- This topic has 35 תגובות, 10 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
הערה: הכינוי שבחרתי אינו קשור לנושא ההודעה ונבחר מסיבות של רציפות.
אני חבר אגודה כבר כמעט חודשיים, נרשמתי בעשרים בספטמבר לאחר שנים שבהן לא ראיתי טעם להצטרפות. שיכנעו אותי שיש סיבה להצטרף ולנסות לעזור לקידום הנושא. שילמתי שמונים שקלים חדשים במזומן, אותם הנחתי אישית בידה של דניאלה הראל, המזכירה(והגזברית?) של האגודה. קיבלתי קבלה והובטח לי שהכרטיס הקבוע ישלח אלי בדואר.
עבר שבוע ושבועיים ותיבת הדואר ריקה. שוב פגשתי את דניאלה פנים אל פנים והובטח לי שעד סוף השבוע(שהיה גם ערב יום כיפור תשס"א) הכרטיס יהיה בדואר.
מיותר לציין שלא קיבלתי דבר. לאחר סוכות(אנחנו כבר ב- 22 באוקטובר, יותר מחודש לאחר ששילמתי את דמי החברות), אחרי תקופה ארוכה בה שהיתי הרחק מהבית ולא יכולתי לבדוק את תיבת הדואר, ראיתי שעדיין לא קיבלתי דבר וחצי דבר מהאגודה. פניתי לארז אברמוביץ', חבר הועד החדש ביותר באגודה(בזמנו קיוויתי שגם היעיל ביותר אך כעת אני לא בטוח בכך) ומסרתי לו את הפרטים. הוא הבטיח התערבות אך ציין שהדבר תלוי בדניאלה הראל.
בהזדמנות אחרת נכחתי באירוע בו נכחו גם דניאלה הראל וארז אברמוביץ' ושוב הובטח לי טיפול מהיר בעניין(מדובר בשניים בנובמבר אלפיים, כחודש וחצי לאחר שנרשמתי כחבר).
אך(הקורא המיומן יזהה את הדפוס החוזר) לא קרה דבר ותיבת הדואר שלי נותרה בשממונה.
היום, החמישה עשר בנובמבר שנת אלפיים, כמעט חודשיים לאחר תחילת הפיאסקו המתואר כאן, התחדשו הקרנות מסע בין כוכבים שמארגן ארגון סטרביס-תשע-שבע-שתיים והובטח לי באופן מיוחד שהכרטיס יובא אלי בהזדמנות חגיגית זו.
על אף שלא הורשיתי להכנס לאירוע(סיפור אחר לגמרי שלא קשור למחדלי האגודה אלא לטפשות חברי סטרביס) פגשתי את דניאלה הראל ו… מסתבר שהכרטיס נשכח באיזו מגרה צדדית או משהו בדומה לכך ו"ישלח מחר".
לעומת זאת הוסבר לי באריכות כי לא נרשמתי לאגודה לפני "כמעט חודשיים" כפי שטענתי, כיוון שהעשרים בספטמר אינו "אמצע ספטמבר" אלא דווקא "סוף ספטמבר" בעוד החמישה עשר בנובמבר הוא "אמצע נובמבר" ולכן לכל היותר אני יכול לטעון ל"בערך חודש וחצי" אך לא ל"כמעט חודשיים".
נמאס לי מבלבול המוח המתמשך הזה. אני יודע ששילמתי כסף, חיכיתי כחודשיים וצפצפו עלי בגדול(הקורא מוזמן לחשוב על ביטוי חריף יותר)- אני רוצה את כספי בחזרה.
איני רוצה חלק באגודה המנוונת הזו שמטרתה כביכול לעשות נפשות לרעיון, אבל כאשר מגיע זמן המעשה מתעלמת במופגן מחבריה.
אם לסכם את העניין: אני רוצה לקבל את כספי בחזרה בדואר בצורה של המחאה או במזומן, אני רוצה אותו מהר ככל האפשר ורצוי בתוספת מכתב התנצלות.
לחילופין(אני בכל זאת רוצה להיות חבר באגודה, רק לא באגודה המפגינה נורמות התנהגות כמתואר כאן) אם יופסק תפקידה של דניאלה הראל כמזכירת האגודה ואקבל את כרטיס החבר המגיע לי, אראה בכך פתיחת דף חדש ביחסי עם האגודה.
