- This topic has 49 תגובות, 14 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים by
.
-
תגובות
-
-
אני לא מדברת על "בשביל מה ללכת לאייקון" או "בשביל מה שיהיה אייקון". לאלה יש סיבות טובות וזה לא באמת מעניין אותי.
מה שאני מדברת עליו כרגע זה המאמץ החוזר של האגודה בשנים האחרונות להשתלב בצורה משמעותית בניהול של אייקון, מאמץ שלא נראה שמגיע לשום מקום ושנראה שרק גורם נזק לאגודה (וייתכן מאד שגם לאייקון, אבל זה לא ענייני כרגע).
דיברנו כבר כמה פעמים על "לפרוש מאייקון", ואולי באמת הגיע הזמן לחשוב על זה ברצינות. ואני לא מדברת על לזרוק הכל וללכת – אין לי ספק שאת כל הצד המשפטי של העניין צריך למסור בידי עורך דין שזו מומחיותו (בלי לפגוע באחיו של רמי, חלילה, ככל שאני זוכרת זו לא המומחיות שלו – וכן, אני חושבת שהאגודה צריכה להשקיע כסף בטיפול מקצועי ככל האפשר בנושא, גם אם זה אומר להצטמצם בתחומים אחרים, או שזו תהיה בכייה לדורות), להושיב מישהו שמומחה במשא ומתן על הנושא ולעשות עם זה מה שאפשר (אין לי מושג מה אפשר ולאיזה מין הסכם אפשר להגיע, אבל חלק מהמותג בבעלות האגודה, ויש שיטענו שגם מגיעות לה זכויות כלשהן על עצם הייסוד ובניית הכנס והמוניטין שלו בשנים שזו הייתה השקעה רצינית וסיכון של משאבים – כל זה לשיקולם של אנשי מקצוע, לא שלי).
אז למה לעזאזל לא להגיע להסדר כלשהו שיוציא סוף סוף את האגודה מהמאמץ המתמשך, כפוי הטובה וחסר התועלת לחלוטין לדחוף את האף לאייקון? אייקון מסתדר יפה מאד בלעדינו. מי שירצה להמשיך להתנדב הרי יעשה את זה אם האגודה דוחפת את אפה לניהול אייקון ואם לאו. את התועלת שלו לקידום המד"ב הישראלי הוא תורם – ועוד איך תורם – גם בלעדינו. בשנים האחרונות חדרו כמויות ענק של רעל להתנהלות האגודה בגלל כל הברדקים שקשורים באייקון, פעילים נשחקו בזה אחר זה, כוח אדם בוזבז, הוועד שורף מספר שעות חסר שום פרופורציה על הניסיון לפתור משבר ועוד משבר ועוד משבר במה שנוגע לאייקון, ובסופו של דבר לא באמת יוצא מזה שום דבר.
לא חבל? לא הגיע הזמן שנגיד – יופי, גידלנו את זה, טיפחנו את זה, עכשיו זה הולך לבד, בואו נשחרר את זה לחופשי ונלך להשקיע את מרצנו בדברים אחרים? לא הגיע הזמן שנפסיק לשרוף את מיטב פעילינו על הניסיון כפוי הטובה וההרסני להתעסק עם הדבר הזה?
-
מעבר לרצון לשמור את אייקון כ"שלנו" – יש כמובן שתי בעיות עיקריות עם הפרישה מאייקון.
האחת היא כסף – אני לא יודע כמה מתקציב האגודה מושתת על רווחים מאייקון, אבל אני מניח שזה לא מעט.
השניה היא חברים – לפחות חצי מכמות הנרשמים לאגודה עושים זאת במהלך אייקון.אלו כמובן בעיות שניתן, למעשה חייבים, לטפל בהן בהסכם פרישה.
לגבי רישום חברים – במקרה (הכמעט) הכי גרוע – אפשר לשכור דוכן באייקון, כמו כל דוכן אחר. -
-
-
למשל, קרדיט לאגודה כאחת ממייסדי אייקון. זה משמעותי בין השאר בעניינים שנוגעים ליחצ"נות. למשל, הנחות לחברי אגודה. למשל, פתרון לסוגיית פרס גפן (אפשר לנתק את פרס גפן מאייקון ולהפוך את חלוקת פרס גפן לאירוע נפרד – יש מקום לחשוב איך בדיוק – השאלה אם רוצים). כנ"ל לגבי פרס עינת (ההסכם עם המשפחה כולל התייחסות ספציפית לאייקון, והשאלה היא מה עושים עם זה).
