולתי לעבוד במשרה מלאה בחצי השנה שקדמה לאייקון בשנים האחרונות, והפסקתי לעבוד לחלוטןי בחודשיים שלפניו, וציינתי שאיני רואה את עצמי עושה זאת שוב, פשוט כי לא אוכל להרשות זאת לעצמי.
כל זאת בפגישה היחידה שנערכה בינינו מאז אייקון (ביוזמתי ולאחר הפצרות חוזרות ונשנות כי ניפגש). את נושא השכר העלית אתה בשלוש הדקות האחרונות של שיחה בת כשלוש שעות. שאלת אותי היפותטית מה לדעתי תהיה המשכורת הראויה, ועניתי לך שאין לי מושג, אבל אני מניח שהיא צריכה להיות מבוססת על המשכורת הממוצעת במשק, על משכורת שרלוונטית לתחום העבודה הזה או מודל שכר אחר כלשהו, שאיני מכיר.
*אתה הבאת את אייקון לממדיו הלא פרופורציונלים לגודל הקהילה שלנו ללא כל בקשה מצד הגופים השונים*
הצהרה זו שגויה, עניתי לכך בנפרד.
*בניגוד למה שביקשנו ממך, אתה הולך ויוזם פרויקט בשם "תיאום כלל קהילתי" בו יקום לו גוף שיתאם את פעילויות הגופים השונים ויגדיר להם מתי מותר להם לעשות מה*
אני לא יודע מה זה אומר.
בחודשים האחרונים עשיתי חושבים על הרבה מאוד דברים ודיברתי עם אנשים על הרבה מאוד דברים. בין השאר, אכן רטנתי על נושא התיאום בין הארגונים והאנשים המשפיעים בקהילה, ועם כל כוונותיי הטובות עשיתי זאת לעתים באופן די בלתי נסבל. הפסקתי.
אחד הדברים שאכן אמרתי הוא כי הכרחית תקשורת טובה יותר בין הגורמים המשפיעים בקהילה ? בראש ובראשונה היו"רים והמנהלים של הארגונים, אולם ברמה הטקטית גם מנהלי כנסים, מנהלי פרויקטים וכל פעיל אחר בר-השפעה. תקשורת טובה יותר ושיתופי פעולה יניבו יותר תוצאות לכל אחד מהגופים בנפרד ולכולם יחדיו, בקיצור, רק טוב.
היו אחרים שלפני מספר שנים רצו להקים גוף רשמי עם נהלים, זכויות הצבעה וכיו"ב. בזמנו התנגדתי לרעיון, כי הגדרת הדברים תביא לדיונים אין קץ על פרוצדורה ותדחק את המהות לסף.
לדעתי, מה שחסר היום הן פשוט פגישות אישיות בין יו"רים, כדוגמא, ביוזמתם, בהן יעדכנו האחד את השני על פועלו של הארגון שלהם ויראו כיצד ניתן לשלב פעילויות ולעזור האחד לשני. אולם לפני הכל, מה שחסר היום אצל חלק מהגורמים הוא את הרצון לשתף פעולה ואת הבנת החשיבות שבכך.
תיאום בין פעילויות הגופים השונים ייוותר תמיד בחזקת הנהלות הגופים ורצונם בכך. גוף לא צריך, מספיקה מכונת הזמן של רמי שלהבת ויעל פורמן.
או בקיצור נמרץ, אני לא יודע מה זה אומר.
*דיווח בנוגע לאייקון*
כפי שהבהרתי בתגובה קודמת, מעולם לא התבקשתי לדיווחים עיתיים בנוגע לאייקון, לא כספים, לא שלבי הפקה, לא תכנים ולא שום דבר. איני חושב שזה מצב אידיאלי, נהפוך הוא, אני חושב שכל ארגון המעוניין בכך, צריך להגדיר בפני מנהל הפרויקט מה הם ציפיותיו לדיווח.
האחריות על הגדרת מנגנוני הפיקוח והבקרה על פרויקט לא יכולים להיות של מנהל הפרויקט עצמו, אלא על מי שאמון עליו.
יחד עם זאת, אוסיף כי באף אייקון שניהלתי בשנים האחרונות לא ניתן ליו"רים דיווח בנוגע לתכניו, וודאי ובוודאי שהם לא היו מעורבים רק מתוקף היותם יו"רים בהרכבת התוכניה או באישורה (גוועלד!). לא הייתי ממוטט אסון כזה על אף מנהל כנס ועל אף יו"ר… להבנתי זו גם אחת המסקנות מכנס עולמות, אולם איני מעורה בפרטיו. לדעתי, תכניו של כנס ופרטיו של פרויקט הם אחריותו וסמכותו של אנשי התוכן שלו ושל מנהלו.
*סדר הגודל התקציבי של אייקון*
הגבתי בנפרד אודות סדר הגודל של אייקון, הישגיו ואתגריו.
סדר גודל משמעותו גם תקציב בהתאם. תקציב אייקון מראשיתו היה מאות אלפי ₪. ב-2003 אכן הייתה קפיצה משמעותית ומאז הוא אכן גדל משנה לשנה, עד כדי קרוב לחצי מיליון ₪ בשנתו האחרונה.
זו הפעם הראשונה שאתה נחשף למספרים הללו, נתונים שהיו ידועים לכל הגורמים הממונים, המבקרים ומקבלי ההחלטות עד כה. אני יכול להבין את ההפתעה, ולמען האמת גם אני נרתעתי מהסכומים כשהבנתי שהפסקנו לדבר במאות אלפי ₪ והתחלנו לדבר ב"מיליונים", אבל אלו סדרי הגודל שאנו מדברים עליהם כשעוסקים בפעילות המיועדת לאלפי אנשים, בהגעתם של אורחי כבוד מחו"ל ובכל הפעילות השיווקית ודרישות ההפקה המשתמעות מכך.
ראוי לציין שאירועים אחרים בארץ בסדר הגודל של אייקון הם בעלי תקציב דומה ובד"כ גדול ממנו.*לוחות זמנים בסדר הגודל של אייקון*
"…אנחנו קהילת חובבים! אנחנו פעילים פה בשביל התחביב… לא, זה לא החיים האמיתיים… אנחנו לא רוצים שילחצו עלינו עם לוחות זמנים שמונחתים עלינו מלמעלה"
אני מצטער, אבל אלו הן אמירות נאיביות. לוחות הזמנים הם של העולם שסביבנו. תאריכי היעד מוכתבים ע"י גורמים שאינם בשליטתנו, דורשים את התייחסותנו, את היערכותנו, ואנו בוחרים באם להתייחס אליהם, באם לאו.
