- This topic has 99 תגובות, 11 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 7 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
זה יצא קצת ארוך אז למי שלא מעניינים אותו הסברים או עובדות, ורק רוצה להתחיל לצווח "זו הודעה מעליבה, תמחקו אותה!" הנקודה בסוף היא שיעל וחגית מביכות את המושג "ועדת ביקורת" והאסיפה הכללית צריכה להחליף אותן. עכשיו להסברים ולעובדות:
בשנת 2003, אחרי שהצטרפתי לעמותה, נבחרתי לוועדת ביקורת של העמותה. הייתי תמים בדרכי עמותות, וחשבתי שיש למוסד הזה משמעות הרבה מעבר למה שהשתרש בעמותה שלי: האנשים שחותמים על הדו"ח הכספי ומוודאים שהוועד מפרסם פרוטוקולים בזמן. חשבתי שוועדת ביקורת היא סוג של בג"צ: שאנחנו מקשיבים לטענות נגד הוועד, וחורצים משפט.
נשארתי בוועדה הזו שלוש שנים בסופו של דבר, שירתתי עם שלושה חברי ועדה מאוד שונים אחד מהשני, ואני יכול לומר שבמידה מסוימת טעיתי מאוד וצדקתי מאוד.מבחינת החוק, הדרישה מוועדת ביקורת היא מינימלית למדי: תפקידה לבחון את הצורה שבה הוועד הגיע לניסוח הדו"ח הכספי שלו, ולהמליץ לחברי האסיפה הכללית האם לאשר אותו או לדחות אותו. מן הסתם, הוועד ישאף לקבל המלצה חיובית מוועדת ביקורת שלו למרות שהאסיפה, בתור בעל הבית היחידי בעמותה, יכולה לקבל דו"ח כספי למרות ההמלצה שלא לעשות זאת.
בנוסף, לוועדת ביקורת יש כלי פרקטי אחד: היא יכולה לדרוש כינוס של אסיפה כללית שלא מן המניין.זהו. היא לא יכולה להטיל וטו על החלטות ועד, היא לא אמורה לבחון את החוקיות של מהלכים. אין לה אחריות שונה משל כל חבר עמותה אחר להכיר את חוק העמותות ותקנון העמותה, לדעת מה הוועד עושה ולהבין האם מהלכיו האם בהתאם לרוח מטרות העמותה והחלטות האסיפה הכללית (שזו הדרישה החוקית ממנו).
גיליתי שצדקתי מאוד כי תפקידה של ועדת ביקורת יכול ואמור להכיל הרבה מעבר לתפקיד החוקי הצר. הצורה שבה למדתי על תפקידה של ועדת ביקורת לא הייתה פשוטה: הייתה שנה שבה ועדת ביקורת התנגחה עם הוועד לא מעט, על נושאים של ניגוד אינטרסים, עמידה בדרישות האסיפה הכללית והחלטות ועד קודמות. גיליתי שמעמדה של ועדת ביקורת אל מול הוועד הוא עדין: שוועדת ביקורת שרואה עצמה בתור בג"צ נזרקת די מהר לפח הזבל השמור לתמוהים ולהזוים, בעוד שוועדת ביקורת שנשארת בתוך הפרמטרים של הבוחן והמייעץ יכולה לחזק את ההשפעה שלה על הוועד, עד לרמה שבה הוועד מבקש את עצתה בקבלת החלטות. למדתי שמקבל ההחלטות הוא תמיד הוועד, ושתפקידה של ועדת ביקורת הוא להיות אחד מהקולות שהוועד יכול, ואמור לרצות, להקשיב להם.
אבל מה תפקידו של הקול הזה? הלקח הזה היה הכואב מכולם. אחר שאמיר ארד האמיתי עזב את העמותה, נכנס פורום העמותה לתקופה ארוכה מאוד של מטח ביקורת קיצונית מאוד מצידו. הנסיך השקיע שעות וימים בלימוד תקנון העמותה, חוק העמותות, והפרוטוקולים של האסיפות הכלליות והוועד והתחיל להיכנס בוועד על כל חריגה, קטנה כגדולה, מהדרך שבה הדברים צריכים להיות. החטא הקדמון של הוועד באותה תקופה הייתה האמירה "הוועד תמיד תקין", וכדי להוכיח שאין זה כך, שלמעשה הוועד לעתים רחוקות מתנהג בצורה תקינה, אמיר החליט להיכנס בוועד. לי ולאמיר היו שיחות ארוכות, לעתים בנות מאות הודעות לעץ, שיחות שגלשו גם למסנג'ר ולמיילים, שרובם עסקו בנושא המאוד רחב של התנהלות העמותה: העמותה מול הרשם, העמותה מול פעיליה, והעמותה מול חבריה. כל טענה של אמיר שלחה אותי לאינטרנט, לשתי"ל, ליועצים המשפטיים של רשם העמותות, לחברי ועד מן העבר ובהווה, כדי ללמוד על ההתנהלות של העמותה והיכן אנחנו טועים. זה הוביל ישירות לשכתוב מאסיבי של תקנות הוועד ותקנון העמותה, וזה הוביל בסופו של דבר להתנהלות שקופה יותר מבעבר, שבה חברי עמותה נמצאים בקשר רציף עם הוועד, ומהווים חלק חשוב מתהליך קבלת ההחלטות, דרך דיונים בדואל, פורום לחברי עמותה,
"שולחנות עגולים" על נושאים ספציפיים כמו ביגור או אתר העמותה, וכן הלאה.הקול של ועדת ביקורת הוא הקול של מנהל תקין, ואני אסביר (במיוחד בגלל שחברות ועדת ביקורת הנוכחית לא מבינות את ההבדל). אישור ניהול תקין, שהוא האישור שהאגודה מקבלת, הוא אישור מהרשם שעמותה הגישה את הדו"חות הכספיים שלה ויכולה לקבל תמיכה ממוסדות ציבוריים, כמו הממשלה או עיריות. זהו. מנהל תקין, שהרשם מפרט עליו בחוברת בת 30 עמודים ואפשר למצוא עליו דיונים רבים באינטרנט, הוא העיקרון שלפיו מתנהלת העמותה. הדרך שבה הוועד מנהל את נכסי העמותה, משרת את מטרות העמותה, ומקבל את ההחלטות שלו. תפקידה של ועדת ביקורת אינו לבקר את החלטות הוועד; זה תפקידם של כל חברי העמותה באשר הם, והם נחשפים להחלטות הוועד כשזה מקבל אותן. תפקידה של ועדת ביקורת היא לשאול את עצמה: מה היא הדרך שבה הוועד מקבל החלטות? מתי ואיך הוא נפגש? עם מי חברי ועד מדברים ומתייעצים? האם חברי העמותה מקבלים דיווחים נכונים על תהליך קבלת ההחלטות? האם הוועד מיישם החלטות שקיבל בעבר? זה המהות של מנהל תקין – שהדרך שבה העמותה מתנהלת היא תקינה. זה לא אישור רשמי. במקום זאת, אם לחברי העמותה יש אמון בוועדת ביקורת שהיא קול חזק בנוגע למנהל תקין, זה הכוח של הוועדה. אם לחברי העמותה יהיה אכפת מהביקורת של ועדת ביקורת, הוועד יחפש את הביקורת החיובית. כאשר ועדת ביקורת הופכת את עצמה למשהו שהיא לא, היא מאבדת את ההשפעה שלה משום שחברי העמותה עלולים להפסיק לראות אותה בתור מישהו שאמון על מנהל תקין אלא בתור חותמת גומי במקרה הטוב, וצווחניות הזויות במקרה הרע.
כששמעתי שחברה בוועדת ביקורת הולכת לשבת בישיבות ועד האגודה, הבעתי פליאה והבעתי התנגדות. כששמעתי שחברת ועדת ביקורת השתמשה בזכות היוצאת דופן של ישיבה בישיבות ועד כדי להשתתף בדיונים ולנסות להשפיע על החלטות, הרגשתי בחילה. חברי העמותה לא בחרו בוועדת ביקורת כדי שזו תנהל את העמותה, וועדת ביקורת אינה יכולה לבקר בצורה הגונה החלטות שהיא הייתה חלק מהתהליך שבו הן התקבלו.
אבל זה באופן כללי, ולא ספציפי. אחרי האסיפה באוגוסט, שהבנתי מחגית שהיא לא קוראת פרוטוקולים של החלטות הוועד, שבה נבחרה לוועדת ביקורת "שופטת בתחרויות שירה", הבנתי שחברי האגודה לא רוצים ועדת ביקורת שמהווה ועדת ביקורת.
אבל אני חושב שתביעה משפטית נגד האגודה חוצה את הגבול. אם אנחנו מגיעים למצב שבו מתנדבים של האגודה עוברים על החוק, מקבלים אזהרות על כך, וחושפים את האגודה לתביעה משפטית שעלולה להגיע לעשרות אם לא מאות אלפי דולרים בנזקים, והוועד לא מודע לכך או מיידע את חברי האגודה על כך, אנחנו חוצים את הגבול. אם הוועד עובר על החוק, זה עניינה של משטרת ישראל. אבל אם הוועד חסר שליטה על הפעילים שלו, או גרוע מזה, מסתיר מידע מהותי ומיידי מחברי העמותה שלו, זה עניינה של ועדת ביקורת. זה עניינה של ועדת ביקורת להתריע על כך בפני חברי העמותה שלה, כדי שאלו יוכלו לקבל תשובות מהוועד או, במידת הצורך, לכנס אסיפה כללית ולקבל החלטות.
זו הסיבה שיש ועדת ביקורת. זה התפקיד שלה. חברות ועדת ביקורת שנכשלות בתפקידן מחוסר זמן, חוסר תשומת לב, או חוסר הסכמה, זה עניינם של חברי אגודה אם הם רוצים בהן או לא. אבל חברות ועד ביקורת שנכשלות בתפקידן מחוסר ידע וחוסר אכפתיות, בוגדות באמון שניתן להן מצד העמותה, וצריכות ללכת הביתה.