וכמובן, טיב מערכת היחסים עם אייקון בהמשך. אני מעדיפה מערכת יחסים ידידותית ומלאה שת"פ וכל זה, אבל לא תמיד מקבלים את מה שרוצים. לקוות אפשר. -
אבל אייקון כבר שנתיים ויותר לא מהווה מקור הכנסה עיקרי.
להיפך – הוא הפך ממקור הכנסה עיקרי למקור הכנסה שולי ולעיתים הוא אף גובל במקור הכנסה וירטואלי על גבול הבידיוני.
אני רוצה להדגיש שהאצבע המאשימה לא מופנית דווקא כלפי הנהלת אייקון, קרי – אורי אביב, אלא דווקא כנגד מנהליה של האגודה שחתמו על ההסכם הראשוני ומכרו למעשה את המותג בנזיד עדשים.
אז אייקון לא עושה כסף עבור האגודה – אם כבר הוא עושה כסף עבור עצמו.
מקור לגיוס לחברים? נכון – הוא מהווה מקור, אני לא יודע האם המצב הנוכחי, במסגרתו דוכן האגודה השנה לא קיים, לא ישפיע באופן מהותי על חידוש של חברים וקבלת חברים חדשים.
-
הפתרון האידיאלי לדעתי הוא קבלת אוטונומיה של האגודה לניהול הפעילות שלה – דוכן אגודה, פרס עינת וגפן ודוכן יד-שניה – במסגרת אייקון. האגודה מעורבת הרבה פחות היום באייקון ברמה הניהולית, אבל היא כן תורמת לו במונחי תכנים וכח-אדם – והיא צריכה לבקש תמורה הולמת על התרומה הזאת.
פרס גפן, למשל מושך קהל ומשתתפים מסוג מסוים לאייקון, וגם להיפך – הפרס נהנה מהיחצ"נות שהוא מקבל מהפסטיבל. אם הפרס יוצא מהפסטיבל, גם הפרס וגם הפסטיבל יפסידו מזה (לדעתי). הצעתי למטה מודל אפשרי לניהול "דוכן אגודה מורחב", ואפשר לכלול במודל הזה (במסגרת הסכם עם אייקון) את אירועי חלוקת הפרסים, אירוע מפגש חברים עם הועד (לדעתי לא חובה בתוך אייקון עצמו), ואת נושא מתן הנחות לחברי אגודה.
אני מסכים שצריך להדגיש את היותה של האגודה ישות מובחנת ונפרדת מאייקון. אבל לא צריך לוותר לגמרי על הנוכחות שלה בפסטיבל (אלא אם כן קורה מצב-חירום אמיתי, מהסוג שהיה נדמה לי שקורה, גם כן בפתיל למטה). -
מקבלת את דעתך – אם רק חצי מהאנרגיות שמבוזבזות על אייקון היו מופנות לפרויקטים אחרים (פריפריה, שימור חברים, שינוי ארגוני של האגודה בנושא חברים / ועד – ועוד מליון נושאים שהוזכרו בדיונים שונים בפורום), הם היו יכולים להתקדם יפה.
ולטעמי – עולמות בהחלט בדרך הנכונה להפוך לתחליף ראוי לאייקון, ככנס שלא יצא מפרופורציות, קהילתי – ועדיין פונה לקהל חדש. דרך אגב, תלמיד שלי (שמיניסט) שהגיע בשנים האחרונות לכנסים השונים – אבל חובב את הז'אנר ולא מסתובב בפורומים וכאלה – אכן מעדיף את עולמות על פני הכנסים האחרים (למרות התוכן המגוון יותר באייקון) -
-
-
אייקון הינו הפסטיבל היחידי בארץ לפנטסיה ולמדע בדיוני (ועם השנים הוא גם הפך לפסטיבל לדברים אחרים אבל נשאיר את זה רגע בצד).
אנחנו – קרי האגודה – צריכים את אייקון מאחר והוא מקדם את מטרות האגודה.