כאשר אנו קובעים טנטטיבית עם אורח מחו"ל על בואו, מגיע המועד בו נדרש לאשר זאת מולו, ויש להיערך לתאריך זה. קיימת הרבה מאוד עבודה שפרטתי בנפרד לקראת מועד זה, ולאחריו.
עד המועד הנ"ל צריך להגיע לוודאות גבוהה דיו בנוגע לכיסוי כספי להגעתו, כמו גם להיערכות מספקת מבחינות נוספות ? הפקתית, שיווקית, תוכנית. אנו בוחרים לעמוד בלוח הזמנים הזה אם אנו בוחרים לקחת על עצמנו את בואו של אורח כבוד מחו"ל.כאשר קרן, מוסד או מועצה ציבורית מפרסמים הנחיות להגשת בקשות ולו"ז להגשתן, אנו בוחרים האם לבקש תמיכה מגורמים אלו. במידה ואנו בוחרים לגשת, אנו מחויבים לתאריכים שלהם.
כאשר אנו בוחרים לערוך אירוע שפונה לקהל הרחב ושמתחרה בלא מעט אירועים אחרים שפונים לקהל הרחב ומתקיימים באותו הזמן, אנו נדרשים להיערך לכך מבחינה שיווקית ? לפרסם את התוכניה, את מרכיביה ופרטיה, בזמן הנכון לכך. אנו בוחרים לעשות זאת ע"מ להתמודד בזירה הזו, ואנו בוחרים להתחייב לתאריכים הללו.
אני יכול לתת עוד אינספור דוגמאות, אבל גם שלוש הן יותר מדי, אני חושב שהמסר ברור דיו.
-
על מה אתה מדבר. אולי אנשים אחרים ראו את המייל של יואב (מי?), אבל רוב אנשי הפורום הזה אין להם מושג על מה אתה מדבר.
ומעבר לכך, אני יכולה להגיד שני דברים בקצרה כדי לא לשעמם אף אחד עם פרטים –
1. בזכותך אייקון היום נראה כפי שהוא נראה, – מקצועי יותר, גדול יותר, ויותר באופן כללי.
2. יש דברים שטעונים חשיבה ותיקון ושיפור, כמו בכל פרוייקט וארגון. אבל אם מישהו בחר בדרך של השמצות והוצאת כל הגועל נפש החוצה – אז זו ממש לא הדרך לעזור לניהולו המוצלח של אייקון 2008 ואלו שיבואו אחריו.
-
אכן, טעות טקטית היא הכותרת שנתתי לפתיל התגובות שלי כאן.
מרבית הנושאים שכתבתי עליהם אמנם ניתנים במענה למה שנכתב במייל האמור, אולם נידונו בפורומים רבים לאורך התקופה האחרונה, בשיחות ובדיונים בהם לא נכחתי, על כן לא הבעתי את עמדותיי בנושאים אלו. כמו כן, במייל הנ"ל מצוינות חלק מהשמועות שחשוב היה לי להפריך או אמירות שלי שהוצאו מהקשרן וחשוב היה לי לדייק ולדקדק בניסוחן.
יחד עם זאת, אותו מייל הופץ לרשימת תפוצה די נרחבת בה גם את נמצאת, ואני משוכנע שהמייל הזה יעשה בימים הקרובים דרכו אל לא מעט מקוראי פורום זה. תגובותיי ניתנות כאן, בפורום ציבורי, ולא בהמשך תכתובת למייל האמור.
לסיום, תודה רבה על מה שכתבת, אני מעריך זאת.
אורי
-
-
אני לא הולך להגיב כאן למייל של יואב גבע, משום שהוא לא טרח לצרף אותו בעצמו ולא כיתב אותי אליו. רק אציין, לטובת אורי ובכלל, שרבות מהטענות שהוא מייחס שם לכל הארגונים הם העמדה של סטארבייס בלבד, ושמוטב אם סטארבייס יתואמו טוב יותר עם האגודה ועם העמותה לפני שהם יוצאים בהצהרות בשמנו.
ראשית, משהו לגבי עמדותיה של האגודה בנוגע לאייקון:
האגודה, יש לציין, אינה פוסלת קטגורית אף מנהל, ובוודאי לא את אורי אביב. בהחלט, יש לנו השגות רבות על שיטת הניהול שלו בשנים האחרונות, ובייחוד לגבי השנה האחרונה, כך שאם יבוא מועמד ראוי ממנו יתכן שנתמוך במינוי מנהל אחר, אבל איננו מעלים בדעתו לטעון שמי שניהל את אייקון במשך שנים ארוכות, ויש לו נסיון רב וחזון, אינו מנהל לגיטימי. כמו כן, האגודה תומכת בשמירה על סדר הגודל הנוכחי של אייקון (או קצת קטן יותר, עד כמה שניתן בלי לבטל את אורח הכבוד ואת פסטיבל הסרטים) וחושבת שאייקון, חרף הטענות, מממש בצורה טובה רבות מהמטרות של האגודה.
זה לא אומר שאין לנו טענות, כמובן. הטענות רבות. כפי שאורי עצמו אמר, אייקון זקוק למנגנון דיווח מסודר, למנהל כספים, למטרות ברורות (ובכלל זה יעד רווח ברור) – כולם דברים שכעת שוקדים בעמותה ובאגודה על הגדרתם המדויקת. המנהל שייבחר, בין אם יהיה אורי ובין אם יהיה אדם אחר, יצטרך להסכים לנהלי הדיווח וליעדים שיוגדרו לו. חלקם, אני מניח, יקשו עליו את החיים.