-
-
תראי, אני נחשף לדי הרבה מידע, אבל כל פעם שאני מנסה לחלוק אותו עם חברי אגודה, מיד רז או יעל קופצים עליי וצווחים "אנחנו לא רוצים תשובה ממך! אנחנו רוצים תשובה ממישהו שמבין!" כמובן, זה לא קורה כשחגית או גל נותנים תשובה בלי להיות חברי ועד, אבל זה בגלל שהם לא אני, וכמו שביססנו היטב בעץ של גל, זה פורום צבוע למדי. (אופס; הצלחתי להימנע ממילות גנאי, עכשיו ימחקו לי את ההודעה. טוב נו).
נעשה עסק: בואי נראה כמה זמן ייקח לוועד לענות לפעילים כבדים וחברי אגודה מרגע שהם מתחילים לתהות בקול רם "איזו תביעה משפטית?" אם לא עונים לך תוך יומיים-שלושה, אני אסתכן בזעמם של רז ויעל ואכתוב לך קצת אמת. אבל רק קצת. מניסיוני, יותר מדי אמת בפורום הזה, וחברי אגודה מתחילים להשתולל.
-
-
-
עם "אמיר ארד האמיתי" כי לעניות דעתי, רוב קוראי הפורום הזה לא יודעים שבעמותה הייתה ישות *אחרת* בשם הזה, וההודעה שלך מבלבלת מאד בלי לדעת את פריט המידע הזה.
תיקון עובדתי: יעל פורמן לא נבחרה לוועדת ביקורת כי היא "שופטת בתחרויות שירה" (למעשה, מנהלת תחרות שירים, אבל נעזוב זה) אלא כי היא מוכרת היטב בקרב חברי האגודה (או לפחות הוותיקים והפעילים ביניהם) כפעילה ותיקה, משקיענית, אחראית וישרה כמו סרגל. זה שהיא הציגה את עצמה כ"מנהלת תחרות שירה" היה פשוט מתוך ההנחה שמי שצריך להכיר אותה, מכיר.
אני לא יודעת מספיק על התנהלות ועדת ביקורת כרגע (אני יודעת שהיא לא שוקטת על השמרים ואני יודעת שהיא עובדת קשה. אם זו העבודה ש*אתה* חושב שוועדת ביקורת צריכה לעשות או לא, אין לי מושג, אבל באופן עובדתי אני יודעת שוועדת הביקורת *עובדת*). אני יודעת שבתקופה שריציתי בוועד, ועדת הביקורת (שכללה את חגית וינר, שנמצאת בה גם היום) הייתה נמרצת על גבול הניג'סיות, והעלתה בפני הוועד מגוון נושאים לטיפול, ורובם אכן תוקנו.
וכמו כן, אתה מפרט פה כל מיני עובדות-לכאורה שלאף אחד אין דרך לדעת מאיפה הוצאת אותן, ואז לא מסביר לגביהן כלום. אם אתה רוצה דיון ענייני כלשהו, או שמישהו יקח ברצינות את דבריך, אולי כדאי שתפרט מאיפה העובדות (או העובדות-כביכול) שאתה מדבר עליהן, ובפרט את העניין הקריפטי עם "מתנדבים של האגודה עוברים על החוק וגו'", שנראה שאתה ממש נהנה לזרוק פה כפריט פיקנטריה שאמור לזעזע את ההמונים, בלי לטרוח לפרט על מה אתה מדבר.
-
-
אני כתבתי "יו"ר האגודה לשעבר, זה שברח מהחדר בלי לעמוד ולהגן על העמדות שלו בפומבי, אמר לי שוועדת ביקורת לא עושה את העבודה שלה". האם ליאת, יו"ר האגודה הנוכחי שלא ברחה מהחדר, פרסמה הודעה שאומרת "גרייף טועה, הוועד מרוצה מהעבודה שוועדת ביקורת עושה"? לא. למה לא? כי היא אדם ישר כמו סרגל.
את יוצאת להגנתה של יעל, וזה נחמד, אבל בעיניי להגיד "אני ניטפיקרית ומנהלת תחרויות שירה" זה זלזול בתפקידה של ועדת ביקורת. למה יעל לא מגינה על עצמה? כי היא לא חושבת שהיא צריכה. למה חגית לא מגינה על עצמה? כי היא לא חושבת שהיא צריכה.
בשורה התחתונה, אם חברי האגודה לא חושבים שחברות ועדת ביקורת צריכות להכיר את התקנון של העמותה, את הפרוטוקולים של האגודה והוועד, ולבחון את תהליך קבלת ההחלטות של הוועד שלהם, זו בחירה שלהם. את רוצה להיצמד לשאלה המשפטית? כמו שכתבתי ללילי, הוועד יענה על שאלות כאלה, לא אני. ברגע שאני מתחיל לענות על שאלות, אתם מתרגשים כי אני קורא לאנשים שכותבים מידע שקרי "שקרנים".
-
-
על מה אנחנו מדברים בכלל! יו"ר האגודה לשעבר, זה שאחרי פרץ ההאשמות שלו ברח מהחדר ולא ענה לשאלות למרות שהבטיח לענות לשאלות, אמר "גרייף סוחט את האגודה, ולכן אנחנו פורשים מאייקון."
ואתם מנהלים דיונים על היעלבויות בפורום? את אומרת לי "יעל היא אישה ישרה כמו סרגל"? מה יושר קשור לזה? עומד בן אדם ואומר ועד האגודה נתון לסחטנות, זאת לא נראית לך פגיעה במנהל תקין? איפה דיוני ועדת ביקורת על זה? איפה ועדת ביקורת שתגיד "בחנו את קבלת ההחלטות של הוועד, והיא נקייה מסחטנות" או "בחנו את קבלת ההחלטות של הוועד, והיא אכן נגועה בסטחנות. אנו מתנצלות שכשלנו בתפקידנו, שכל מהותו לוודא שהוועד מקבל החלטות ענייניות ולא כאלו שנגועות במניעים זרים".
-
זו כבר פרשנות שלך. כמו, בעצם, הרבה דברים אחרים שאמרת כאן. אתה אומר, כאילו שזו הייתה עובדה, "ליאת לא הגיבה לטענות נגד ועדת ביקורת כי היא אדם ישר" (ובמובלע, כמובן, אתה טוען שהגנה על ועדת ביקורת הייתה בגדר שקר). בכך אתה מתעלם לחלוטין מהעובדה שיכולות להיות סיבות אחרות לכך שליאת לא הגיבה. נניח, כי היא חשבה שהטענות שלך הן מתלהמות וקנטרניות. נניח, כי היא הייתה עסוקה מדי בהתארגנות מחדש של הוועד. נניח… עזוב, כל אחד יכול להעלות מגוון סיבות אפשריות.
עוד פרשנות שלך, זה למה יעל הציגה את עצמה לוועדת ביקורת כמו שהיא הציגה. כמובן, זה יכול להיות מתוך זלזול בתפקיד הוועדה. או שזה יכול להיות מתוך העובדה שכולם מכירים אותה, ומי שלא מכיר יכול לשאול. זה שאנשים מציגים את עצמם בצורה חסכונית כשהם מציגים מועמדות לתפקיד שאין לו מועמדים אחרים או שהמצביעים אליו מכירים אותם מספיק לא בהכרח אומר שהם מזלזלים בו, בדרך כלל זה נובע סתם מכך שאין שום טעם להרחיב, לפרט, לנמק ולשטוח טקסטים ממלכתיים רבי רושם ונפיחות במצבים האלה.
-
אני אזרוק דוגמה היפותטית שלא קשורה לדיון, רק כדי להדגים את העובדה: נניח שכמה ארגונים מארגנים כנס ביחד. נניח שחודש לפני הכנס אחד הארגונים פתאום קופץ ואומר: אם אני לא מקבל את כל הדרישות שלי ביחס לכנס, אני פורש מהכנס ולוקח איתי את כל הדברים שיש לי זכויות עליהם. נניח שלמארגנים ברור שבמקרה כזה, סביר להניח שהכנס לא יצליח להתרומם והם יפסידו הרבה מאד כסף ועבודה. עכשיו צריך להחליט האם נענים לדרישותיו של אותו ארגון בכנס המסוים הזה, או מסתכנים באובדן הכנס.
רוב מנהלי הכנסים והארגונים, במקרה כזה, יבחרו להמשיך עם הכנס, ואחריו להסיק מסקנות לעתיד, מאשר להסתכן באובדן הכנס על כל מה שכבר הושקע בו.
האם הם נתונים לסחטנות? כן, ברור שהם נתונים לסחטנות. האם הסחטנות הזאת היא פלילית, או דבר שלוועדת ביקורת יש מה לעשות איתו? לא ממש. הסוג הזה של סחטנות אופייני למצבים של שיתוף פעולה ומו"מ, הוא חלק מההתעסקות בכל סוג שהוא של פוליטיקה, וההתמודדות איתו היא פוליטית.
כל גוף מנהל של כל ארגון נאלץ להתמודד עם אילוצים מהסוג הזה. זה עוד לא אומר כלום על תקינות הניהול.
אז לא יודעת בדיוק על מה דיבר יו"ר הוועד היוצא כשהוא אמר "סחטנות", אבל לא בכל מקרה של "סחטנות" צריכה ועדת ביקורת להתערב. זה תלוי באיזה סוג של "סחטנות" מדובר.
-
הדוגמה שציינת היא דוגמה מעולה לפלילי אבל ברמתו הנמוכה – ישנן 3 רמות חומרה של פשיעה פלילית
חטא
עוון
פשעהמקרה שציינת מוגדר על פי החוק ואפילו נקרא בשם – "עושק" והוא שייך, בניגוד לסחטנות שנחשבת "עוון" לרמת ה"חטא".