האם אנחנו צריכים אייקון נוסח 2004 או נוסח 2009 – זו כבר שאלה אחרת. אני לא אוהבת את אייקון האחרון ולמעשה אני לא מגיעה לפסטיבל מאז 2005. אבל אני עדיין חושבת שאייקון חשוב מאד לאגודה. לאור דיונים שהיו כאן בעבר נראה לי שאני בדעת מיעוט לגבי כמה גדול ואיזה תכנים צריכים להיכנס לפסטיבל ולכן אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה מחדש.כנסים אחרים מושפעים מאייקון בהמון דרכים. אחת מהן היא בחשיפה ובמודעות של אנשים מחוץ לקהילה (לדוגמה, כשבאתי לבקש הנחה באיזו מסעדה בשביל סגל עולמות, שאל אותי המנהל אם אנחנו קשורים לאייקון).
בנובמבר האחרון החליטה האסיפה הכללית של האגודה שהיא רוצה להיות שותפה באייקון. ואני תוהה – מה קרה מאז ועד היום? מאיפה המהפך הזה שקורא לצאת מאייקון? והאם הדיון עוד בכלל רלבנטי?
כי לפי איך שאני מבינה את העניין – אייקון לא צריך את האגודה. יש לו את הסגל שלו, רשימת מרצים משלו, צוות פרסום ויחסי ציבור מרשים בהרבה משיש לאגודה וכמובן – יש לו תכנים שיימשכו את הקהל לא משנה מי ימכור להם את הכרטיס – מתנדב או עובד סינמטק. אז אם אייקון לא צריך את האגודה, והאגודה לא מצליחה להוכיח לאייקון שהיא נדרשת, זה לא ממש משנה מה אנחנו חושבים לגבי למה צריך את אייקון.
כי בשביל שותפות צריך יותר מצד אחד.אז מה עושים עכשיו?
אם האסיפה עדיין חושבת שצריך להישאר באייקון, הוועד צריך למצוא דרכים להשאיר את האגודה רלבנטית.
אם האסיפה שינתה את דעתה מאז נובמבר…טוב, במקרה זה אני אשמח להיות הפולניה שאומרת "אבל אמרתי לכם". במקרה זה סביר להניח שיתקבל איזשהו הסכם חדש עם אייקון שבו כל צד יציג את הדרישות שלו בצורה ברורה – אני רוצה 1,2,3 ובתמורה נותן א,ב,ג. מה יהיו הפרטים האלה זה כבר די ברור ולא מאד מעניין (גפן, דוכן וכו').השאלה המעניינת לדעתי היא מה קורה כשאורי יפרוש. כי זה יקרה מתישהו. או מה יקרה כשהסינמטק יחליט שאייקון זה יותר מידי בשבילו (מבחינת עלויות, מבחינת כוח העבודה או מכל סיבה אחרת)?
באין אגודה שחשוב לה לקיים את הכנס/פסטיבל בכל מחיר (גם אם מדובר על צמצום בהכנסות) מה יהיה עתידו של אייקון בעוד שנה-שנתיים או שלוש? מה יקרה אם אורי יפרוש? האם ימצא לו מחליף או שהסינמטק יעבור לפרוייקט הבא?
כי הסינמטק אינו מחויב לקהילה. אבל האגודה כן (וגם רני אבל זה סיפור אחר).ושאלה נוספת היא – מה בדבר אירוח סופרים? הנושא נזנח ע"י האגודה לחלוטין. אין מי שמטפל בו (במסגרת אייקון או בכל מסגרת אחרת) מטעם האגודה. למעשה, הועד לא רואה טעם כלל בתפקיד כזה.
האם כל העבודה שהושקעה בתחילת העשור בהבאת אורחים (פאוורס שולט!!!1) וביצירת קשר עם בסופרים מחו"ל תרד לטמיון כי לדעת אייקון זה לא כזה חשוב?שורה תחתונה – זה שהאגודה צריכה את אייקון ידוע מאז ומתמיד, זה שאייקון לא צריך את האגודה מתברר והולך עם השנים. אז נכון, לא נעים להיות בצד הדחוי, אבל אלא אם האגודה תתעורר ותחליט שהיא מקבלת חזרה את חלקה באייקון, השאלה מה יהיה בהסכם הפרישה היא לא כזו מעניינת.