פרט לזה נחוצים דברים נוספים. אייקון, בין השאר בגלל האוריינטציה הלא-קהילתית של אורי, נוטה בשנים האחרונות להרחיק את קהל הליבה שלו (כלומר, חברי הארגונים וה"חובבים"), שהזדהותו עם אייקון הולכת ופוחתת. התוצאה, מעבר לפגיעה בארגונים עצמם (שצריכים שאייקון ימשוך את פעיליהם וחבריהם), פוגעת גם באייקון עצמו. השנה התוצאה הייתה שאייקון התקשה לגייס מתנדבים בכל הרמות, כולל ברמת הסגל הזוטר שמאייש את הקופות ועמדות הסדרנים ושבעבר בא בהמוניו. קהל הליבה הזה הוא הבסיס שעליו אייקון עומד, ויש לדאוג שאייקון יחזור לעורר בו הזדהות והנאה. בעיה נוספת שחייבת להיפתר היא ריכוזיות היתר של המבנה הנוכחי של אייקון, ולצד זה החוסר בתוכניות הכשרה לסגל עתידי.
עד כאן לגבי האגודה, הדבר הבא הוא עמדתי האישית בלבד, בעניין נוסף שלא עלה כאן לדיון מפורט:
הגידול של אייקון נעשה בלי מחשבה של ממש, מצד כולם, על ההשלכות שלו על פעילות הארגונים לאורך השנה. התוצאה של זה בעייתית מאוד. מחד, התקציב של אייקון גדול פי ארבעה מהתקציב השנתי השוטף של שלושת הארגונים יחד (כפול, אם מורידים את הבארטרים השונים), מה שמהווה סכנה קיומית לכולם במקרה של מלחמה, אסון או סתם הפסד גדול מדי עקב ניהול לקוי. מאידך, גם ללא הפסד, רבות מההכנסות של אייקון, ובייחוד אלה שעוברות דרך הסינמטק, מגיעות באיחור רב, דבר שיוצר בעיה חמורה בתזרים המזומנים של הארגונים. כעת, למשל, שניים מהארגונים הגיעו אל תחתית החבית, וגם האגודה נאלצת להצטמצם כדי שתוכל להפיק את כנס "המרחב המוכר" ואת הכנס של אמא"י בפורים. המצב הזה בעייתי מאוד, ומסוכן.
פתרונות קסם לבעיה הזאת אין, אבל דעתי האישית היא שיש להתחיל לשקול ברצינות שמירה בצד של חלק מרווחי אייקון בשנים הבאות, לאחר הפרשת הרווח הנחוץ לתפקודם השוטף של הארגונים. הכסף שיישמר בצורה זו יוכל לשמש את העמותות לארועים שוטפים שלהם, אבל מטרתו הראשונית תהיה מימון ההוצאות על אייקון. עניין השליטה בכספים האלה דורש מחשבה, כמובן, והוא עתיד להשפיע על המבנה הכלכלי של אייקון ושל העמותות גם יחד, ובכל זאת זה אמצעי חיוני בעיני. ללא זה, באמת לא יהיה בעיניי מנוס מהקטנה משמעותית של אייקון, על כל הכרוך בכך. ארגונים שתקציבם מגיע לעשרות אלפים לא יכולים להרשות לעצמם פרויקט שעולה חצי מיליון ושנשען אך ורק על תקציבם השוטף ועל זה של הסינמטק.
-
-
-
-
-
-
-
ומגזים בקשר של אורי לבעיה.
אין היום פחות קיהילתיות, יש פשוט הרבה יותר אנשים שהם לא קהילה.
לשם השוואה, אייקון 2002 או 2003 ביקרו אלפים בודדים (אפשר לבדוק כמה כרטיסים נמכרו)
באייקון 2007 ביקרו מעל 10,000 איש .
אם מתחשבים בעובדה שהקהילה הקרובה שלנו (אנשים משלמי כרטיס חבר באחד משלושת הארגונים, אני יודע שזה לא מושלם אך לדעתי זה מדד טוב) כ1000 איש ביום טוב, אפשר להבין למה אנשים חושבים שהיום יש פחות קהילתיות.בעבר כאנשים הסתובבו באייקון הם הכירו כל אדם שני שפגשו, היום הם מכירים בקושי כל אדם עשירי, אני מקווה שאתה לא רומז שצריך לחזור למימדי אייקון של 2002.
-
-
המדד שלי לזה מאד פשוט: כשהאנשים שאני מסוגלת להגדיר כחובבים (להבדיל מאנשים ש"סתם" אוהבים מדע בדיוני ובאים לראות מה הולך בפסטיבל הזה) לא מתייחסים יותר לאייקון כאל חג העלייה לרגל שמפנים בשבילו ימי עבודה ויהי מה, אלא אומרים שהם יבואו, אולי, אם יהיה להם זמן, ביום רביעי אחר הצהריים – זה אומר שאייקון נהיה פחות קהילתי. הוא פחות יקר ללבה של הקהילה, הקהילה כבר לא רואה אותו כמשהו "מקודש" כמו שראתה אותו פעם. זה גדול, זה מגניב, זה טוב ליחסי ציבור וכל זה – אבל זה לא קהילתי.
וזו מתחילה להיות בעיה כשאתה רוצה שהקהל הזה גם יעשה את הדברים המסורתיים שהוא עושה בשביל אייקון – נגיד, יתנדב – ופתאום לאנשים זה לא מספיק חשוב. -
אני לא יודעת מי קשור לבעיה, עד כמה היא הכרחית ובלתי נמנעת וכן הלאה, אני רק יודעת בוודאות שיש בעיה עם כל פעילות קהילתית שרוצים לערוך באייקון ושאין לה לובי חזק בקרב אנשי הסגל הגבוהים.
כשהפילקרים צריכים לזחול על ארבע כדי לארגן פעילות פילקים, תוקעים אותם בסוכה, ואז יוצאים וצועקים עליהם כי בדיוק מעל נערך טקס פרס עינת ואף אחד לא חשב על זה שכשאנשים שרים פילקים, זה עושה רעש – זו דוגמה מצוינת לחוסר חשיבה קהילתית.
אילו זו הייתה הדוגמה היחידה, דיינו, אבל היא לא. קשה למצוא מקום לפעילויות קהילתיות אמיתיות באייקון. היום, למשל, אם שואלים אותי אם כדאי להעלות הפקת מקור *קהילתית* באייקון, אני אומרת בפה מלא: לא. אייקון אינו המקום להעלות שום דבר קהילתי. גם הסביבה וגם הקהל לא נעימים לזה. ואני מברכת שוב ושוב על המזל שהניע אותנו לוותר על הרצון שלנו להעלות את חלום ליל קיץ באייקון, ולהעלות אותו רק בכנסים הקהילתיים יותר. רק אחרי שראיתי את תגובות הקהל באייקון האחרון לכל רמז לשמץ של קצה זנב של בדיחה קהילתית במוזיקאים מברמן, הבנתי כמה שאייקון הפך להיות המקום הלא נכון לדברים כאלה.