כדוגמה אחרת, אם הבנק מאפשר לך לקחת הלוואה למשך 5 שנים בריבית מסויימת ואז כשחלה הרעה במצבך הכלכלי הוא משנה בפתאומיות את תנאי ההלוואה ומאיים בתביעה משפטית, עיקול החשבון והוצאה לפועל – זו דוגמה מובהקת לעושק.
עד כאן 60 שניות על חוק ומשפט.
-
ואין לה יותר תוקף מהפרשנות שלי חוץ מזה שהיא (קצת) יותר נחמדה.
לו ליאת הייתה אומרת "אני לא מגיבה כי אין לי זמן" או יעל הייתה אומרת "אמרתי שאני שופטת בתחרות שירה כי הרגשתי שהולכים לבחור בי בכל מקרה", הייתה לאמירה שלהן יותר כוח ותוקף מכל פרשנות שהייתי יכול לתת.
בהיעדר כל קול אחר, הקול היחידי שנשמע הוא זה שמתייחסים אליו.
-
וועדת ביקורת עושה את תפקידה אל מול הוועד כפי שהיא רואה לנכון. כפי שציינת, יש דרכים רבות לבצע את התפקיד.
אנחנו לוקחים את הביקורת שלך לתשומת לבנו, נושא וועדת ביקורת יעלה בשיבת הוועד הקרובה והטענות שהעלת ייבדקו.בנוגע לתביעה, במידה ואתה מדבר על הפניה של פוקס בנוגע למחזמר "חייו ומותו של ליאם אול'ירי", הנושא לא הועלה בפני חברי האגודה כיוון שהוא, בשלב זה, אינו נוגע לאגודה. פוקס פנו לשגרירות, שנכון לרגע זה עדיין אינה באחריות האגודה. אם כאשר מצב זה ישתנה, הנושא עדיין יהיה פתוח, כל המידע יועבר לחברי האגודה.
-
אם ארגון היה מאיים בפרישה והיה צריך להיערך בהתאם, אז הוועד היה עושה זאת. למשל, כשהאגודה פרשה מאייקון, הודעתי על כך לחברי העמותה שלי, ונערכנו בהתאם. לא הסתרתי מהם את העובדה הזו. אם האגודה הייתה מאיימת בסחיטה, והיינו פועלים בהתאם, גם את זה הייתי מפרט בפני חברי העמותה שלי.
אם סחטתי את הוועד, והוועד הסתיר את המידע הזה מחברי האגודה שלו, ונתן טיעונים שונים כדי להצדיק פעולות שנעשו רק מתוך הסחיטה הזו, אז הוועד שיקר לחברי העמותה שלו. אם הוועד משקר לחברי העמותה שלו, אז ועדת ביקורת נדרשת לברר את הנושא.
העובדה שהיא לא עושה זאת, העובדה שחברי אגודה נשארו בכיסא כשהיושב הראש אמר להם, מיד לפני שברח מהחדר במקום לענות על שאלות, "החלטתי להיכנע לסחטנות", היא ביזארית.
-
-
-
אבל לא מפתיעה. אמרתי לעצמי "גרייף, כדי שתרביץ בהם קצת תורה לגבי אחריות", אבל החלטתי לשמור את זה לנקודה שבה מישהו מהוועד יועיל בטובו להגיב. אני שמח שזה קרה בפחות משבוע.
מתנדבים זו יישות לא קיימת. עמותה כן, מתנדבים לא. מתנדבים אינם אחראים על מה שהם עושים; האגודה כן. הטולקינאים כן. אין דבר כזה שגרירות. יש את עמותת "מסע בין כוכבים-ישראל" ויש את עמותת "אגודה ישראלית למד"ב ופנטזיה", ואנשי המחזמר לא מדברים בשם אף אחד מהם.
אם האגודה עברה על החוק, במסגרת כנס שהיא אחראית עליו בכל מובן ועניין, היא זו שיתבעו אותה. אם הוועד לא ידע שעוברים על החוק בתוך הכנס שלו, אז זו רשלנות פושעת, ואם הוא ידע ולא עשה כלום, זו סתם פשיעה.
אני לא מצפה מועדת ביקורת שתדע מתי עוברים על החוק ומתי לא; זו הנחת עבודה טובה שהוועד לא עובר על החוק, וזו אחריות רשם העמותות ומשטרת ישראל לטפל בוועד שעובר על החוק. אני מצפה מוועדת ביקורת לשאול "ועד יקר, האם ידעתם שעוברים על החוק בכנס?" ואז "איך זה שלא ידעתם שעוברים על החוק? איזו מין עמותה אתם מנהלים כאן?" ומיד אח"כ "כשהגיעה לידיעתם הידיעה שמתנדבים שלכם עוברים על החוק, איך זה קרה, שום פעם, שגרייף כותב על הדברים הללו בפורום לפניכם? למה חברי העמותה שלכם צריכים לקבל מידע מגרייף ולא מכם?"
כמובן, התגובה של ועדת ביקורת לדברים הללו היא תמיד כזו (אזהרת פרשנות!): "ועד האגודה מלא באנשים ישרים, חרוצים, נפלאים, מתוקים, מתנדבים, שאנחנו אוהבות באופן אישי וכללי, וחלקם אפילו כותבים סיפורים נורא טובים; אנשים כאלה הם לא אנשים שמסתירים מידע מחברי האגודה שלהם בכוונה, או שמפספסים את זה שהמתנדבים שלהם מזלזלים בהם בכוונה. זה הכול בטעות, ולא דורש התערבות של ועדת ביקורת."
ו'אלה.
-
-
-
-
זו שאלה כל כך פשוטה ועובדתית שאין עליה ריב.
או שיש תיעוד של החלטות ועדת ביקורת, והוא זמין לחברי אגודה לפי בקשה/whatever, או שאין.
אם יש, איך חברי אגודה אמורים ללמוד עליו?
אם אין, איך את מעזה לכתוב משהו סגנון "אני לא מתכוונת לריב איתך בפורום" שעד שקראת את ההודעה שלי לא העלית בדעתך שצריך להיות תיעוד להחלטות שלך?
-
הרי שהעליתי את השאלה לפני העלאת המחזה, וזו שאלה בעייתית שנמצאת באיזשהו שטח אפור ולא לגמרי ברור של זכויות יוצרים, וחלק מזה, ככל הידוע לי, נמצא בבירור משפטי גם ברגע זה. וזה מהסיבה שהמחזה עצמו, כולו, הוא תוכן מקורי. מה מותר לעשות לחובבים במסגרת שימוש הוגן בדמויות ואם זו יצירה נגזרת או לא וכולי וכולי – זו כבר שאלה שצריך לענות עליה עורך דין, אבל התשובה עליה לא מובנת מאליה, מסתבר.
-
הוועד אישר אירוע שהחוקיות שלו לא ברורה, שהמחלקה המשפטית של פוקס חשבה שהוא לא חוקי מספיק כדי לדרוש שלא יעלו אותו יותר.
וזה כי הם יודעים רק על הצגה אחת.
מה עם הבאפירוקי שהועלה בשני כנסים נפרדים? Stardust? אנג'ל במשרד? Conversations with Dead People? התוכניות לעשות ד"ר הוריבל?
מה נעשה כשהמחלקה המשפטית של פוקס תבין שחלק נכבד מהכנסות האגודה בשנים האחרונות מגיע מאירועים שמשתמשים בנכסים שלהם? את כל זה תסבירי בתור "חובבים מעלים פרודיות"?זו בעיה גדולה מאוד, זה שהוועד לא נדרש אליה זו בעיה גדולה מאוד, זה שהוא נדרש אליה בלי לדבר על זה עם חברי אגודה זו בעיה גדולה מאוד, וזה שחברות ועדת ביקורת לא מבינות את הבעיה כאן זו בעיה גדולה מאוד…
-
מישהו זוכר את הפיאסקו של "אה! כתוב בחוק שאסור לאנשים מתחת לגיל 17 להיות חברי עמותה? ולא שמנו לב שיש לנו חברי עמותה מתחת לגיל 17? וגם לא אף ועדת ביקורת מאז שהוקמה האגודה? איזה קטע!"
זכרוני חלוד בנושא השקיפות, אבל אם אני לא טועה ועד העמותה מחויב לחשוף מסמכים שהגיעו אליו בפני חברי עמותה שמבקשים אותם. זה חלק מכל הרעיון של חברי עמותה הם בעלי העמותה, הוועד עובד עבורם ומייצג אותם, הביקורת הכי אפקטיבית על הוועד היא של חברי העמותה… כל העקרונות הללו שוועד האגודה בוגד בהם שוב ושוב בעזרת המידע השקרי שהוועד מעביר לחברי האגודה כדי למנוע בדיוק ביקורת מהסוג הזה.
אז, כאמור, יכול להיות שזכרוני חלוד, והייתי מבקש מוועדת ביקורת שתבדוק את הנושא הזה, אבל ועדת הביקורת הזו סומכת על זה שחברי אגודה לא מבינים מהחיים שלהם, ומגינה על עצמה בכך שהיא אומרת "אם אנחנו מקבלים ידיעה בדואל על עבירה על החוק מחבר אגודה בלבד, אז נבדוק את זה. אם מדובר במשהו ששמענו והבנו, אבל לא חבר אגודה אמר אותו, אז אין לנו חשק. או יכולת. או משהו."
אם זכרוני אינו חלוד, אז חברי אגודה יכולים לקבל מסמכים מהוועד שהם רוצים לראות, כמו למשל מכתב שבו יו"ר לשעבר, אותו יו"ר שעמד מול ארבעים חברי אגודה ואמר "קיבלתי החלטות בגלל סחטנות של גרייף ואז שיקרתי לגבי זה בפרוטוקול רשמי", מאשים חברי ועד בניגוד אינטרסים ומניעים זרים.