מה שבטוח זה שהמפסידה הגדולה תהיה קהילת המד"ב והפנטסיה בארץ. באין אגודה שדואגת ש"אייקון תמיד יהיה" (דובי אמר את זה פעם אאל"ט), מי יודע מה יקרה כשהסינמטק ימצא צעצוע אחר? -
-
מה שאת אומרת זה "ז'אנר המד"ב בישראל צריך את אייקון". זה עדיין לא אומר ש*האגודה* צריכה את אייקון. כלומר, בטח, האגודה בעד שהוא *יתקיים*. אבל האם היא צריכה אותו תחת כנפיה? האם היא צריכה לדחוף אליו את האף? האם היא צריכה להשקיע בו אנרגיות? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.
השאלה שהעלית – מה קורה אם אורי/הסינמטק/כל גוף אחר שאימץ את אייקון אל חיקו מחליט לזרוק אותו לעזאזל היא שאלה מצוינת, ובין השאר, דבר שצריך לחשוב עמוקות אם לא צריך להיכלל בהסכם פרישה אפשרי. מאחר שלאגודה בעלות חלקית על המותג, אני מאמינה שבכל מקרה תישמר לה הזכות לקיים אותו אם בעלי זכויות אחרים יוותרו. אבל זה בהחלט נושא שצריך לכסות.
אני מתעלמת משאר מה שכתבת כי אני לא חושבת שהוא רלוונטי. השאלה "מה קרה מאז ועד היום" נראית לי חסרת משמעות. דברים משתנים, דעות משתנות, דעת קהל משתנה וזה לא דבר שצריך להפתיע אף אחד. דוגמה: בסוף מאי 2008 העליתי בפורום הפעילים – כפרקליט השטן – את ההצעה לבטל את המימד וכולם הזדעזעו עמוקות ומחו בתוקף. בסוף דצמבר אותה שנה הכריז הוועד על ביטול המימד ואיש לא זעק חמס. וכי למה? וכי ככה. דברים משתנים. לבני אדם לוקח קצת זמן להסתגל לשינויים, אבל גם הם מסתגלים בסוף.
-
אם אייקון כבר לא "שלנו" – אז למה..
למה אנחנו צריכים לדאוג מה יקרה ביום שאורי ילך הבייתה?
למה אנחנו צריכים לדאוג מה יקרה בהעדר תקציב?
למה אנחנו צריכים לדאוג מה יקרה כשהסינמטק ימצא צעצוע אחר?למה אנחנו חייבים לקדם את תרבות המד"ב והפנטזיה דווקא באמצעות אייקון?
האם כנס אחר לא יקדם את תרבות המד"ב והפנטזיה באותה מידה? אם ניקח את כל התשומות הניהוליות, התנדבותיות, רעיוניות וכן הלאה – האם לא נוכל לקדם יותר את המד"ב והפנטזיה בישראל – גם ללא אייקון שכבר לא רוצה בנו?
הקרב בשנים האחרונות מתנהל על שני צירים מקבילים – אייקון כן-לא ואייקון קהילתי וקטן מול אייקון גדול ומפונפן.
למה אייקון הוא-הוא ואין בלתו?הרי הקימו את אייקון מאפס. קם הגולם על יוצרו. והגולם לא מעוניין שהיוצר יוכיח לו שהוא רלוונטי. אז או שהיוצר הולך ליצור גולם חדש ושומר עליו או שהוא מראה לגולם את כוחו בכך שהוא הורס אותו.
במקום זה מה שעושים רוב הזמן זה יושבים ומקטרים בחושך, בפינה, לבד, על כמה אנחנו צודקים שהקמנו את אייקון (הקמתם – כי אני לא הייתי בסביבה אז…. הקרדיט והכבוד {ולא בציניות} לאלו אשר עסקו במלאכה). למעשה, האגודה עד היום הייתה מוכנה לעשות כל דבר כמעט בשביל לשמור על נראות ומראית עין של היותה חלק מהאגודה.
התוצאה היחידה כרגע היא שהאגודה מקבלת הכתבות של מתמחה שנה א' בסטאז' שלו ומקבלת בהכנעה כל מה שאומרים לה. אם ורד לא הייתה פותחת את הנושא(ים) האחרון(ים) ספק אם מישהו אחר היה מעורר מהומה כה גדולה. אישית, מדהים אותי שעוד אכפת לה כל כך.
-
-
בעל יחצנות מדהימה יחסית לכמעט כל פעילות אחרת של הקהילה רבתי, והאגודה בפרט, עם קשרים להשגת מימון מגורמים שונים ומשונים שלא בטוח שירצו לממן פרוייקטים אחרים לאחר שאייקון לא יהיה וכן הלאה וכן הלאה.