אפילו דברים קטנים, כמו אירוע הסיום – אותה התפרקות קולקטיבית של כל החובבים והמתנדבים הקהילתיים כשכולם כבר במצב כפית, ההתכנסות האחת המשותפת שסוגרת את אייקון ומשגרת את כולנו בחזרה אל חיי היומיום האפורים עם טעם מתוק בפה אחרי שצחקנו ביחד על כולנו – השנה זה לא היה. למה? אין לי מושג. אבל בשבילי זה גרם לכך שאייקון נסגר בנימה של סתמיות.
שוב – אני לא יודעת עד כמה זו בעיה שקשורה לאורי, ועד כמה זה קשור לזה שפשוט עד היום לא היה אף אחד שממש היה חשוב לו לדחוף את הנושא, והוא הלך לאיבוד בין הדברים ה"גדולים" שאייקון מתעסק בהם, והמאמץ הגדול של אייקון להיראות מקצועי וייצוגי. אני רק יודעת שזה גורם לחובבים הקהילתיים להרגיש הרבה פחות שייכות לאייקון, ולכך שהם לא מתייחסים אליו במשהו שאפילו קרוב לאותה רמה של חשיבות שהיו מייחסים לו פעם. -
-
בעבר רוב "משיכת החבל" הנישתית הייתה בין הארגונים הגדולים, וזכורים המאבקים על תכני אייקון. היום בין הארגונים הגדולים יש יותר שיתוף פעולה, אבל עם צמיחת הקהילה צצו קהילות נישה רבות יותר. אבל עד כמה הן משמעותיות בחלקן היחסי מהקהילה? אני לא בטוחה.
אני בעד פרגמנטציה. אני חושבת שקהילה גדלה בהכרח חייבת להתפצל לתת-קהילות (או לכלול תת-קהילות), כי קשה לשמור קרבה עם מאפיינים משפחתיים בקהילה גדולה מדי. זה מצער רק כשנוצר נתק של ממש בין הקהילות האלה. -
אני לא בטוח מאיפה להתחיל…
אני חושב שאמרתי את זה לכל מי שרצה (או לא רצה) לשמוע. אייקון גדול מידי, גדול עלינו ולא יעזרו כל הכוונות הטובות של אורי. בזה, למעשה, מתמצה כל העניין והנקודה הזו, כך נדמה לי, מוסכמת על כולם, גם על אורי אביב. השאלה היא רק איך יראה אייקון הבא ואיך מבטיחים שהוא לא יגדל לגודל המפלצתי של אייקון 2007. המקום של דיון זה, לדעתי, הוא לא על גבי הרשת, אלא בישיבות פנים אל פנים של אנשים שיודעים על מה הם מדברים ושמטרתם היא להביא לקיומו של כנס איכותי, טוב והעיקר, מתאים לקהילת החובבים בארץ.
חוץ מזה, אני מסכים עם בוג'י (פלוס מינוס). אייקון הזה היה האייקון הכי פחות קהילתי שהייתי בו (והייתי בכמה). עד כדי כך שכאשר נאלצתי להיעדר מהיום האחרון, בכלל לא הרגשתי הרגשה של הפסד – בניגוד לכנסים אחרים בהם היה חבל על כל רגע של הייתי בכנס.
המצב היום הוא שאייקון הוא עוד פסטיבל – כמו בומבמלה, כמו ניצנים. במקרה בפסטיבל הזה מדברים על מד"ב. זה לא האייקון שהכרתי, שאהבתי, שהייתי מוכן להקריב ימי חופשה עבורו. זה לא האייקון שלי, זה לא האייקון של הקהילה. זה האייקון של יח"צנים, של עיתונאים, של כולם חוץ משלנו. זה אייקון בו אנחנו צריכים להרחיק את "המוזרים האלה עם התחפושות" מעין המצלמה (ולהציג מוזרים אחרים שנראים יותר "מושכים" תקשורתית). זה לא אייקון של לשבת עם החבר'ה על הדשא ולדון מי מנצח, אופטימוס פריים או בינבה (בינבה, עם גלגל קשור מאחורי הגב).
יכול להיות שזה מה שאורי אביב חיפש (ויש הגיון בגישה שלו) , זה לא מה שאני חיפשתי ולא מה שאחרים מחפשים ולהלן נתוני ההתנדבות הנמוכים.
גם אם יואב גבע טועה ברוב מה שהוא אומר וגם אם חסר לו מידע וגם אם יש לו טינה אישית, בחלק הזה, הפשוט, של מה שהוא כתב, הוא צודק. הוא מבטא הרגשה של רבים וטובים לפיה אייקון נלקח מידי הקהילה. אפשר להתווכח עד מחר על נקודות ומספרים ומטרות ועובדות, אבל על ההרגשה האישית שלו אי אפשר לחלוק ואי אפשר לזלזל בה כי בסופו של דבר מטרת אייקון, לדעתי, היא *גם* להביא להנאה של החובב ולהיות המקום בו הוא יכול להיות עצמו, לא משהו שצריך לשפץ, לאפר, להחביא או להציג לראווה (לחילופין) כדי שהמוני בית ישראל יבואו לראות ולהתפעל. אם יואב גבע ובוג'י ועוד רבים וטובים מרגישים שאייקון כבר לא שלהם, אייקון נכשל באחד ממטרותיו הגדולות. זה לא משנה שגיימן וקארד ופאוורס יבואו, אחרי השבוע הזה הם ילכו ואנחנו נישאר עם טעם של פספוס. ועל אחת כמה וכמה סופרת אלמונית יחסית כמו קרול ברג.