כמובן, אני בתור ועדת ביקורת הייתי בודק האשמה חמורה מהסוג הזה גם בלי לקבל דואל מחבר אגודה, אבל זה רק אני. ואני, כידוע, מעולם לא שפטתי בתחרות שירה. תחרויות די קשוחות, התחרויות שירה האלה…
-
איזו הפרת זכויות יוצרים יש במחזה שאפילו לא מבוסס על דמויות מוכרות, אלא על הפאנדום?
אבל זו לא באמת השאלה. יש אירועים שנמצאים במקום לא מוגדר עד הסוף מבחינה חוקית. זו בעיה, מפני שיש אלף ואחד הגדרות שונות לגבי זכויות בארצות שונות, לגבי שימוש הוגן לצורך פארודי/סאטירי, לגבי יצירות חובבים שלא למטרת רווח וכן הלאה. בכל אירוע, אני מעריכה, צריך לטפל בפני עצמו.
אגב, התגובה האוטומטית של פוקס (ושל תאגידים אחרים מאותו סוג) היא קודם כל לדרוש שלא יעלו את המופע שוב ברגע שיש להם אפילו צל של חשד שזה איכשהו נוגע אליהם, בלי ממש לבדוק אם זה מוצדק או לא. השאלה אם זה מוצדק או לא היא כבר שאלה מורכבת יותר שעולה אחר כך.
-
בעיה מורכבת שדורשת התייחסות מוועד האגודה? כי את מבינה שאם יתבעו מישהו, לא יתבעו את שירי ולא יתבעו אותך; יתבעו את האגודה. זה הארגון שגבה כסף על הכרטיסים, זה הארגון ששילם על הבמה ועל התחפושות, זה הארגון שאחראי. מכיוון שאין שום מערכת יחסים משפטית בין הארגון לבין מארגן של אף הפקה, הארגון לא יכול להגיד "אני קיבלתי התחייבות שזה בסדר."
מארגני עולמות לא שאלו אף אחד ולא ביררו אם זה בסדר להעלות שלושה אירועים שחורגים מהגבולות של fair use, או אם הם בכלל נמצאים בתוך המסגרת. אולי יש תשובות חיוביות לשאלה? אני מכיר לפחות סטודנטית אחת למשפטים שחושבים ש"אנג'ל במשרד" זה fair use, ואני בטוח שאותו ייעוץ משפטי שהאגודה מקבלת עד עכשיו שמכשיר כל דבר שהיא עושה היה אומר אותו הדבר. אבל הם לא התייעצו איתו.
מיד אחרי שלא התייעצו עם אף אחד לגבי החוקיות של מעשיהם וקיבלו אזהרה מגוף לא הכי נחמד בעולם, לאחר שורה של פסקי דין לא נחמדים לתחום החובבים (ע"ע האנציקלופדיה של הארי פוטר), האם הודיעו מארגני עולמות לוועד האגודה שיש בעיה כלשהי שאולי תגיע לאגודה (כי האגודה היא הגוף החוקי כאן, ואילו הם לא?) כמובן שלא.
מיד אחרי שוועד האגודה למד על קיומו של המכתב, האם הנושא עלה בישיבת הוועד? האם ועד האגודה דיבר עם ייעוץ משפטי בנושא? הנושא לא עלה בישיבת הוועד, ולגבי ייעוץ משפטי, עד עכשיו כל פעם שהוועד פנה לאחד מהיועציו הנינוחים, הם שמחו לדווח על כך. לאור זה שהוועד לא דיווח על כך (אזהרת פרשנות!) אז גם זה לא קרה.
ואחרי כל רצף ההתרשלות הזה, האם אחת מחברות ועדת ביקורת חושבת שייתכן ויש כאן טעם לפגם בהתנהלות הוועד ומנהליו? כמובן שלא. למה שיהיה. למה שהוועד ישנה משהו מההתנהגות שלו…
-
זה בדיוק המקרה שוועדת הביקורת צריכה להתערב. גם כדי לתקן את מה שהיה (למשל תביעות משפטיות) אלא גם לוודא שהוועד למד מהטעויות שלו, ודאג לודא שדבר כזה לא יקרה בפעם הבאה.
אבל רק אחרי שקראתי את כל הפתיל, הבנתי מה בכלל הטענה של גרייף נגד חברי וועדת ביקורת. אם אני מבינה נכון, הטענה שלו היא שחברי וועדת ביקורת כשלו בכך שלא דרשו שקיפות מהוועד על נושא המכתב המאיים מפוקס?
-
-
את לוקחת מקרה אחד שבו כושלת ועדת ביקורת ואומרת "זו הביקורת שלך"? מה לגבי כאשר יו"ר האגודה יושב מולי ומשקר לי בפרצוף? מה בקשר לזה שוועד האגודה יושב ואומר "אנחנו אולי פורשים מאייקון" וצריך אותך להזכיר להם שהייתה החלטת אסיפה בנושא ושהם לא יכולים להחליט ההיפך? מה היה קורה אם לא היית מגיעה ל"הכה את הגרייף"? ועד האגודה היה מקבל החלטה נגד החלטות אסיפה, ושתי חברות ועדת ביקורת יושבות בשקט.
הביקורת שלי היא שמתוך הטווח הרחב של דברים שוועדת ביקורת צריכה לעשות, הוועדה הנוכחית לא עשתה אף אחד מהם.
-
הביקורת שלך. ועצם זה שלא הבנתי אומרת אחד מאלה –
1. יש כאן הרבה יותר מדי הודעות, רובן לא רלוונטיות; או
2. הביקורת שלך לא ברורה; או
3. ביליתי יותר מדי זמן לחפש חרוזים זערערים שהחתולים שלי פיזרו לכל עבר והמוח לי שלי לא עובד;
4. כל התשובות נכונות.
אה, לפחות למיטב זכרוני, ליאת אמרה ראשונה שהוועד לא יכול להחליט על דעת עצמו לפרוש מאייקון, ללא האס"כ.
-
-
אמיר אמר "אנחנו פורשים מאייקון" ויצא החוצה.
שאלו את ליאת "אנחנו פורשים מאייקון?" והיא אמרה "אני לא יודעת, אנחנו צריכים לדון בזה", חגית צרחה על האסיפה, הדס הזכירה שהוועד לא יכול להתנגד להחלטות אסיפה ואז ליאת אמרה "טוב, אז אנחנו לא עוזבים את אייקון". לא הייתה שום נקודה שבה הוועד נזכר בזה שאסור לו לסתור החלטות אסיפה עד שהדס לא הרימה את היד, ואני כולל בזה את הצרחות של חגית. -
-
-
-
מי הראשון שאמר "אסור לצאת מאייקון בלי החלטת אסיפה"?
זה לא נורא משנה, כי העובדה שיו"ר האגודה הוציא את האגודה מאייקון עדיין נכונה, והעובדה שאת וליאת נאבקות כדי לתקן את הנזק שהוא עשה עדיין נכונה.
אבל רק כדי שלא יהיו וויכוחים מיותרים על עובדות אחרות: מי לזכרונך האדם הראשון שקם ואמר שאסור לצאת מאייקון בלי החלטת אסיפה? כי הצעקות של חגית היו לגבי זה שוועד האגודה לא צריך לשנות את דעתו של שני וחמישי, לא לגבי זה שאסור לו לבטל החלטות אסיפה (קצת מוגזם לבקש מחגית להכיר את חוק העמותות, בכל זאת. היא כולה חברת ועדת ביקורת).
-
-
בזמן שככל הידוע לי (ויש לציין, המידע שלי חלקי), לפחות במשך פרק זמן מסוים הייתה על זה הסכמה של הוועד. אולי לא הסכמה נלהבת ואולי לא הסכמה בלב שלם לחלוטין, אבל ככל הידוע לי, זו לא הייתה החלטה פרטית של אמיר ארד שהוא זרק על הוועד וברח, אלא החלטה שבשלב מסוים הוועד הסכים עליה.
האם אתה יודע אחרת? האם הטענה החוזרת שלך שאמיר ארד היה זה ש"הוציא את האגודה מאייקון", כביכול על דעת עצמו ובלי שלוועד יהיה חלק בכך, היא טענה מבוססת?
כנ"ל, אגב, לגבי שאר ההחלטות "של אמיר ארד". אתה חוזר ואומר שהוא החליט סדרה של החלטות שעכשיו ליאת צריכה להפוך, בזמן שלמיטב הבנתי את אופן הפעולה של הוועד, כמו גם הידע שיש לי על הדברים שהתרחשו בתקופה הזאת, מדובר בהחלטות שהוועד הצביע עליהן והחליט עליהן בעצה אחת, ולא על פי קביעתו של דיקטטור כלשהו.
אגב, גם אם הוועד יראה לנכון לענות על זה זה ישמח אותי, כי בכל זאת, זאת שאלה שראוי לקבל עליה תשובה רשמית.
-
-
-
הפכת אותי להכי שמח שאפשר כרגע:
האם זו החלטה של הוועד? איזו שאלה מצוינת! דוגמא נוספת לרשלנות, האימפוטנטיות, הבורות, של ועדת ביקורת, שלא שאלה את עצמה את אותה השאלה בשום נקודה בשבועות האחרונים…
בואי נבחן את העובדות לרגע:
1. ועד האגודה יכול לקבוע לעצמו פגישות, ואיך הוא מסדר אותן, אבל הוא חייב לדווח עליהן לחברי אגודה. אנחנו יודעים שעד עכשיו לא היה דיווח של ועד האגודה על פגישה שלו שבו הוא קיבל אחת משתי ההחלטות הבאות: "האגודה פורשת מאייקון" או "כינוס אסיפה כללית שלא מן המניין שעל סדר היום שלה הפרישה מאייקון".