ללא אייקון יכולים לקרות שני דברים –
או שאירוע אחר יהפוך לאירוע הדגל הקהילתי, יצליח לנכס אליו את ההצלחות היחצניות של אייקון ויהיה מעין אייקון חדש, או שלא ונחזור לזמנים שבהם איקון היה קטן וכל ידיעה קטנה עליו היתה מעוררת גלים של התלהבות בפורום יואל/אורט. עד שיבוא מישהו כמו אורי ויצליח למנף את האייקון הקטן הזה לגבהים חדשים – וחוזר חלילה…
-
שיגיע מישהו כמו אורי,
אבל הפעם האגודה תהיה קצת בוגרת יותר ולא תתן לאחד מהכנסים שלה ליפול כתוצאה מחוסר מעש או כתוצאה משקיעה באפתיות מוחלטת.
ואז המעגל יישבר.
וגם אם לא – לפחות תהיה לך קהילה מלוכדת יותר.
לעזעזל, עזוב מלוכדת יותר.תהיה לך קהילה
כרגע זה רק אוסף של אנשים שמעט מאוד דברים מזיזים אותם באותו כיוון.
כמו שאומרים – הלכה הרוח, כבתה האש……. עד מתי מאייקון נתייאש. או משהו כזה. -
כאילו, כן, בטח, יכול לקרות יום אחד בעתיד שאורי יחליט לצאת לפנסיה מוקדמת בקאריביים, הסינמטק יחליט שהוא מעדיף בסוכות כנס על קולנוע אירופאי פמיניסטי (עם הרבה ציצים, אבל שעירים), גרייף יחליט שהוא עובר לרעות עיזים בטיבט ושאר האנשים שעשויים לעשות משהו בנושא יעברו לפליית כנימות מדובדבנים או משהו. בסדר, יכול לקרות, אני לא אגיד שלא.
כרגע זה לא נראה רלוונטי. אז בשביל מה להתעסק עם התרחיש הזה? בואו נתעסק עם מה שמעניין אותנו: יש אייקון. הוא עושה את מה שהוא עושה לקידום המד"ב ויחצ"נות וכספים וכל זה, ובעתיד הקרוב, לפחות, הוא ימשיך עם זה.
מה צריכה להיות מערכת היחסים שלנו איתו כדי שיהיה *לנו* הכי טוב? -
-
-
-
אדם אחד קם, קיבץ סביבו אנשים נוספים שמאמינים בחזון שלו והפך את אייקון למה שהוא היום.
האגודה לעומת זאת, במשך שנים רבות, לא הצליחה למצוא אנשים שינהלו את אייקון מטעמה ויוכלו לשמור על מעמדה.
האגודה, שהיוותה את הבסיס להתנהלות הכספית של אייקון, הפסידה את אייקון ביום שהבסיס הזה עבר לסינמטק.אז בבקשה – לא להפוך את אורי לאיש הרע כאן. הוא לא אשם שהאגודה לא הצליחה לשמור על מעמדה באייקון.
הגולם לא קם על יוצרו – פשוט חלק מהיוצרים לקחו אותו לכיוון אחר.
ואורי לא "חטף" את אייקון – הוא לקח אותו כאשר לא היה אף אחד אחר שיהיה מסוגל להגיד לו "אנחנו לא רוצים לראות כזה כנס".
למעשה הקולות שנשמעו (מאז 2005 ועד היום) היו "כן, איזה יופי, מלא אירועים במקביל, פסטיבל סרטים – איזה כיף".כמו שכבר כתבתי קודם – אני לא אוהבת את אייקון כמו שהוא היום. אני לא חושבת שיש מקום לכ"כ הרבה דברים במקביל. אני חושבת שאייקון הוא קרנבל ולא פסטיבל.
אבל בין זה לבין להאשים את אורי במחטף – זה כבר עיוות המציאות.אגב, נחמד שחושבים שיש לנו עוד זכויות על המותג – כי כשהמועדון פרש מאייקון אף אחד לא דיבר איתו על הסכם פרישה, על שמירת זכויות או על כל דבר אחר. אז אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה – זה שלא קורה כלום כאחד מהארגונים המייסדים פורש (למרות שאני מודעת למצבו השונה מעט של המועדון כעת. יחד עם זאת, כשפרשו לפני כמה שנים הם עוד היו פעילים).