אני יכול להעיד רק על עצמי כשאני אומר שלאייקון הבא כנראה שאני כבר לא אקח 4 ימי חופש אלא אגיע אחר צהוריים אחד. אולי זה כי הזדקנתי, אולי זה כי אני כבר לא תיכוניסט או חייל שיכול לבוא ולישון באייקון ואולי זה כי הזמן שלי שווה כסף. אבל אולי זה כי אייקון כבר לא שווה את ימי החופש האלה ושאם אפספס 43 ממנו, אני לא באמת אפסיד כלום חוץ מכמה סרטים. אייקון ששווה 4 ימי חופשה הוא אייקון שסך מרכיביו עולה על סרטים והרצאות. סרטים אפשר לקחת באוזן (או להוריד), הרצאות הן…אמממ עניין בעייתי קצת. אייקון הוא, לטעמי, האנשים, הקהילה, הביחד על הדשאמדרגותקפיטריה. זה אייקון בו השלם גדול מסך חלקיו.מה שמביא אותי לנקודה הבאה: נראה כאילו מאז הגעתו של קארד אורח מחו"ל הפך להיות חזות הכל. הוא לא. אני בספק אם הבאתה של ברג תרמה לכנס תרומה שהצדיקה את ההוצאה וההשקעה הכספית והאנושית שנדרשו להבאתה. אפשר להתווכח על זה, כמובן, אבל לדעתי, אם לא מוצאים מישהו מעניין ובעל שם, לא חייבים להביא אורח בכוח. לא כל פול קארני ונעמי נוביק (לדוגמא) צריך להביא לכנס. עדיף להשקיע את המשאבים במשהו יותר פרודקטיבי, כמו סרטים, הרצאות וקהילה.
ובקשר לאורי: אורי הוא בחור טוב, באמת. סתם ככה ביום בהיר הוא יכול להיות באמת גב-גבר ואישית, כשלא מדובר בענייני אייקון, אני מאוד מחבב אותו. מבחינת עשיה, הוא עשה הרבה מאוד למען הקהילה והתחום ואם נחלק את העושים במלאכה לפי הדגם הרומי, הוא בקלות יכול להיכנס לתפקיד פונטיפוס מקסימוס או משהו בסגנון.
אממה ואני מקווה שהוא לא יקח את זה באופן אישי, לא נעים לעבוד איתו על אייקון, ביחוד בחודש-חודשיים-שלושה לפני הפסטיבל. אני מכיר כמה אנשים (ואני בתוכם) שהחליטו פשוט לא לקחת על עצמם תפקיד ניהולי מרכזי באייקונים הבאים, מסיבה זאת בדיוק. אני משוכנע שחלק מהסיבה שהדיון על אייקון גם גלש לפסים אישיים טמון גם בעניין הזה.
אורי הוא איש ביצוע מעולה, אבל יחסי אנוש הם גם חלק מהמשוואה וגם חלק מאומנות הניהול ואולי שווה להכניס סעיף של יחסי אנוש לדרישות למנהל הבא של אייקון.
כי אייקון זה בסופו של דבר התנדבות והתנדבות זה אנשים. גם אם מדובר בלוחות זמנים לוחצים וצורך להיראות רציניים, מתנדבים הם לא עובדים, חיילים או מוכפפים ואם היחס אליהם לא יהיה בהתאם, הם פשוט לא יגיעו ביום פקודה. כשאמרתי את זה פעם פקפקו. תסתכלו עכשיו – סגל לכנסים, ביחוד ניהולי (שלא לדבר על ביצועי בדרג ביניים), צריך לגרד בלחץ. כמה קבוצות ניגשו למכרז ביגור? כמה למכרז למנהל אייקון? כמה לעולמות? אנשים לא מתנדבים כמו פעם.
כל מודל ארגוני של אייקון חייב לקחת את העובדה הזו בחשבון. אם העובדה שאייקון מאורגן בהתנדבות פירושה שהוא לא יוכל לבצע אי אלו פרוייקטים, כך יהיה. מפני שאי אפשר לדרוש ממתנדבים לעבוד מעבר לנקודה מסויימת, נקודה שהרבה פעמים היא אינדבידואלית ותלויית זמן ומצב אישי שאי אפשר לחזות מראש – כמו לדוגמא עבודה חדשה או בןבת זוג שנשבר להם ומחליטים לקבוע עובדות וכו. אם רוצים אייקון רציני, גדול ומקצועי, צריך לשלם בהתאם. אם רוצים אייקון בהתנדבות, צריך להתאים את המשימות ליכולת וכמות כוח האדם. להגיד שיש מחסור בכוח אדם זה לא תירוץ קביל. לא מדובר בצבא או חברה בע"מ שיכולים לקבל עובדים לפי תשקיף וצרכים. אצלנו יש מה שיש ועם זה ננצח. אם אין כוח אדם, מקצצים משימות. אם לא עושים את זה, אז הניהול פשוט לוקה בחסר מבחינת התאמת המטרות והיעדים ליכולת וזה כבר עניין של ניהול נטו ושל יכולת להגיד "עד כאן" דבר שקצת היה חסר בשנים האחרונות וביחוד באייקון האחרון.אלו הם השני סנט שלי.
לילה טוב
Et Cartago delenda est
שמואל -
אני רוצה להדגיש שאם כי אני חושבת שאייקון צריך למצוא דרך לתת מקום גם לקהילתיות, הגודל שלו, בעיניי, הוא דבר חשוב. לא בהכרח אותו גודל של השנה (אני לא יודעת להעריך אם הוא היה גדול מדי או לא, שיעריכו אנשים שמתמצאים בזה), אבל אני כן רוצה שיהיה פסטיבל גדול אחד שמאפשר לעשות דברים גדולים ושאפתניים יותר מכפי שמאפשר כל כנס אחר. אני מאד מרוצה מזה שמגיעים אורחי כבוד מחו"ל. אני מאד מרוצה מהכוח ומיחסי הציבור שאייקון מקנה לנו. אני חושבת שאלה מטרות חשובות ומוכנה אפילו לוותר על חלק מהקהילתיות בכנס האחד הזה, לטובת הממתקים האחרים שהוא מציע, שמגשימים הרבה מהמטרות שלנו כקהילה.