2. בפגישה שלי עם היו"ר לשעבר, הוא איים עליי שאם לא אפסיק לכתוב הודעות מעליבות בפורום האגודה, הוא יפרוש מאייקון ואמר, לקול צחוקי המתגלגל, "יש לי מסמך חתום מהוועד לכנס אסיפה כללית" – אני חושב שאפשר להניח שהוא דיבר על החלטת ועד לכנס אסיפה כללית. זאת אומרת שלפי דברי אותו יו"ר, אדם שעמד מול ארבעים חברי אגודה ואמר "שיקרתי בפרוטוקול רשמי של הוועד", הוועד קיבל אחת מההחלטות שמופיעות בסעיף 1.
3. בשיחה של אותו יו"ר לשעבר עם מנהל אייקון, הוא אמר לו ש"הוועד החליט שהאגודה פורשת מאייקון". היו סייגים בשיחה (זו הייתה שיחה לא קצרה) אבל גם כאן אפשר להניח שהוועד קיבל את ההחלטה השנייה שמופיעה בסעיף 1. (אני בכוונה מפריד בין עובדות להנחות בסעיפים 2 ו-3).
4. באירוע "הכה את הגרייף" בעולמות, אחרי שאותו יו"ר פרש מהוועד ועזב את החדר למרות שהבטיח שישאר ויענה לשאלות, אמרה ליאת, מאוחר יותר יו"ר האגודה, "טוב, אז אנחנו לא פורשים מאייקון".האם היית החלטה כזו? אם הייתה, הוועד קיבל החלטה שנוגדת את החלטות האסיפה הכללית. אני לא מצפה מיעל ומחגית לשים לב לזה, אבל אני מצפה מחברי אגודה אחרים להשמיע קול זעקה חלוש. בנוסף, אם הייתה ישיבה של הוועד שבה התקבלה החלטה כזו, למה לא מפרסמים את הפרוטוקול שלה?
אם לא הייתה החלטה כזו, מה התכוון הוועד לעשות ב"הכה את הגרייף" לפני שהיו"ר הפך ליו"ר לשעבר? האם התכוון להודיע על כינוס אסיפה? האם התכוון להודיע על החלטות שקיבל, או החלטות שלא קיבל?(אזהרת פרשנות!) מה שקרה היה שאמיר שיקר. הוא אמר לי "יש לי את מסמך חתום" כי הוא חשב שזה מרשים מישהו. למשמע צחוקי המתגלגל והאפתיות של סגל אייקון, לא הייתה לו דרך לרדת מהעץ. הוא לא יכול להגיד "שיקרתי, אין לי מסמך חתום", ועל כן הוועד, שעדיין חושב שהוא יו"ר (לאף אחד בוועד לא היה מושג שהוא הולך להתפטר עד הרגע שבו זה קרה, שזו הולכת שולל מהסוג המכוער ביותר) גיבה אותו, אפילו שזה אומר להתנהל בצורה לא תקנית ולהעמיד פנים שהם קיבלו החלטה בפגישה שמעולם לא התקיימה.
זו הסיבה שצריך לפתר את ועדת ביקורת, זו הסיבה לכל העצים הללו. אני לא מצפה מחברי ועד האגודה להתנהג אחרת מאיך שהם מתנהגים; נואשתי מלחשוב שיש להם ברירה אחרת. אבל להעמיד פנים שמנהלת תחרויות שירה מודעת או אפילו אכפת לה לעקרונות המינימליים של מנהל תקין זו בושה.
-
אני לא מדבר, כמובן, בשם הוועד ואין לי כל כוונה לבאר ו/או לפרש מה שהוא החליט אחרי שהתפטרתי.
אבל אני חושב שכמה הבהרות תהיינה במקום :
בישיבת הוועד האחרונה לפני פרישתי דיברנו על הבעיות שנובעות מעבודה משותפת מול איתי גרייף. הסכמנו שנקבע שיחה במטרה לראות לאן בדיוק הוא מכוון כאשר אנחנו מודעים לכך שהשיחה עלולה להתחיל תהליך שסופו יציאה מאייקון. כמו כן הוועד הבהיר שהוא עומד מאחורי בנקודה הזו – שבצורה שבה התנהלנו לא ניתן להמשיך.במהלך השיחה, אמרתי לאיתי שניתן לי המנדט על ידי הוועד לפרוש מאייקון. היות ואיתי כ"כ מאוהב במונח הזה, הרי שהוא הציג בהודעה שלו את הדברים שאמרתי בצורה מסולפת ושקרית, אבל את העובדה שגרייף הוא מניפולטור של מילים עד כדי מתיחת האמת למצב של שקר לא למדתי רק מהודעותיו האחרונות.
אני חושב שראוי לציין שליאת, יו"ר הוועד הנוכחי, הייתה נוכחת בשיחה שלי עם גרייף. הוועד, כולל ליאת שחר, גיבה את ההחלטה הזו ואת השיחה הזו וכל מהלך שבוצע – כולל נאום 30 הדקות (פרט ל – 60 השניות האחרונות שבהן הודעתי שאני מתפטר). הוועד, כולו, ישב ושמע את נאום 30 הדקות לפחות פעמיים בטרם עלה המסך מול "פגוש את הוועד".
לאחר השיחה שלי ושל ליאת עם גרייף, שאלתי את ליאת האם אנחנו ממשיכים. אחרי התלבטות החלטנו להמשיך – וביצעתי שיחת טלפון מול אורי אביב.
שיחת הטלפון מול אורי אביב התחלקה לשניים – באותו יום הייתה לנו שיחה בת מספר דקות בלבד ולאחר יממה דיברנו בצורה ארוכה ונוחה יותר. במהלך השיחה הבהרתי לאורי כי וועד האגודה אכן לא יכול פשוט לשלוף את עצמו מאייקון סתם כך. וכי בכוונתו להכריז על כינוס אסיפה כללית לא מן המניין לצורך קבלת אישור חברי האגודה, תוך מתן הסברים נאותים. היות והאסיפה הכללית מצריכה הודעה של 30 ימים מראש ואורי נמצא באותה עת בדרכו לחו"ל לתקופה קצרה, הסכמנו שאנחנו (האגודה) נכריז על אסיפה כללית ונסביר את הבעיות שעלו ובמקביל נפתח בשיחה מול אורי לכשיחזור. היות ומועד שובו לארץ היה בסמיכות רבה למדי לשבוע שלאחר עולמות, הסכמנו שבמידת הצורך, אפשר לבטל את האסיפה הכללית.
חשוב לי להדגיש שלא הותרנו את מנהל אייקון עם הרושם שאנחנו פורשים מיידית וגם לא נאמר בשום מקום שזו החלטה שהוועד יכול וצריך לקבל לבד. לעומת זאת, סברנו שמן הראוי להודיע למנהל אייקון שיש בעיה ואנחנו מתכוונים לכנס אסיפה כללית עוד בטרם הודענו לחברי האגודה.
אני חושב שרצף האירועים הנותר לא רלוונטי להבהרה ולכן אין טעם להמשיך – ההבהרה ארוכה מספיק גם כך.
-
אה, נכון, אתה מנחה משחקי תפקידים, זה גם דורש הרבה דמיון וספקולציה. שכחתי.
אני, בניגוד אליך, לא הולכת להתחיל עכשיו לטוות חוט עלילה נפתל, אני אחכה לתשובה של הוועד. מה שכן, אני אוסיף שלא חסרות החלטות שעוברות בדיונים במייל/טלפון (למשל, על נושאים דחופים שאין זמן לכנס בשבילם ישיבה או על נושאים שאין טעם לכנס בשבילם ישיבה) ולכן לא מוסיפים אותן לפרוטוקול רשמי עד ישיבת הוועד הרשמית הבאה. אם נושא נידון במיילים או בטלפון, ומסכימים, נניח, להעלות נושא מסוים במועד קרוב מסוים, מן הסתם לא יעלה פרוטוקול בנושא עד אחרי אותו מועד.
כמו כן אציין שלא חסרים מקרים שבהם הקונצנזוס בוועד משתנה כשאדם מסוים פורש. דוגמה פחות קיצונית לכך אני יכולה לתת מהמהלך לשינוי מבנה האגודה, שאותו הובלתי בתוך הוועד – לפני שפרשתי, והיה פחות-או-יותר קונצנזוס שזה מהלך שצריך לכל הפחות לנסות, על בסיס הסכמה מהוססת-אך-קיימת שייתכן וזה נחוץ, והוא הוכן לקראת האספה הכללית כהצעה מטעם הוועד. לאחר שפרשתי, מאחר שלא היה עוד אדם שיהיה הכוח המניע מאחורי הצעה כזאת, היה סחף בדעות בתוך הוועד בחזרה לכיוון ה"אולי בעצם עדיף להישאר כמו שהיה קודם" או משהו, ולקראת האספה הכללית שבה נועדה להיות ההצבעה הזה, למעשה לא נעשתה כל עבודת הכנה של חברי האגודה לרעיון, כך שכמובן, איש לא תמך בו, והאספה הכללית שנועדה לכך במקור, מן הסתם, הייתה מיותרת ובגדר בזבוז זמן. זכור לי שקיטרת על כך.
אז אם הייתה החלטת ועד שהתבססה על הסכמה לא נלהבת אבל קיימת, והכוח המניע מאחורי החלטה פרש, אני בהחלט יכולה לראות מצב שבו שאר חברי הוועד יתגלגלו חזרה לכיוון של קונצנזוס שונה.
_____
במאמר מוסגר אוסיף שאת ההחלטות שהוועד מחליט מחוץ לישיבותיו (במייל, בטלפון או בכל דרך אחרת), אגב, הוא אכן מחויב להוסיף לפרוטוקולים שלו או לדווח עליהן לחברי האגודה בכל דרך אחרת – את זה אני יודעת כי זה נושא שניג'סתי עליו בזמנו בעצמי, והוא מופיע בהחלטות האספה מספטמבר 2002:
http://www.sf-f.org.il/story_977
אבל הוועד לא מחויב לדווח על כל החלטה ועל כל נושא שעולה בוועד *בו ברגע*, דרישה שהיא לחלוטין לא ריאלית. -
-
אני רוצה להבין משהו; הבן אדם עומד מול ארבעים אנשים ואומר "אמרתי לכם שקיבלנו החלטה מסיבות כאלו ואחרות, וזה מה שכתבנו בתקנון, אבל זה היה שקר. למעשה קיבלתי החלטה שהייתי נגדה רק כי איתי גרייף סחט אותנו." ואת עדיין מתייחסת להודעות ההבהרה שלו כאילו הן תורה משמיים?