-
-
-
עשרות אנשים מטעם האגודה שבמשך שנים ניסו לעבוד בדרגים הבכירים של אייקון, עשרות ישיבות של ועד האגודה בניסיון לבנות קווים מנחים ודרכי עבודה מול אייקון – דברים שלא הצליחו, אבל כן נוסו – ואת מבטלת את כל זה בהבל פיך כ"לא היה אף אחד".
הייתי אומרת שהיה ראוי שתתנצלי בפני כל אותם אנשים שקרעו את התחת על העסק הזה (בלי הצלחה, אבל קרעו את התחת), אבל לא נראה לי שאפילו תקלטי מה אמרת לא בסדר. כאילו שאם דברים לא הצליחו, זה אומר שאפשר לבטל בניד עפעף מאות שעות עבודה של המון אנשים.
תתביישי לך, על כזה זלזול בעבודה של אחרים. פשוט תתביישי. -
ההסכם אמר שהאגודה מארגנת את אייקון, ושהנושא יקבע בין פסח לשבועות. אלו היו ההתייחסויות הספציפיות לאייקון, ושני הנוסחים הללו שונו כך שברור שהאגודה לא מארגנת את אייקון ושהנהלת אייקון לא מתחייבת לקבוע נושא בשום לוח זמנים, אם בכלל יהיה נושא לאייקון.
זה שנושא התחרות הוא הנושא של אייקון זה לא התייחסות ספציפית לאייקון; את יכולה לכתוב בתקנון שנושא התחרות יהיה לפי החיה של השנה הסינית או הכריכה של גיליון ספטמבר של ווג, זה לא משנה.
ההערה של ורד הייתה לגבי מה יקרה כשהאגודה תעזוב את אייקון. כרגע זה אומר שאין שום השפעה על פרס עינת.
-
-
זה אינטרס שלי, בתור חברת אגודה, שלא תהיה פרידה מכוערת בין השניים, כדי שלא ארגיש אומללה אם אלך (או כל כך עצבנית שלא אלך כלל) וזה ייהרס לי.
כי אני הולכת לאייקון מגיל 16, כי כבר סחבתי את כל חברי לשם (בעיקר, משום מה, את אלה שבכלל לא אוהבים מד"ב, פנטזיה או משחקי תפקידים), כי כבר ידוע שאי אפשר לדבר איתי בסוכות (ובפסח גם)…
וכי אם אייקון משיל מעליו, אט אט, את הדברים שאני אוהבת בו, ואת האנשים שאני אוהבת בו – בסוף לא יהיה לי שום דבר מכל זה. כל עוד האגודה לפחות מנסה, אז אני יכולה לפחות להאמין שזה יהיה בסדר. -
-
לא טענתי שאורי ביצע מחטף, גם לא טענתי שאורי הוא האיש הרע כאן.
אם כבר אמרתי במפורש בהודעה הקודמת :
אני רוצה להדגיש שהאצבע המאשימה לא מופנית דווקא כלפי הנהלת אייקון, קרי – אורי אביב, אלא דווקא כנגד מנהליה של האגודה שחתמו על ההסכם הראשוני ומכרו למעשה את המותג בנזיד עדשים.אז בבקשה לא לפרש את דברי כאילו שאני מאשים את אורי. אני גם לא בא להאשים במטרה לסגור חשבון עם מישהו. זה המצב עכשיו – לדבר על נניח ונגיד ומה יקרה לא יעזור בשום דבר וגם לא יפתור את הבעיה. וציינתי בדיוק בהודעה שבה אני כותב על הגולם הקם על יוצרו – שמה שאוהבים לעשות זה לדבר על האשמות ועל מה היה קורה אם.
כשהגולם קם והולך לכיוון אחר ממה שהיוצרים המקוריים שלו התכוונו – אז הגולם קם על יוצרו. הוא לא קם להרוג אותו – הוא פשוט הלך לחפש חברים חדשים לשחק איתם.
את מוזמנת להסתכל על זה איך שאת רוצה – אבל העובדות בשטח לא ישתנו.