לבי כואב כאשר אני עומד לעשות את הצעד הזה, ולא רק מטעמים "אידיאולוגיים" כמו עתיד המדע הבדיוני בישראל וכדומה: רציתי להיות בכנס ארמגדוןקון. הצטרפותי נועדה לאפשר לי לעשות זאת במחיר סביר. אני רוצה לפגוש את לארי ניבן, מאוד רוצה, ואף התנדבתי לעזור בארגון הכנס ובפרסומו(עסקתי בתליית מודעות באופן יומי וכו'). לצערי הנסיבות האחרונות מכריחות אותי לשקול זאת מחדש- כנראה לשלילה. רע לי כשאני כותב את הדברים הללו אבל אני חושש כי הרצון הטוב שלי מתגמד לנוכח אילוצי "מנהלה".
אני מאוד אשמח אם מישהו יצליח לשכנע אותי להשאר ובכלל אשמח לכל תגובה הולמת.
ניתן לשלוח תגובות גם לדואר אלקטרוני: lonelyptaav@hotmail.com -
-
ייאמר לזכותך, שלכתוב אתה יודע, רק לעמוד על שלך, אתה לא כלכך מצליח.
לא מבינה איך אתה מצליח בנשימה אחת, לקרקף את דניאלה, לזרוק רפש מרומז בפניו של ארז,
לילל על ניבן ולשחרר כמויות ענק של מסכנות.
הצדקנות הבכיינית שלך ממש מעוררת את הרצון לקחת אותך מייד אל חיקי, לחלוץ לך את פיטמתי למודת פיות פעורים וצווחניים של תינוקות רעבים או מפוחדים, ולהרגיע אותך בשיר ערש מנומנם.
יכלת את הסיפור הארוך הזה לכתוב בארבעה משפטים, אך ככל אדם הנהנה הנאה חולנית מתיאור מפורט של כל מחלה וכאב, לא התאפקת.
על כל פנים – טענותיך צודקות.
אגודה יקרה:
לאחר נאום ההגנה התקיף שנשאתי כאן, האם יקבל הבחור את כספו?
האם תפוטר דניאלה לאלתר?
האם ארז יבצע חארקירי?
האם ישולמו לאומלל שתלה עלונים – דמי התנדבות?
על כל זה ועוד – בפרק הבא של…
חודשיים מאז ששילמתי, ולא קיבלתי -
דניאלה מסרה לי שהיא דיברה עם הבחור, והוא יקבל את כרטיסו במשלוח הדואר הבא, היוצא בתחילת השבוע עם הודעה על האירוע הראשון בסדרת גפן בבית אריאלה.
באותה הזדמנות, אין צורך לומר, יקבלו את כרטיסיהם כל שאר המודאגים.
הדרך הנכונה לטפל בבעיה היא כמובן להוסיף אפס לדמי החבר. אילו שילם בחורנו 800 ש"ח במקום 80, וכן כולם, היינו יכולים להעסיק מזכירה (או מזכיר) בשכר, ואז היה טעם לאיים או לתבוע פיטורים. בדיעבד, דניאלה עושה בהתנדבות עבודה מעולה, וההיטפלות אליה לא במקום גם אם היא שכחה פעם להביא כרטיס בכיס.
נורא נחמד ומשעשע להתיז בוץ על אנשים, בייחוד כשעושים את זה בעילום שם אבל מזהים אותם בשמם. גם אני מצפה בכליון רוח ובקוצר עיניים להמשך.
עמנואל -
ואם תפני אלי ישירות גם אסביר את הכותרת.
לעניין, כמובן שצביקה צודק, ואכן הוא פנה אלי, ואכן העניין טופל.
לצערי הרב, כרטיס החבר של המשלם נפל קורבן לחוקי מרפי.
בכל אופן, הכרטיס אמור לצאת בדואר לכל היאוחר מחר. זאת אומרת, שאם הוא לא יגיע במהלך שבוע הבא, אכן יש כוח עליון שאינו רוצה אותך באגודה.
נקווה לטוב, אל ייאוש. -
ראשית, ברכותי לאלמוני שהצטרף. כן ירבו!
צר לי על הטיפול הכושל בכרטיס החבר – ועמנואל כבר ענה לגופו של עניין.