אבל אני חושבת שאייקון יכול להיות גדול וחזק ועדיין לשמור מקום בשביל הקהילה, כדי לא לאבד את אותה תשתית שעליה הוא מיוסד. -
-
הנה בדיוק הבעיה, בדיוק שם. הפילקרים חושבים שהם זוחלים על ארבע, אבל מה שהם באמת עושים זה באים ודורשים במקום לעבוד עם המערכת. אני אסייג מיד ואגיד שהם הבינו את זה אחרי האייקון האחרון, וג'וש בראון מציק לי כבר חודשים כדי להבין איך להיכנס לאייקון כמו שצריך ולא מהצד ובהפוך, ולו רק היה לי זמן אני בטוח שכבר היינו יושבים…
הסיבה שסגרתי את אירוע הפילקרים היא שלא יאה לשמוע שירים על קטפולטה באמצע אירוע לזכר מישהי. זו למשל אחת הסיבות למה אי אפשר להכניס אירועים ברגע האחרון למשהו בגודל של אייקון.
-
-
זה אומר שמותר לי לפרסם אותו בכל מקום שהוא? מחר אתה שולח לי איזו תכתובת בענייני אייקון, או בענייני יחסי עמותה-אגודה, או השד יודע מה – כל דבר כזה פתוח לפרסום פומבי רק כי אני נמענת שלו?
בקיצור, התשובה היא לא. אם כי יש פה קו גבול דק בין תכתובת סגורה לבין משהו שנועד לתפוצה חצי-פומבית, עדיין, מה שאדם שולח במייל לקבוצה סגורה של אנשים הוא לא משהו שהוא ייעד אותו מראש לפרסום פומבי, וזה לא נראה לי הוגן להפיץ אותו ככה. ולו רק כי זה יהיה תקדים ממש מחורבן שיפתח פתח לנורמה מאד לא מוצלחת לעתיד לבוא. -
רוב אנשי התכנים הקהילתיים מעולם לא עברו את קורס "יסודות התקשורת עם מנהלי כנסים", ולא בהכרח מדברים את השפה שלך. ואני לא חושבת שיפתיע מישהו אם אומר שהעומדים בראש אייקון נוטים לדעת לדבר שפה מסוימת, אבל לא כל כך מגלים גמישות כלפי שום שפה אחרת. ביליתי די הרבה שעות בשיחות עם פילקרים שונים ומשונים לפני, בזמן ואחרי אייקון, בניסיון לצלוח את מכשול ה"איך מדברים נכונה עם אנשי אייקון", וזה לא ממש קל.
יש שתי גישות אפשריות לעניין הזה:1. לאייקון אין שום אחריות או מחויבות כלפי הקהילה, ולכן מי שרוצה לדחוף תכנים קהילתיים באייקון מתבקש ללמוד את המערכת ואת השפה הנכונה לפני שהוא מנסה להציע משהו לאייקון. זו, כמדומה, הגישה השלטת כרגע.
2. לאייקון יש שאיפה להקל על אנשי הקהילה להסתופף בצילו, ולכן אנשי אייקון ינסו ללכת לקראת אנשי הקהילה ולתקשר איתם בשפתם-הם, ולהדריך אותם בחביבות ובנימוס ברזי ההשתלבות במערכת של אייקון, מתוך גישה חיובית והבנה שאנשים מבחוץ לא בהכרח מבינים איך פועלת המערכת של אייקון.
הגישה הראשונה תוביל לכך שרק אנשים שיש להם כישורי התקשורת והמשא-ומתן המתאימים – וחברים של האנשים המתאימים בסגל – יצליחו להכניס תכנים לאייקון, וכל השאר "יילכו לאיבוד", ויסתגרו בקהילות הנישה שלהם, אפס קהילתיות ואפס תרומה, ולעומת זאת ערכים גבוהים של מרירות.
האם זו הגישה הנכונה? לטעמי האישי לא, אבל כמובן, כל אדם זכאי לדעה משלו. -
כמו בכל דבר בקהילה, אם משהו חשוב לך – אתה מוזמן ללכת ולקדם אותו, כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילך.
בשנתיים האחרונות לפחות פשוט לא היה באייקון מישהו שעסק בתכנים קהילתיים באינטנסיביות. משום מה, התפקיד הזה דווקא סבל מהתחלפות גדולה של אחראים, אשר תוצאתה – כל התכנים הקהילתיים נכנסו בדקה ה-90 וסבלו מחוסר ארגון ומחוסר קידום בהשוואה לאירועים אחרים. ולכן גם יש פשלות, ולשבץ ערב פילקים מול פרס עינת בטווח שמיעה זה פשלה של שיבוץ שיכולה לקרות, במיוחד כאשר מארגנים דברים ברגע האחרון.
ובקשר לפילקרים עצמם, אני רק אזכיר שמדובר שאנחנו באייקון ה-11, ומי שמעורב בקהילה אמור לדעת, כי הזכרנו את זה שוב ושוב ושוב, גם לכולם וגם לאנשים המעורבים בדבר, שאם מישהו רוצה להכניס אירועים לאייקון הוא צריך לפנות מספיק זמן מראש. זה לא מוגזם לצפות שמי שרוצה להכניס אירועים לאייקון ידע למי לפנות ומתי כדי להצליח בכך, גם בהעדר אחראי לאירועים האלה
-
אבל המסקנה שלך נראית לי מרחיקת לכת.
כן, אייקון צריך להיות יותר קהילתי, הוא צריך להיות יותר כיף, ההתנדבות לסגל או לצוות צריכה להיות קודם כל כיף, משהו שאנשים עושים בהנאה. ולא צריך להביא בכוח כל אורח רק בגלל שהוא מחו"ל.
א-ב-ל, וזה אבל מאוד גדול. יש אנשים שרוצים את הפנים הרציניות של המד"ב. נחמד לי שאייקון הוא מספיק אטרקטיבי כדי שיהיו בו סרטים טובים, ואפשר להביא אליו מרצים רציניים והוא מספיק רווחי כדי להחזיק אורחים מחו"ל. זה לא חייב להיות אייקון, ובטח לא בסדר הגודל של אייקון. אבל צריך להיות אירוע אחד כזה לפחות בשנה, והיום אייקון הוא האירוע היחיד שיש לו בסיס כלכלי וארגוני מספיק חזק כדי לעשות זאת.
נראה לי שמילת המפתח כאן היא גיוון – צריכים להיות כמה אירועים ופעילויות במשך השנה, והם צריכים להיות שונים אחד מהשני, ובעל אופי מובחן. ולא העתקים גרויעם של אייקון (או העתקים גרועים של משהו שאינו אייקון).