ולגבי הבעלות – בעלות על מותג היא פונקציה משפטית מסובכת הרבה יותר ממה שמר גרייף או את מנסים להציג – אין רישום פטנט או רישום בעלות והשימוש במותג אין פירושו הוכחת בעלות עליו. זה לא שחור – ולא לבן. אם לאגודה יהיה את הרצון והיכולת להכנס לסוגיה, היא יכולה למצוא את עצמה עם המותג, בלי המותג או עם חלק ממנו.
ומה שעשה המועדון – אם הוא וויתר, בעיה שלו. אין לי כל רצון ועניין לפתור את הבעיות של אגודה כלשהי אחרת – גם ככה עם זו קשה לגרום לשני אנשים להסכים על האם השמש זורחת או לא – שלא לדבר על אייקון.
-
-
-
-
אנחנו חושבות על אייקון, ועל יחסי האגודה עם אייקון, כבר די הרבה זמן. זה נכון שמערכת היחסים עם אייקון לא נטולת קשיים, אבל האגודה בהחלט מקבלת בה לא מעט. קל מאוד להגיד – יש לנו זכויות, ונדאג לקבל אותן גם אם לא נשתתף בזה. אבל בפועל – עם השנים נהיה ברור שככל שהאגודה כגוף פחות פעילה באייקון, אנחנו רואים בו פחות את מה שהיינו רוצים לראות בו. ניתוק הקשרים עם אייקון יוביל לדעתנו לפגיעה דו-צדדית, גם בפסטיבל וגם באגודה. אנו מעוניינות, כפי שציינה ליאת באסיפה הכללית, בקיום שיתוף פעולה עם אייקון. אנחנו לא מאמינות ששיתוף הפעולה עם אייקון חייב להתקיים בכל מחיר, וכמובן שצריך לחשוב על טובת האגודה במערכת היחסים הזו – אבל רק בגלל שהיחסים עם אייקון יכולים להיות מתוחים, ואפילו מכעיסים, זה לא בהכרח אומר שצריך לשבור את הכלים. אנחנו מאמינות שצריך לעשות את כל מה שאפשר לפני שמוותרים על משהו שכל כך הרבה חברי אגודה השקיעו בו כל כך הרבה זמן ומאמץ, ונתן (ועדיין נותן) לנו הרבה.
אחרי הפסטיבל הקרוב, נשב עם אייקון למשא ומתן על אופיו של שיתוף הפעולה בינינו. על מנת להגיע אליו מוכנות, נעשה כל מאמץ לקבל פידבק מחברי האגודה – גם בדיונים בפורומים וגם במפגש פעילים שיוקדש לנושא אייקון וייערך סמוך לתחילת המשא ומתן. אנו מבקשות שתעלו את כל היתרונות, החסרונות, הצרכים והרצונות שאותם צריך לקחת בחשבון במגעים הללו, בין אם בקשר ישיר עם הוועד ובין אם במפגש ובפורום, על מנת להגדיר את המטרות אליהן אנחנו שואפים. הדיון הזה הוא התחלה מצוינת, ונשמח אם יתווספו אליו בהמשך גם רשמים ומסקנות מהפסטיבל השנה.
תוצאות המשא ומתן יובאו לאישור האסיפה הכללית. -
יש בי המון הערכה כלפי חברות הוועד, אבל אני לא חושבת שמשא ומתן הוא התחום החזק שלהן, ותקני אותי אם אני טועה. אני חושבת שאחת הבעיות הגדולות שלנו עד היום זה שלעתים קרובות מדי הגענו למשא ומתן מול אנשים שיודעים בדיוק מה הם רוצים, כשמי שעורך את המשא ומתן מצדנו הוא אדם שבלשון המעטה לא בנוי לזה. יכול להיות שאני לא יודעת מספיק טוב, אבל למשל, אני לא חושבת שיכולת למשא ומתן היא אחת מהנקודות החזקות אצל ליאת.
אז מי ייצג את האגודה?ואגב, אני חושבת שהמחיר ששילמנו – בפעילים שנשחקו ופרשו, ובהזנחה של תחומים אחרים מרוב זמן שהוועד משקיע בכיבוי שרפות אייקון – *כבר* גדול מדי. זה מפורר אותנו מבפנים. אם אין לך אדם שיש לו היכולות הדרושות כדי לייצג את האגודה באייקון (כפי שאיתי גרייף מייצג את העמותה) ומוכן להשקיע את מספר השעות הדרוש, זה מלכתחילה לא יעבוד, וחבל על המשך הבזבוז.