אם קיבלו בוועד שאת היית חברה בו החלטות, ואז פרסמו פרוטוקולים כאילו קיבלו אותן חודש אח"כ, אז גם את היית לא בסדר. כל הזיון שכל הזה לא סותר שום דבר מהנקודה שלי: שאמיר טען שהוועד שלו קיבל החלטה; אם הוועד שלו קיבל החלטה, אז הוועד לא בסדר א. על כך שקיבל החלטה נוגדת להחלטות האסיפה וב. על כך שקיבל החלטה ולא טרח להודיע על זה לאף אחד.
-
קיבלנו החלטה לפתוח בהליכים ליציאה מאייקון.
ההחלטה צריכה לקבל תוקף מאסיפה כללית.
במסגרת האסיפה הכללית הראשונה שבה הוחלט שהולכים על אייקון הצגנו בפני חברי האסיפה את האפשרות שדבר כזה עלול להתרחש.
זה בהחלט היה במסגרת המנדט שלנו לכנס אסיפה כללית ולהמליץ לצאת מאייקון.
אתה יכול לעלות ולרדת כמה שאתה רוצה. אני הסתרתי מחברי האגודה את האמת רק בדבר אחד – בנוגע אליך.
ואת המחיר שילמתי גם שילמתי – ירדתי והתפטרתי.
והייתי שמח אם היית משלם מחיר זהה על הסחטנות, התככנות והעצבים שאתה גורם.
אם הייתי יכול לנטרל אותך לחלוטין – אייקון, עמותה, אגודה וכל השאר במחיר נטרולי המוחלט מכל אלו הייתי עושה זאת ולו רק על מנת שתפסיק לבחוש בקלחת כל הזמן. והכי עצוב שאתה עוד מדבר על דרמה.
-
אני אשנה את דעתי על פי הצורך. ואני די בטוחה שאם מה שאמיר כתב הוא לא נכון, ועד האגודה ימהר לתקן את זה.
ואני חוששת שנישאר חלוקים בדעותינו בשאלת מה צריך לדווח ומתי. ועד האגודה דן בהמוני דברים מדי יום – בתקופות לחוצות, רק רשימת הדיוור של הוועד (בלי להיכנס לטלפונים ולתכתובות שמחוץ לרשימת הדיוור) יכולה להניב מעל למאה מיילים ליום, כי יש *כל הזמן* דברים לטפל בהם, דברים חדשים שצצים, דברים שצריך להתעסק איתם, דברים שצריך להחליט אד-הוק, דיונים וויכוחים סוערים וכן הלאה. אי אפשר לדווח על כולם בזמן אמת, ולכן מרכזים רשימה של נושאים לישיבת הוועד (שבועית, חודשית, כמה שיוצא בהתאם למידת הלחץ באותה תקופה וליכולת לרכז שבעה אנשים עסוקים במקום אחד) ומצביעים ומאשרים את כולם באופן רשמי באותה הזדמנות. ולכן, כן, רשמית ההחלטות מתקבלות בתאריך של ישיבת הוועד, כי זה המועד שבו ההצבעה עליהן עושה אותן רשמיות. זה שהן עשויות להתקבל – בין האנשים שהם הגוף המנהל של האגודה ולכן יש להם סמכות החלטה – במועד מוקדם יותר? הן עשויות. אתה רוצה דיווח לחברי האגודה בזמן אמת על כל פיפס שהוועד עושה? אתה תמות משעמום. ולאף אחד לא ייצא מזה כלום, כי עודף מידע מטביע מידע חיוני.
במקרה הספציפי הזה אני מניחה שהנושא נידון בעיקרו בשבוע שלפני עולמות, הדיווח לחברי האגודה היה *במסגרת ישיבת פגוש את הוועד* (או שאתה לא מתייחס להודעה המדוברת במסגרת "פגוש את הוועד" כדיווח לחברי האגודה?) והפרוטוקול הרשמי היה מתפרסם לאחר "פגוש את הוועד". ואני גם חושבת שזה היה מוצדק לא לפרסם את הנושא *לפני* הישיבה, לאור העובדה שמדובר בנושא טעון, בעייתי, שעדיף שייחשף מול חברי האגודה פנים אל פנים ובצורה מסודרת מאשר בהודעת פורום.
-
בועדת הביקורת הקודמת התקבלה החלטה לענות רק על פניות ישירות הנשלחות בכתב לועדה.
התשובה שהובאה לעיל הוצגה לראשונה לפני כשנה (http://www.sf-f.org.il/story_1045) ולכן הטענה הנוכחית כי רק עכשיו הוחלט על תיעוד היא לא נכונה מיסודה. ולשאלתך, התיעוד נמצא אצל חברות ועדת הביקורת.אנו חוזרות ומדגישות – ציבור המבקש להביא דברים בפני ועדת ביקורת מוזמן לעשות זאת במייל. ועדת ביקורת לא תענה על טענות, הערות, שאלות וכו' במסגרת אחרת (להוציא את האסיפה הכללית, וגם אז מומלץ להעביר את השאלות מראש על מנת שנוכל לתת תשובות מבוססות).
בברכה,
יעל וחגית -
-
-
-
למה בקשה מנומסת (מחברת אגודה, כן?) להבהרת מה שקרה בנושא אייקון ושאר השתלשלות העניינים שהביאה להתפטרותו של היו"ר הקודם מתקבלת בהתפתלות, התחמקות ובסופו של דבר התעלמות, והתנצחות עם אדם שאינו חבר האגודה ושנראה שרוב האנשים בפורום חושבים שבא לטלטל את הסירה ולחרחר ריב ומדון מביאה בדיוק לפריסת אותם דברים שביקשתי לחשוף? אני מקבלת כאן סימנים מאוד מבלבלים- מצד אחד צועקים, מתווכחים, קוראים מיני שמות, ומצד שני…זה פועל, מה שאיתי עושה. איתי טוען כנגד וועדת ביקורת, הוועד ידון בזה (אני בעד לדון, ד"א. כשהוא צודק אז הוא צודק). ההתנהגות שלו, מרגיזה ככל שתהיה, משיגה תוצאות. מה זה אמור להגיד לכולנו, כשנראה שכל דבר שהוא לא תקיםה ישירה, בטוה וברוטאלית מאפשרת התחמקות?
אולי אני פשוט אאמץ את הטכניקות שלו וזהו. זה עובד.
הודעה זו נכתבה מתוך תסכול עמוק עם כל מה שקורה פה בשבוע האחרון.
-
הקישור מפנה למקום בו הופיעה לראשונה ההודעה בדבר אופן הפניה לועדת ביקורת ואי התייחסותנו לנושאים שעולים בפורום אינטרנט ציבורי.
ההפניה לקישור נועדה להפריך את הטענה שהועלתה בפתיל הזה כי זו החלטה חדשה שהתקבלה עכשיו.ואני אחזור (בשלישית) – ציבור המבקש להביא דברים בפני חברי ועדת הביקורת מוזמן לעשות זאת בפניה בכתב. טענות המועלות בפורום אינטרנט לא ייענו.
חגית ויעל
-
היא אמרה שזה המקום שבו התפרסמה לראשונה הבקשה לשלוח פניות לוועדת ביקורת רק דרך מייל ועדת הביקורת.
הנה קישור ישיר לתגובה הרלוונטית:
http://www.sf-f.org.il/story_1045#25514 -
-
-
וכי יש בי מידה מסוימת של אמון בחברי הוועד שלך אין. שזה קצת מצער, לאור העובדה שיו"ר הוועד אמורה להיות חברה טובה שלך או משהו, וגם בתפקידי סגל בכיר או משהו כזה בכל מיני כנסים של הארגון שלך וכנסים אחרים שאתה מעורב בהם, מה שאומר שכנראה היית אמור להיות מסוגל לסמוך עליה, אבל נעזוב זה. אולי אתה באמת לא נותן בה אמון ואני סתם מסכסכת פה בין אנשים.
וחוץ מזה, פשוט כי אני לא חושבת שהוועד הקודם יסכים שאדם שהפך לפרסונה נון גראטה מבחינתם ישכתב את ההיסטוריה כפי שהם מבינים אותה וישקר על חשבונם. כך שכן, אם אמיר יפרסם פה משהו שחברי הוועד יראו כשקר, אני בטוחה שהם ימהרו להפריך את דבריו.
-
אז גם כשדורון היה בוועדת ביקורת עצמתם עיניים כשאנשים דיווחו על עבירות על החוק בפורום, ולא ישירות אלייך במייל? הטענה שלך היא "אתה לא יכול להתלונן שאנחנו עוצמות עיניים כי גם לפני שנה עצמנו עיניים"? אין לך שום בושה בעניין?
אני אתן דוגמא: זה נגד חוק עבור אדם להציג עצמו כחבר עמותה כשאינו חבר עמותה. העמותה הזו דיווחה על אנשים מתחת לגיל 17 כחברי עמותה, מה שגרם להם להציג עצמם כחברי עמותה כשהם לא, גרם לה להחזיק ספרי חברים לא חוקיים, ובאופן כללי להיראות טיפשית למדי.
זה היה מאוד מעצבן.
וזה השתנה. זה לא השתנה בגלל ועדת ביקורת, וזה בטח שלא השתנה בגלל שחברי אגודה פנו בדואל לוועדת ביקורת.
