- This topic has 35 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים by
.
-
תגובות
-
-
מה, אם לבוג'י מותר לי אסור?
הרי לכם הסיפור השני ששלחתי לתחרות, במהומה רבה וברגע האחרון (הראשון הוא
"הפודל שחזר מן הכפור", אגב). הערות וסטיות חובה. בבקשה:גז השכל הישר
אל תאמינו לאף מלה מסיפור זה. אין זאת כאילו יש לכם, או למישהו, ברירה כלשהי בנדון – ובכל זאת.גז השכל הישר הומצא במקרה, במעבדות אסם, מכל המקומות שבעולם. הדבר היה עת התנגש עוזר מחקר זוטר באחת הפקידות. התקרית המשעשעת היתה יכולה לעבור לסדר היום אלמלא היתה הפקידה האמורה יהודיה דתיה כשרה וחסודה. שערו בנפשכם, אם כן, מה רבה היתה תדהמתם של חבריה לעבודה לראותה ביום המחרת בג'ינס וטריקו, קוראת בשקיקה רומן זול של רם אורן.
"חנה," אמר מישהו מהנהלת-חשבונות, "את נראית… שונה… היום…"
החיוך והעפעוף בהם השיבה לא היו חסודים כלל וכלל.
אחד מכימאי המזון, אגריפס כהן, היה הראשון לחשוד כי יש סיבה מדעית והגיונית למקרה זה של חזרה ספונטנית בשאלה. לאחר מעט מחקר הצליח לברר כי מדובר בהתרכבות יוצאת מן הכלל של ממתיק מלאכותי מהקפה אותו נשאה הפקידה עם תוכן התבנית אותה נשא עוזר המחקר – מרכיבים סודיים המיועדים לפרוייקט הנסיוני "במבה 2001".
לאחר שבוע של עבודה מאומצת הצליח אגריפס לשחזר את התופעה, לאחר שגנב תבנית של תמצית במבה נוזלית מהמעבדה וזרה עליה ממתיק מלאכותי בזמן קריאת שמע של שחרית בבית הכנסת השכונתי. למחרת בבוקר לא בא איש לבית הכנסת, למעט אחיו של החזן, שלקה בקיבתו ועל כן בילה את קריאת השמע האמורה בשירותים. מיחושי בטנו, כך נראה, הצילו את אמונתו.
בשלב זה החל אגריפס לתהות מה יעשה בתגליתו הכבירה. בתחילה חשב למסרה לידי הרשויות, אך מיד הבין כי אין לסמוך על אלה, וכי זו דרך בטוחה לגניזת התגלית. לאחר מכן חשב על מזימה מחוכמת להקטנת כוחן של המפלגות הדתיות, אך לבסוף החליט כי עליו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר. אגריפס החליט לפטור את העולם מענשה של האמונה.
הוא התפטר, מימש את כל חסכונותיו, קנה טונות של ציוד מעבדה מיד שניה והצליח ליצור, בסופו של דבר, גז חסר ריח וטעם הגורם להתעשתות אנטי-תיאולוגית תוך שניות מספר. כמו כן היה הגז בעל השפעה מדבקת – כל יונק השואף ממנו יתחיל ליצר, בנבכי קיבתו, עוד ועוד ממנו. כל שיהוק או נפיחה של הקרבן יפיצו את הגז בקרב הסובבים אותו.
בשארית הכסף השתמש אגריפס על מנת לקנות כרטיסי טיסה למסע סביב העולם – הואתיקן, אמסטרדם, לונדון, פריס, מדריד, ניו-יורק, בייג'ינג, טוקיו, מוסקבה, ניו-דלהי, סידני, קהיר, רבת עמון. את מסעו החל, כמובן, בנפיחה חגיגית ליד מגדל דוד בירושלים, ואף הספיק לבקר במאה-שערים ובבני-ברק בטרם עלה למטוס. לשם זירוז התהליך נשא עמו כמה מיכלי תמצית נוזלית של הגז, מוסווים כאפטר-שייב.
בראשית התנהלו הדברים כמתוכנן. חסידויות בניו-יורק נפלו כזבובים, אימאמים בארצות ערב גורשו בבושת פנים, והאפיפיור לא ידע את נפשו מרוב בעתה עת נותר נטוש בנבכי הואתיקן, שאף רוקן באותה הזדמנות מכל שכיות החמדה שבו בידי ארכיבישופים נאמנים לשעבר. גם הזרם הדתי בישראל ספג מכה אנושה, פרט למפלגה חרדית אחת שלא הושפעה כלל וכלל, אפילו לאחר שאגריפס התגנב לתוך אחד מכנסי האמונה שלה וריסס ללא הפסק במשך שעה.
למעט מקרה חריג זה היה אגריפס מרוצה מאד מתוצאות הפרוייקט שלו, ביחוד לאחר חזרתה של אירן בין לילה אל חיק המדינות החילוניות, אך אז נפלה הבורסה עקב חוסר אמונה מוחלט של המשקיעים. לו היה העניין מסתיים בכך – דיינו, אלא שבעקבות הבורסה החלו גם המטוסים ליפול. תוך זמן קצר חדלו כל מכשירי האלקטרוניקה מלפעול, ואספקת החשמל הלכה בעקבותיהם. מכוניות עצרו באין מניע בצדי הכבישים, מפעלים שבתו בקול חריקה ומעליות נתקעו בין קומותיהם של גורדי שחקים, שהחלו לקרוס זמן קצר לאחר מכן. מזון מהונדס הפך לאבק, פולימרים נשחקו, חומרים מרוכבים התפוררו, כמו גם כל פריט ביגוד שיוצר לאחר שנות השלושים של המאה העשרים.