יש לך אדם כזה? -
-
-
-
-
(בפורום הפעילים), כשהתעורר חשש מתוכנית "אייקון של אורי והסינמטק", והבעיה איתו היא שגם כדי לעשות דבר כזה, צריך קודם להגיע להסכם מתאים עם אייקון (שנכון לרגע זה, כזכור, *משתמש* באשכול). וכמובן, אז זה מעורר כל מיני בעיות כוח אדם (כי חלק מכוח האדם ה"רציני" של האגודה כבר מתנדב באייקון עצמו, ואנחנו לא ממש רוצים שיתחילו להתפתח מאבקים על מי לוקח את מי ואיך), תחרות על רייטינג (התוכניה תהיה ברדק מהסרטים, עם מגוון מאבקים על סלוטים מבוקשים) וכל מיני דברים לא נעימים שאנחנו לא רוצים שיקרו.
לא יהיה קל לתאם דבר כזה ככה שהוא לא יגרום נזקים. -
בטוח שלא יהיה קל לתאם דבר כזה,
השאלה היא האם לא יהיה יותר קל לתאם אותו מאשר את הבלגן שקורה עכשיו מול איקון.
לא חושבת שבאמת תהיה בעיה מבחינת מתנדבים (מקווה לא להתבדות כאן),
סה"כ זו תהיה הפקה קטנה יתר ממה שקורה עכשיו.
משהו שיותר קרוב לפנטזי בגודל,
הבלגן העיקר יהיה באמת התאום מול האיקון השכן.ולגבי תחרות על רייטינג…
איקון הוא מעל ולפני הכל סרטים. או לפחות ככה זה הרגיש בשנה שעברה.
האגודה מציעה משהו אחר ופונה לקהל מעט שונה, ואולי בוגר יותר. -
-
-
-
-
לאגודה אין כל אפשרות להקים אירוע כמו אייקון, לא מבחינת סדר גודל, לא מבחינת יחסי ציבור ולא מבחינת יוקרה.
לא כי אנחנו לא מסוגלים או רוצים, בעיקר כי כל הדברים האלו לא נפלו על אייקון בין לילה. אייקון נבנה אט אט במשך שנים, גדל ופיתח קשרים בארץ ובחו"ל. זה היה תהליך של המון עבודה קשה וגם מזל.מה שאני לא מבין זה איך יש כאן אנשים שקוראים לזרוק בהינף יד, דריסת רגל שיש לנו באירוע כזה. אירוע, שיכול בזכות הכח שיש לו, להשפיע על דברים. ליצור ולהשפיע על דעת קהל ברמה ארצית, ואפילו עולמית (אתם יודעים שיש סרטים ויוצרים שזכו בפרס אייקון שמפרסמים את הזכיה באתרי הבית שלהם).
הטענות שאייקון הוא אורי, ורק אורי מעצב את דמותו של אייקון היא שטות. השנה (ותסלחו לי שאני לא נכנס כאן לפוליטיקה הפנימית של אייקון) לאורי יש פחות השפעה על מהלך הדברים. בנוסף היתי גם רוצה להאמין שגם אני תרמתי לעיצוב דמותו של אייקון במהלך השנים. במחשבה שניה, אני לא רק רוצה להאמין בזה, אני אומר בצורה ברורה, אני ואנשים נוספים תרמו לעיצובו של אייקון במהלך השנים לא פחות מאורי או כל אחד אחר.יש משהו באייקון שמפריע לכם? בוא ותעזרו לשנות אותו במקום לשבת בפורום אפלולי (כל גווני האפור האלו לא עושים לי טוב) ולקטר כל היום.
בסופו של דבר, אייקון הוא אירוע משפיע, אירוע שיש בכוחו לשנות דברים. זה שאולי בשנים האחרונות השפעתה של האגודה על מהלך הדברים באייקון פחתה (וכשאני חושב על זה, אני יכול לשים את האצבע במדויק על הרגע שזה קרה ומי היה אשם בכך, אך זה לא המקום או הזמן לנושא זה) לא אומר שצריך לזרוק הכל. זה אומר שבשנה הבאה האגודה צריכה להתעורר יותר מוקדם, להתגייס למאמץ ולהתחיל לפעול במקום להתלונן כל הזמן.
-
-
-
-
-