-
היו המון פשלות שיבוץ ותוכניה. אני חושבת שבעיקר בכל הנוגע למרצים (את זה אפילו חוויתי בעצמי), אבל נדמה לי שלא רק. בכל מקרה, אני מניחה שתהיה הפקת לקחים מהעניין לשנה הבאה.
אבל כן, מי שרוצה לקדם משהו צריך לטרוח, לעמול, וגם לעשות את זה חכם. למשל, אייקון – אם אייקון (כגוף האמורפי הזה שאמור לקדם סדרה של מטרות מטעם כולנו) רוצה לקדם קהילתיות, הרי שאייקון צריך לטרוח, לעמול ולעשות את זה חכם. כמו למשל, למנוע באופן אקטיבי בריחה של פעילי קהילה ממנו.
זה לא עובד רק בכיוון אחד, אמבר. אי אפשר להגיד "אתם רוצים לקדם את זה, בואו ותעשו את העבודה היטב מולנו". גם אייקון צריך לקחת אחריות, כגוף הגדול, החזק, המקצועי והמנוסה, מול הרבה חובבים קטנים, לא מקצועיים ולא מנוסים. להגיד "תסתדרו אתם עם המערכת שלנו נכון, ואז ניתן לכם נישה" זו אמירה ביורוקרטית, לא אמירה קהילתית. -
סתם כי אני קצת מכירה את הקטע עם הפילקים…
ג'וש כותב גם בבלוג שלו וגם ברשימת התפוצה של הפילקרים על מעלליו למול הנהלות הכנסים השונות ונסיונותיו להכניס ערב פילקים לכנסים… ועד כה הסתמן שמאמציו הראשוניים מסתכמים בשליחת מייל ו/או שיחת טלפון לאחראי תכנים כזה או אחר חודשים מספר לפני הכנס (בדרך כלל ממתי שמפורסמים פרטים של אחראי תכנים כזה או אחר). כאשר התוכניה מפורסמת ברבים ללא ערב פילקים (מה שקורה די בעקביות), ג'וש מתחיל להתקשר ולעשות בלאגן… ואז אומרים לו שזה כבר מאוחר מדי ושהוא היה צריך לעשות משהו בנידון לפני כן.
ייתכן שמה שהוא צריך לעשות זה להתחיל את הבלאגן ישר על ההתחלה, או 'להזכיר' לאחראי התכנים כל שבוע שהוא ביקש להכניס אירוע… ואולי ייתכן שבגלל שהבקשה הראשונית נעשת כל כך הרבה זמן לפני האירוע שהיא פשוט נשכחת חודש וקצת לפני הכנס (כאשר רוב העבודה האמיתית על התוכניה נעשת ע"פ מה שהבנתי – לא שזה מוצלח אבל ניחא)…
בכל מקרה, התוצאה היא שג'וש מנסה להכניס אירוע פילקים לכנסים כבר לפחות שלוש שנים… ואין לי צל של ספק שהוא כבר די מתוסכל מהיחס שהוא מקבל. ואין לי צל של ספק שאם היו לו יותר 'קשרים' או אם מישהו משרשרת ההחלטות היה פילקר מושבע, היה אירוע פילקים בכל כנס – עם חדר ולא בסוכה.
מה שאני מנסה להגיד עם כל זה זה שלהגיד שאנשים צריכים ללמוד לדעת עם מי לדבר, מתי וכמה לא יפתור את המצב, אלא רק יחמיר אותו. בשוק אנשים צועקים ומתמקחים, וגם גונבים ומרמים ועוקפים בתור. זה מה שקורה לכנסים – או שאתה מוכר בשוק ואתה יכול לעשות הכל, או שאתה סתם איזה חנון אחד ואז מסובבים אותך ואין לך מושג מה קורה. לא חבל?
-
במיוחד השנה כי לא היה אחראי מיוחד לאירועי הקהילה או לאירועי החוצות. האחראים התחלפו פעם או פעמיים, ולא היתה המשכיות. וצריך לנדנד הרבה זמן מראש, ולא להתבייש לנדנד.
יש דברים שהם שאלות של החלטה. למשל, להכניס ערב פילקים לסוכה ולא לכיתה נ ראה לי רעיון מצויין. זה מקום עם אוירה לא פורמלית, אנשים עוברים ויכולים להצטרף. נראה לי הרבה יותר מתאים מאשר כתה.
-
-
אני אמנם לא ממש פילקרית, אבל אולי דווקא בגלל זה: אם יבוא בן אדם אקראי ויציע לי לבוא לאירוע פילקים תחת כיפת השמיים, זה יראה לי מגניב. אותו אירוע בכיתה או חדר – ואני אמצע משהו יותר מעניין בתוכניה. לא יודעת למה, האמת. יש דברים שעובדים טוב יותר בחוץ, וזה כולל כמעט את כל מה שקשור לשירה חובבנית מכל סוג שהוא.
-
-
כפי שגל כתב – אירוע פילקים בסוכה לוקה מאוד בחסר מבחינת הצרכים של אירוע כזה.
הסוכה אינה שם כאקסטרה חדר, אלא משמשת תפקיד ספציפי עבור הציבור הרחב. לשים אירוע בסוכה, שלוא דוקא אותו ציבור יתחבר אליו וירצה להיות נוכח בו, זה לא רעיון כזה טוב.
בנוסך לכך, אירוע פילקים בכנס אינו אמור להיות אירוע עבור קהילת הפילקרים המצומצת בלבד. השמתו במיקום בו האקוסטיקה והתאורה קטסטרופליות (כך שאי אפשר לא לשמוע ולא להבין מה אנשים שרים, ולא לראות את המילים שכתובות בדפים), מכריחה את האירוע הזה להישאר בחזקת 'מי שמכיר ישיר ומי שלא שילך'.
מקרן ו/או מיקרופון עבור גיטרה יכולים לעזור מאוד לאנשים שלא מכירים ומתעניינים להתחבר אל מה שאנשים שרים.