אגריפס לא היה מסוגל להבין זאת. נתן להסביר את התופעה בשני אפנים, חשב, שניהם לא הגיוניים. האחד – יש אלוהים והוא כועס מאד על משבר האמונה שנגרם לצאן מרעיתו. השני – כי הגז גרם לחוסר אמונה לא רק באלוהים אלא גם בחלק גדול מחוקי הפיסיקה. האם יתכן, שאל אגריפס את עצמו, כי מכאניקת הקוואנטים גם היא עניין של אמונה?
אין אנו יודעים להיכן יכול היה הלך מחשבה זה להוביל, שכן חייו של אגריפס הסתיימו זמן קצר לאחר מכן בהתפוצצות חשודה במעבדתו, עת ניסה ליצור חומר הסותר את פעולת הגז. עדי ראיה טוענו כי ראו עמוד עשן ועמוד אש בוקעים מתוך ההריסות, אך אף אחד מבין שוכני המערה שלנו לא מאמין להם. או לשום דבר אחר.כפי שהסברתי מלכתחילה – אין זאת כאילו יש להם ברירה כלשהי בנדון.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
אני די אהבתי את הסיפור הזה בזמנו. הבעיה שלי זה שהוא לקח את אבדן האמונה לכיוון הלא נכון מבחינתי. עקרונות הפיזיקה אינם נעלמים בגלל חוסר האמונה שלנו בהם. הייתי לוקחת את זה יותר לכיוון של היעלמות האמונה בסיבתיות ובאינדוקציה. במקום שמטוסים יתחילו ליפול, אנשים צריכים להפסיק לעלות עליהם. או לעבור תחת גשרים. או להיכנס לבניינים גבוהים.
בעיה אחרת היא שהסגנון משדר זילזול. כל כולו אומר "אני ממהר עכשיו ואין לי זמן לפרטים". זה די מציק. קשה לי לשים אצבע על משהו ספציפי, אבל ההרגשה היא שאתה מתייחס לזה כאל בדיחה פרטית יותר מאשר סיפור.
-
-
-
או, במילים אחרות – הכוון שלא ציפית לו? מצוין!
הביני – אני חסיד גדול של עקרונות הפיסיקה. לעתים אני אפילו נוטה לחיות לפיהם (או לפחות חלקם). הפתרון שהצעת הוא (לטעמי, כמובן) נדוש – אין בו כל חומר סיפורי מעניין. אז הם הפסיקו להאמין באינדוקציה – So What?
הסגנון משדר זלזול, כמובן – אך לא בקורא אלא באמונה ובקרבנותיה. איני רואה כל הצדקה לטענת ה-"אני ממהר" שלך. הרי מדובר כאן בסיפור פואנטה – לו הייתי טורח להעמיס אותו בפרטים תפלים ולא קשורים, הייתי חוטא לקורא ולסיפור גם יחד. כל הרעיון כאן הוא היות הסיפור קצר, מהיר, זריז, משעשע לפרקים ובעל פואנטה.
אחד החטאים הנפוצים בקרב כותבים חובבים, אגב, הוא בניה מפורטת של עולם מורכב, דמויות שנונות, עלילה מסועפת רבת תהפוכות, וכל זאת על מנת לזעוק בסוף, בקול בוכים "בעצם הכל היה חלום!" או "זה בכלל היה אחיו התאום!" או "המשרת עשה זאת!" או "היקום בפיתה!" או משהו… -
-
-
-
-
אולי הם לא האמינו מלכתחילה? זאת אומרת, אולי הם העמידו פנים שהם מאמינים, אבל רק ניצלו את זה לטובתם, ולכן לא הושפעו?
עמוד אש ועמוד עשן במעבדתו של הממציא יכלו לנבוע מההתפוצצות, אתה יודע. מטבען של התפוצצויות שהן גורמות לאש ועשן. חוץ מזה, אף אחד מהעדים לא היה אמין במיוחד, ומן הסתם אף אחד לא האמין להם.
כך, שיש מגוון אדיר של אפשרויות. זה מה שכל כך אהבתי בסיפור, שיש הרבה אופציות שמתאימות למה שהתרחש.
-
-
-
-
-
-
-
-
אומגה זה תיאור של מיקום קשר כפול בחומצת שומן. עד כאן פרטים טכניים.
שומנים עם אומגה 3 אמורים להיות בריאים יותר מהשאר, עקב תהליכים כימיים שבהם הם יוצרים הורמונים שונים מבד"כ. בכל מקרה, אומגה 3 נפוצות בעיקר בדגי ים (פעם היו מוכרים מקלות דג עם הכיתוב "עשיר באומגה 3") בעוד שדי נדירות במוצרי מזון אחרים.
וזהו.
-
-
-
-
-
-
-
-