ועכשיו לחצי (או תשע עשיריות) הכוס המלאה:
אני משוכנע שהאלמוני בעל המרץ וכושר הכתיבה המרשים יתגייס מהיום במלוא המרץ וההתלהבות לפעילות באגודה. האנרגיה שהושקעה במכתב התלונה לפורום יכולה להזין כמה ימי פעילות…
אני גם שמח שהאלמוני סבור (כך אני מבין) שחוץ מבעיית כרטיס החבר הכל בסדר באגודה – שהרי לפי המכתב כל מה שמבדיל בין אסון טוטלי לבין תפקוד כליל-שלמות הוא…הימצאותה של חתיכת נייר מצופה פלסטיק בכיס. -
-
-
-
-
-
עמנואל(היקר?), אתה אולי דוקטור בהשכלתך, אך מפגין בורות מדהימה בשטח אותו אתה מתיימר לייצג- חובבי המדע הבדיוני בישראל. קשה לי לכתוב דברים רעים על המתרגם המקורי של "המרחב המוכר" כך שאני אשתדל לשמור אותם ברמה הכללית:
השם "זה שמשלם יותר מדי" מזוהה עמי בקבוצות האינטרנט של החובבים הרבה יותר משמי הפרטי, אנשים שמעולם לא פגשתי פנים אל פנים מכירים אותו ממקומות שונים. לכן לומר שאני כותב "בעילום שם", הוא פשוט בורות לשמה ואף טרחתי לציין זאת בתחילת דברי.
אני לא מבין למה אני צריך להאמין לך שהכרטיס יצא "במשלוח הבא"? הרי הוא היה אמור לצאת "במשלוח הבא" בערב יום כיפור ו"במשלוח הבא" בסוף אוקטובר ו"במשלוח הבא" אתמול. אתם פשוט מנסים לדחות אותי בקש פעם נוספת, חדלתי להאמין לכם. הרי רק אתמול הובטח לי כי "מחר הכרטיסים ישלחו בדואר", והנה בהבל מקלדת דחית זאת לתחילת השבוע הבא. הזו גישה רצינית?מהחלק השני של הודעתך, הבנתי שעל מנת לקבל את כרטיס החבר, עלי להפוך לתורם לאגודה. זו אכן חשיבה יפה, אך במקרה זה הייתי אמור לקבל "כרטיס תורם" ולא "כרטיס חבר". מלבד זאת, רצוי לציין באותיות של קידוש לבנה(אולי אפילו בלוגו של האגודה), כי "רק שיקים פתוחים יזכו למענה". אני בטוח כי הדבר יעשיר מאוד את קופתה של האגודה ויוריד מגבכם טרחנים מסוגי שפילנטרופיה אינה נמנית עם תחביביהם.
עליי לציין כי לרגע חששתי כי אתה חומד לי לצון כאשר אתה מתאר את מכתבי כ"דרישה לפיטורין". כיצד ניתן לפטר אדם שאינו עובד? איני "מאשים" או "תובע" דבר. נראה כי השיטה של העמדת תלמידת תיכון, שמן הסתם עניינים אחרים דורשים את תשומת ליבה, כמזכירה אינה משיגה את התוצאות הדרושות(ולראיה אני, או שמא אני פסול מלשמש אף בתפקיד ראיה?). אני לא רוצה להיות חבר בארגון שתפקודיו המנהלתיים(ובין היתר כספיו) נתונים בידי אדם שאינו מתפקד כהלכה. אם זו "תביעה לפיטורין" בעיני מי מהקוראים, שיבושם להם.מר לוטם, אין זו הפעם הראשונה שאתה נוהג באטימות ביחס לחברי אגודה שאינם אתה, עוד זכורה לי החלטתך התמוהה לכנס את מתנדבי ארמגדוןקון באייקון, במקביל לאחד הסרטים המבוקשים וללא הודעה מוקדמת(כך שאני, למשל, ששהיתי הרחק מן הבית בסוכות, לא יכולתי להגיע ואיני היחיד). האם אינך סבור שהתנהגות מסוג זה אינה תורמת לתדמית של הארגון שבראשו אתה עומד? ואולי פשוט לא אכפת לך? רוח הזלזול הנושבת ממכתבך מצערת אותי מאוד, בעיקר כיוון שבמצב העניינים הנוכחי לא אוכל לשנותה בבחירות לועד האגודה.
מתי עלי לצפות להחזר בתיבת הדואר שלי?
-
משלם יותר מדי יקר,
כרטיסך בדואר יחד עם ההזמנה להרצאה הבאה של האגודה.
כפי שאני רואה זאת, רוב הסיכויים הם שמכל המעטפות, דווקא זאת שלך תתקע במכונה של הדואר/תמצא את מקומה על הרצפה ליד פקידה בדואר/תיפתח ע"י פקיד דואר שמת על מד"ב ופשוט היה חייב לראות מה יש במעטפות.
כפי שארז ציין כאן, דווקא כרטיסך מכל הכרטיסים נפל קורבן לחוקי מרפי.
נכון, קרתה טעות – אני מתוודה ומתנצלת.