בסך הכל עיקר הבעיה שעניין הפילקרים מעלה כאן זה קצר בתקשורת בין הנהלת הכנסים לבין נציג של קהילה שמחפשת ייצוג בכנסים. הנציג מנדנד, אבל מנופנף כיון שלא יודע בדיוק מתי לנדנד וכמה, והנהלת הכנסים אינה מנסה להוציא מהבקשות לאירועים שמגיעות אליה את המקסימום של הרווחיות והפוטנציאל שלהם, אלא רק מקבלת או דוחה אותם ע"פ מי הגיש אותם, דרך ההגשה ולמי הם הוגשו (תוך ההנחה שתמיד אפשר לתקוע עוד סרט במקום).
אולי גם אירועים אחרים נפלו על אותם קריטריונים – כי מי רוצה אירוע שמותאם רק לקהילה קטנה ספציפית, ולמי יש כוח לשבת עם הקהילה ולעזור להם להמיר את האירוע שלהם למשהו יותר אטרקטיבי. צריך מישהו כזה, וחבל שאין.
-
-
העובדה היא שהתוצאה התקבלה כפי שהתקבלה. אירוע הפילקים שובץ ברגע האחרון בסוכה. פרס עינת הועבר ברגע האחרון למרפסת. ומישהו הלך אחרי הרגע האחרון וצרח על הפילקרים לסתום את הפה כי הם מפריעים לאירוע הרבה יותר חשוב משלהם.
האם זה מראה על חשיבה מעמיקה בכיוון של "איך משמרים את הרוח הקהילתית של אייקון ונותנים לפעילי הקהילה תחושה שאייקון הוא עדיין שלהם ובשבילם"? לא יודעת, אולי בעינייך כן. -
-
וזה נובע מהעובדה שלא היה מישהו ש*יתכנן* את הנישה הקהילתית בכנס. כשהנושא הקהילתי חשוב למי שמארגן את הכנס (וכאן אני מתייחסת כמובן לכל נושא תפקיד בעל סמכות בדרג הרלוונטי), כך שהוא מייחס חשיבות מספקת לעניין הקהילתי מלכתחילה, דברים כאלה לא קורים, או לפחות קורים הרבה פחות.
אם מלכתחילה את לא חושבת שלתת מקום לפילקרים זה דבר חשוב, את מוצאת את עצמך זורקת אותם ברגע האחרון למקום לא מתוכנן ולא מתאים, ואז, אחרי הרגע האחרון, מורידה להם את השאלטר לגמרי – בצעקות – כי הם מפריעים לאחד האירועים ה*באמת* חשובים.
ואני חוזרת על מה שאמרתי מלכתחילה: הפילקרים זו רק דוגמה, שמעידה על כך שהנושא הקהילתי לא באמת תופס מקום חשוב בתכנון של אייקון. -
את כותבת נהדר, ואני תמיד נהנה מהשפה, אבל אין שום קשר בין מה שכתבת למציאות.
כשאני מגיע לאנשי קהילה ותוכן, אפילו אנשי תוכן מהעמותה שלי עצמי, ואומר: "זה הלו"ז של אייקון, זה התאריך שבו אתם צריכים לתת תשובות, שבו אתם צריכים להעביר טיזרים, זו הדרך שבה אתם צריכים לעבוד", ולא משנה אם הטון נחמד וחביב ואדיב ככל שיהיה, התשובה היא תמיד "אנחנו לא יכולים לעמוד בלו"ז של אייקון, זה מוקדם מדי, זה לא צריך להיות ככה, אנחנו לא מבינים למה זה ככה, זה יכול להיות אחרת, אתם פויה."
אנשים לא רוצים להבין את אייקון. הם רוצים שאייקון יעבוד איך שנוח להם. אז יש מקומות שבהם אייקון מתכופף בלית ברירה, ויש מקומות שלא. אני רוצה להזכיר שוב, שבמקרה של הפילקרים, ג'וש הראה המון נכונות לעבוד בדרך של אייקון ולא להיפך.
-
-
הנה אני מגיב לעצמי, כמה נורא.
אבל הנה ראיתי כמה מהר משתרשת התפיסה "רק המקורבים מקבלים אירועים, והפילקרים המסכנים לא מקורבים למארגני אייקון אז לא מקבלים חדר". בדיוק ככה. על זה בדיוק אורי דיבר – שכל מה שצריך זה להגיד משהו שלילי ולא נחמד על אייקון, ומיד כולם מאמינים. הרי ברור שמארגני אייקון בוחרים למי לתת חדר ואת מי לשים בשמונה בערב לפי החברים שלהם.
-
-
-
-
אבל אולי אני סתם רגיש.
הנקודה שלי היא שתמיד אפשר להעביר את האחריות על סגל אייקון, ותמיד אפשר להגדיל ראש ולעשות קצת יותר. תמיד אפשר להגיד "אף פעם לא היה בסגל אייקון מישהו שזה היה חשוב לו" ואפשר להגיד "אנחנו כארגון לא רצינו אף פעם שיהיה מישהו בסגל שזה חשוב לו".
כל הוויכוחים על אייקון תמיד מגיעים לאותו המקום: מי אשם, ובמה בדיוק הוא אשם; עד כמה אנחנו אחראיים, ואיך אנחנו בעצם לא באמת אשמים במה שאנחנו החלטנו שהוא לא בסדר.
במקום, למשל, להגיד משהו בונה. לדוגמא, לקרן, היו"ר, יש לו"ז המדבר בדיוק על זה – מתי ואיך נקבעים התכנים של אייקון. אם הוא יהיה public knowledge כל מה שירצה יידע מתי הוא יכול ליצור קשר עם האדם הרלוונטי ומה הוא צריך לעשות.
או שאפשר להתווכח על זה שאורי לא מספיק קהילתי. גם זה מעניין.
-
-
שמעת אותי מדברת על מזימה אפלה? אני חושבת שלא. את יודעת למה? כי לא דיברתי על מזימה אפלה.
אבל למה לייחס למזימה אפלה מה שאפשר לייחס להזנחה ולחוסר תשומת לב מספקת? ענייני הקהילתיות לא נמצאים מספיק גבוה בסדר העדיפויות של אייקון, ולפיכך אין באייקון אנשי סגל שתפקידם לטפל בנושא, שמתאימים לטפל בנושא ושגם יש להם שיניים כך שהטיפול שלהם בנושא לא יהיה אימפוטנטי. מי צריך מזימה אפלה בכלל? -
-
-
-
-