אם אני מבין את הטענה שלך, את אומרת "אם הייתי קוראת בפורום ציבורי טענה ממי שאינו חבר אגודה, לדוגמה "אחד שמבין" שהאגודה עוברת על החוק לא הייתי אפילו בודקת אם זה נכון או לא."
את כותבת את זה, ואף חבר אגודה לא תוהה לגבי הנקודה הזו? ועדת ביקורת שלכם כל כך חסרת תועלת שלא אכפת לכם מחוסר התפקוד שלה?
-
אפשר להישאר עם הגרסה השקרית שלך של המאורעות. אותה גרסה שהצגת מול ארבעים חברי אגודה, לפני שברחת מהחדר במקום לענות על שאלות.
העצה שלי אלייך, בכל זאת, היא לכתוב גרסה שקרית אחת ולהיצמד אליה. אחרת אתה עלול להיראות מגוחך. למשל, אני יכול לתהות בקול רם איך זה יכול להיות שגם התפטרת בלי שום קשר אליי, וגם התפטרת בגלל ששיקרת לאגודה לגביי.
-
ואם העלית נושא שעשוי להיות בעייתי במקום שבו קורא מישהו מוועדת ביקורת, אני מוכנה להתערב איתך שהוא נמצא בבדיקה בלי קשר לדיאלוג הזה בפורום. ואגב, ועדת ביקורת גם בודקת מגוון נושאים שאף אחד לא מסב את תשומת לבה אליהם. זה קצת מוזר בעיניי אם אתה חושב שזה לא ככה.
מה שחגית אומרת זה שמי שרוצה להפנות לוועד הביקורת עניין כלשהו לבדיקה, ולהיות בטוח שאכן ועדת הביקורת תקלוט את בקשתו, מתבקש לעשות זאת במייל, ולא אי שם באיזושהי תגובה נידחת באיזשהו דיון בנושא אחר בפורום כלשהו, מטעמי סדר בבלגן. אני לא לגמרי בטוחה מה לא ברור בזה. -
בהתחשב בעצות האחיתופל שכבר קיבלתי ממך,
אני מעדיף להצמד לאמת.
האמת שלי ללמה פרשתי והסיבות שלי ללמה פרשתי.
אתה יכול לקרוא לזה "שיקולים סודיים" אתה יכול לנסות עוד אלף ואחד דרכים של לוחמה פסיכולוגית של ילד בן 5
אולי תנסה גם את
"אני מתערב שבכלל אין לך שיקולים סודיים הא!"
וגם את
"מי בכלל רוצה לדעת מה השיקולים – גם אם תספר לי זה לא יעניין אותי".
-
אתה יכול לנסות להתחמק לנושאים שבהם אתה מרגיש יותר בנוח, כמו דרמות של ילדים בני 5, אבל בוא נחזור לנושא.
הנושא הוא שאתה טענת שהשיקולים שלך לא רלוונטיים לחברי אגודה. אני טוען שזה לא נכון, וחוץ מלהגיד שאני משקר, לא עשית שום דבר כדי להפריך את הטענה שלי. מאז אמרת עוד דברים (כמו למשל "התפטרתי כמחיר על כך ששיקרתי") שנראים על פני השטח כאילו השיקולים שלך כן רלוונטיים לחברי אגודה.
אז בוא תחזור לדבר על הנושא הזה, ולא על דרמות.
-
כי לי זה נראתה יותר כמו תגובה לאמירה "למה אתם לא בודקים את הוועד שלכם כשהוא עובר על החוק, משקר לחברי אגודה, מקבל החלטות שנוגדות החלטות אסיפה, מסתיר אינפורמציה מחברי אגודה, ובאופן כללי זורק כל עקרון של מנהל תקין החוצה מהחלון" זה נראה כאילו יעל וחגית אומרות "אנחנו לא בודקות דברים רק כי אתה אומר שאנחנו צריכות לבדוק אותן, אנחנו בודקות דברים רק כשאנחנו מקבלות אותן בדואל מחברי אגודה רשומים." שזה נוח, כי לחברי אגודה אין דרך לדעת שהוועד משקר להן עד שמישהו כותב את זה פה, וגם אז זה בדרך כלל קבור בתוך איזה פתיל מפלצתי וקל נורא לפספס את זה…
-
-
כאילו, רעיון חמוד והכל, אבל לא מחזיק מים.
לא נחשפתי לתפקוד של יעל כחברת ועדת ביקורת (אם כי מהיכרותי עם צורת המחשבה שלה בנושאים אחרים, היא אדם שיטתי וקפדן שמאד חשובים לו הסדר הטוב והשמירה על החוק, ואני מניחה שהיא הביאה איתה את התכונות האלה לתפקיד), אבל הייתי בוועד עם חגית בוועדת ביקורת, והדבר האחרון שאפשר להגיד עליה זה שהיא מניחה למשהו שנראה לא בסדר. למעשה, אם בכלל, היא נוטה להתלהבות יתר במילוי תפקידה.
אני לא חושבת שמישהי מהן הייתה מתעלמת במופגן ממשהו שלא בסדר באגודה רק כדי לעשות דווקא לאיתי גרייף, ככל שזה עשוי להיות כיף. -
-
אותו יו"ר אגודה שבפתיל אחר מתפתל עם האמירות "לא התפטרתי בגללך, איתי, אבל התפטרתי בגלל שדברים שאתה גרמת לי לעשות" או משהו, עמד מול ארבעים חברי אגודה ואמר "שיקרתי לכם בפרוטוקול רשמי, אבל עכשיו אני אוהב אותכם נורא, אז אני מצטער על זה."
חגית ויעל ישבו שתיהן באירוע "הכה את הגרייף", אז אני חושב שאפשר להניח בבטחה שהן שמעו את האמירה הזו.
הנה השאלה שלי לדעתך: את חושבת שהן בודקות את הנושא הזה? את חושבת שעוד שבוע חבר אגודה יוכל לבוא לוועדת ביקורת, לשאול "גרייף אמר שיו"ר האגודה חתם על פרוטוקול שקרי; האם זה נכון? האם שאר הוועד ידע על זה?" ולקבל תשובה מאותו תיעוד מסתורי?
אני חושב שלא. מה את חושבת?
-
הדבר היחיד שהסתרתי – נגע להתנהלות מולך.
ואת זה חשפתי, בצורה פומבית ב"פגוש את הוועד" האחרון.
וזה מגניב שאתה שואל שאלות כאלה בכזו תמימות, כי את התדרוך לגביך קיבלתי מחברי הוועד.
אני באתי מבחוץ – אותי היה צריך לעדכן בכל הסאגות ששמך משתרבב אליהם השכם והערב ואם לא היית עסוק מידי במהלך "נאום ה 30 דקות" כמו שאתה אוהב לכנות אותו בלחשוב איפה אתה תופס אותי במילה ואיך – היית שומע שאמרתי את הדברים גם במהלך פגוש את הוועד וגם ציינתי מי מחברי הוועד היה מודע יותר ומי פחות.
אבל כמובן גרייף עסוק ב "אני אני אני אני אני".
גרייף תמיד עומד במילתו – האחרים הם אלה שלא עומדים בדבריהם.
גרייף תמיד צודק – והאחרים תמיד טועים.
גרייף לעולם לא משקר – הוא לכל היותר מבצע הנחה זהירה בהסתמך על נתונים
וגרייף לעולם אינו אשם – הוא לכל היותר מקבל את דבריו של אדם אחר באופן זמני כדי להראות לו איפה הוא טועה. -
הבעיה שלי לענות לך על זה היא שלא הייתי באירוע המדובר, ולא שמעתי בדיוק מה אמר יו"ר האגודה הפורש, ולכן אין לי מושג מה מהניסוחים שלך פה תואם את המציאות כפי שהיא הייתה ומה תואם את המציאות כפי שאתה רואה אותה ו/או מנסח אותה מחדש לעצמך (מה שלדעתי האישית לא תמיד חופף, ויש לך לפעמים נטייה לראות או לפרש לעצמך את המציאות בדרכים שלא בהכרח נראות לי נכונות או סבירות), כך שאני לגמרי לא יכולה לשפוט את המצב המדובר ולומר אם באמת היה שם משהו שדורש התערבות של ועדת ביקורת או לא.
-
למען הסר ספק, לפני שאני מגיבה אני אזדהה, אני אולה סינדר ואני יו"ר שגרירות סאנידייל בישראל, אני גם זו שניהלה את כל המגעים למעט המענה הטלפוני לפניה הראשונית עם נציגת פוקס בארץ.
כרגע אין שום מצב של תביעה וגם לא יהיה, יש פניה לא רשמית של עו"ד המייצגת אותם אל ההפקה. הפניה נעשתה על מנת להבהיר להפקה שהיא עוברת על זכויות יוצרים לטענת תאגיד פוקס וכי תאגיד זה מבקש להפסיק שימוש בדמויות שלו למטרת העלת מחזה מקורי. מאז הובהר לנציגה כי המחזמר הופק ללא מטרות רווח וכי אנו נשמש לדון עם נציגי התאגיד על הסכם חוקי לשבועות רצונם של שני הצדדים. מדובר במגעים ראשוניים בלבד, אבל בטח שאין שום "תביעה" נגד השגרירות ולא נגד האגודה. אין נורות אדומות ואין פאניקה, ולא – לא הבאתי את זה אל מול הועד כי אין שום טענה כלפי האירועים שהתקיימו מכבר מצד אחד וכי השגרירות נמצאת כרגע בתהליך של ניסוח הסכם עם האגודה (ונושא זה ככל הנראה היה עולה בפגישתנו הבאה) אך אינה כפופה לניהולה בשום צורה שהיא.
אין לי מושג מה שמעת או ממי, אבל כדאי לך לבדוק עובדות לפני שאתה מעלה טענות כלפני ההתנהלות שלי.
-
-
-
-
-
-
כל ההחלטות שהתקבלו במהלך כהונתו של היו"ר הקודם התקבלו בהסכמת הועד.