אך נא לזכור שזוהי טעות שאחרי הכל, היא ניתנת לתיקון.ועוד יותר חשוב מכך לזכור, שאחרי הכל – אני מתנדבת.
אני לא מקבלת שכר על עבודתי, ואף לא עמלות על מצטרפים חדשים.
אני משקיעה זמן רב, על חשבון דברים אחרים, באגודה, ובתמורה יש לי את הזכות המלאה לשבת מדי פעם במשרד של עמנואל ולרשום פרוטוקול.
מדי פעם אני נהנית מחברתו של גיורא, ראש הצוות של האגודה, ואנו יושבים לנו בצוותא ומקפלים יותר ממאה חמישים מכתבים לחברים ומכניסים למעטפות, עבודה מרתקת ללא ספק.
אני משלמת על כך בבריאות נפשית ולעיתים גם פיזית (ע"ע אייקון).
ובתור קבלה על כך ששילמתי, אני מקבלת תלונות זועמות מחברים שמתלוננים בכל הזדמנות שנופלת לחיקם, דוגמת האימייל שקיבלתי שכעס על שגיאת כתיב בהזמנה להרצאה שקיבל, ועד לסופר שמתלונן על כך שלפני שלוש שנים הוא שלח שני סיפורים פרי עטו ל"מימד העשירי" ועדיין לא פירסמו אותם.ואתה יודע מה החלק היפה בכל העניין? אני לא חייבת לעשות את זה.
ובאמת, למה שאמשיך? הרי כרטיס חבר לא הגיע ליעדו! פטרו את המזכירה והחליפו את הוועד! האגודה מנוונת! לפני 5 שעות אמרו שמחר יוצא דואר לחברים ותיבת הדואר עדיין ריקה!נכון, נורא כיף להתלונן מול כל העולם. אבל אם אמרתי לך שהכרטיס יוצא מחר בדואר, יכלת לפחות לתת לי את הכבוד המינימלי ולחכות עד יום שלישי, וקצת יותר אם לא רשמת מיקוד.
ולהבא, מתלוננים יקרים, אנא רשמו לפניכם:
h_daniella@yahoo.com
או, לחלופין, ניתן להשיג אותי בטלפון 6056628 – 03 בין השעות 16:00 ל21:00.בברכה,
דניאלה -
-
נכון, נמאס להיות פרודוקטיביים! בואו נפסיק עם זה!
הרי הרבה יותר כיף להתלונן!
בואו נתלונן כולנו ביחד עד שכבר אף אחד לא ירצה להיות המזכיר/ה של האגודה, אלא אם יש לו/ה הנאה מזוכיסטית לענות על תלונות. בואו נחליף את הנפשות הפועלות, כיוון שאם נחליף בוודאי האגודה תתפקד טוב יותר!
….מה זאת אומרת, אין במי להחליף?
אנשים הפסיקו להתנדב?
אנשים הפסיקו להיות פרודוקטיביים?
לאנשים נמאס?
אין אף אחד שינהל את האגודה?חבל.
-
נראה כי מטרת הודעתך היא ליצור מעין "מסך עשן" בין הקוראים לבין האמת(העגומה). אין דין חמש שעות כדין חודשיים(או חודש וחצי לפי גרסתך, אגב, ביום שני אני חוגג סוף סוף חודשיים מלאים). לא רשמתי מיקוד מהסיבה הפשוטה: אין שדה מיקוד בטופס שהתבקשתי למלא(אולי אף רשמתי אותו בכל מקרה, איני זוכר את הפרטים המדויקים שכן האירוע התרחש לפני חודשיים). לו היית מבקשת הייתי מצרפו בשמחה.
מה שכן היה באותו טופס הוא שדה דואר אלקטרוני אותו דווקא מילאתי. נניח שחל עיקוב מסיבות נסיבתיות כלשהן, מה קל יותר מלשלוח מכתב מתנצל ומנומס ולהודיע על כך מראש? או לבקש מיקוד או כל פרט אחר במידה והוא חסר ברשומות?
תשובתך היא בלתי קבילה באופן קיצוני.
ראי, אני לא מזלזל בהשקעה שלך או ברוח ההתנדבות. אני רק אומר שאת עושה עבודה גרועה(או לכל הפחות במקרה שלי עשית עבודה גרועה) והפקדת עניינים חשובים של האגודה בידיך אינה נראית לי מתאימה לאור נסיון החודשיים האחרונים.
אם עמנואל מרוצה מתפקידך כרושמת פרוטוקול, מלקקת מעטפות(בחברת גיורא או בלעדיו) או כותל דמעות, אין מניעה שתמשיכי בכך. אך היחס שהאגודה מפגינה אינו נראה לי ראוי ועל כן שטיחת טענותי בפורום זה. -
-
-
באור טיפה שונה.
אני מסכימה במאה אחוז, האגודה, מתוקף היותה מוסד שמבוסס בעיקר על התנדבות בשעות הפנאי, לא מתפקדת בצורה מושלמת (לא שמוסדות לא התנדבותיים מתפקדים בצורה מושלמת, אבל בוא נגיד שהיא מתפקדת בצורה פחות מושלמת מהמקובל, טוב?) וגם אני הייתי בין אלה שבאופן מסתורי נעלמו ממסד הנתונים ולא זכו לקבל כרטיס חבר ו/או דואר מהאגודה במשך שנתיים. כן, אמרתי שנתיים.
עכשיו, יש לי שתי ברירות: האחת, להגיד "כל האנשים האלה שמתנדבים באגודה הם זבל, אין להם מושג מהחיים שלהם, וכל האגודה הזו זה חרטא אחד גדול". השני, להגיד "האגודה הזו שייכת גם לי, וכמו כולם גם אני משתדלת לעזור, כשהמטרה שלי היא לעזור למטרות של האגודה".
אני אישית מעדיפה את האפשרות השניה. ולא שאני לא מתלוננת – כמו שכולם יודעים, אני מתלוננת בשפע, ואף פעם לא שותקת על דברים שלא מוצאים חן בעיני. אבל בואו נשמור על פרופורציות. כולם באגודה מתנדבים, כולם מנסים לעשות מה שהם יכולים, ודברים מתפשלים לפעמים – אפילו לעתים קרובות לפעמים. הנקודה היא שהאגודה כן מקדמת את המטרה המשותפת של כולנו – המדע הבדיוני – ולו גם מעצם קיומו של מוסד מארגן אחד (לא רק, אבל זה כשלעצמו זה כבר הרבה). אז בואו נקבל את זה שהאגודה לא מתפקדת מושלם, וננסה לחיות עם זה כמיטב יכולתנו.
כרטיס החבר מגיע בסופו של דבר. הדואר מגיע בסופו של דבר. וארמגדוןקון יתקיים בסופו של דבר. אני חושבת שזאת התחלה טובה… -
אני לא יודע, ורד, אולי את אוהבת שמשקרים לך, אבל אני לא כל כך. לפחות בארבע הזדמנויות שונות הובטח לי אישית על ידי דניאלה שהכרטיס ישלח/יובא אלי במועד מסוים והאירוע המשמח לא התרחש. אין כאן עניין של בירוקרטיה או נפילה בין הכסאות- היא פשוט התעצלה ללכת לדואר ולשלוח את המכתב או פשוט לשים אותו בכיס ולהביא לי אותו. לחילופין העניין לא היה מספיק חשוב לה, אני לא יודע איזו אפשרות גרועה יותר.
האם את סבורה כי הפקדת המזכירות בידיה, כאשר כשלונות כה רבים(אני רואה שיותר ויותר אנשים יוצאים מהארון, תחילה אסף ועכשיו גם את) מאחוריה הוא צעד נבון?
איני חושב שמציאת אדם שיקח על עצמו את תפקיד המזכירות הוא משימה כל כך קשה, בודאי שלא תמורת תשלום סמלי.
משימות שוליות כמו שליחת מכתבים יכולות להתבצע גם על ידי מתנדבים באופן מזדמן(חישבתי שבקצב לא מדהים של עשר שניות למכתב, שליחת 150 מכתבים אורכת פחות מחצי שעה והאגודה שולחת מכתבים בודדים כל שנה, זה לא נורא בכלל, שלא לדבר על כך שודאי יהיו אנשים שיעדיפו לקבל את המכתבים בדואר אלקטרוני בלבד). הבעיה היא התפקידים הכספיים. אין סטודנטים לראית חשבון/הנדסת-תעשיה באגודה? -
משלם יקר שלום,
עם כל הכבוד לתלונותך ולעצם העובדה שלא קיבלת את כרטיס החבר שלך, קיטורים לא עוזרים.
לא רק שאני מכירה את דניאלה אישית ויודעת איזו עבודה קשה היא משקיעה וכמה מזמנה הולך על התנדבותה לאגודה , אני הייתי במצבה בעבר, בתוקף היותה מזכירת האגודה הקודמת.