לאמיר היה את מנדט הועד להחלטה שבמידה והמצב מול איתי מגיע לכדי כך, הוא מודיע על כינוס אסיפה כללית, כדי לקבל את אישור האסיפה לעזוב את אייקון.
לאחר שהתקבלה ההחלטה, חשו חלק מחברי הועד כי זו היתה החלטה שגויה שאינם יכולים להמשיך ולתמוך בה.
הנושא כולו היה אמור לעלות בפני חברי האגודה בפגוש את הועד, שם היה אמור להתנהל דיון. הנסיבות לא איפשרו דיון בכל ההיבטים של הנושא, ולכן, לאחר בדיקה במקום עם חברי הועד האחרים, הודיעה ליאת על עמדת הועד בנושא. -
או לפחות זה לא נראה ככה.
בהודעה המקורית שלך דיברת על "תביעה משפטית נגד האגודה", לא פחות – עניין שהכניס לפחות חברת אגודה אחת לפאניקה. לכאורה, עוד נושא שהועד לא טורח ליידע בו את חבריו התמימים. והנה מגיעה לכאן יו"ר השגרירות ומבהירה שאין שום "תביעה משפטית" – אף אחד מהאגודה, מהשגרירות, או מהפקת המחזה לא הולך לכלא וגם לא הולך לשלם פיצויים של מיליוני שקלים. שום דבר. כלום. נאדה.
בקיצור, הפרחת כאן בלון נפוח, מלא באוויר, אבל לא יותר.
כמה מהטענות האחרות שלך הן כאלה, תמהני?***
"בלון נפוח, מלא באוויר," ולא "בלון מלא באוויר נפוח" כפי שנכתב בנוסח המקורי של ההודעה. -
-
-
איתי גרייף התבטא פה ושוב ושוב ברוח שאפשר היה להבין ממנה שההחלטות היו על דעתו של אמיר ארד בלבד וששאר הוועד לא היה מעורב בהן. ועם זאת, עד ששאלתי זאת במפורש, לא הגבתם על דבריו ולא תיקנתם את הרושם המסולף – על פי דבריכם כעת – שהיה בהם.
היו לכם כוונות מתישהו לתקן את הרושם הזה ולהבהיר לחברי האגודה שלא כך הדבר, או שאם לא הייתי מעלה את השאלה במפורש, פשוט הייתם מניחים לכולנו להמשיך לחשוב שהמצב הוא כפי שהציג אותו איתי גרייף, הווה אומר, החלטות חד-צדדיות שהוצנחו על הוועד ועל האגודה מטעם אמיר ארד על דעת עצמו בלבד?
סלחו לי אם אאמץ לעצמי את סגנון הגרייף לרגע ואשאל: זה נראה לכם תקין, שלא תיקנתם את הרושם המסולף הזה והנחתם לחברי האגודה להאמין במידע לא נכון, עד שנשאלתם במפורש?
-
היות והוא כ"כ מאוהב במילה הזו.
מה שאתם אומרים בעצם הוא, שיו"ר העמותה, טרח להביא לידיעת חברי האגודה מידע שהגיע אליו באמצעים פרטיים והחליט לדווח בצורה שקרית ומסולפת במטרה להעצים את אפקט הדרמה?
tsk tsk tsk….
איתי –
גם דרמתי?
וגם שקרי?
עריכה: ואם כבר, להערכתי (אזהרת פרשנות מר גרייף), מה שבאמת קרה הוא שליאת קיבלה על זה דיווח ודיברה על זה עם גרייף במסגרת היותם ידידים, עוד בטרם הספיקו לקבל כל חברי הוועד דיווח מלא על הנושא. ואז כמובן, גרייף, שוב כמו ילד בן 5, אץ רץ לו לדרכו לדווח לחברי האגודה על המחדל החדש.
ומאיפה העלתי את התרחיש הזה? הממממ אולי כי זה קרה לפחות פעמיים בתקופה שבה הייתי בוועד. איתי שב ומנצל בצורה מכוערת להפליא את הידידות הפרטית שלו עם ליאת.
-
אני לא מגיבה פה בשם ועדת ביקורת, כי אני לא חושבת שזה ראוי לתגובה בשם ועדת ביקורת. וזה גם מתייחס לתקופה של לפני שנה או שנתיים.
אני כן מגיבה בתור אדם פרטי, רק כדי שלא ישאר מידע לא נכון בפורום לגבי נושא החברים הצעירים:
זה מה שקרה. חגית וינר נכנסה לועדת הביקורת וגילתה (לגמרי בעצמה) את נושא הבעייתיות של חברי אגודה מתחת לגיל 17. היא הפנתה את תשומת לב הועד לבעיה, וכתוצאה מכך חל שינוי באופן רישום החברים לאגודה.
חבל שאתה מפיץ מידע לא נכון בפורום. (פעם שניה באותו פתיל. יפה מאוד).
-
עזוב שהיתה חברת ועד שהיתה מעודכנת בנושא לכל אורך ההתפתחויות (למרות שהיא לא היתה שם כנציגת הועד).
דזה לא נראה לי בסדר שהועד שמע ממך על מכתב כלשהו – כי אין מכתב, אין פניה רשמית, יש שיחות טלפון בין יו"ר השגרירות לנציגת פוקס בארץ לגבי הצגות עתידיות של המחזמר. ההפקה עוד לא התחייבה בפני אף כנס או ארגון להצגה עתידית אז אני לא רואה סיבה "לדווח" על זה. מעבר לכך , זה לא נראה לי בסדר שהם שמעו את זה ממך מסיבות אחרות לחלוטין – אבל זה כבר בעניין חשדות אישיים שלי בנושא איך שמעת על העניין.
ושוב, אני יו"ר ארגון ופועלת אך ורק בשם הפקת מקור השייכת לאותו לארגון – למה אני מחוייבת להודיע לוועד על כל סוגי המגעים שאני מנהלת?
-
-
-
-
-
אבל אני רק רוצה להסב את תשומת לבך שאם אכן, כיו"ר ארגון (או כחברת ועד או בעלת כל תפקיד ניהולי אחר בארגון), את בקשר ידידותי קרוב עם אדם שעשוי להיות בעל אינטרסים נוגדים לארגון במצבים מסוימים, הרי שהחלק של חייך הפרטיים שנוגע לכך מפסיק להיות פרטי. הגנת הפרטיות נפסקת במקום שבו חייך הפרטיים עשויים להשפיע על התנהלותך בארגון שאת מנהלת.
אני לא מתייחסת כאן לעובדות הספציפיות. אני לא יודעת אם זה נכון או לא נכון, ומבחינתי ההכחשה שלך מספקת. אני רק מתייחסת לעניין העקרוני: את לא יכולה לצפות לכך שדבר שעשוי להשפיע באופן משמעותי על תפקודך כיו"ר יהיה מחוץ לתחום הדיון הציבורי.
-
-
-
אני מסכים איתך שאם יש נושא, אפילו פרטי, שמשפיע על תפקוד חבר ועד הוא צריך להיות חלק מהדיון הציבורי של חברי אגודה, אלא אם אותו חבר ועד מעדיף להתפטר. אני גם חושב שליאת הגיבה ככה ("אני מעדיפה שלא תדבר עליי") בגלל שהיא לא שמה לב שאמיר הפך את כיוון הביקורת שלו: הוא מבקר אותי על כך שניצלתי את החברות שלי עם ליאת. בביקורת המקורית שלו, זו שהוא לא רצה לחזור עליה בפורום ציבורי, הוא ביקר את ליאת על כך שנתנה לחברות שלה איתי ועם אורי להשפיע על התפקוד שלה כחבר ועד.
אני יודע שלגבי זה אחד הנושאים שהדאיגו אותי: האם אני נותן לחברות שלי עם אורי להשפיע על התפקוד שלי בתור יו"ר עמותה ונציג עמותה באייקון, וזה אחד הנושאים שהעליתי מול הוועד שלי. אני חושב שבסופו של דבר מערכת היחסים האישית שלי עם אורי הופכת אותי לנציג יותר אפקטיבי ולא פחות, בגלל ההיכרות והיכולת שלי להשפיע עליו. אבל חשוב להעלות דאגות כאלו לפורום ציבורי ולדון בהן בצורה פתוחה.
-
את המכתבים ששלחת אליי, ורק אליי, לא פתחתי בפני אף אחד. אתה בוודאי זוכר, עמדת מול ארבעים חברי אגודה ואמרת "איתי בטח יספר לכם כל מיני דברים שאמרתי לו באופן פרטי, אבל אני רוצה שתדעו שאני כבר לא חושב ככה, וכולכם אנשים נפלאים". זה היה מיד אחרי שהתעצבנתי עלייך על כך שלקחת שיחה פרטית ביני לבינך, הוצאת אותה מהקשרה, והשתמשת בה כדי להצדיק שקרים אחרים שאמרת (לא טעויות; שקרים, אמיר).
אני לא יודע איך אתה מגדיר מכתב ששלחת לאלוהים-יודע-כמה אנשים מכתב "פרטי". זה בערך כמו שקרן התעצבנה כשקראתי שהיא קוראת לי שקרן, כאילו הודעה בפורום של 60 אנשים זו "הודעה סודית".
-
-
-
-
-
כל ועדות הביקורת וכל הוועדים לפני שחגית הצטרפה לוועדת ביקורת, לא ידעו שהם עוברים על החוק, ורק חגית שמה לב.
מה קרה בין הנקודה שבה חגית שמה לב לתקלה הזו ובין הרגע שבו הערתי לוועד באופן עצמאי? למה שהוועד לא יגיד "כן, אנחנו כבר יודעים, ואנחנו מטפלים בזה"? אני תוהה לגבי הפרשנות שלך לעובדות, פשוט כי הפרשנות שלי נוטה לעורר אנטגוניזם מיידי.
-
-