דניאלה עושה עבודה התנדבותית בלא תשלום (אני חוזרת בלא תלשום) אפילו לא הסמלי ביותר. עבודה שדורשת שעות רבות לעיתים והרבה כאב ראש מצד העבוד עצמה ומצד אנשים שמרגישים כי עבודתה תעשה בצורה הרבה יותר עיליה אם הם יתטרחו להראות לה כמה חסרת כשרון ויכולת אירגון היא וכמה שהיא צריכה רק להפסיק ולעזוב.
האגודה לא תשלם (אפילו לא את הסכום הסמלי ביותר) בשביל מזכיר/ת אגודה חדשים, מהסיבה הפשוטה שלא רק שהאגודה פעולת על בסיס התנדבותי אלא מסיבה פשוטה נוספת זה ההאגודה היא לא רוטשילד, זה מאוד טוב ויפה לדבר על עבודה מקצועית בתשלום שצתתעשה לכולם חיים קלים, ותאמין לי שדניאלה תהיה הראשונה שתתמוך בהצעה שכזאת, אבל העובדה היא שזה לא יקרה ועל כן אם אתה כל כך משוכנע שדניאלה עושה עבודה גורעה , בבקשה הרי לך אתגר קטנטן נסה למצוא מישהו שיעשה עבודה יותר טובה ממנה, ישיש לו זמן פנוי לעשות זאת בצורה הכי מאורגנת שיש ובלי תשלום (בל נשכח זאת).
ועוד נוסיף לכאן שלמרות שהינך חושב שלהיות מזכיר/ת האגודה הינו תפקיד שכאשר מיועל יכו ל היעשות במינימום זמן כן שבעצם זה לא שאין לדניאלה זמן אלא שהיא לא מאורגנת, הרשה לי להבהיר לך שלקבל 150 מעטפות לוקח הרבה יותר מחצי שעה, גם בעזרת כמה מתנדבים, נוסיף לזה את העובדה שצריך ללכת למשרד הדואר ולדאוג לשליחת המכתבים, בדכרך כלל בשעות הבוקר המאוד "פנויות" כמו כן לכתוב פרוטוקול זו לא העבודה הנעימה ביותר, כמו גם לתאם פגישות ועד,
לבדוק את תיבת הדואר לפחות פעם בשבוע, להכין את כל כרטיסי החבר, לדאוג שלא נפלו טעויות, לעזכן כתובות וכו' וכו'. אם עבודה כזו היתה עבודה מהירה שלא דורשת הרבה זמן לא היו אנשים במרשות קבועות עם ה"תואר" מזכיר/ה. על כן מר משלם יקר, התלונות כנגד דניאלה הם ממש לא במקום, נכון ישנן פשלות, אני יכולה לתת לך אחת לדוגמה שאני בתור מזכירת האגודה הקודמת דאגתי להרשם ולהופיע במסד נתונים ופתאום נעלמתי. קורה. אז מתלוננים אבל לא משמיצים. דניאלה עושה עבודה מעל ומעבר , עבודה שדורשת הרבהיותר זמן ממה שיש לה ולכל אדם אחר שהיה עושה עבודה כזו במסגרת התנדבותית ועל כן הייתי מציעה שמקום להתלונן על ימין ועל שמאל ובצורה כל כך פרובוקטיבית, תנסה להבין שטעויות קורות, שלא הכל מושלם ושאלא אם אתה מוכן לקחת על עצמך את מלוא כובד העבודה או מכיר מישהו שמוכן אל תזדרז כל כך להשמיץ להציע הלעיף אנשים מעבודתם (ואני אחזור פעם נוספת, ההתנדבותית).ועוד הערה קטנה, יש שדה למיקוד בטופס ההרשמה, אם אדם אינו רושם את המיקוד אז זו אחריותו האישית שהדואר מגיע אליו באיחור. זה לא תפקידה של מזכירת האגודה לרדוף אחרי אנשים שלא קראו את הטופס על הסוף ולא מילאו את כל פרטיהם, אלא אם יש לה (או לו) זמן פנוי מעבר לחובות יה הראשוניות כמזכירת אגודה לעשות זאת, ועל כן משלם יקר, אם לא רשמת מיקוד והדואר יגיע אליך רק בעוד שבועיים ראה זאת כטעותך האישית ולא כאשמתה של דניאלה.
לי
-
קודם כל, הודות לנחום(ולאדון שי באס) מצב הפיכחות שלי אינו מן השפירים כרגע כך שאבקש לנהוג בסובלנות הראויה בהודעה זו.
שנית, אם אני מבין נכון(מה שאינו מובן מאליו לאור "קודם כל" לעיל), טענתך היא מסוג "היא אמנם גרועה אבל…": "אבל זו עבודה קשה", "אבל היא בנאדם עסוק", "אבל כשאני הייתי מזכירה גם אני הייתי גרועה" וכדומה.
אם כך, את מאשרת למעשה את טענותי(וזה יפה כשלעצמו) אך טוענת שאין פתרון וזוהי גישה שאינה מקובלת עלי.
עם זאת, לאור טיעונים משכנעים שהעלה נחום בפני הערב(הוא איים להכות אותי), אני נכנע ומוריד מהפרק את תביעתי להחזר כספי כך שאנשי האגודה יכולים להיות רגועים.
לגבי המיקוד: אם היה בטופס, מילאתי אותו, אם לא… אז כנראה שלא.אגב: מה קרה שכולם פתאום כותבים מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל-אביב? עשיתם קבלת שבת במשרד של ד"ר אהרון האופטמן?
-
ראשית, אני מכירה את דניאלה אישית, ואני יכולה להבטיח לך שהיא לא שקרנית. אולי דברים מתפשלים לה, אבל היא לא משקרת בקטע הזה.
שנית, אני חושבת שאתה קצת מגזים, להפיל את כל האשמה על דניאלה. היה הרבה בלגן באגודה, שהוא ירושה מהזמנים שבהם המצב באגודה היה קצת יותר מבולגן. קשה לסדר את זה. במיוחד כשמדובר בעבודה התנדבותית בזמן הפנוי.
שלישית, לאגודה אין תקציב למזכירה, ואני לא יודעת מה דעתך שלך בנושא, אבל דברים כאלה עולים הרבה יותר ממה שנדמה לך, גם בתשלום "סמלי".
ורביעית, אם אתה חושב שתפקיד מזכירות האגודה כל כך קל, כל כך חסר עבודה ושכל כך קל לתקן את כל הבעיות, אז אני מציעה שברוח ההתנדבות הידועה שלך (שהיא אכן ידועה ומוערכת היטב) תציע את עצמך לתפקיד. יש לי חשד מסוים שכשתגלה על בשרך עם מה צריך להתמודד בתפקיד הזה, תשנה את דעתך.
חברות גדולות, שמרוויחות מיליונים ומשקיעות אלפי שקלים ביועצים ארגוניים ושאר ירקות, מפשלות. אני מניחה שאפשר להתיר כמה פישולים גם לאגודה, שמתקיימת מתקציב מגוחך ומעבודה התנדבותית נטו. -
היא עושה עבודה קשה מאד, עם חומר מבולגן למדי, בתנאים לא ממש טובים, ובהתנדבות. והיא עושה את העבודה הזו ממש טוב.
יש פשלות? אז יש פשלות. בכל מקום יש פשלות. אתה לא חושב שהגישה שלך קצת יותר מדי תוקפנית כלפי בני אדם (והרשה לי לחזור ולהדגיש: "בני אדם". זכור את זה) שבסך הכל קורעים את התחת בהתנדבות בשביל לקדם מטרות שהן גם המטרות שלך?
ולגבי הכתובות – הפורום מכניס את השינויים האלה, אין לי מושג למה. אני עוד מנסה לברר את זה. -
לאור התגובות שקיבלתי הן כאן והן באופן אישי(ותודה לכל מי שהגיב, נתן מילה טובה, העיר הערה, ביקר או חלץ שד), הגעתי למסקנות הבאות:
א. זה מגוחך מצידי לנסות לקבל את כספי בחזרה(מגוחך במובן קטנוני וחסר טעם) ולכן אני אסתפק בכרטיס החבר שלי(אהם אהם) ובמימד העשירי שהייתי אמור לקבל.
ב. כמה אנשים העירו כי נשמעה בדברי נימת ביקורת לא הגונה כלפי ארז וזו בהחלט לא הייתה הכוונה(הבנאדם היחיד שניסה לעזור לי ואני אשמיץ אותו?). אני שמח שלפחות ארז לא ראה כך את הדברים(אחרת כבר הייתי ישוב אחר כבוד מול הקומפי).
ג. ברוח ההתנדבות הידועה יותר או פחות או מה שלא יהיה, אני מודיע כי אתמודד על תפקיד חבר ועד האגודה בבחירות הבאות שיערכו(כך נקווה) לאחר ארמגדוןקון. זה כמובן עשוי ליצור בעיות כיוון שאנשים שלא קיבלו את כרטיס החבר שלהם לא יוכלו להצביע(כי אין להם כרטיס חבר) אבל אני מקווה לטוב.
אני חושב שזה מסיים את ה- post mortem הקצר הזה. נראה רק מתי בסופו של דבר אקבל את הכרטיס.
-
-
-
-
-
-
-
-
הדיון התפתח בגלל תהיה שעלתה פה. זה פורום חדש ואנחנו עדיין בודקים את האפשרויות שלו. האחראי על הפורום אמר לי שהדומיין לא יוסר – הוא משמש כדי להבטיח אותנו מפני טרוריזם הרשת המעודד על ידי אנונימיות מוחלטת. אני מאמינה שבעתיד, כשכולם כבר יהיו רגילים למבנה הפורום, לא יהיו יותר דיונים בנושא, כי אף אחד לא יתייחס לזה יותר.
-
ראשית – אני מודה באשמה, גם לי אין לי מושג מי הוא "זה שמשלם יותר מדי" (שכמובן אינו מעיז לציין את כתובת הEMAIL שלו בפורום. כלומר גם אני מגלה בורות מדהימה,וזלזול בחברי האגודה, שומו שמיים!
לפחות אני בחברה טובה, עם עמנואל ורבים וטובי אחרים.
למען האמת, אין לי כל חשק לדעת מי הוא, אחרי "מכתבו" החצוף, המכפיש, המתלהם והציני (מה דעתכם על תיקון הטעות הנוראה של עמנואל – הבחור ברוב טובו לא דרש "לפטר" את דניאלה אלא "להפסיק" את תפקידה!)
טוב עשית, עמנואל, שלא טרחת לענות על דברי ההבל. מעכשיו גם אני אתעלם מ"זה שמשלם יותר מדי" עד שיואיל בטובו להזדהות, להתנצל, וללמוד קצת דרך ארץ, ואני ממליץ לכולם לעשות כמוני. אני מקווה שנחזור לדיון שבהחלט יכול להיות חריף מאוד אך גם מתורבת וענייני.אוי, אני הולך עכשיו לחטוף מ"זה שמשלם יותר מדי"! אולי לא ללחוץ על הכפתור "פרסם"? אני ממש משקשק…
-
רבותי, בבקשה!
בלי קשר למי אמר למי, מי התחיל ומי המשיך: די עם זה! בואו ננסה לשמור על תרבות דיון נאותה, בסדר?
אם תסלחו לי, אני אעדיף להתעלם מכל התייחסות אישית מהסוג הזה, ולהתייחס רק ספציפית לביקורות או הצעות ומה אפשר לעשות איתן. נראה לי יותר פרודוקטיבי.
ובאשר לזה שמשלם יותר מדי: הוא לא מסתתר מאחורי מסכה של אנונימיות. הוא מוכר היטב, בכינוי הזה, בקרב די והותר אנשים בקהילת חובבי המד"ב, וביתר פירוט – בין שוכני הפורומים שבה. אני משערת שהוא יצא מנקודת הנחה שמספיק אנשים מכירים אותו. אחרי הכל, גם Boojie הוא לא בדיוק השם שנולדתי איתו, ובכל זאת מספיק אנשים מזהים אותי גם ככה, ברוך השם… וכתובת אימייל גם היא דבר אנונימי למדי, היא לא בדיוק יוצרת זיהוי של האדם.
בואו נקבל את האנונימיות בפורומים כמו שהיא – דרך לאנשים להתבטא בחופשיות – ונראה מה אנחנו עושים עם מה שהם אומרים, אפילו אם איך שהם אומרים את זה לא לגמרי מוצא חן בעינינו, טוב? -
זה בסדר, טיפלתי בזה.
קפצתי הערב למשרדו של ד"ר האופטמן, אמרתי שלום והצגתי את עצמי בלבביות הראויה(הייתי כל כך מנומס שלא היית מאמינה!). לא ממש שוחחנו כיוון שהוא היה עסוק(אני לא יודע אם זה אומר שהתזמון שלי היה גרוע או שהוא היה טוב במיוחד…) אבל לפחות הוא יודע כעת שאני אדם אמיתי ולא שליח של הפילים הקטנים האלה מ"מדרך רגל" שבא להשמיד את תרבות המדע הבדיוני כהכנה לפלישה שלהם.
עכשיו כאשר מכשול האנונימיות(כביכול) הוסר, ניתן לעסוק(בשקט?) בנושאים האמיתיים. או שתמיד אפשר לצעוק עלי עוד קצת שאני מכפיש.מישהו קרא את ההתחלה של "חזור בך ליצן…"? אני אצטט אותה עוד מעט אם אני אצליח למצוא את הספר(ואם יהיה לי כוח לתקתק את כל זה).
-
